איך אני צובע את הבית

ענת החליטה שנמאס לה מחדר העבודה שמעוצב כמו משרד עורכי דין

והיא רוצה חדר שמתאים גם לזום וגם כקליניקה.

ומי אחראי על הצביעה – סחאבק כמובן.

ויש איזה משהו בצביעה שככל שאתה יותר קרוב לקיר אתה רואה יותר את הפגמים

את החורים שלא סתמת,

את המקומות שלא שייפת,

את הצבע שלא עורבב היטב.

וזה יכול לתסכל אותך, כי כמה שלא תחזור ותתקן,

מקרוב תמיד יהיו פגמים.

אבל מגיע הרגע שלוקחים צעד אחד לאחור, ופתאום החדר נראה לבן ונעים.

וזה נכון גם בכל הנוגע לאנשים ולמשיכה גופנית ולהרבה דברים שאנחנו עושים.

שמקרוב דברים נראים לא שלמים, ואפילו פגומים ומרחוק הם מושכים וזוהרים.

וזה אומר שיש לנו כלי תרפויטי ביד.

כל פעם שאנחנו רוצים לתקן ולשפר,

זה הזמן להתקרב,

וכשאנחנו רוצים לראות את הסך הכל ולא להתעקש על הפגמים הקטנים,

זה הזמן לזום אאוט,

והסך הכל יכול להיות לא רע בכלל.

טוב מה דעתכם על הצביעה?