פרק 95 – חרדים: חרדת השכלה

אתם מאזינים להסקת של בית אביחי. اشتركوا في القناة הדמוקרטיה הישראלית ניצחה. שלום, אני אפרת שפירה רוזנברג ואתן מאזינות ומאזינים למפלגת המחשבות. ההסקט שבו דוקטור מיכה גודמן ואני צוללים אל עומק הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה הישראלית.

בפרק הקודם התחלנו לדבר על עתידו של המודל המוזר גילינו שאם המודל הזה ממשיך ממשיך להתקיים הוא עשוי לאיים על המשך קיומה של מדינת ישראל אז לכאורה הפתרון ברור והוא בעיקר קשור לכוח פוליטי צריך רק למצוא את הקונסטלציה הנכונה שתגרום לחרדים לרכוש השכלה והשאלה היחידה היא האם זה יהיה עם מקל או עם גזר ביצירת תמריצים או בהפעלה כפייה אז זהו, שהניתוח הזה פשוט לא נכון, והוא נובע מכך שאנחנו לא מכירים, לא מקשיבים, או פשוט מסרבים לקחת ברצינות את מערכת היחסים הארוכה,

המפוטלת והסבוכה של החרדיות עם השכלה. כי מתברר שאם קיומו של המודל המוזר מאיים על הפרויקט הציוני, סיומו של המודל הזה מאיים על הפרויקט החרדי כולו. אנחנו מדברים בפרקים האחרונים על המודל המוזר, מה שקינינו פה המודל המוזר, וספציפית בפרק הקודם דיברנו על... ‫מה יקרה אם המודל הזה לא ישתנה? ‫כאילו מה העתיד של המודל הזה? ‫והגענו למסקנה... ‫-שאין לו עתיד. ‫כן, די כאילו קשה. סליחה, לא רק של המודל הנתיל.

לנו הנתיד עם המודל המוזר ימשך, המודל שבו הם מתבדלים תרבותית, מהאוכלוסייה שמתלוטים בכלכלית, המודל המוזר זה... מוביל לקריסה של מדינת ישראל, של הפרויקט הציוני. נכון. אז לכאורה, מה יש להמשיך לדבר? כאילו אנחנו מבינים מה הפתרון. הכל פשוט, שחרדים השתלבו בשוק העבודה, וכדי שחרדים השתלבו בשוק העבודה, והם יעבדו בעבודות אימפריון גבוה, הם צריכים לרכוש השכלה. Mathematica, Angle, Musagay Sod, Shepherd, Listuk. אני אחזק את מה שאתה אומר, במובן זה שכבר היום הנתונים מדברים על 55% מהגברים החרדים עובדים היום.

אבל הבעיה היא שהם לא עובדים בעבודות, כמו שקראתי, עם פריון גבוה. הם עובדים בעבודות שמכניסות הכנסה נמוכה, ‫כל עוד הם לא רוכשים ‫השכלה בסיסית שמאפשרת פריון גבוה, ‫הם לא יכולים...

ולכן המוקד הוא השכלה. ואם המוקד הוא השכלה, אז אנחנו בעצם מדברים על סוגיית לימודי הליבה. נכון, ואז כאילו יש כאן אלגוריתם פשוט, הם ילמדו לימודי ליבה. השתלבו בשוק העבודה, יפסיקו להיות תלותיים בקהילה, ברוב שהם מתבדלים ממנו, והבעיה נפטרה.

Yes, like by Jaat. הנושא הזה, שהוא כאילו מרגיש לנו נושא קטן, נושא של מאבקים על טריטוריה פוליטית, כן כפיית לימודי ליבה, לא כפיית לימודי ליבה, מידת האוטונומיה של החינוך החרדי, ומידת המעורבות של מדינת היהודים, זה כאילו מרגישו איזה קרבות פוליטיים של טריטוריה, ואולי נוטין לפרש את ההתנגדות העזה של החרדים, כי התנגדות שנובעת מתוך אינטרסים מאוד מקומיים, מאוד זמניים, פוליטים טריטוריאליים של כוח. ואגב, יכול להיות שגם יש בזה משהו.

יש בזה משהו, אבל לא נוכל להבין את האירוע התרבותי הדרמטי שאנחנו בתוכו, אם לא נבין מאיפה מגיעה התנגדות של החרדים להשכלה כללית. ושדעת כמו מה זה? כשמורי לחרדין אם הוא יודע ליבה, זה בערך תארי לחשש אדם. שיש לו טראומה קשה, נניח שצי של כלבים רדפו אחריו, נסחו אותו והוא ניצל בנס, אבל הוא חבול כולו ובטראומה מכלבים, לא יכול לראות כלב. ואז אותו מישהו שיש לו טראומה מכלבים, בא עליך הביתה, ואת לא מכירת את הטראומה שלו. ואת אומרת לו, יש לך כלב, נכון?

פודל, נניח שיש לי פודל קטן חמוד, לא שהכלב שלי הוא לא פודל קטן, אבל... ואת אמרת לו הנה תלטף אותו והוא נבעל וצועק עלייך ואת לא מבינה מה העניין וזה כל הקטע. את לא מבינה מה העניין. הוא סוחב טראומה. והפודל הקטן שלך הוא טריגר שמפעיל טראומה גדולה שלו. כשהלך לאורין החרדים, עשי מודילי מודילי, מה בגדיל? אנחנו שומעים את זה מה ביג דיל, כי אנחנו לא יודעים מה לימודי ליבה, מה השכלה כללית. איזה טראום הזה עבור ישראל אחרת איתה.

ובמידה רבה, כמו שאנחנו בעסקט הזה, בביזנס של הקשבה הרדיקלית, והקשבה גם לטיעונים של הצד השני תמיד במחלוקת, ונחסינו את זה לאורך העונות הקודמות, אם להבדיל או לא להבדיל, כל אחד יסתכל על זה אחר, את טיעון של פלסטינים, בסכסוך הישראלי-פלסטיני, הטיעונים של הימין והשמאל, בסכסוך הזה, מתנגדי רפורמה ותומכי רפורמה. אז פה מה שאני אנסה לעשות היום, זה לנסות להקשיב ולהבין את היחס המאוד מאוד מורכב, ואפילו טראומטי של החברה החרדית, להסקרות.

נכון, כי הרתיעה שלה מלימודי ליביו מהשכלה לא נוצרה היום, יש לי רתיעה הזאת, היסטוריה. ובמידה רבה, היסטוריה מוצדקת. זאת אומרת, אם נצליך לסיים את הפרק הזה עם הבנה של הטראומה הזאת, וההבנה... שהיחס של החברה החרדית ללימודי ליבה או להשכלה, הוא לא האירוע הפוליטי של כיפופי ידיים, אלא שיש שם עומק רעיוני והיסטורי.

המסע שלנו לאתר את השורשים, את הגנים של הרתיעה החרטית הגדולה מההשכלה, اולי צריך לבטח בכלל ביחס למסורת היהודית, לא החרדית, היהודית, הכללית, להשכלה. וכך אנחנו נגלה משהו מאוד מעניין. המסורת היהודית זאת המסורת הדתית היחידה שקדשה השכלה עוד בעת העתיקה. באיזה מובן הקידשה ההשכלה? זה אחד מהדברים המעניינים והמוזרים שיש במסורת היהודית. המסורת היהודית, אחרי חובן בית שני, התחיל לפתח את הרעיון של ללמוד ספרים מקודשים, זאת מצווה דתית, בעלת משמעות דתי.

נכון, יש את המשנה במסכת אבות, בין 10 למקרא, בין 15 לגמרא. זאת אומרת, זה ממש מילדות. נכון, וזה לא מובן מאליו. זה לא מובן שאי מאוד כתבי קודש. זה נראה למובן נעליו היום שזה מצווה, זו פעולה בעל משמעותתית, כנגיד לך אינטואיטיבית. מסורות התאיות אומרת דבר כזה. מסורות התאיות מציעות לבני אדם תקסים, שכשמקיינים תקסים, הם מתקרבים לאלוהים. כן? זה איך בנצרות הקתולית יש טקס שקוראים לו מיסה. שנעשה בימי הראשון לכניסיות. מי שמשתתף בטקס הזה מאמין שהוא במגע אינטימי מאוד עם הבן של אלוהים, ובעצם דרך כלל עם אלוהים.

ואגב, גם את התכסים האלה, מי שבעצם אחראי לארוך אותם, זה קבוצה מאוד קטנה, מצומצמת של כהני דת, והציבור הרחב בעצם צריך להיות פסיבי. הוא רק... עכשיו אני מנחה שיש טקסטים שמנחים את הכמרים. איך לעשות את טקס המיסה? איפה לעבוד, איפה לשים את הקרקרים האלה, את היין, את הזה... יש לאמת... אני מנחש שיש טקסטים שמנחים איך עושים טקס מיסה. אבל μια της שואלת קומר, למה אתה לומד את הטקס הזה, שיגיד, הטקס הזה מכין אותי לטקס, שהטקס יש משמעות אותי. זה כמו לקרוא ספר הפעלה של מכונת כביסה. כאילו צריך פשוט לדעת מה לעשות.

נכון. כשאתה מפעילה את נוחת הכביזה, זה ייתן לך את הבגדים הנקיים שלך, אבל יקורו את הטק שאומר לך איך להפעיל אותו, זה רק ההכנה לדבר האמיתי. נניח יהודי לומד מסכת פסחים. ולומד את ההלכות, הפסח כולל איך עושים את כל הטקס של אל הסדר. אז בחשיבה קונבציונלית היא אומרת, הוא לומד את כל ההלכות על איך עושים את ליל הסדר, כדי שבאותו לילה יוכל לבצע את הטקס של ליל הסדר בצורה מדויקת, כי הוא עושה זה על פי כל הורות ההפעלה.

אז יש משמעות דתית לעשות את הטקש אל הסדר, אבל ללמוד את ההוראות, את המסכת, את ההלכה, על איך עושים את אל הסדר, זאת פעולה חסרת משמעות דתית, היא מכינה אותך, היא מכשירה אותך לדבר עצמו. במסורת היהודית, כשלומדים את ההלכות, על איך עושים את ללסדו? ההלכות עצמם, הלימוד של ההלכה, זה מפני עצמו כמו לעשות יותר לסדר, זה בעל משמעות דתית, זה מצווה מפני עצמה.

וזהו דוגמה טובה בגלל הסדר, זהו דבר שהוא יחסית רלוונטי גם היום, אבל יש בתוך התלמוד, בתוך המשנה, יש הלכות שהן פשוט כבר לא רלוונטיות, ויש משמעות דתית לללמוד אותה. נכון, דרך אגב יש אפילו למירות המדרש שאם אני לומד היום ללכות קורבנות זה ככל הנראה אין סיכוי שאני אוכל לקחת את הידע הזה ולהשתמש בו בבית המגדש שמקריב קורבנות עצם לימוד כללי הטקס

‫זה... ‫-כמו להקריב קורבנות. ‫-התקס. ‫-כן. ‫אני חושבת על יום כיפור, ‫שאומרים את עבודת כהן גדול ביום כיפור, ‫בבית כנסת, כל הקהילה עומדת ‫בבחון מונים, וכך היה אומר, ‫אחת, אחת ואחת, אחת ושתיים, ‫והוא היה אומר, וקוראים ומשתחל... אתה אומר את הטקס, לומד אותו, קורא אותו, והטקס עצמו לא קורה, הוא לא קרה כבר אלפיים שנה. Dziękuję za uwagę. משמעות דתית. זה הטקת. ועכשיו ברגע שיש משמעות דתית, לא רק לקיום כתבי הקודש, אלא ללימוד כתבי הקודש, אז פתאום מי שאין לו אוריינות לא יכול לטעול חלק בחיים הדתיים.

‫כי אם ללמידה יש משמעות דתית, ‫אם אין לך אוריאנט, ‫אתה לא יודע כרוך טוב, ‫אתה לא יכול להשתתף בחיים הדתיים, ‫ולכן כדי לייצר דמוקרטיזציה ‫של החיים הדתיים, ‫כדי לאפשר לכולם, ‫כשאמר כולם, אני מסוייה כאן, ‫הכוונה היא לגברים, ‫אם לימוד זה טקס דתי מפני עצמו, ‫על עכשיו צריך שכולם ידוק רוח טוב, ‫וכך העם היהודי הוא העם ‫שבו בזמן, שבו בדתות אחרות ‫ובעמים אחרים, בית העתיקה, ‫רק אליטה, לאליטה דתית, ‫הייתה אוריינות. ידוק רוח טוב. אצל העם היהודי הייתה דמוקרטיזציה של האוריינות.

אגב, אני אגיד בהקשר הזה שגם נשים בעם היהודי היו יותר אורייניות מנשים לא יהודיות. לא כל הנשים היו אורייניות כמו גברים, אבל היו הרבה יותר נשים אורייניות מאשר לא בעם היהודי.

התופעה הזו תופעה שכתב על הספר, שלי מחזיק ביד שהיא עכשיו, של צבי אקשטיין ומרטיסה לבוטיצ'יני. אני מקווה שאמרתי, ידעתי את השם של האיטלקי לפחות נכון. הם אומרים שבעוד אנחנו מכירים מאירופה, דמוקרטיזציה של האוריינות היא אחד המאפיינים של העת החדשה שיותר מוכר יקבל איום כן מיסוד של חוק חינוך חובה חינם שההשכלה זה לא פריבילגיה של מעמד גבוה ושעשירים, אלא זה חובה על כולם, הרעיון הזה שהוא כל כך מודרני והוא כל כך מהפכני וקורה באירופה רק בעת החדשה, קרה בעם היהודי בעת העתיקה.

כנוצה מכך, ולזה אחד מההסברים המעניינים, לכך שהיהודים שמקדימו את העולם בדמוקרטיזציה של האוריינות, אולי אחד מהסיבות לכך שהעם היהודי תרם את חלקו להשכלה של העולם, ביחס לגודלו, אולי יותר מכל קבוצה אחרת בעולם. נכון, אני מזכיר כאן, שעשרים אחוז, ולכי פרסי נובל הם יהודים, ומרקס הוא יהודי, ופרויד יהודי, ואלברט איינס היהודי, ודרקאים הוא יהודי, ואנחנו אוהבים לתגאות בזה שהיהודים הם פורצי דרך, יוצרים ידע חדש, מקדמים את העולם בהשכלה, העובדה שהיהודים הם כל כך...

תורמים את חלקם להשכלה עולמית, ככה טוענים אקשטיין ובוטיץ'יני, נובע מכך, שמאגלים התרבותיים של העם היהודי, של הקידוש של הלמדנות, שיצרה דמוקרטיזציה של אוריינות. אז זו תחת הכותרת של היחס של היהדות להשכלה או לאוריינות במערכה הראשונה. لكنها الرאשונה, אבל כמובן יש כאן אירוניה!

בגלל שהיא קיצה את ההשכלה, היהודים היום מובילים את העולם בחוד החנית של המדע, המחקר ופיתוח ההשכלה, בגלל שהם צאצאים רעיוניים של המסורת שהיא קיצה את ההשכלה, אבל אותה התופעה... שהתקדשות ההשכלה היא הסיבה לכך שחרדים לא יכולים לרכוש ידיעות כלליות ומדעיות מודרניות.

וזה כבר מביא אותנו למערכה השנייה. שחרדים קוראים את זה. רגע, מה השכלה שהתקדשה? השכלה יהודית? ממילא מכיוון שללימוד תורה יש ערך דתי. הלימוד שהתורה זו התופעה שהתקדשה. אז לחרוג מזה ולמוד דברים אחרים שהם מחוץ למסורת שלנו, שהם מחוץ התורה, זאת חריגה שהיא אסורה. ואז ככה יוצא שההתקדשות של האסקלדיה המסורת יודעת היא גם הסיבה לכך שיהודים תורמים את חלקם להשכלה עולמית, וגם הסיבה לכך שחרדים, מסתגרים ומתנזרים מההשכלה העולמית.

כדי לעמוד בקריטריון הזה של תלמוד תורה כנגד כולם, לרכוש את היכולת המאוד מאוד גבוהה הזאת ללימוד טקסטים, בשביל זה היה צריך להיות אוריינים. זה הפך להיות כלי אחר כך שהרבה מאוד יהודים לקחו אותו וישמו אותו על גם השכלה כללית. האינסטינקט הזה, שהשכלה זה בעל ערך لي, האינסטינקט יהודי. כן. של אמא יהודי, אנחנו יודעים שילדים שלנו ילמדו. מה המקור שזה? המקור שזה זה התקדשות של לימוד תורה.

וההתקדשות של אימוד תורה זה הסגבה לכך שיודים מובילים את העולם בהשכלה, מאותה ההתקדשות של אימוד תורה היא הסגבה לכך שחרדים, מסתגרים מההשכלה, מתנזרים ממנה ומאום ומפחדים ממנה. טוב, אז לכאורה יש פה איזושהי התבוננות דיכוטומית, כן? יש לימוד תורה ויש השכלה כללית. התפיסה החרדית מקדשת לימוד תורה בדווקא, אבל היה איזה טוויסט לא צפוי בעלי. עבור הרמב״ם הוא כמובן לא לבד אבל הוא בטעד זה הכי חזק ללמוד השכלה כללית, וכשאני אומר השכלה כללית, שאני מדבר על הרם, אני מדבר על פילוסופיה, ועל מדבר.

‫הפסגה של ההשכלה הכללית, ‫עבור הרמב״ם זה לא שכבה אינטלקטואלית ‫שאתה מוסיף ללימוד תורה, ‫עבור הרמב״ם זה לימוד תורה. ‫יותר מזה, על פי הרמב״ם, ‫אולי זה הפסגה של לימוד תורה. على פי הרמב״ם כדי לקיים את מצוות, אהבת השם. איך מקיים מצוות ואהבת את השם אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מודך? כותב הרמב״ם במשנה תורה, יסודי התורה, פרק ב', הוא כותב איך מקיים את המצוות של אהבת השם? לומדים מדע. בשעה שהתבונן לאדם במעשה הברורה והנפלאים והגדולים בשעה שהאדם מתבונן בפלא של הבריאה

מה קורה לך כשאתה מתבונן? מתבונן אצל הרם זה נשון בינה. בדיוק, זה לא הכוונה היא לעמוד על המחטש הגדול ולהסתגש ולהגיד מה רבו מעשיך השם, לא לזה הרמבה מתכוון. מכוון להתבונן מלישון חקירה מדעית, וההתבוננות הזאת, החקירה הזאת, היא זו שממלאת את הלב ואת התודעה בתחושו של אהבת השם. לאלברט איינשטיין. ‫יש באוטוביוגרפיה שלו ‫מתאר את החוויה הדתית של המדען. אז הוא כותב, ספק גדול, אם אצה איש מדע מעמיק, שאין דתיות מופלאה מסגולות נפשו. דתיותו, ההשתוממות מול ההרמוניה בסדרי בראשית.

על פי הרמב״ם המשפט הזה של איינשטיין, העמידה של המדען והפליאה מול ההרמוניה של הקוסמוס, ההרגשה הזאת לא מובילה לאהבת השם, אלוהים הוא לא איזו דמות שאתה מתאהב בה. העמידה הפליעה מול ההרמוניה של סדרי בראשית, שאתה חוויה שיש רק למדען, כותב הרם דרך אגב, כגודל הידיעה, אלא אהבה. צריך לדעת, צריך להבין. ואת על פי הרמב״ם, מדע מוליך לאהבת השם. ומתקרבים לאלוהים רק דרך לימוד, פילוסופיה ומדע. זה על פי הרמב״ם. דרך אגב, על פי הרמב״ם, מכון כתוב ארבעה, נכנסו לפרדס.

זה עימוד מדע ואת כל המסקלות המטאפיזיות שיש בי, עימוד מדע. זה הפסגה של עימות הורה. הפרדס זה הפסגה של עימות הורה. אז רכם בא ואומר, לא, לא, השכלה כללית, מדע, פילוסופיה, זה לא גוף ידע שאנחנו מוסיפים אותו ללימוד תורה שלנו, אלא זה גוף ידע שהוא פסגת לימוד התורה שלנו. אז זה באמת טוויסט לא צפוי, בגלל שאז אי אפשר לעשות את ההתבוננות הדיכוטומית הזאת, בין השכלה תורנית נקרא לזה, לימות תורה, לבין השכלה כללית.

הרמב״ם היה בז למי שחושב שאנחנו משלבים תורה עם מדע. לא, הרם אומר, אתה לא משלב תורה עם מדע. המדע זה הפסגה של התורה. זה התורה, זה המימוש של התורה. זה המדע, זה הרמב״ם. דרך אגב, אם הרמאה הולך לישיבה תיכונית בישראל, והוא רשש לימודי קודש... ویدید کنید کنید کنید کنید کنید کنید ולימודי חול, לומדים מדע, הוא אמר, מה, זה הפסקה של לימודי הקודש, זה לימודי הקודש, לימוד את הטבע, זה לימודי הקודש, ככה מקרפין אלוהית. בכל מקרה, כנראה שבמאה ביניים, היו לא מעט יהודים, שבהשראת הרמב״ם, אכן רכשו השכלה כללית.

היו יהודים כאלה בספרד ובפרובנץ, היה לו השפעה לרעם ולרעיון הזה. Beelef Bammo Tischimstein. Im Geruchsverrat. אנחנו גדלנו הפרט, ברוכות אני גדלתי, על הסיפור האירואי של גירוש ספרד. כאן שיהודים בספרד ניצבו מול דילמה, במה הם בוחרים? בלדבוק ביהדות שלהם? أو שמדיפו לדבוק בספרד ולמטוש את היהדות שלהם. אני גדלתי על האירועיות של העם היהודי שברובו הגדול בחר ביהדות שלו על פני הנוחות שלו. אבל האמת... שממספרים מאוד מאוד גדולים. מה חלק גדול של העם יהודי בחר? Bis parade.

ומתנצרו וניהיו קתולים. מה שיצר את כל התרבות יותר מוחר של האנוסים וכל הסיפור הזה. אבל עם השנים שהעם היהודי הצליח לעשות דין וחשבון, לעובדה שכל כך הרבה יהודים לא נשארו נאמני למסורת היהודית. ובחרו להישאר בספרד על פני להישאר יהודים אז נוצר נרטיב שאחד מובילים שלו זה אדם בשם יוסף יוות שהיהודים שבחרו להתנצר ולא להישאר יהודים והם לא יודעים אני מזהות היהודית שלהם מים היהודים האלה Uh.

‫תראה הפעם אמר שזה פסגת ‫הזהות היהודית שלך? ‫ההיסטוריה מוכיחה, ‫אומר יוסף יווץ, ‫זה מחליש את המחויבות היהודית שלך. ‫פעות הטראומה שגירוס ספרד ‫הפכה בין השאר לטראומה ‫מפני ללמוד מדע ופילוסופיה. זה נראה טוב בהתחלה, זה נגמר רע. הדרך היחידה שאפשר לתפח נאמנות מוחלטת של יהודים, לדת שלהם ולזהות שלהם, זה לקבץ את לימוד התורה שלי, ללימוד רק... כתבי קודש, בלי מדע, בלי הפלפולים של הרמב״ם, רק כתבי קודש, לא להרחיב את האופקים, לא לבלבל את התודעה. הדראומה שגירוס פרד נוצרה בין השאר, זה דראומה פעולי השכלה כללי.

אם אנחנו מגדירים את זה כמערכה שנייה ביחס של החברה החרדית, זה קצת ביטוי אלכרוניסטי, בדיוק, הם לא עוד לא חרדים. ‫יש לך זיכרונות קשים ‫שהמסור העודית שלנו סוחבת ‫מפני השכלה כללית.

והאמת היא שהטראומה הזאת הולכת ומתעצמת במערכה השלישית. זה לא פחות מצנועת ההשכלה עצמה. תנועת ההסכבה שמתחילה במערב אירופה, בעיקר בגרמניה, ואחר כך היא עוברת במהלך המחרצית השנייה של המאה ה-19, למזרח אירופה, לתנועה שבאה ואמרה, בואו נעשיר את העולם של יהודים. לצד לימודי קודש, נלמד פילוסופיה, נלמד מדע. וקצת המשכילים הם דמיינו עולם שבו יש לי יהודים עולם שיש פה גם רבנים מצד אחד, אבל גם אינטלקטואלים, אנשי רוח, שהם לא רבנים, שאותנים עם השראה מן הצד השני.

כן, אנחנו דיברנו על זה כבר בעבר, אבל שראשית, תקופת ההשכלה, היא לא הייתה תנועה חילונית. היא לא הייתה תנועה לחילוניות יהודית, בכלל לא. להפך אפשר לומר אפילו. Bashiran for some shell yalag. שהפך אולי לאחד המניפסטים שאתם אומרת ההשכלה. בקיצה אמי. אז הוא כותב בהקיצה שהאמי הוא צריך להתעורר. מה זה אמר להתעורר? הקיצה. אני מקריא. שאינך ענה וענה וזמנך ומקומך ענה הקירה מה שנקרא, תפתחו את העיניים ותסתכלו סביב. כמו שאמרה משוררת אחרת, לא ילג, אין לנו מי שמר הרבה שניבד.

עד כאן, תפתחו את העניין, תסתכלו סביב, יש עולם, אל תהיו רק בבית כנסת, רק בשטטל, רק בבית מדרש ורק בגמרה. תסתכלו סביב. זו היה תנועה להרחבת האופקים של העם היהודי. והיו כל מיני מניפסטים, שדיברו על זה שיש לא רק את תורת השם, יש גם את תורת האדם, לא רק את הידע שהגיע לעולם מהתגלות מלמעלה ללמטה, אלא יש גם ידע שבני אדם יצרו מלמטה ללמעלה, בני אדם יצרו, וגם לידע הזה.

ידע בספרות ובפילוסופיה ובמדע, גם את הידע הזה אנחנו צריכים עימוד, גם אותו אנחנו צריכים להכיר, בעיקר אם אנחנו רוצים להשתלב בתרבות האירופאית, מבלי לנטוש את היהדות שלנו. זה הבסיס לכל אחר כך תנועות רבות של תורה ו, נכון? כאילו יש אחר כך הרבה תורה ומדע, תורה ועבודה אחר כך, אחרי הרבה שנים. כל תפיסת התורה ו... תורב שעבב הזאת בעצם מה היבעב אומרת? אנחנו יכולים גם וגם. גם. גם השכלה תורנית, גם השכלה כללי.

זה לא המהלך האורגני של הרמב״ם שהשכלה הכללית היא אולי אגב הם מפלרדתיים הרעיון הזה אבל זה בעיקר רעיון שהנפש של האדם היהודי תהיה נפש ממודרת יש בי שתי מגירות התודעה שלי. במגירה אחת יש גומרה והלכה, במגירה אחרת יש פילוסופיה ומדע, ואני מסתדר עם זה, אני מסתדר עם שתי המגירות. הרעיון הזה שתנועת ההשכלה, זה רעיון שהיותר שמרנים והיותר עדוקים יצאו נגדו ב-200 כמשהו.

כי הם הבינו משהו. לפתוח בתודעה שתי מגירות. יש גם לימודי קודש, גם לימודי חול, הווה בחיבור הזאת. כן, היווה מאוד מאוד מסוכנת. כי בעצם מה היא אומרת הווה בחיבור? היא אומרת שהמסורת היהודית מאבדת את המונופול שלה על התודעה של היהודים. אם עד תנועת ההשכלה, למי יש השליטה או השפעה על התודעה שלי, לרבנים שחיים ולספרים עתיקים. זה מה שיש. יש למסורת היהודית מונופול על התודעה שלי. ‫בהווה יש לא רק רבנים, ‫יש גם קוראים אינטלקטואלים משכילים ‫שיכולים להשפיע עליי.

או זה פתאום מתפתח מושם מנדלסון שהוא פילוסוף אינטלקטואל פתאום ילג שהסכרנו כאן, פתאום דמויות אינטלקטואליים שהם לא רבנים והם לא מוסמכים והם יכולים להשפיע עליי, אז פתאום הרבנים מאבדים מונופול על התודעה. ויותר מזה, אם אני לומד גם פילוסופיה כללית וגם מדע כללי, אז הגמרה וההלכה זה עוד משהו שאני לומד, זה לא כל מה שאני לומד, וככה המסורת מאבד את המונופול של התודעה.

השמרנים, ההדוקים של ימים אנחנו נקרא להם עם הזמן החרדים, הם סברו שאם המסורת מאבדת את המונפול שלה על התודעה, אקדח ששמים אותו על השולחן במערכה הראשונה, היא רב המערכה השלישית. בדיוק, כי ההשכלה שבשטב הראשון שוברת את המונפול של המסורות על התודעה ‫בשלב שני, בשוטר, ‫היא תפרק את כל הזיקה ‫שבין המסורת היהודית ‫לבין התודעה של האנשים היהודים. ‫זה מה שיקרה, ‫זה מה שמחששו שיקרה. אתה צריך להגיד את האמת? Садко. Садко. Ha ha

מה כל כשמרנים צודקים? שהם חוזים כל הביזנס הזה של ללמוד פילוסופיה, ללמוד מדע, ליפתח לעולם, עתיד לגרום לכך? להחליש את המחויבות הדתית שלך, להחליש את ההסתגרות הפנימית שלך בתוך הקהילה, ומנקודת מבט שלהם עצמם, במבחן התוצאה שהם הגדירו אותה כמדד להצלחה. נכון. وهذا ابت ככה. קודם כל, יש את המיתו של משפחת מנדלסון. מנדלסון הוא אולי האבה מייסיית של קורט, נועת ההשכלה, ככה הוא נטפה. למנסון הילדים שלו, הנחדים שלו,

זה לא שהם יהיו יהודים משכילים, זה אפילו היו שהם יהודים חילונים, אלא בסוף לא היו יהודים. כל הפרויקט המנדלסוני, כן, מנדלסון עצמו, קשל, ובמזרח אירופה ההשכלה הובילה בסוף בסוף, בדור השלישי שלה לא היצירה של ציונות החילונית וליצירה של הסוציאליזם, הבונדיסטים שהם פנו נגד הדת היהודית, בינים אחרות. אם במערב אירופה זה גרם ליהודים להפסיק להיות יהודים, במזרח אירופה זה גרם ליהדות להפסיק להיות לשיטתם ולתפיסתם.

יהדות, צניח חילוניות וציונות וסוציאליזם, וכאן התחזיות שהם היו פרנואידים, הם אמרו להערב השכלה במסורת שלנו, תביא להרס למסורת, תראי, במידה רבה, הריאקציה של מה של ימים מתקרי יהודים החרדים לתנועת ההשכלה, היא הייתה ריאקציה שהדהדה את הטראומה של גירוס פרד. פעם שהעברה שכל היהודים יהיו משכלים, הם בסוף נתקו מגע עם היהדות שלהם, זה יקרה עוד פעם. ועכשיו, במאה ה-21, כשאנחנו... בתמימות, כאילו, מה הבעיה שלכם? פשוט תוסיפו מותמטיקה ואנגלית לה... طبعاً طبعاً طبعاً طبعاً תשארו חרדים, אבל תלמדו את הלימודי ליבה.

הם שומעים את זה על רקע, כל המסורת שתיארנו כאן, גם את טרמת גירוש פראצ'ו טרמה מההשכלה, גם את הטרמה של תנועת ההשכלה, שכל הנבואות הזם, לצערם הרב, לא התבדו, התממשו יהודים משכילים, בסוף...

Mm-hmm. כן, ועכשיו בואי נחזור לפוזה שלך. את לא מבינה למה אמרת לאורח ללטף את הפודל והוא פתאום תחיל להשתולל כאן שהכלב שלי שומע את זה ונורני אליו שאני קוראת לו פודל, כי הוא חיה מאוד גדולה, אבל הוא מתנהג כמו פודל. אבל אחרי ששומעת את הסיפור של האדם הזה, שהטראומה שיש לו, מכלבים שתקפו אותו, עכשיו מבינה טוב יותר את ההתקף טנטרום שלו מזה שאת אמרת לו לגעת בפודל, ישראלים והנה חרדים ואומרים להם, מה הבעיה? רק לימודי ליבה. כאילו שזה התנגשות בין לפיד לבן גפני, זה סיפור שלהורדות ידיים.

לא רק שזה כאילו רק הורדות ידיים בין לפיד לגפני אבל זה לטובתכם רק תלמדו אנגלית ומתמטיקה עוד שעתיים או שלוש שעות בסוף היום אחרי שאתם לומדים תורה זה לטובתכם, זה יעזור לכם אנחנו חושבים שאנחנו מציעים להם להרחיב את העולם שלהם. שלימודו גם גמרא וגם אנגלית. גם הלכה וגם אטמטיקה. אנחנו מציעים להם את המודל המסקילי של וו, החיבור. אבל הם שמכירים את ההיסטוריה אולי הרבה יותר טוב מכל האנשים שכן למדו לימודי ליבה, כן? והם באים ואומרים, כשאתם מציגים לנו השכלה, זה לא הולך להתווסף לחיים החרדים שלנו.

‫זה הולך להשמיד ‫את המסורות החרדית שלנו. ולא רק זה, אנחנו אומרים להם, אנחנו לא רוצים לשאר את אתכם. פשוט תשארו חרדים, ותלמדו עוד שעתיים ביום, מתמטיקה או אחרית. ומה שאנחנו לא מבינים, זה שהדין שאנחנו מציעים להם, תישארו כמו שאתם רק תלמדו עוד קצת לימודי ליבה, בחוויה שלהם ובהיסטוריה שלהם ובתודעה שלהם, הדיל הזה לא עובד. ברגע שאתה מתחיל ללמוד עוד כמה שעות משהו אחר ביום, אתה לא יכול כבר להישאר חרדי. זה לא מחזיר. זה לא תוספת לדבר האמיתי? במרוחת הזמן, זה מה שהופך להיות הדבר האמיתי.

لמה הרס המונופול של היהדות על התודעה של יהודים הוא מסוכן להתיד היהדות? لמה הרס המונופול? כשאנחנו עושים לו שקרת ובחיבור כשאנחנו מוסיפים ללימודי הקודש ללימודי מדע ללימודי מדע יש חיים עצמם משל עצמם ועם הזמן כשהמדע מתפתח הרבה פעמים המדע שאנחנו מוסיפים אותו ללימודי קודש התכנים שלו חותרים תחת אותם הלימודי הקודש עצמם. בביולוגיה, אתן להגיע דרווין, ולהרער על האופן המילולי שבו קוראים לציפור הבריאה.

وبארכיאולוגיה הולכים להביא ראיות לכך, את מומחית לזה ‫ממש, זהו, שראשית ישראל הייתה או לא הייתה, ‫הייתה יציאת ישראל, ‫לא הייתה יציאת ישראל, ‫לא הייתה יציאת ישראל. והמדע שהולך לקרות טקטי באופן ביקורתי, יציאת ביקורת המקרא, שולך להרער על ההתגלות בסיני. זאת אומרת, היכולת ישמר דו-קיום בין תורה לבין מדע, תולי לכך שנמשתר את המדע, שהיא לא תיגע בתכנים שמערערים... אתה יודע, יש אנשים שהורים נמשטר את המדע, או שנמדר אותו, זה לא ישפיע אחד על השני, ואז הוא נמשיך לחיות בשני קווים מקבילים.

אין עם הזמן כשאתה מתחיל להיות נאמן לא רק לתורה, אלא גם למדע, מה קורה כשהמדע חותר תחת התורה? כן, מה קורה אם אתה הולך? והחרדים חזו. שזה ייצר משבר, והם צדקו. זה יצר משבר. יצר משברים קשים ועמוקים, שהלקח היחיד שהוא רציונלי. הלקח היחיד שהוא מושכל. גם מתר המתגר וספרד, וגם מקטועים החרדים, כשתאות תנועת ההשכלה, זה למחוקת ובחיבו.

כן צריך לשים פה איזושהי כוכבית, אתה יודע, יגיד ושיגיד, איך אפשר לדבר על זה שזה נכשל? תראה את מדינת ישראל, מובילה, סטאראפ ניישן, ואיזה קידוש השם זה, שם מדינת ישראל, והיהדות, וסוחרי פרס נובל וזה וזה, איך אפשר להגיד? שפרויקט ההשכלה נכשל. אבל כשאתה בודק, יש לך כל מי שעוסק בערכת ביצועים ודברים כאלה. הלקוח הוא זה שמגדיר את המדדים להצלחה. בסדר? אם אנחנו מנסים להבין את היחס של חברה החרדית להשכלה, אנחנו צריכים להשתמש במדדי ההצלחה שהם עצמם הגדירו כקריטריונים להצלחה. במדדים שהם הגדירו, שהם...

המשכיות של שמירת תורה ומצוות, של חיים כקהילה חרדית, של היכולת לשמר את הנאמנות לקהילה ולהלכה וללימוד תורה. בקריטריונים האלה, מדובר בכישלון. מי שהציץ נפגע, אם הזכרת את הנכנסים לפרדס. ‫אז אני אזורם איתך. ‫בואו נחשב על קריטריונים אלה. ‫מה הקריטריונים של ישראל הכללית? ‫שימור עצמי. ‫שמדינת ישראל תמשיך להתקיים ‫ולעוד חזקה ולשגשג. מה כתראים שהקהילה החרדית? שימור עצמי? שהקהילה החרדית תמשיך לצמוח ולסגסג? ושהתורה תמשיך לצמח ולשכסג.

ועכשיו הרבה מומחים לא חרדים סבורים. אז זה היה הפרק הקודם, שאם החרדים לא רוכשים השכלה, הם לא יכולים להשתתף בפריון גבוה בשוק העבודה, וכתוצאה מכך, ישראל המודרנית תקרוס. אין עתיד לישראל. כל פרויקט שימור העצמי של ישראל נהרס אם החרדים לא רוכשים השכלה. אבל בתודה עצמית החרדית. اין עתיד לקהילה החרדית אם הם כן רוכשים השכלה. זאת הסיבה לכך שהיא ננגשות כל כך דרמטית. היא לא טכנית, היא לא פוליטית, היא לא על כמה שעות לימודי עלי בה לומדים. בלב הקהילה החרדית יש נרטיב שאם הם רוכשים השכלה, אין עתיד לחברה החרדית.

ובלב החברה לא חרד ישנה הרתיב שאם החרדים לא רחשים השכלה, אין עתיד החברה הישראלית. Vai a tragédia, pô. במידה רבה שני הצדים צדקים. ולכן זו התנגשות כל כך גדולה. הקרב של החרדים להימנע מלימודי ליבה, זה קרב ההישרדות של החברה החרדית. ‫והקרב שישראל לא חרדית ‫שהם כל מילאים גדולים את הליבם ‫זה קרב ההישרדות של החברה הישראלית. ‫ולכן זו התנגשות הרבה יותר גדולה, ‫הרבה יותר גוישת וכך הרבה יותר מעניינת ‫משני רענים בבת הראשון.

Uh yeah. אני אפרת שפירה רוזנברג וזה היה עוד פרק במיני עונה שלנו, החרדים. אז מה עכשיו? איך מתקדמים מכאן? זאת המשימה שלנו בשני הפרקים שלנו. אז אנחנו אמנם מתקדמים בפרקי העונה הזאת אבל אנחנו לא שוכחים שבכל התקופה הזאת יש למעלה מ-130 אחים והחיות שלנו שעדיין נמקים בשבי בעזה אנחנו לא שוכחים אותם ולא מתרגלים להיעדר שלהם, תלויים בין חיים למוות. כולנו כאן ממשיכים להתפלל ולקוות לחזרתם בקרוב מאוד הביתה, בבריאות הגוף והנפש, לשלומם של כל חיילי צהל וכוחות הביטחון, ולהכרעת האויב במערכה הקשה הזאת.

תודה לניר לייסט ולאור שמיר ארוחים, לאיה לוית ולשחר מונט לקהל ההפקה ולמתן חיים ולניב הגולדברג מצוות הדיגיטל. אתם מוזמנים ומוזמנות להמשיך לדון בתכנים שעולים פה ביסקט בקבוצת הפייסבוק של מפלגת המחשבות. ואם לא מתאים לכם לקחת חלק פעיל בדיון אבל אתם רוצים להיות מעודכנים יש שם לינק לקבוצות וואטסאפ שקטות בהן רק תקבלו הודעה בכל פעם שעולה פרק חדש אפשר גם לנצל את הזמן ולהשלים את כל העונות הקודמות של מפלגת המחשבות וגם לשמוע תחלים נוספים באתר בית אביחי ובכל יישומוני עסק.