יש לי משהו חשוב לספר לכם [אסיפת מורים]

اופק על ידי רשת עושים היסטוריה. وأزינים למספרת מורים, הפודקאסט של השמורת.

שלום לכם מאזינות ומאזינים אני דני פרילנדר פסיכולוג קליני ואתם על הפודקאסט אספת מורים של השמורת בפודקאסט הזה אני אפגוש מקרוב אנשי חינוך, לשיחה אישית על הפעילות שלהם, מה מניע אותם כל בוקר כשהם הולכים לעבודה ואיזה תחושות הם נשארים בסוף היום. ובעיקר הייתי רוצה לשמוע פה בכל פרק על רגע משמעותי.

שלום שלום, ברוכה הבאה, אנחנו יוצאים לדרך לעוד פודקאסט, שבו אני פוגש עוד איש רועשת חינוך, מפעם לפעם אני פוגש פה אנשים מרתקים ומעניינים, כל אחד עם הסיפור שלו, היום נהיה עם הסיפור שלך עם מה שאת עושה במערכת החינוך ומה שבחיים האישיים שלך נוגע בעשייה שלך

אז אני מעיין, אני בת 32. היום אני מורה לשלח באורצין גלובסקי, תל אביב. הרבה שנים הייתי מדריכה, מדריכה של נוער בכל מיני מסגרות. מאוד מאוד מוכר לי ו...

הרבה שנים את מתכוונת גם אחרי שהיית בתנועות נור זאת אומרת כאילו עשית את זה גם בחיים הבוגרים שלך

Can

لا רק הייתי مدرجה בתנועת נוער

אז הוא היה חבר שרצה להיות מורה ואמר לי, אני חושב שזה יכול להיות גם טוב בשבילך וזה, תבואי להוראה.

כאילו, תבואי לחינוך הפורמלי, כי עד עכשיו היית בכל מיני בחינוך לא פורמלי.

שאלה טובה, אני עדיין שואלת עצמי את זה. בסך הכל מורה יחסית חדשה, זה שנה שנייה שאני מורה. ודווקא הסיפור הזה של המקצוע של שלח בחרתי אותו כי יש בה הרבה מאפיינים שהם בלתי פורמליים. זהו, והוא מאפשר לפגוש את ה... תלמידים בכל מיני אופנים, גם בשיעור, גם ביום שדה, גם בפעילות המשאצים. זה מאפשר ממש מגוון של מפגשים. תרגיש לי שזה ייתן לי מקום להרבה, להיות הרבה דברים שאני,

אז رגע, נלך רגע חזרה אחורה לסיפור, אז החבר הזה שלך שהציע לך לבוא, הוא הציע לך לבוא ללמוד איתו הוראה?

כבר בארבע שנים האחרונות אני לומדת תואר לחינוך בלתי פורמלי בבית ברד.

Okay.

Cảm ơn các bạn đã theo dõi và hẹn gặp lại. וגם אני בחלק מתנועת דרור ישראל, אתה מכיר? חברה שלומדים שם במסעול הזה.

בוא נגיד שדורור ישראל למאזיננו שלא יודעים מה זה, תספרי להם מה זה.

בגדול זה תנועת הבוגרים של הנור עובד והלומד. אנחנו מקימים קיבוצי מחנכים בכל מיני מקומות, יישובים, ערים ומתעסקים בחינוך באזור שאנחנו חיים בו. הרבה פעמים חיים גם בקומונות, בקבוצות. And I'm going to go take it.

את גם חיה בקומונה עוד דבר קרוצה וקומונה, כן, כן. ואיפה את חיה?

بتל אביב

מתל אביב וואו זה תמיד נורא מרשים אותי אני כבר פגשתי אנשים בדרך שלי שמדרור ישראל זה תמיד נורא מרשים לשגוש אנשים בוגרים שממשיכים עם כל האידאלים שלהם, ואתם תמיד אנשים עם המון חזון והמון אמונה, שזה משהו שכבר לא כך רואים אותו היום, אנשים נורא שקועים בעצמם, איזה כיף, איזה כיף לפגוש אנשים כאלה.

זהו ויש לנו קבוצת משאצים בבית ספר והם גם מדריכים אתנו חלק מהסיורים לתלמידים האחרים מצליחה להיות מערכת יחסים עם תלמידים שאני מלמדת בכיתה, שהיא גם אחרת, כי לפגוש אותם באופן שונה קצת.

وهנוער של היוער את עובדת עם איזה גילהם פחות או יותר

עכשיו אני מלמת את שכבת

וזה כאילו כך לא מסתדר עם החיים של היום, עם החיים של הנוער, עם האינטרנט, עם הדברים שלנו. ומצד שני כאילו יכול להיות שזה הדבר עוד שנורא מחבר אותם לעצמם. ספרי לי איך התלבינים שלך מקבלים אחד את המקצוע הזה.

אני חושבת שזה א', יש פה כמה רבדים בעיניי וב' יש גם הרבה ניעוט. הדך קל שלך שהרשת תבוד זה שיעור לא חשוב בתור התחלה. זה יש שנים כבר, גם שאני למדתי שלך בחטיבה. אז נראה לי יש גם את היחס הזה. למה אני צריך ללמוד את זה וזה והיה לי כמה שיעורים מה יצא לי מזה? ששאלת לדלמידים מה בעיניכם חשוב ללמוד לבית ספר ואמרו לי מתמטיקה אנגלית אולי עברית. זה מה שהם היו רוצים ללמוד. זה גם מאוד מסקרן אותי כאילו איך הם חווים את המערכת הרבה פעמים ומה אז זה נראה לי ז'אנר אחד

אני חושב שאולי אחד המסורים הכי חשובים לתלמידים ולטיכניסטים זה שזה לא הכל על מה יצא לי. אנחנו חיים בעולם נורא תועלתני, ובית ספר נורא לוחץ לציונים ולבגרויות ולהצלחה, ואנחנו חיים בכלל בעולם שבו הצלחה זה מדד נורא חשוב. וכאילו אולי מה שאת באה ואומרת זה עזבו רגע את מה שייצא לכם, בואו נהיה בדבר עצמו בחוויה. נורא קשה היום כאילו לבוא לנוער ולהגיד זה לא, it's not about מה שיצא לכם.

אני לא חושבת שלא יצא להם איזה כלום כאילו הדבר שייצא יותר קשה להם לתפוס נראה לי שאני במשהו איתם שלנסות להבין, של רגע זה משנה איזה בני אדם אנחנו, מה אנחנו מבינים על העולם ורואים בו ויודעים עליו.

ומה זה המפגש האישי הזה שאת מצליחה לעשות עם תלמידים ותלמידות שלך? שאולי נגיד בקצות אחרים קצת קשה לעשות את זה דווקא

אני חושבת... גם יש הרבה בשלח עבודה בקבוצות, חוליות וזה, גם בסיורים אנחנו מחלקים אותם, אז יש הרבה גם על הפן החברתי של מה קורה ביניהם. יש לנו עוד מפגש, שהוא מאוד בלתי פורמלי, שלי איתם, והקשרים אישיים שמתפתחים הם קצת יותר עמוקים, ויש בזה יותר פן של הדרכה גם. משהו שאני יותר מרגישה בנוח באופן אישי וגם בשיעור מצליחים לקרות גם דברים שהם יותר אישיים זה קצת יותר קשה בשיעור אבל גם שם זה מצליח סתם שואלים אותי שאלות על העולם. אני חושבת שאפשר להיות מאוד אישיים. זה מאוד משנה בין אדם לבין אדם.

الموت لا أمفינים את החיבור ואת הקישור שלהם תמיד לדבר יותר גדול

כן. לא, גם חלק כזה לא... לא מסתדרים ולא רואים למה הם צריכים להסתדר, כאילו. אני לא רוצה להיות בכיתה הזאת, שנאבא, אני רוצה לעבור כיתה. וגם... זה בכלל?

את יודעת מדברים היום על דור הזה ודור הזד ועל חברה צעירים אחד הדברים שלנו רע מאפיינים מהם את הדור הצעיר אני קצת מתעסק בדברים האלה זה שזה דור שמאופיין במעט מאוד לויאליות אנחנו היינו הרבה יותר לויאלים לקבוצה, למקום, למדינה למקומות עבודה, זה דור לא לאיאלי, זה דור כזה שחי באיזה כפר גלובלי, והוא הרבה חי דרך החדר שלו, והמחשב שלו והפלאפון שלו, והוא בעיקר לא היה לי לעצמו ואז את אומרת הוא גם לא בהכרח מבין את השיוך שלו והוא גם לא מבין את המילה הזאת בשביל מה צריך להיות שייך אפרופו מה יצא לי מזה

כאילו יש הרבה עניין של זהות כאילו לא היה לי עוד לקח אותי לזהויות ואני חושבת שדווקא זה גיל שהרבה מתעסקים בו בזהות Again, by many episodes. וגם בשלח מאוד... כאילו גם נראה לי בכללים בבית ספר עוד כיתה זין, עושים עבודת שורשים וזה ואנחנו בשלח הרבה מדברות מאיפה באתי ומאיפה המשפחה שלי ואיזה תרבויות יש במדינת ישראל ומה מאפיין אותם וחלק מאיזה תרבויות אני

אמרת משהו נורא מעניין שאת בעצם, את מתקיימת, את חיה בקבוצה. וזה גם משהו מאוד מאוד מאוד שאנחנו לא רגילים לשמוע אותו, את בעצם באיזה מין קומונה כזאת. ואת לא בת שנת שירות, את לא בת 18, אז תפרי קצת על החיים שלך, איך הם מתקיימים, כמה אתם בקבוצה הזאת.

نحن 10 אנחנו גרים בכמה בתים, כאילו לא בית 11 אנשים. זהו, אנחנו גם נפגשים ביחד כדי לדבר על כל מיני דברים, להחליט כל מיני החלטות במשותף. הכלכלה שלנו היא ביחד.

כל הכנסות שלכם הם באחד וכן וואו אתם ממש אחרוני הסוציאליסטים

אני חושבת שעכשיו כולנו בשלום עם זה, אבל כן, היו הרבה רמות גבות בעבר, ו... דעתי שהאדם הוא יצור כזה קהילתי. ושכל אחד יש לו את הצורך הזה בקהילה באופנים משתנים אבל אני מאוד מאוד מרגישה אותו ו... לקבוצת אנשים שאני אפרופו שייכת אליה

תלמידים שלך שלא מבינים בשביל מה צריך להיות שייך אז את ממש מדגימה את זה בלייב, את השייכות הזאת.

כאילו, אני יכולתי להיות סטודנט באיזה דירת שותפים, באיזה, לא יודעת, והכל קצת אימור בדירת שותפים. זה יכול להיות טוב, זה יכול להיות נורא, זה יכול להיות מנוכר, ובחרתי להיות בכפר סטודנטים בשביל להיות... חלק ממשהו, שהדבר החברתי היא העניין, שה... כאילו, אבל מה את צריכתי להזדהות עם זה? כאילו, אני חיה במקום ש...

זה ההפך מאינדיבידואליזם זה ההפך מהדבר הזה שאנחנו רואים אותו כל כך הרבה היום שכל אחד לעצמו וכל אחד מקדם את עצמו ומרוויח בשביל עצמו ורוצה להרוויח כמה שיותר וכמה שפחות ינד ג'סולו, ואנשים נורא אינדיבידואליסטים היום, ורק רוצים לחיות לבד, והתחלה בקומונה,

נכון אני חושבת שיש בזה הרבה כוח בכל מיני אופנים כאילו אתה אמרת פה כל מיני סוציאליסטים האחרונים וכל מיני דברים כאלה ואני חושבת שיש הרבה דברים שאני מעוניית לחיים שלי שלא כל כך אפשר לעשות אותם באופן אחר של חיים

תלמידים שלך יודעים שאת חיה בקומונה שזה דרך החיים שלך כי זה מעניין, כי זה הרבה מהמקצוע שלך מתעסק, והמקצוע שאת מלמדת מתעסק בשייכות ובחברה, ואת מביאה מודל מאוד מאוד יוצא דופן, וגם שהולך עם זה מאוד רחוק, כי זה מעניין שזה לא עלה אף פעם.

Okay.

שומרת על עצמך קצת מול התלמידים על הפרטיות שלך, על מי שעת, על החיים שלך

גם אני חוששת איך הם התפסו את זה. וגם, לא יודעת, אני מרגישה שהרבה מהחיים שלי הזמנתי אנשים להיות בקבוצה ולהיות חלק ממשהו וכן בתנועה או לא בתנועה או כל מיני כזה כן, לא יודעתי מה אני מוכרת, אבל מה אני רוצה מהם, מצפה מהם, דורשת מהם, כאילו... זה לא המסגרת הבלתי פורמלית של תנועת הנוער, שבו כאילו...

זה בכל זאת מקצוע, לימוד, בבית ספר, בתוך תיכון. אבל ואני אקשה עלייך, אני פסיכולוג מעצבן. אולי בשביל לדעת מה את דורשת ורוצה מהתלמידים שלך, את צריכה גם לשאול את עצמך, מה אני רוצה ממך. כאילו, מה את רוצה להביא להם? איך את תופסת את מה שיש לך לתת? מזינים לא רואים אותך, אבל את כזאת אנטיטייפ למורה, כאילו, כאילו, מי את כשאת עומדת לפני? מה יש לך להציע להם?

הרבה פעמים שואלים אותי, כאילו, ואני אומרת, אני מאוד מכירה את מעיין המדריכה, ואני מרגישה שהיה לי, כאילו, לא את בדיית השלישי עם מעיין המורה, ואני עוד לא יודעת... זה הדבר שאני מגבשת אותו, מי אני כמורה, מה אני רוצה להביא, מה הדברים שאני לא אתפשר עליהם, כי אני עוד מרגישה במין state of mind חוקר כזה.

את עוד לומדת את עצמך בתוך הדבר הזה.

Who is it? What is it? What is it? What is it? What is it? What is it? What is it? What is it? What is it? What is it? What is it? אני הרבה פעמים מנסה להבין איך החיים האישיים שלי והסיפור של להצליח לחנך למשהו איך זה מתחבר או איך זה כאילו הרבה חשבתי על זה מהכיוון של האם לצאת מהארון או לא לצאת מהארון בפני התלמידים באופן אישי על התעניינות בחיי סאו גולד לא בטוח שזה מה שהייתי מחליטה לעשות איתם אבל אני חושבת של לתת מהרון מול תלמידים יש גם ערך, לא את לחיים שלהם, למה הם מבינים על הח... כן, חינוכים.

עם סרטים לחלוטין, אתה לא יודעים שלך איזה ערך יש בזה בעינייך.

גם נראה לי, כן לא נראה לי, גם יש הרבה מאוד הומובוביה וזה... כאילו להכיר שנייה דמויות להטאביות. אז מבחינתי רגע לראות את העולם באופן אחר. אולי זה יהיה פחות מפחיד, אולי זה יהיה פחות זר, אולי זה יהיה משהו שיותר אפשר להקל אותו, משהו שגם ייתן מקום. בסדר, לא מצפה עכשיו שכל תלמידים לא תיצאו מהארון. יש פה איזה משהו שהוא קבלה של שוני ואם זה את צריך לתת מקום ליותר תלמידים למי שהם ומה שהם Azerat me prenatizibatova kilo.

אני בכלל חושב שהרבה יותר משזה עניין אם את תצימר או לא תצימר עם הסיפור שלך, עם הזהות שלך. אני מאמין שילדים תלמידים לומדים דרך מודלינג והרבה יותר משזה, נכון שזה מאוד משמעותי, אתם מדבר על גם לפגוש מורה בתפקיד של סמכות בתוך בית ספר שבא עם הסיפור שלה, שזו תמינית, אבל... אני חושב שאנחנו בסופו של דבר, אנחנו לומדים דרך צפייה, אנחנו לומדים דרך מודלינג, והדבר הכי גדול שאת יכולה לתת לתיכון, נסטימד או לחברה, לשם אסף תיכון, זה את החוויה של, קודם כל שעד של מים, מי שעד. גם קודם ששאלתי אותך אם את מספרת להם

כן, אני בזוג ייעוד. ומשפחה יודעת. כן. לא, כבר די הרבה שנים עכשיו את... חלקם יודעים. אני חושבת שהבית הספר בעצם כל שנה שעברה גם לא היה כל כך חדר מורים אז הכל היה בזום, זה לא בדיוק שהיה. היה מאוד קשה ליצור קשרים חברתיים.

Or let's set my ronda zoom. מרגישה שיש איזה אווירה או איזה מסר או איזה קול שאומר לך להשתיק את האישי לא להביא אותו לכיתה

Nikid common for him. אחרי שהדרכתי במקום כבר שנתיים אז החלטתי שאת הגיע הזמן לצאת מהארון מול החניכים וזה וזה וזה ועשיתי את זה והיה יחד איתי עוד מדריך גי וגם הוא יצא מהרון והיה כזה ממש אנחנו ביחד למצד הגאווה וכזה כל החניכים ו... היו גם חניכים שהפסיקו לבוא מאז, וגם הורים שלא רצו שהחניכים שלם יבואו. ונראה לי ששני הדברים האלה, לא הייתי מכורה, אבל גרמו לי להיזהר יותר. כאילו אני לא מתחרטת, אבל... זה כן כואב לי. כואב לי שזו הייתה תגובה שהייתה, למרות שהיה ברור לי שזה ייתכן שזה דבר שיקרה.

איך זה יכול לעמוד ביניכם? Shut it stamps a miracle de varazé.

החשש הוא שהם יאריכו אותי פחות Okay. Good.

יש הרומופוביה גם בתוכנו אני חושב שאנחנו גם נוסעים את הדבר הזה כשאתה גדל עם המסר הזה בכל מיני אופנים אתה מחבר את הזהות המינית שלך למשהו לא תקין ואז אתה חושב אגב הנראות של מורים במערכת החינוך עם זהות מינית כזאת היא נורא חשובה כי זה מלמד את כולם שאתם בכל מקום

הייתה אחת הכיתות בבית ספר, שסתם באמצע השיעור, לא זוכרת על מה דיברנו אפילו? כאילו דיברנו על משהו שקשור, על השסעים בחברה, אבל... ذكرت تلميידות עושה לי המורה את לסבית ואז אמרתי לה כן ואז היא אומרת לי רואים ואז אמרתי לה מה זאת אומרת

سائتہ کلا اور گا سے שכאילו יצאת מהרון באופן הכי פשוט שבעולם היא עשתה לכת זה הכי פשוט. اشتركوا في القناة

Uh

איך את מרגישה אחרי ששמת את זה פה בשיחה שלנו כי את מאוד אחרת מהרגע שהתחלנו לדבר על זה

흐흐

אני גם מרגיש שזה, אני כאילו מרגיש את ההקלה, אני גם מרגיש את הלחץ, אבל אני מרגיש את ההקלה. כאילו השיחה הקודם הייתה מאוד זהירה.

ותהיתי הרבה כמה הם מדברים בינם ובין עצמם כי אני מבחינתי ניסיתי לחשוב על הסיטואציה הזאת של לעמוד מול הכיתה ואז כאילו ראיתי בכזה איך אני מורה לספר לכיתה לעצור את השיר ולהגיד להם יש לי משהו חשוב לספר לכם ואז כאילו שום דבר לא התחבר לי A Velkin is come team's me, she means we shall and beknut. अवर के लूए

אבל אני חושב שזה יכול להיות גם זה גם קשור באיזה חופש אולי גם לא צריך באמת לצאת מהארון אולי צריך להיות מי שאת וזהו זה

זהו, אני הרבה בדילמה. כאילו זה... זה... אני עוברת בזה... אני חושבת שאני לא פוחדת את זה עליהם, אני פוחדת את זה עליי. אני לא חושבת שאני אשחית את הנוער. זה לא הדימוי שלי. כן, אבל... כן, האם אני אפחדת שלא את הורים יבואו והגידו ככה או ככה או ככה? כן. האם אני אפחדת שתלמידים, לא יודעת, פחות... ירצו להקשיב כי אני המורה לסבית והם חשים בוז ללסביות אז כן כאילו

זה יכול להפוך אותך לנורא נגישה, לנורא אמיתית, לנורא אוטנטית, לכמעט מגניבה. אני לא הייתי רוצה לשים איזה פופוליזם, אבל זה גם יכול להיות מקום נורא מקרב של מה שאמרתי קודם, שכשאת תבוא עם האמת שלך, תהיה אווירה של אותנטיות בשיעורים שלך שזה בסדר להיות מה שאתה

אני חושבת שיש מקומות, כאילו יש כיתות שאני מצליחה לראות את זה מקרב איתם ויש כיתות ש... שאתה הרגשה לראות איך זה מקרב בינינו ולא רק כאילו מין...

אבל את יודעת שהחוכמה זה לא שכנעתם שוכנעים. החוכמה זה לבוא למקום עוד יותר מורכב, אבל אני חושב שגם לפעמים זה מעייף כל הזמן להיות בעבודה של... אני יודע שאת יודעת ישראל ואולי את לא כל הזמן רוצה להיות בעבודה חינוכית ושהסיפור שלך יהיה סיפור חינוכי כי זה גם החיים שלך

אני פשוט אומרת יש לי עוד דברים לתת חוץ מזה שאני לסבית אז כאילו יכול להיות שרגע בוא נתמוקד בכל שאר הדברים ו... And last year, my fechad.

הבצוג שלך כמה הם חוץ לארון ויחס אלייך

Nach Stan om je goed te slauren.

אבל זה עד שמחוץ לארון זה במעגלים יש כל מיני מעגלי יצאה בארון הם גם אפילו נגברים כי לפעמים אתה הולך למקולת 30 שנה אחרי שיצאת בארון ומישהו יגיד לך יש לך אז אתה צריך להקיד בן זוגי ולהפך, זאת אומרת, אתה כל הזמן בתיקון, אתה כל הזמן ההנחי בעולם, שאנשים פוגשים מטרוסקסואלי. נכון, ההנחי. שבכל מקום שאנחנו הולכים, וזה גם סטטיסטית נכון, כי כמעט 90% מהאחלוסייה כזו, אז ההנחה היא שרוב האנשים שאתה פוגש הם אטרוסקסואליים, והם חיים במסגרות אטרוסקסואליות. אז אנשים אומרים לך דברים, הם מניחים עלייך דברים.

כאילו אם זה אפילו קצת יצמצם את הצורך שלי כל הזמן לצאת מהרון

Yeah.

כי כאילו אני מסתובבת בעולם, מסתירה משהו בלי שבכלל זה מה שבחרתי לעשות.

חלו בעניין של אסטיר, אבל אנשים מניחים שאת משהו אחר, וזאת הנחת היטרוסקסואליות.

Nee, smut me zijn. זהו, נראה לי חששות שלי עם... לא... לא ביחס לזהות המינית שלי, ביחס ל...

על הזהות שלך בכלל, אני חושב כמורה, איך את עומדת שם, מה את מביאה בתוך החבילה הגדולה הזאת יש גם את הזהות שלך האישית אמינית אבל זה מרכיב בזהות זה גם ואני חושב כאילו מה מתוך הדברים האלה את רוצה וכל מורה בכלל רוצה להביא לתוך הכיתה שלו

הרבה מורות, אז הרבה מדברות על הבני זוג שלהם. הבא לי ככה, ובן זוגי ככה, וזה ככה, וזה ככה. ואז היה לי שלב שתהיתי אם אני צריכה פשוט להתחיל לדבר על הבת זוג שלי כמו שהם מדברות

Yeah.

אבל אז אני חושבת על זה שזה החלק השני בחיים שלי שהוא שונה אני לא חיה עם הבדוג שלי אני חיה עם הקבוצה שלי ואז כאילו הרבה דברים שמספרות זה מהחיי היומיום, שהחיי היומיום שלי בכלל אחרים לחלוטין.

הכל קצת מורכב, יש לך סיפור שהוא אחר

Can

אבל אני חושב שזו המתנה הגדולה שאת יכולה להביא לתלמידים שלך, שאת יכולה להביא משהו על אחרות ועל שונות ועל אופציות. אני יכול לחשוב, אני יודע זה בעצמי, שלפעמים זה מעייף. לפעמים זה מעייף להיות כל הזמן בתפקיד, בייצוג, בלהיות אחר, אבל לפעמים גם אין ברירה.

אני חושבת שכאילו אחת החששות זה שלא תהיה הזדהות עם התפקיד הזה כאילו אני מצד אחד מאוד מכירה וזה שהרבה בני הנוער מרגישים אחרים אבל הרבה בני נוער גם לא רוצים להרגיש אחרים

non c'è balance

אני מאוד חוששת מחוסר הזדהות כאילו

אני חושב שבעומק, את אומרת משהו יותר רמוק. אני חושב שאת אומרת, לא יודעת, ערה למה שאת אומרת, אבל את אומרת, את חושבת שאת מתחייה. זאת אומרת, שאת תביא את מי שאת, ואנשים יגידו, לא קונה. לא רוצה לא מעניין אל תביאי לנו את זה אני חושב שזה ואפשר להרחיב את זה ולכת הרבה יותר למעלה כי אני חושב שזה בהפחד של אנשים בכלל שהם יביאו את עצמם כמו שהם בלי קשר לזהות מינית עכשיו

I'm coveted.

זאת אומרת הפודקאסט הזה גם ישר לתותך ועשה לך עבודה

גם יעשה לי עבודה, כן, זה נכון. וגם אני מקווה ש...

כל מיני סיבונים. כן. יאללה, אז אני רק יכול לחבק אותך על זה שתהיה לך דרך קלה וטובה. ושתזכרה שהדבר שהכי יש לנו להביא לאנשים זה את מי שאנחנו وهذه المتنة הכי גדולה שאנחנו יכולים לקבל ולתת אחד לשני 拜拜

עד כאן הפרק שלנו להיום למידע נוסף אתם מוזמנים להיכנס לאתר של השמורת לפייסבוק לאינסטגרם וגם לטלגרם תמשיכו לעקוב אחרי הפיד של הפודקאסט אנחנו נעלה בו פרקים נוספים ממש בקרוב And 80 Danny Friedlander, the Nistamaya, but the first one.

اופק על ידי רשת أو סיניסטוריה