נדמה שלא משנה בכמה מהדורות חדשות נצפה וכמה ויכוחים פוליטיים ננהל, משהו מהותי עדיין יחמוק מאיתנו: מהם הרעיונות הגדולים שמניעים את נבחרי הציבור, את היריבים הפוליטיים שלנו ואותנו? איך המחלוקות של ימינו קשורות לדיונים הסוערים שהתנהלו לפני אלפי שנים באקדמיה האפלטונית, במנזרים הטאואיסטיים ובבתי המדרש היהודיים?
במפלגת המחשבות ד״ר מיכה גודמן ואפרת שפירא רוזנברג עושים זום-אווט מאירועי השעה, ומנתחים את הפוליטיקה הישראלית בעזרת התיאוריות של גדולי הפילוסופים וההוגים. עם מיליוני האזנות וקהילת מאזינים מעורבת, ההסכת מוכיח שוב ושוב שכשחושבים על זה לעומק, אין באמת דבר כזה פוליטיקה קטנה.
רוצים לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >>
קל לתייג את הטראמפיסטים כגזענים, לאומנים או בורים, אך כשמתייחסים לטיעונים שלהם ברצינות אפשר לגלות תפיסת עולם סדורה, שמהדהדת מיתוס שמלווה אותנו משחר האנושות. בפרק הקרוב נתבונן בעולם דרך עיני הטראמפיסטים: בין המדינה לדיפ-סטייט, בין הימין הישן לחדש, ובין הנגלה לנסתר. רוצים לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >> https://bit.ly/3YnfYJu
מהצד של החתן: רעיונות מהפכניים מבית הגידול של מרקס. מהצד של הכלה: רתיעה מאמת מקודשת, אחרי הטראומה ממלחמת העולם השנייה. הרך הנולד: אידיאולוגיה פרוגרסיבית לוחמנית, שמחליפה את השאלה ״מי צודק״, בשאלה ״מי חלש״. בפרק הקרוב נעמיק ביצור הכלאיים שנוצר מהשורשים המרקסיסטיים והפוסט-מודרניים, נבחן איך כל זה קשור להכחשה של זוועות השבעה באוקטובר, וניגע בקושי להקשיב רדיקלית לתנועה שמחליפה את הסקרנות בחשדנות. רוצים לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >> https://bit.ly/3YnfYJu...
הפרויקט הפוסט-מודרניסטי שאף ליצור חברה פתוחה ולא שיפוטית, שלא רודפת יחידים בשם אמת מקודשת. אז איך זה שהוא הוביל לתוצאה ההפוכה? בכדי להשיב לשאלה הזו נעמיק בפרק הקרוב בפרויקט להפרטת האמת, במאבק על השליטה במפעלים לייצור הכוח, ובשורשים המיסטיים שמאחורי התפיסה ש״שפה יוצרת מציאות״. רוצים לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >> https://bit.ly/3YnfYJu
כיצד הפכו ״פיקניק״, ו-״חדר מאסטר״ למילים אסורות, ואיך כל זה קשור לטראומה מהמלחמות העקובות מדם של המאה ה-20? בפרק הקרוב נעמיק בשורשים הרעיוניים וההיסטוריים של תרבות הביטול, וננסה להבין את טיב הקשר שבין פוסט מודרניזם לפוסט טראומה. רוצים לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >> https://bit.ly/3YnfYJu
אפשר להבין מדוע השמאל האמריקאי שואב השראה מרעיונות מרקסיסטיים, אך ההשפעה של החשיבה המרקסיסטית על הימין האמריקאי היא כבר אנומליה של ממש. בפרק הקרוב נמשיך את המסע בעקבות הקאמבק המפתיע של מרקס לפוליטיקה האמריקאית, ונגלה שמוקדם מדי לקבוע האם הדמוקרטיה הליברלית והקפיטליסטית נוסח אמריקה הביסה את הקומוניזם נוסח מרקס. רוצים לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >>
הפלת חומת ברלין אמורה הייתה להיות המסמר האחרון בארון הקבורה של הקומוניזם. אך ייתכן שמכל המקומות בעולם, הרעיונות המהפכניים של מרקס קמו לתחייה דווקא במירוץ הסוער לבית הלבן. בשני פרקים מיוחדים נצלול לרעיונות המרקסיסטיים שעומדים מאחורי הפוליטיקה האמריקאית, ונשאל האם המאבק בין הפופוליסטים לפרוגרסיביים הוא למעשה התנגשות בין שתי פרשנויות למרקס. בפרק הקרוב, שפותח את המהלך, נחזור לרגע שבו מרקס שיגר לאוויר את הרעיון שממשיך לשנות את העולם, נשאל האם הוא היה ה-Woke הראשון, ונגלה כיצד תבניות החשיבה שלו מוסיפו...
נדמה שההתנגשות בין הפרוגרסיביים לפופוליסטים נובעת מכך שהם תופסים את העולם אחרת לגמרי, אך למרבה הפלא, ייתכן הם מתנגשים דווקא בגלל שהם מתבוננים במציאות מעמדה דומה. בפרק הקרוב נעמיק באידיאולוגיות החדשות שכבשו את הקפיטול, ונגלה שרב המשותף על המפריד בין הרפובליקנים חובשי הכובעים האדומים לבין הדמוקרטים עטויי הכפיות.
למרטין לותר קינג היה חלום. גם לרונלד רייגן היה. האם ההתנגשות בין הדמוקרטיים לבין הרפובליקנים היא מאבק על הגשמת החלומות האמריקאיים הללו, או על חלומות אחרים לגמרי? בפרק הקרוב של מפלגת המחשבות נשאל האם הקיטוב בארצות הברית הוא תוצאה של הקצנה אידיאולוגית או של תפנית אידיאולוגית, ונגלה שגם בפוליטיקה האמריקאית הכיוון ההפוך הוא תנועת הדרך.
שתי תנועות יריבות – הפרוגרסיבים משמאל והפופוליסטים מימין – מובילות את ארצות הברית לאסטרטגיה בינלאומית דומה: בדלנות. כיצד ההתנגשות בין התנועות הללו עשויה לשנות את העולם? בפרק החדש של מפלגת המחשבות נצלול אל ההיסטוריה ואל הרעיונות שמאחורי הבדלנות האמריקאית, ננסה לדמיין את היום שאחרי הכרעת המרוץ לבית הלבן, ונשאל איך כל זה קשור למדינה קטנה במזרח התיכון.
החל מניסיון ההתנקשות בטראמפ, דרך המלחמה העקובה מדם בין רוסיה לאוקראינה, ועד לעימות הישיר בינינו לבין איראן – נדמה שהדבר הכי יציב וצפוי סביבנו הוא דווקא הכאוס. מהם התהליכים שגורמים לסדר העולמי להתערער, ואיך כל זה קשור לסכסוך האמריקאי-אמריקאי שמתקרב אל נקודת הרתיחה? בעונה החדשה של מפלגת המחשבות נצלול אל הרעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה האמריקאית המקוטבת, ונעמיק בתהליכים הפנים-אמריקאיים שמעצבים את אי-הסדר העולמי החדש ששורר במזרח התיכון וברחבי הגלובוס.
על פניו נדמה שהגעה לפשרות בפוליטיקה הישראלית זו משימה בלתי אפשרית, אך כשמתבוננים בידע שצברנו בחודשי המלחמה עולים שלושה לקחים מרכזיים שזוכים לקונצנזוס רחב – ואף מהדהדים את הלקחים הגדולים שלמדו אבות הציונות מההיסטוריה היהודית. בפרק המאה של מפלגת המחשבות נתבונן אחורה אל נקודת ההתחלה, ונשאל כיצד הרעיונות הגדולים של הציונות קשורים לשינויים המחשבתיים שמתחוללים סביבנו.
בין ההיברידיות של בגין לבין הפרגמטיזם של בן גוריון מסתתר מרחב ההסכמה – המרחב שבו נוכל להוריד את טמפרטורת הקיטוב, ולהגיע לפשרה בנקודת הזמן שבה אנחנו כל כך זקוקים לה. בפרק הקרוב נשאל כיצד אסון השבעה באוקטובר עשוי לשנות את האקלים הפוליטי בישראל, ונגלה כיצד הירושה מהאבות המייסדים שלנו יכולה לעזור לנו לחולל את השינוי הזה.
רגע לפני חגיגות המאה למפלגת, נקדיש את הפרקים הקרובים להתבוננות במהלכים שעברנו עד כה: ממסוכסכים למקוטבים, ממגויסים לחרדים. בפרק הנוכחי נתעמק בנושא שעובר כחוט השני בכל העונות – האקלים הפוליטי שהופך את ההגעה להסכמות רחבות למשימה כמעט בלתי אפשרית. נרחיק יחד עד לקונגרס האמריקאי בשביל לגלות מה ההשלכות של המעבר מפוליטיקה של דעות לפוליטיקה של זהויות, ודרך ההתבוננות בהם אולי נזהה לרגע גם את עצמנו.
האם הטראומה של השבעה באוקטובר תוביל לפירוק ולבנייה מחדש של הבריתות הפוליטיות בישראל? האם השינויים הערכיים והתודעתיים שמתחוללים בקרבנו יביאו לפתיחת החוזה הכלכלי והביטחוני מול החברה החרדית? או ששמא המפה הפוליטית חסינה לכל השינויים הללו? בפרק האחרון של המיני-העונה ״חרדים״ נעמיק בשינויים הטקטוניים שהישראלים ההיברידיים עשויים לחולל בהנהגה הישראלית, נבחן את הטראומה הישראלית מממשלות צרות והומוגניות, ונטען שבניגוד למה שמקובל לחשוב, אלה דווקא מי שמתמקמים בקטבים האידיאולוגיים שמתפשרים יותר מכל על הערכים ש...
במשך שנים תחזק מחנה הציונות הדתית מיתוסים בנוגע לאנשי מרכז שמאל מחד, ובנוגע לחרדים מאידך. ואז הגיע השבעה באוקטובר. בפרק הקרוב נעמיק במיתוסים החברתיים שהתנפצו על קרקע המציאות בחודשי המלחמה, ונשאל האם ההתפכחות מהם תוביל לשינוי טקטוני בפוליטיקה הישראלית.
המחלוקת על לימודי ליבה בחברה החרדית אינה רק סוגיה פוליטית, אלא דרמה היסטורית סבוכה. הפרק מתחקה אחר שורשי היחס המורכב להשכלה כללית במסורת היהודית, מקידוש הלימוד בעת העתיקה ועד לטראומות גירוש ספרד ותנועת ההשכלה. הוא מבהיר מדוע עבור החרדים, לימודי ליבה אינם תוספת תמימה אלא איום קיומי על זהותם, ומדוע המחלוקת היא התנגשות טרגית בין שני נרטיבי הישרדות מנוגדים.
על שלוש אידיאולוגיות עומדת ההישרדות הכלכלית של חברת הלומדים: הסוציאליזם הבן-גוריוני, הקפיטליזם האמריקאי והאינטלקטואליזם החרדי. האידיאולוגיות הללו, שנפגשו על אדמת ארץ ישראל, אפשרו את ההצלחה המסחררת של פרויקט שנדמה כבלתי אפשרי. אך האם החרדים עומדים להפוך לקורבנות של ההצלחה של עצמם? בפרק הקרוב נעמיק בנסיבות הייחודיות שהובילו לשגשוג של חברת הלומדים, ננתח את העתיד הדמוגרפי והכלכלי שלה, ונבחן מדוע ההצלחה הזו עלולה לסכן את החברה החרדית ואת הפרויקט הציוני כולו.
שתי מהפכות גדולות, שהתרחשו בחברה החרדית בזמנים ובמקומות שונים, התחברו זו לזו על אדמת ארץ ישראל והולידו את ״המודל המוזר״ – שמאפשר לחרדים להיות תלויים כלכלית באותה החברה שהם מבקשים להתבדל ממנה. בפרק הקרוב נחזור לרעיונות ולהתפתחויות ההיסטוריות שהולידו את הקשר הפרדוקסלי בין החרדיות לציונות, ונשאל האם הוא ישרוד את השינויים הדמוגרפיים המתחוללים כעת.
מהו הספר של ״עם הספר״? השאלה הזו, שהתשובה עליה נדמת לנו כמעט מובנת מאליה, עוררה פולמוס רעיוני סוער בין החרדים לחילונים בימיה הראשונים של המדינה, כזה שמוסיף לחיות ולהשתנות עד ימינו. בפרק הקרוב נשרטט קווים לדמותו של הקרב האינטלקטואלי בין הציונות לחרדיות, ונשאל מה קרה כשהחלוצים הגיעו לארץ ישראל כדי לברוח מהגלותיות – ופגשו שם את הגלותיות בכבודה ובעצמה.
כיצד הפכה אדמה אחת למגנט לגרסאות הכי רדיקליות של היהדות? מדוע דווקא החרדים שסברו ש״חדש אסור מן התורה״ מצאו את עצמם חיים לצד החלוצים שחשבו ש״כל עבר קובר את ההווה״? בפרק הקרוב נחזור אל רגעי ההולדת של השבר הציוני-חרדי, ונעמיק בשורשים הרעיוניים שעומדים בבסיס ההתנגשות החזיתית שאנחנו חווים כעת.
הפרק מציג את המחלוקת הציונית-חרדית כקו השבר המרכזי בחברה הישראלית שלאחר 7 באוקטובר, בניגוד למחלוקות קודמות. הוא מנתח את הסיבות להתעצמותה – חווית הגיבוש של המילואימניקים והצורך הביטחוני הדחוף בחיילים – וטוען שגיוס חרדים הפך לעניין של פיקוח נפש. המגישים חושפים את עמדתם הציונית ומבטיחים "הקשבה רדיקלית" לטיעונים משני הצדדים, תוך הצגת ביקורת הלכתית על עמדת החרדים.
אחרי תשעה ירחי מריבה שבהם נאבקנו על השאלה "מי אנחנו", אנחנו מתבוננים בה מחדש בעיצומה של הלחימה. כיצד המלחמה שינתה את התשובה שאנחנו מעניקים לשאלה הזו? ואיך כל זה קשור לדילמה העתיקה שעמה מתמודד התמנון האיראני? בפרק האחרון לעונה נתבונן בהיבטים הרגשיים והפוליטיים של ההיברידיות הישראלית, ונעמיק בקשר שבין הקיטוב הפוליטי לבין המלחמה, שמתבטא גם בקשרים הרעיוניים שבין שתי העונות האחרונות של ההסכת.
התשובה לשאלה ״מי אנחנו?״ נשמעת אמנם כמו סוגיה פנים-ישראלית, אבל כשחושבים על זה לעומק מגלים שיש לה משמעות גאו-פוליטית מרחיקת לכת. בכדי להעמיק בשאלה הזו, נבחן בפרק הקרוב כיצד הלאומיות הישראלית משתקפת מנקודת מבט מערבית, מנקודת מבט מזרח תיכונית, ואפילו מנקודת המבט של הגר. דרך בחינה של הזוויות הללו, נעמיק ב״ראשית הצירים״ הישראלית – בנקודת המפגש שבין הציר היהודי לדמוקרטי, ונשאל מה המשמעות של הזהות הזו בזירה הבינלאומית
אנחנו נוטים לחשוב שהשאלות בנוגע לדמותה של ישראל יידחו ל-18:00 שאחרי המלחמה; שקודם נדאג להישאר בחיים, ורק לאחר מכן נשוב לעסוק באופיים של ׳החיים עצמם׳. אך בפועל, ייתכן שאנחנו מתמודדים עם השאלה ״מי אנחנו״ כבר בעיצומה של המלחמה, ושהתשובה שאנחנו מעניקים לה ברגעים אלה ממש היא המפתח לניצחון. בפרק הקרוב נעמיק במקף שמחבר בין ה״יהודית״ לבין ה״דמוקרטית״, וניעזר ברעיונות של אבי הסוציולוגיה בכדי לשפוך אור חדש על הפטנט הישראלי.
המילים ״חסינות״ ו-״חוסן״ אמנם נשמעות אותו הדבר, אבל הן מרגישות אחרת לגמרי. מהו הטרייד-אוף שמתרחש לרוב בין התחושות הללו? מה אפשר ללמוד מסיפור החיים של הבודהה על שורשיו של החוסן? ואיך כל זה קשור לאתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפנינו? בפרק הקרוב נבחן מדוע עם כוח גדול עשויה להגיע חולשה נפשית גדולה, ונשאל האם עוצמה צבאית ורגשית סותרות זו את זו.
בימי המלחמה נפוצה האמרה שבמזרח התיכון צריך לדבר בערבית, אבל יש דווקא יתרונות לא מבוטלים לכך שישראל מדברת, חושבת ופועלת במבטא אמריקאי. האם הציביון המערבי שלנו הוא מה שיאפשר לנו לנצח, או שהערכים הליברליים הם מה שעומד בינינו לבין הניצחון? בפרק הקרוב נצלול אל המלכוד שעומד בבסיס דימוי ה״ווילה בג׳ונגל״, ונתבונן באתגרים שמציבה המלחמה בפני מערכת ההפעלה המערבית.
אחת מהקונספציות המרכזיות שהתנפצו על קרקע המציאות בשבעה באוקטובר היא האסטרטגיה של סבב, שקט וחוזר חלילה. מה היה שם, במקצב המחזורי שעומד בבסיס האסטרטגיה הזאת, שסחף אחריו כמעט את כל הצמרת הפוליטית והביטחונית של ישראל? בפרק הקרוב נצלול אל מעגל הקסמים המכושף שעמד בבסיס המדיניות שכשלה, ונשאל איך כל זה קשור לרצון שלנו להרגיש, ולו לרגע, שאנחנו וילה בג׳ונגל.
מאז שקונספציות צבאיות ומדיניות רבות התרסקו על קרקע המציאות בשבעה באוקטובר, כולנו עסוקים בלהסביר כמה הן היו חסרות היגיון ומשוללות יסוד. אבל בשביל להבין את מחדל 23׳, אולי אנחנו צריכים לשאול דווקא את השאלות ההפוכות – מה ההיגיון הפנימי וכוח השכנוע שהיה לקונספציות הללו? מה גרם לכל כך הרבה אנשי מקצוע מבריקים לדבוק בהן? בפרק הקרוב נעמיק בשאלות הללו, ונחזור לתמונה אחת שתלויה במשרד של בכיר בקהילת המודיעין, ומספרת את הסיפור כולו.
אל מול הדילמה חסרת התקדים שמלחמת עזה מציבה בפנינו, מתחולל בקרבנו שינוי חסר תקדים: הקיטוב והבינאריות שבהן השיח הפוליטי שלנו מתנהל בדרך כלל מפנות את מקומן לספקות, לצניעות ואפילו לרעד קל בקול. האם אסון השבעה באוקטובר יישנה את האופן שבו אנחנו מתווכחים? בפרק הקרוב נבקש להבין מהי ״דילמה טרגית״, ונשאל כיצד ההתמודדות עמה משנה מן היסוד את האופן שבו אנחנו רואים את המציאות.
אז מה הם בעצם רוצים מאיתנו? למה הם כל כך שונאים אותנו? ההיסטוריה היהודית רצופה בשנאה אנטישמית ובניסיונות להתמודד איתה, להשתלב, להתקבל ולהיות עם ככל העמים. אבל קיצור תולדות האנטישמיות מוכיח שהמאמץ הוא עקר- הוירוס הזה עמיד לכל תרופה, אנטיביוטיקה או נסיוב. לפחות במובן הזה- הרצל טעה.
