נדמה שלא משנה בכמה מהדורות חדשות נצפה וכמה ויכוחים פוליטיים ננהל, משהו מהותי עדיין יחמוק מאיתנו: מהם הרעיונות הגדולים שמניעים את נבחרי הציבור, את היריבים הפוליטיים שלנו ואותנו? איך המחלוקות של ימינו קשורות לדיונים הסוערים שהתנהלו לפני אלפי שנים באקדמיה האפלטונית, במנזרים הטאואיסטיים ובבתי המדרש היהודיים?
במפלגת המחשבות ד״ר מיכה גודמן ואפרת שפירא רוזנברג עושים זום-אווט מאירועי השעה, ומנתחים את הפוליטיקה הישראלית בעזרת התיאוריות של גדולי הפילוסופים וההוגים. עם מיליוני האזנות וקהילת מאזינים מעורבת, ההסכת מוכיח שוב ושוב שכשחושבים על זה לעומק, אין באמת דבר כזה פוליטיקה קטנה.
רוצים לחשוב ולכתוב על הרעיונות של מפלגת? הצטרפו לקהילת הפייסבוק שלנו >>
כולנו תופסים את הראש כשאנחנו חוזים בגל האנטישמיות שמתפשט בעולם כאש בשדה קוצים, וכשאנחנו מבחינים כיצד התגובות לטבח במעוזים ליברלים רבים נעות בין הכחשה במקרה הטוב לצהלה במקרה הרע. איך זה שמכל האידיאולוגיות בעולם דווקא הליברליזם ננגע באנטישמיות? בשביל לפתור את התעלומה הזו נזדקק למשוואה עם שני נעלמים, לספר בן 120 שנה, ולווירוס יעיל במיוחד.
המלחמה מאפשרת לנו לחזות בחברה הישראלית בשיא תפארתה, אך היא גם מעמתת אותנו עם לא מעט רגעי קיטוב פוליטי. האם יש דרך להתמודד עם המחלוקות מבלי להתפרק? בפרק הקרוב נשאל מה יאפשר למערכה הצבאית להפוך לשריקת הסיום במלחמה הפנים-ישראלית, נתבונן בסוגים השונים של הקיטוב הפוליטי שאנחנו חווים, ונחפש אחר דרכי שיח שישמרו משהו מהשינוי שמתחולל בנו מאז השביעי באוקטובר.
רגע לפני שפרצה מלחמת השבעה באוקטובר, הגיעה לשיאה מלחמה אחרת – מלחמת האחים הקרה שהתחוללה במסדרונות הכנסת, בכיכרות העיר וברשתות החברתיות. האם המערכה הצבאית הביאה לשריקת הסיום של המלחמה הפנים-ישראלית, או שמדובר רק בהפסקת האש שלה? בפרק הקרוב נשים זרקור על האחדות שפשטה בחברה הישראלית עם פרוץ המלחמה, ונשאל מה יאפשר לה לשרוד אל מול המוקשים החברתיים והפוליטיים שממתינים לנו בשדה הקרב.
ההנחה שהחמאס מורתע היא אינה הקונספציה היחידה שהתנפצה על קרקע המציאות בשביעי באוקטובר. בבסיסה עמדה קונספציה שורשית ועמוקה אף יותר – כזו שלא רק עיצבה את הפרשנות שלנו למציאות, אלא במידה רבה גם את הנחות היסוד שלנו על האנושות. בפרק הקרוב נפרק את הקונספציה הזו באמצעות הרעיונות של הרב יונתן זקס והאסטרטגיה הצבאית במלחמת העולם השנייה, ונשאל אילו עוד הנחות יסוד מתפוררות ביחד איתה
ככל שחולפים הימים, המלחמה הנוכחית מתבררת כמלחמת יום הכיפורים על סטרואידים – במחדלים המהדהדים והדומים להדהים, ולא פחות מכך – בכוח העז שפורץ מלמטה, ומחפה על כשלי ההנהגה. בפרק הקרוב נחזור ל-12 השעות שבהן לוחמי יום הכיפורים הפכו את כללי המשחק, נשאל מהי ההפתעה שאפשרה להם להכריע את המערכה, ונגלה כיצד אפילו אחרי חמישים שנה, אנחנו מסתכלים עליהם ורואים אותנו
בימים מורטי העצבים שחלפו מאז מאורעות השביעי באוקטובר, זה נהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא תשובה לשאלה ״מה נשמע״. בקרב רבים מאיתנו מתחוללת סערה רגשית רבת עוצמה, שבמהלכה אנחנו נעים בין זעם, הלם ויגון לבין תחושות שייכות, ערבות ולפעמים אפילו הערצה ופליאה. האם הסערה הרגשית הזו היא מעמסה, או שהיא דווקא סוללת עבורנו נתיב להחלמה? בפרק הקרוב נבקש לנווט בלב הסערה הזו, ונרחיק עד לג׳ונגל באמזונס בשביל לגלות שלמנעד הרגשי הרחב שלנו עשוי להיות יתרון הישרדותי מפתיע.
מבונו ועד ביידן, נדמה שישראל מעולם לא הייתה כה אהובה ונתמכת כמו אחרי השביעי באוקטובר. אך לכולנו נדמה שאנחנו פועלים על זמן שאול – שהאהבה הזו עשויה לדעוך ככל שנתרחק מעמדת הקורבן ונשקם את ההרתעה הישראלית. האם יש דרך לצאת מהמלכוד הזה? בפרק הקרוב נצלול אל הדילמה הזו, ונציע שההכרעה במלחמה עוברת דרך ניצחון של משחק סכום האפס שאנחנו מצויים בו
מאורעות השביעי באוקטובר פערו במציאות הישראלית חור שחור, כזה שמילים, רעיונות ותיאוריות נבלעות בתוכו. כיצד השבר הזה ישנה אותנו כבני אדם וכאומה? בפרק מיוחד לימי הלחימה, נחזור לרגע לנקודת ההתחלה, נטיל ספק בתובנות ובתפיסות שלנו, ונישיר מבט למשימה ההיסטורית שניצבת מולנו: להקים את ישראל בפעם השנייה.
בואו נדמיין את האפוקליפסה עכשיו כדי שנוכל למנוע אותה אחר כך. בשני פרקים מיוחדים של ״מפלגת המחשבות״ אנחנו מישירים מבט אל האסונות שהמשבר הפוליטי עלול להוביל אותנו אליהם, ומציעים פיתרון אפשרי לקטיעת המעגל ההרסני שנלכדנו בו. בפרק הנוכחי נציע סטארט אפ: לגבש כבר עכשיו ״הסכם שלום״ בין המחנות הפוליטיים – כזה שכולל ויתורים כואבים משני הצדדים – לפני שנשלם את המחירים הכבדים של מלחמת אחים. [g]...
אנחנו נוטים לחשוב שאם נדבר על התרחישים הגרועים והקשים מכל – נגרום להם למעשה להתממש; שהמחשבה שלנו תברא את המציאות. אך ההיסטוריה הישראלית הראתה לא פעם שההפך הוא הנכון – שרק אם נתייחס ברצינות לאסונות שמאיימים עלינו יהיה לנו סיכוי למנוע אותם. בשני פרקים מיוחדים של ״מפלגת המחשבות״, נישיר מבט אל האסונות שהמשבר הפוליטי עלול להוביל אותנו אליהם, ונציע פתרון אפשרי לקטיעת המעגל ההרסני שנלכדנו בו. בפרק הקרוב נבחן לעומק את האסונות שעשויים להתרחש במישור הביטחוני, הכלכלי והמדיני, ונשאל מדוע הפעם מערכת החיסון ה...
היינו מצפים שעם כוח פוליטי גדול תגיע גם עוצמה מדינית וכלכלית גדולה, אבל ההיסטוריה המודרנית מלמדת אותנו שההפך הוא הנכון. איך זה שמאחורי המדינות החזקות והמשגשגות ביותר עומדות דווקא ממשלות שמוותרות על הכוח שלהן? בפרק האחרון לעונה נשאל מדוע השיטה הדמוקרטית-ליברלית מאפשרת לתודעה האנושית לשגשג, במסלול שמתחיל בנבואת זעם בת מאתיים שנה, עובר באבולוציה של יצורים חד-תאיים, ומגיע עד לפלא הסטארט- אפ ניישן הישראלי. באמצעות הדוגמאות הללו, נשאל מה יקרה אם נעשה פוליטיקה באותו חופש ותעוזה שבה אנחנו עושים מדע....
הסערה הפוליטית שמתחוללת סביבנו לא מתחילה ונגמרת בהתנגשות בין מערכת המשפט לכנסת, ואפילו לא במתח בין זכויות האדם לבין רצון העם. יחד עם המאבק האידיאולוגי, רוחש מתחת לפני השטח גם מאבק בין שני צרכים רגשיים בסיסיים, שמהדהדים את שתי הטראומות הגדולות של המאה ה-20. בפרק הקרוב נעמיק בצרכים הפסיכולוגיים שמנווטים את המפה הפוליטית, נבחן מה קורה כשהאיזון ביניהם מופר, ונשאל האם נגזר עליהם להיאבק זה בזה לנצח.
בין אם מדובר בזכויות נשים או ביחס לעמים אחרים, נדמה שהתנ״ך הוא לא בדיוק דוגמא ומופת לשוויון ולסובלנות. אז איך זה שהאבות המייסדים של הליברליזם שאבו השראה דווקא ממנו? בפרק הקרוב נצלול אל הקשר המסועף שבין יהדות לליברליזם, נחזור לרעיון הרדיקלי שהמתין בשולי ההיסטוריה במשך 3,000 שנה, ונשאל האם סיפור הבריאה המקראי הוא גם נקודת הראשית של המהפכה הליברלית.
נדמה שהחברה הדמוקרטית מעמידה את האדם המאמין בקונפליקט – האם עליו לציית לרצון העם או לרצון האל? או במילים אחרות, מי באמת הריבון מבחינתו - העם, או ריבונו של עולם? בפרק הקרוב נצלול לתשובות המגוונות שניתנו לשאלה הזו, ונגלה תשובה מפתיעה שמסתתרת ממש בלב המיינסטרים ההלכתי.
האם הלאומיות מאיימת על עתיד הדמוקרטיה, או דווקא מבטיחה אותו? בפרק הקרוב נשאל מה היה קורה אם היינו חיים בעולם נטול לאומיות, נעמיק בשורשי הרתיעה ממנה, ונגלה שכמו במיטב המתכונים, גם לאומיות מומלץ להגיש בטמפרטורת החדר.
מצידו האחד של התותח: מנהיג שיורה על בני עמו בשם הממלכתיות. מצידו האחר: מנהיג שלא משיב אש בשם אותה המטרה. כיצד המלחמה על הממלכתיות הביאה את האבות המייסדים של ישראל לפעולות כל כך מנוגדות? בכדי להבין זאת, נחזור למלחמת אחים אחרת שלא נמנעה – מלחמת האזרחים האמריקאית. דרך המילים והרעיונות של לינקולן נגלה את פניה השונים של הממלכתיות, נבחן מהו הפרדוקס שעומד בליבה של המלחמה המפורסמת, ונשאל מה אנחנו, היושבים בציון, יכולים ללמוד מכל זה.
במשך אלפי שנים נדמה היה שהעם היהודי לוקה במחלה חשוכת מרפא: שבטיות שמכלה כל חלקה טובה. אבל אז הגיעו בן גוריון ובגין עם סטארט אפ: ממלכתיות שמבכרת את טובת האומה על רצונות השבט. האם הישראלים של 2023 ממשיכים את דרכם, או חוזרים הישר לחיקה המוכר של השבטיות? בפרק הקרוב נמשיך לשרטט את הביוגרפיה של השבטיות היהודית, נתבונן בניסיונות לכתוב בה דפים חדשים, ונשאל איזה דף אנחנו כותבים ברגעים אלה ממש.
אנחנו שומעים שוב ושוב ש״אנשים אחים אנחנו״, אך התנ״ך דווקא מציע סיפור אחר: סיפור על שבטים שנוטים להתנתק ולהיאבק זה בזה, וחווים רק רגעים מעטים של אחווה ושל אחדות. האם גם עלינו נגזר להמשיך את שושלת השבטיות? בפרק הקרוב ניגע בשאלה הזו דרך קיצור תולדות השבטיות היהודית, נשאל מהו הפרק החסר של התנ״ך ונבחן האם יש דרך מילוט מצוואת השבטיות המקראית.
האם אתם תופסים את תומכי המחנה הפוליטי היריב כאנשים טובים עם דעות שגויות, או אולי פשוט כאנשים רעים? אם בחרתם באופציה ב׳ – אתם לא לבד. שנאה על רקע פוליטי הפכה לתופעה חובקת עולם, שלא פסחה על החברה הישראלית. מהי שרשרת הייצור שמובילה ליצירת והעצמת השנאה הזו, ואיזו טרגדיה הרסנית עומדת בבסיסה?
כיצד ייראה עולם שבו זכויות האדם מוגנות לחלוטין מהרצון ההפכפך של העם? האם יהיה זה גן עדן ליברלי, או דווקא הרע מכל העולמות? אחרי שבחנו מה יקרה אם נחיה בדמוקרטיה ״על מלא״, הפרק הקרוב יוקדש לפנטזיה על ליברליזם ״טהור״. בכדי להבין את שורשי הפנטזיה הליברלית ניעזר בתורת המדינה של אפלטון ותורת הנפש של פרויד, ונשאל איזה שיעור חשוב כדאי שנלמד מהברקזיט.
תארו לכם דמוקרטיה טהורה לחלוטין, כזו שבה רצון העם הופך ישירות למדיניות העם: בלי מגבלות ליברליות, בלי סייגים ובלי בלמים. האם תהיה זאת התגשמות הפנטזיה הדמוקרטית, או דווקא התרסקות שלה? בשני הפרקים הבאים נשאל מה יקרה אם הדמוקרטיה הליברלית תתפרק לשני המרכיבים שלה – דמוקרטיה ״על מלא״ או ליברליזם על סטרואידים. בפרק הקרוב נדמיין מצב שבו הכרעת הרוב תנצח את זכויות האדם בנוק-אווט, ונבחן כיצד הסרת הבלמים הליברליים תשפיע על הגביע הקדוש של הדמוקרטיה – תהליך הבחירות.
מצד אחד של הזירה: שלטון הרוב. מהצד השני: חירויות הפרט. מי תרצו שינצח? בפרק הקרוב נטען שבניגוד לאינטואיציה שלנו, הכרעה בנוק-אאוט לטובת אחד הצדדים עשויה לפגוע בשני הערכים שמתגוששים על הזירה – גם בזה שיוצא כשידו על העליונה. בכדי לבסס את הטיעון הזה נשוב להגות של לאו דזה ושל ישעיהו ברלין, ונשאל מדוע במאבק בין ערכים כדאי לרוב שנאחל בהצלחה לשני הצדדים.
ברחובות וברשתות אנחנו מקוטבים מאי פעם, אך כשהסוקרים על הקו אנחנו דווקא די תמימי דעים: לרובינו יש תחושה שנחוצה הסכמה רחבה עבור שינויים בכללי המשחק הפוליטי. בפרק הקרוב נעמיק במסורת החוקתית שמתגבשת מול עינינו בימים אלה, ונשאל האם מתחת למאבק נגד השינויים החוקתיים מסתתר למעשה מאבק במורשת של אהרן ברק.
על פניו נדמה שהמאבק סביב הרפורמה המשפטית נובע משבר רעיוני – כזה שאפשר לאחות באמצעות הסדרה חוקתית. אך מתחת לפני השטח מבעבע שבר עמוק ומורכב יותר, כזה שקשה הרבה יותר למצוא לו מזור: שבר רגשי. לאיזה מלכוד השבר הזה מוביל אותנו, והאם יש דרך להיחלץ ממנו?
האם אנחנו דוהרים אל עבר משבר חוקתי חמור, או דווקא אל עבר רגע חוקתי יקר מפז? בכדי להבין לאן פנינו מועדות נצלול אל הפרדוקס שעומד בלב שיטת הממשל הישראלית, נחזור לפסקה הכי פחות מוכרת אבל אולי החשובה ביותר במגילת העצמאות, ונשאל האם הגיעה העת להתמודד עם המשימה שממתינה לנו בטו-דו ליסט כבר 74 שנה.
נדמה שצו השעה הוא להילחם על העמדות שלנו בנוגע לרפורמה המשפטית במלוא הכוח, אך בשני הפרקים האחרונים אנחנו מבקשים לעשות את ההפך: לא לשאול היכן היריבים הפוליטיים שלנו טועים, אלא לנסות להבין היכן הם צודקים. בפרק הנוכחי, נשאל מהם הרעיונות הגדולים שעומדים בבסיס ההתנגדות לרפורמה, ולשם כך ניעזר בגדולי ההוגים של המחשבה הפוליטית, ונשאל מה הקשר בין הפוליטאה של אפלטון לבין ההבטחות של בצלאל סמוטריץ'.
המאבק שמעוררת הרפורמה המשפטית מביא עמו גם סגנון קשב מסוים: קשב סלקטיבי. באווירת החירום הנוכחית, הטיעונים של היריבים הפוליטיים שלנו מצטיירים יותר ויותר כלא רציונליים, מגוחכים ומאיימים, עד שעצם ההקשבה להם נדמת כמסוכנת. בשני הפרקים הקרובים נלך נגד האינטואיציה הזו, ונקשיב באופן רדיקלי לטיעונים הכי משכנעים בעד ונגד הרפורמה. לא נעסוק באותיות הקטנות שלה, כי אם ברעיונות הגדולים שעומדים בבסיס המאבק סביבה. בפרק הנוכחי נראה שניצוץ האמת שברפורמה טמון אי שם בין האבות המייסדים של ארצות הברית, לבין פסק דין אחד...
המילה ״דמוקרטיה״ מעולם לא הייתה כל כך פופולרית. ברחובות, באולפנים, בפיד ובמליאה, נדמה שכולם נאבקים בחירוף נפש בשמה: גם אלו שנלחמים למען בית משפט חזק, וגם אלו שנלחמים למען כנסת חזקה. מי מהצדדים בעצם מייצג את הדמוקרטיה נאמנה? בכדי לענות על השאלה הזו, נחזור אל שכבות העומק הרעיוניות שמרכיבות את שיטת הממשל הישראלית, ואל השילוש הקדוש שעומד בבסיסה.
כשמדובר בניווט בכביש, אנחנו יכולים להרשות לעצמינו לסמוך על כללי הניווט הבסיסיים: אם נפנה שמאלה, כנראה שלא נמצא את עצמינו זזים איכשהו דווקא לימין. אך למפה הפוליטית חוקים ומצפן משלה. מדוע בזירה הפוליטית התקדמות חסרת גבולות לעבר מטרה מסוימת עשויה להוביל הלכה למעשה לתוצאה הפוכה לחלוטין? בכדי להבין את הפרדוקס הזה, נכיר את צורת החשיבה המהפכנית שמתחילה בחכם סיני עתיק, עוברת דרך פסיכולוג אוסטרלי מודרני ומגיעה הישר אל לב הפוליטיקה הישראלית העכשווית.
ויכוחים חוצבי להבות הם סימן היכר מובהק של העם היהודי, ויעיד על כך כל מי שניסה לנהל ויכוח פוליטי בארוחת שבת משפחתית. אבל בזמן האחרון נדמה שהמחלוקת כל כך החריפה עד שאנחנו מתקדמים בצעדי ענק אל מחוזות הקיטוב – ויש אפילו מי שזורק את הביטוי הטעון ״מלחמת אחים״ לקלחת. מה המנגנונים החברתיים והפסיכולוגיים שעומדים בבסיס הקיטוב המחריף בחברה הישראלית, ומדוע נדמה שהעמדות הפוליטיות שלנו הולכות ומקצינות? העונה השלישית של ״מפלגת המחשבות״ מניחה את הקיטוב הישראלי על שולחן הניתוחים, ומתחילה בהצעה רדיקלית של הוגה חי...
