קריאת מיתת משה בטעמים של פרשת אני ישנה וליבי ער.. קול דודי דופק.. פתחתי אני לדודי.. ודודי חמק עבר.. ביקשתוהו ולא מצאתיהו.. ולא קם נביא בישראל כמשה בניגון ביקשתוהו ולא מצאתיהו אדרא זוטא של רשב״י כמו שירת האזינו לדבר בשפת התורה – ויקרא להם שמות כשמות אשר קרא להם אביו שירת האזינו מפרשת את הסוד בשפה גלויה שאין לטעות בו אנא תמכו בהמשכת השיעורים https://cash.app/$yitzchoklowy paypal.me/iyunlemachshava...
הדרמה הגדולה של מיתת משה והעברת הכל ליהושע ביאור ענני הכבוד בזכות אהרן – הכרת יומם יצוה ה׳ חסדו ביאור המן בזכות משה וגדר תורת משה מן השמים מול תורת יהושע ולחם מן הארץ יש נספה בלא משפט אין החמה שוקעת אלא להאיר ללבנה.
שנה טובה לכל החברים לכל השומעים וקוראים, משתתפי השיעורים, הקוראים והשומעים השקטים והמגיבים. ככלות שנה שלימה שבה למדנו ולימדנו, התפללנו ושוחחנו, עלינו לתת שבח והודיה על כל השעות הרבות שבה עסקנו בדברי תורה ושבת רעים בחבורה, ועל כל השעות שבהם עסקנו בשיח חברים גם בריחוק מקום וזמן ועל ידי דרכי התקשורת השונים. רבים מאתנו מכירים זה את זה ולומדים ביחד בעיקר על ידי דרכי התקשורת החדשים, פעמים רבות מורגש בזה חוסר בחיות המפגש ‘פנים אל פנים׳, ואהבת חברים הנולדת מן הלימוד בחבורה. ואע״פ שאין לנו להתלונן על חיד...
חידוש פרשת נצבים שיש ברית פרטית לכל איש ואשה ולא כללית בלבד. הבדלה לטובה מעולה מהבדלה לרעה ומביאה שורש טוב. בראש השנה באי עולם עוברים לפניו כבני מרון באופן פרטי. שוש אשיש בה׳ לשון יחיד הנה מלכך יבוא לך ולא שמחת הסובבים
פרשת כי תבוא הברית שמקשר היום לעשותם עם מחר לקבל שכרם. מצוות ביכורים הודאה ומצוות וידוי מעשרות הבטחת השכר על המצוות. קומי אורי כי כבר בא אורך ואל תישן השופר באלול לא להזכיר לתשובה אלא לעורר משינה לחיים.
נבואות נחמה אינם נבואות על הגאולה אלא על נחמת הלב, בין קודם הגאולה ובין לאחריה. עיקר התשובה בינה ליבא ולכן היא מוחלת עון כיון שהיא עמוקה מהם. תשובת ברוריה למין שאין אנו רוצים ילדים כמותו, זה שהיא עקרה היא לפי שהיא מעולם נעלם ומחכה לילדים מאותו עולם. אין כל הימים ימי תשובה כי התשובה ענין נעלה וגבוה ואי אפשר שתהיה בכל הימים. תלמיד חכם שמא עשה תשובה מנקודת המבט התחתון אבל בגלל שכולו בעולם הבינה וודאי עשה תשובה.
כל מה שאנחנו זקוקים אליו הוא נחמה: אנכי אנכי. כלל פרשת שופטים: דיני המשפט עצמם. וכללם הוי מתונים בדין מתינות בדין על עצמך שמגלה עומק נוסף לשטחיות. מתינות בזמן ומתינות מהותית שמשאיר מקום למציאות ה׳ בין האדם לבין מעשיו. מתינות ומקום לפני המעשה ומתינות ומקום לאחר המעשה – הולך לפניכם ה׳ ומאספכם אלהי ישראל.
ענין הלומד לשמה שהוא הלומד בצורה רלבנטית שממילא כל מקום שלומד בו רלבנטי לאותו סוגיה שלו. ועוד שהוא דבוק בצורה סגורה באותו נושא הנוגע לו ולכן בכל מקום שיסתכל נשאר דבוק בו. הגבלת מקום העבודה בפרשת ראה והקושי בזה שהרי השם בכל מקום ונאמר בכל מקום אשר אזכיר את שמי וגו׳. העולם הוא גבול ועבודת ה׳ מוציאה מהגבול, בשני רמות. האחד שה׳ אינו בגדר גבול כלל ואין זה משנה כלל. וזה ייחודא עילאה. השני שהוא נמצא בתוך כל הגבולים דווקא. ולכן לא צריך לצאת מהגבול כלל כדי למצוא אותו וזה יחודא עילאה שהוא יותר עמוק כי אינ...
דרשת משה בפרשת עקב מול דרשתו בפרשת דברים – פרשת דברים מצדיקה ומחזקת את המעבר מדור המדבר לדור באי הארץ. פרשת עקב מייסרת את יושבי הארץ שלא ישכחו את ה׳ מתוך עושרם, ולפיכך מדברת דווקא כמו איומי המרגלים. ותאמר ציון עזבני ה׳ מול נחמו הוא כמו השלב השני הזה שבו צריך להיזכר זיכרון הוא כניסה למסתרים ולכן אין מעשה עגל שבגילוי ‘אלה׳ נזכר אלא אנכי שהוא מדרגה פנימית התשובה הוא לשכוח את החטא לא להיזכר בה.
איכה ישבה בדד מכניסה אותנו אל פנימיות עומק הלב הנקרא מסתרים, שאין חבריה מבינים אותה, וריווח הכניסה אל אותו מקום הוא הנחמה, ככתוב שמחנו כימות עניתנו, שיהא עומק השמחה כמו עומק הכאב, והוספת כפליים על הפסד הגניבה ועל הגניבה עצמה שהוא הכניסה אל המסתרים, ושם כמוס עמדי חתום באוצרותי לליבי גליתי לאברי לא גיליתי סודות המנחמים ומוסיפים בתורה שתחייה את המתים.
אלה הדברים הוא נגיעת הכל אל עולם הדבר שבו הוא נעשה ממשי בפני האדם ונעשה מסיפורים תוכחות נוראות מעצמו של משה אל עצמות הנפש. ביאור רגע היות הדבר לאהבה ויראה אמיתיים שהוא הרגע של אלה הדברים. וענין אבלות החורבן על פי סידור הרב שאין שכיח התעוררות יראה מאליו כמו התעוררות האהבה כי היראה הוא יותר בגלות. שלא לפחד ממידת היראה, להתפעל ולהתעורר ממנו בהופעתו בחיינו ובצרות ההיסטוריה, ומכך אפשר להעלות אל מידת יראה עליונה בראש השנה.
הנדרים הם התורה במקום הפרטי שאין התורה הכללית מגעת אליו על האדם לקדש את דברי עצמו כלפי עצמו כשם שהוא מקדש את דברי התורה הכלליים כלפי הכלל. השכינה היא דבר ה׳, כאשר היא נישאת לשוא הרי זה גלות השכינה, וחורבנה ממש כאשר היא משומשת בפי כל הרשעים לטובתם.
דגמים שונים של פעולת משה במצבי ספק: שאלה מה׳, חטא, ופנחס. ‘עד שאתם מידיינים כבר נעשה אדם׳ – סגולת המעשה להוציא מן הקפאון. דרישת שלום מן השמים לפנחס, הכרה במציאותו בנחת. אחרי המעשה יותר קל לדעת אם היה טוב. בחינה מתמשכת של בחירות יותר ארוכות.
כשיש לאדם כח בפה הוא אינו מדבר מה שמי שאין לו כח מצפה ממנו מאחר ודיבורו אכן פועל בעולם המעשה הוא צריך להתחשב עם מגבלות עולם המעשה ואינו יכול לבקר מבחוץ. ולאידך כח הפה המשיחי שיכול לדבר על שלימות שאינה בעולם המעשה ולנצח בה את הידיים מאחר והוא מדבר מעולם שיתקיים בשלימות.
על החסרונות של עולם המעשה כשהוא מנותק מן המחשבה גזירת המוות שאין הטוב המוסרי והטוב הגשמי אותו דבר הכסיל בחושך הולך והחכם אינו הולך חטא מי מריבה שעשה משה מעשה טרם הדיבור
משה לא ענה לטענות קרח שאי אפשר לאדם לומר שמגיע לו שררה אלא אם יש לו בסוף יודעים שהוא משמים המשיח לא ידעו אם הוא המשיח באמת עד אחרי הכל. היכולת להגיע למשיח תלוי בהכרה שאין אנו יודעים אפילו סימני הגאולה כי הגאולה הוא תמיד משהו אחר משני צדדי המחלוקת אם בריאה יברא השם מציאות המעשה שהוא הנבחר מכרעת מה שאי אפשר להכריע בדעת
סגולת העשיה בפועל ממש שהוא אור הגנוז, ויהי כן. העשיה הפשוטה הכוללת את המורכבות למקום אחד אל מול פני המנורה העלה נרותיה. העשיה הכוללת בתוכה את כל החכמה כאשר צוה השם את משה.
התורה ניתנה באש מפי הגבורה שהוא לא יראני אדם וחי הרחמים הוא שידבר השם את האדם וחי.
פרשת במדבר: רשימת הקרדיטים של התורה, לשמוח גם בקרדיט של חבריך. חג השבועות: בעינן לכם אפילו לתלמידי חכמים, שאין עבודתם בקציר אלא בתורה. סוד מתן תורה: להרגיש שהחכמה נתונה לך מן השמים.
עצמות הפסוק הקודמת לפרד״ס. בחקותי הוא חידוש נפרד, ואין שכר ועונש פשט של כל התורה. ‘אם׳ של בחקותי הוא תנאי בתורה עצמה איזה חלק ממנה יתקיים, לפי מעשי בני אדם, וזהו הברית. עליונים ששו ותחתונים עלזו בהיגלות הסימטריה והייחוד שווה בשווה בין תחתונים ועליונים. לימוד התורה באופן שמגלה את זה הוא ביטול מ״ט קללות בעמל התורה והקשבה למדרש חכמים. מ״ט קללות הם ספירת עמ״ר בגימטריא קרי ושער הנ׳ הוא זכירת הברית. כמו ברית הקשת המראה שגם הגשם שאחרי המבול אינו במקרה אלא בברית, כך זכירת הברית מגלה שאף בארץ אויבים לא ה...
פרשת בהר: ההבדל בין שבת בראשית ושבת הארץ ששבת הארץ הוא כמו שבת הגדול שקיים בחיצוניות, כמו ההבדל בין אדרא זוטא לאדרא רבה שנשמות הצדיקים התגלו בה ונקרא חיים, שהאותיות הם גדולות שמכילים את כל העולם ולא קטנות שצריך להצטמצמם לתוכם.
מנוחת שבת לעומת שמחת המועדים, וספירת העומר כייחוד השכל והזמן
בענין הקדושה שהוא התדמות לחירות ושמחת הויה, וניגוד פרשיות קדושים תהיו.. אני ה׳ לפרשיות זאת התורה.. בספר ויקרא.
ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת
