קולולושה - עברית לשון שפה - podcast cover

קולולושה - עברית לשון שפה

ירעם נתניהוleshoniada.co.il
Podcast by ירעם נתניהו
Last refreshed:
Download Metacast podcast app
Podcasts are better in Metacast mobile app
Don't just listen to podcasts. Learn from them with transcripts, summaries, and chapters for every episode. Skim, search, and bookmark insights. Learn more

Episodes

פרק 47: העברית בראי ההיסטוריה (ב) – תקופת חז"ל עד גירוש ספרד / ד"ר חנוך גמליאל

על ההשתלטות של הארמית על העברית, על ההשפעה של כישלון מרד בר כוכבא על העברית, ועל עליית הנצרות והאסלאם והשפעתן על העברית – החלק השני במסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל *** בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיברנו על מגוון נושאים: בחלק השני של המסע ההיסטורי המשלב את מעמד העברית בתקופות שונות בחיי עם ישראל התמקדנו בתקופת לשון חז"ל דרך ימי הביניים עד גירוש ספרד. בפרק דיב...

Apr 08, 20231 hr 2 min

פרק 46: העברית בראי ההיסטוריה (א) – תקופת המקרא / ד"ר חנוך גמליאל

על הקשר בין שפה לזהות לאומית, באיזו שפה דיבר אברהם אבינו, על להגים בעברית שבימי המקרא ועוד – חלק ראשון מתוך שלושה המציג את הסיפור ההיסטורי של השפה העברית, מסע של כ-4000 שנה! *** באיז שפה דיבר אברהם אבינו, מה היו השמות הקדומים של השפה עברית ועל הקשר בין שפה ובין זהות לאומית – בשיחה עם ד"ר חנוך גמליאל, מחבר הספר "מכל הלשונות" יצאנו למסע אל ההיסטוריה של העברית – למן הימים שלפני אברהם אבינו ועד החזרה לארץ מגלות בבל עם עליית עזרא ונחמיה. עוד דיברנו על על המהפכה שעשה עזרא הסופר – שינוי הכתב, על מאפיינ...

Mar 11, 202344 min

פרק 45: מרוקאי, תימני, רוסי – מסע בין מבטאים בעדות ישראל / ד"ר אורי מלמד

עברית במבטא מרוקאי, עברית במבטא תימני, עברית במבטא רוסי ועוד – מסע בין עדות ומבטאים בישראל, ומה מאפיין כל מבטא ומבטא. *** למה כשעולים מרוסיה מדברים עברית הם הוגים את הה"א כמו חי"ת ולמה אצל עולים מהונגריה אין חי"ת בכלל, איזו הגייה משקפת השירה של עופרה חזה לעומת גילה בשארי, ועל ההגייה המיוחדת של תנועת a בפרסית – בפרק שכולו מסע בין תרבויות, עדות ומבטאים תבינו טוב יותר את הרי"ש האמריקאית, למה עולי מרוקו הוגים שי"ן כמו סמ"ך, למה העולים מצרפת אומרים דֶלֶ֫ת במלרע ולא במלעיל ולמה בעברית בהגייה יידישאית ...

Feb 04, 20231 hr 7 min

פרק 44: העברית המשוערבת – עברית בלבוש ערבי / ד"ר אורי מלמד

אוצר מילים, מין דקדוקי ומבנים תחביריים – תכירו את העברית המשוערת בימי הביניים: כותבים בעברית אבל חושבים בערבית, ויש לכך השפעות על העברית, כולל על עברית ימינו! *** זה ניב עברי שאינו מוכר דיו: העברית המשוערת (ועוד שמות לה: עברית תיבונית או ערבית יהודית) – עברית ששימשה בימי הביניים גם בכתיבה (ספרותית ומתורגמת) וגם דיבורם של היהודים בתקופה הזאת. רס"ג כתב את אמונות ודעות בערבית-היהודית (ערבית באותיות עבריות), הרמב"ם כתב את פירוש המשניות בערבית, כך גם ריה"ל בספר הכוזרי ואבן ג'נאח בספר הדקדוק שלו ספר ה...

Jan 07, 20231 hr 1 min

פרק 43: למה ערבים אומרים "ביוף"? על השפעת העברית על הערבים בישראל / ד"ר עבד אלרחמן מרעי

לא מקובל עליי, ברוך ה', ביוף - מבחינת המיעוט הערבי בארץ, העברית הקטנה שלנו היא השפה הגדולה, ולכן בפועל משפיעה על הערבית גם באוצר המילים וגם בביטויים. ומה חושבים על כך הערבים ברחבי העולם? *** תמיד מדברים על השפעה של שפות העולם הגדול על העברית הקטנטנה שלנו, והינה בפרק הזה המשוואה מתהפכת - העברית היא השפה הגדולה והיא משפיעה על אחותה הקטנה - הערבית שבפי הערבים שחיים בישראל. ערבים רבים שחיים בישראל משלבים מילים עבריות בדיבורם בערבית, כמו: קופת חולים, ביטוח לאומי, תחנה מרכזית, לא מקובל עליי ואפילו ברו...

Dec 17, 202250 min

פרק 42: סבבה, אחלה, יצאת גבר – השפעת הערבית על העברית / ד"ר עבד אלרחמן מרעי

בן יהודה ראה בה שפה אחות שאפשר לחדש בה מילים, ז'בוטינסקי ואחד העם לא הסכימו עימו, אבל הערבית לא שאלה איש והשפיעה על העברית במגוון תחומים. שיחה על ההשפעה מימי הביניים ועד ימינו: ביטויים שאולים (יצאת גבר!), "גיור" מילים (התבאס, לכייף) ועוד הפתעות. *** המפגש בין עם ישראל לערבים החל לפני שנים רבות, וּכבר בתנ"ך מופיעה המילה "ערבי". יש ארבע תחנות מרכזיות של מגע בין העברית לערבית, ובכל תקופה שאלנו מן הערבית מילים: בִּימי הביניים - אופק, אקלים, לחן ועוד; בִּתקופת "חידוש העברית" לפני כ-150 שנה - גרב, טרי...

Sep 03, 202254 min

פרק 41: "כשאתה נכנס להיריון" - שימושים מיוחדים ל"אתה" / פרופ' זהר לבנת

לימדו אתכם ש"אתה" משמש רק לנוכח זכר? תחשבו שוב. בפרק תכירו "אתה" בפנייה של אישה לאישה גם בדיון בנושאיים נשיים, "אתה" שאינו פונה למי שמולי אלא למישהו כללי, וגם כמה מילים על העברית המאתגרת של מרב מיכאלי *** גם כשאישה מדבר אל אישה וגם כשהיא מדבר על הנושאים נשיים למהדרין אפשר לשמוע משפטים כמו "כשאתה נכנס להיריון" או "בתור מפקדת אתה נחשף לסיפורים ממש מעניינים ועצובים" (אינכם מאמינים? יש הקלטות בפרק). איך קרה ש"אתה" - מילה שפונה לנמען ממין זכר - משמשת גם לנמענת ממין נקבה (כולל בפרסומת "סובלים מאנדומטר...

Jul 23, 202251 min

פרק 40: חקר השיח: למה אנחנו אומרים "בקיצור", "בוא" ו"אז..." / פרופ' זהר לבנת

"בקיצור" שאינו מקצר שום דבר, "טוב" שאנו אומרים דווקא כשאנחנו איננו מסכימים, "בוא" שאינו בקשה שמישהו באמת יבוא אליי - פרק על סַמָנֵי שיח: מה התפקיד שלהם, מתי משתמשים בהם ולמה לא כדאי להתעצבן על "כזה כאילו" בשיח דבור. *** "טוב, אנחנו מאחרים", "אז מה?", "כזה כאילו", "בוא, תרגיע" - בכל הדוגמות האלה יש מילים שאינן בשימוש המקורי שלהן. ה"טוב" אינו טוב באמת כי אנחנו מאחרים, ה"אז" אינו קשור לזמן עבר, ה"כאילו" אינו מייצג לא באמת, ו"בוא" אינה הוראה שמישהו באמת יתקרב לעברי. כך גם יש "עכשיו" שאינו מציין זמן ...

Jun 18, 202246 min

פרק 39: אימא, צוהריים, הכול: השיקולים בקביעת כללי הכתיב המלא / עם פרופ' יוסף עופר

מאחורי הקלעים של כללי הכתיב חסר הניקוד: ההחלטה לכתוב צוהריים בוי"ו, אימא ביו"ד, ההבדל המבלבל בין כל־ ובין הכול, למה נכון לקבוע כללים אחידים לכתיב, ומדוע כלליים שנועדו לציבור הרחב מחייבים ידע בניקוד - יֶדע שאין לרוב הציבור. *** אם הכללים נועדו לציבור שאינו יודע לנקד מדוע חלק מכללי הכתיב המלא (חסר הניקוד) מצריכים ידע בניקוד, מה הסיבה שהחליטו שנכון לקבוע כללי כתיב אחידים ולא שכל אחד יכתוב כרצונו כל עוד מבינים את שכתב, ומה הסיפור של הכתיב "צוהריים" – בוי"ו אחרי הצד"י. בשיחה עם פרופ' יוסף עופר - מי ש...

May 14, 20221 hr 2 min

פרק 38: צעצוע, חשמל, אקדח – מילים מהתנ"ך שהשתנתה משמעותן / ד"ר גבריאל בירנבאום

בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, כמו חשמל ומרגמה. בפרק תגלו מה משמעותן בתנ"ך, אילו תמורות ושינויים חלו במילים עד משמעותם בימינו ואיך קרה אותו שינוי או התרחבות במשמעות. *** הנביא יחזקאל ראה חשמל וברור שהוא לא ראה את החשמל במשמעות ימינו. בבית המקדש היו צעצועים וברור שאין הכוונה לכלי המשחק לילדים. בתנ"ך יש מילים שנשמעות מודרניות אבל מקורן עתיק יומין, וכמו כן יש מילים שדובר עברית של היום משוכנע שהוא מבין את משמעותן אבל בפועל המשמעות בתנ"ך שונה. צדקה בתנ"ך אינה קשורה לכסף אלא לצד...

Apr 16, 20221 hr 8 min

פרק 37: ביטויים שלא דמיינתם שעברו "גיור" לעברית / עם ד"ר אורי מלמד

אין נביא בעירו, מלח הארץ, חמור נושא ספרים - אלה ביטויים ופתגמים מהנצרות ומהאסלאם ש"גוירו" לעברית. בפרק תגלו איך זה קרה, מדוע איננו מרגישים בזרותם ואילו עוד ביטויים ופתגמים חדרו לעברית משפות זרות. *** אין נביא בעירו נשמע ביטוי שמקורו בתנ"ך וחמור נושא ספרים נשמע כמו ביטוי מלשון חז"ל. העובדה המפתיעה היא שהביטויים האלה לקוּחים או מהנצרות או מהאסלאם – מהברית החדשה או מהקוראן. בפרק חי של קולולושה (פרק שהוקלט בפני קהל) תגלו עוד ביטויים ופתגמים מלשונות תבל ש"גוירו" מהנצרות או מהאסלאם; מה משמעותם במקור ו...

Mar 19, 20221 hr 5 min

פרק 36: מסובין, אימא, סגי נהור – השפעת הארמית על העברית / ד"ר חיים דיהי

המילים הראשונות שכל תינוק לומד - אימא ואבא - מקורן בארמית. איך זה קרה, מה לא בסדר בצירוף "מחד גיסא ומאידך" והיכן עד היום אנשים מדברים ארמית. *** לא רק קדיש, כתובה והא לחמא עניא - המפגש בין הארמית לעברית עתיק יומין. כבר בתנ"ך יש מילים ארמיות כבר בספר בראשית וכמו כן יש פרקים שלמים בספר דניאל ובעזרא ונחמיה. גם בעברית שלנו יש מילים ארמיות רבות, כולל המילים הראשונות שכל תינוק לומד: אימא ואבא. בפרק חי של קולולושה תגלו איך קרה שהארמית השפיעה כל כך על העברית, מדוע פרקים בתנ"ך כתובים בשפה הזו, ואילו עוד ...

Feb 19, 202252 min

פרק 35: הסיפור שלא סופר: תרומת הגננות להתחדשות העברית כשפת אֵם / פרופ' צביה ולדן

מי היו הגננות הראשונות שלא ידעו עברית כשפת אם ולא רצו להיות גננות אבל בשל אהבת העברית והעם היו החלוציות בתחום, ואיך קרה שהסיפור הדרמטי הזה בתולדות העברית אינו נלמד במערכת החינוך - פרק מיוחד שהוקלט בפני קהל. כולנו מכירים את תרומתו של בן יהודה להתחדשות העברית, אבל הסיפור של קומץ גננות נחשוניות צעירות ותרומתן לשיבת העברית לשמש כשפת-אם אינו מוכּר. בפרק חי של קולולושה שוחחתי עם פרופ' צביה ולדן על איך דרך גני הילדים הביאו הגננות את העברית המתחדשת הביתה – לאימהות, לאבות ולשאר בני המשפחה, ובכך תרמו תרומ...

Jan 22, 202254 min

פרק 34: הצצה למחלקת היולדות של המילים בעברית / פרופ' משה פלורנטין

גלו מה הדבר המוזר ביותר שביקשו מן האקדמיה לחדש לו מילה, איך נולדת מילה חדשה בעברית, מה הבעיה בהֶלחם של מילים, ואיך קוראים ל"כלי הזה של קוביות הקרח" - פרק מיוחד לשבוע העברית מתוך אירוע של האקדמיה ללשון. *** כמה זמן עובר מהרגע שמציעים לאקדמיה ללשון מילה עברית ועד שהיא מאושרת בוועדה, מי חבר בוועדה הזו, מהן הדרכים לחדש מילים, ומה רע בשיטה שרבים אוהבים - הֶלחם של שתי מילים. על זאת ועוד בשיחה מיוחדת לרגל שבוע העברית עם הפרופ' משה פלורנטין מן האקדמיה ללשון העברית. עוד דיברנו על הבעייתיות האפשרית בשימוש...

Dec 21, 202158 min

פרק 33: מרס"ג עד רד"ק: סקירה של מדקדקי ימי הביניים / פרופ' יוסף עופר

על מלחמות לשון שנמשכו שנים ומי ניצח בהן, מי כתב את המילון עברי הראשון ומי חתום על גילוי השורש התלת־עיצורי בעברית - הכירו את הדמויות המרכזיות שהניחו את היסודות בעולם הלשון והדקדוק בימי הביניים. הרב סעדיה גאון (רס"ג), רד"ק, דונש, שמואל הנגיד - חלק מהשמות מוכרים לכם מכל מיני במות אחרות, כמו פרשנות המקרא, עולם הפיוט ואפילו שם רחוב, ובפרק הזה תכירו את הדמויות המרכזיות שהניחו את היסודות בעולם הלשון והדקדוק בימי הביניים. בשיחה עם פרופ' יוסף עופר תגלו מה החידושים המרכזיים של כל אחת מהן, תשמעו על מלחמות ...

Nov 28, 20211 hr 6 min

פרק 32: איך הוגים "שפע יששכר" - על בעלי המסורה / פרופ' יוסף עופר

מה בדיוק עשו בעלי המסורה, איך המפעל שלהם משפיע השפעה עצומה עד ימינו, מדוע יש כתיב וקרי במקרא, ומה התנ"ך המדויק ביותר שכדאי לקנות. *** הם חתומים על מפעלים אדירים (התקנת הניקוד וטעמי המקרא, ושימור הנוסח בתנ"ך) אבל כמעט שאין מכירים אותם ואין יודעים עליהם פרטים. מיהם אותם בעלי מסורה מסתוריים, למה הם ספרו אותיות בתנ"ך, ואיך ההערות שהם כתבו על התנ"ך משפיעות השפעה עצומה עד ימינו במגוון תחומים, כולל לשוניים. בשיחה עם פרופ' יוסף עופר, מגדולי חוקרי המסורה, דיברנו על כתיב וקרי במקרא, על מסורה גדולה וקטנה, ...

Oct 30, 20211 hr 21 min

פרק 31: הבלשן שעל שמו יש מכתש בירח / פרופ' לובה חרל"פ

הוא היה אסטרונום, אסטרולוג, פילוסוף, מתמטיקאי, משורר ופייטן, פרשן מקראי ובלשן ולכן לא מפתיע ששמו הגיע עד הירח, כפשוטו. בפרק תגלו מה אבן עזרא חידש, מה הוא שכלל, מה הוא חשב על לשון חכמים, מה הייתה גישתו לארמית ועוד סוגיות מעניינות. *** "דע כי המילות הם כַּגופות, והטְעמים הם כַּנשמות, והגוף לַנשמה כמו כלי" (אבן עזרא), כלומר כשם שהגוף הוא כלי לנשמה – כך המילים הן כלי לָטְעמים, כלומר לרעיון או לתוכן, למה שרוצים לומר. ויש הרבה מה לומר על אבן עזרא עצמו. בפרק הזה שוחחתי עם פרופ' לובה חרל"פ על משנתו הלשו...

Oct 02, 202155 min

פרק 30: הכוח המאגי של המילים / פרופ' שמעון שרביט

מה הסיפור של "בלי עין הרע", מה לא בסדר במילה "כושי", באיזו תרבות המילה "רגל" היא מילה גסה, ולמה אנו אומרים "על כל צרה שלא תבוא" אם אנו מתכוונים לצרה שיש חשש שבוא תבוא *** למילים יש כוח, והפרק הזה מוקדש לכוחן המאגי של המילים ולדרכי ההתגוננות המילולית נגד אותו הכוח. עוד הפרק עוסק בטאבו ובלשון נקייה בספרות העברית הקדומה. בשיחה עם פרופ' שמעון שרביט דיברנו על מילים שאסור להגיד בשל סיבות שונות - מפני הקודש (למשל: אדושם במקום אדנַי; פרק ט"ו או ט"ז במקום פרק י"ה או י"ו), מפני הפחד (בית העלמין או בית החי...

Aug 29, 202148 min

פרק 29: מה ההבדל בין עץ לאילן? הכול על לשון חכמים / פרופ' שמעון שרביט

בפרק תגלו אם לשון חכמים היא שפה חיה או מלאכותי, איך קיצרו מילים בלשון חכמים, למה בלשון חז"ל יש מילים ששינו את מינן הדקדוקי ולמה אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה". *** יש שטענו שלשון חכמים לא הייתה לשון חיה וטבעית אלא מלאכותית, כזו שרק כתבו אותה אבל לא באמת דיברו אותה. האם הם צדקו, ואיך בכלל יודעים לבדוק את זה? בשיחה מיוחדת עם פרופ' שמעון שרביט, מחשובי החוקרים של לשון חכמים, דיברנו על הראיות שלשון חכמים היא לשון חיה, איך המילים "גרעין" ו"גלעין" מוכיחים זאת, ועל התופעות המאפייניות את לשון חז"ל: היעלמ...

Jul 24, 20211 hr 1 min

פרק 28: שאילת מילים לועזיות - איום אמיתי על העברית? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום

בפרק תכירו שאילת מילים גלויה לצד סמויה, תגלו את הקשר הצלילי הלא מקרי בין אוויר ל-Air, ובין בסיס ל-Base, ומה מיוחד במילים שלכאורה נשמעות עבריות למהדרין "מכונית", "עיתון" ו"לוויין". *** כבר בתנ"ך יש מילים משפות זרות: תיבה וטנא ממצרית, היכל ואשף מאכדית, דת ופרדס מפרסית, זמן וכשר מארמית ועוד. התהליך נמשך בלשון חכמים, כגון אוויר ובסיס מיוונית, וגם בימי הביניים, כגון מֶרכז ולחן מערבית, ושאילת מילים משפות זרות נמשכת ביתר שאת גם בלשון ימינו - בנק, אופוזיציה ועוד. אם מדובר בתהליך עתיק יומין, ותהליך המשות...

Jun 26, 202158 min

פרק 27: יש דבר כזה "עברית נכונה"? / עם ד"ר גבריאל בירנבאום

איך מחליטים מהי העברית הנכונה: לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים ואולי לשון ימינו? ואם כל לשון משתנה ומתפתחת - מדוע האקדמיה ללשון מנסה "לחנך" את הציבור? על זאת ועוד נושאים מרתקים בפרק מיוחד במינו. אנשים רבים מתלוננים שהיום "כבר לא מדברים עברית נכונה" וש"אי אפשר להבין את הנוער" ולכן העברית בסכנה. בפרק הזה ניסה ד"ר גבריאל בירנבאום להשיב על כמה תהיות בסיסיות: א. אם העוּבדה היא שכל שפה חיה בעולם משתנה, למה להתערב כדי לעצור את השינוי? הרי לוּ הייתה אקדמיה ללשון בתקופת חז"ל אולי לא הייתה מתפתחת...

Jun 03, 20211 hr 39 min

פרק 26: עריכה לשונית: טיפים לקהל הרחב / עם ד"ר לאה צבעוני

האם תקין להטיל פסיק לפני וי"ו או לפתוח משפט בוי"ו, מה לומדים מ"בראשית ברא אלוהים" על סדר המילים ומה ההבדל בין מקף לקו מפריד. וגם: מניין האומץ שלה לבקר את העריכה הלשונית בפרסומי האקדמיה ללשון. *** "לא סוקלים אותך באבנים כשאת מגיעה לאקדמיה ללשון העברית?" שאלתי את ד"ר לאה צבעוני. ד"ר צבעוני היא עורכת לשון ותיקה, ובאחד הספרים שחיברה היא מציגה לעיני כול טעויות בספרים שכתבו סופרים כמו דוד גרוסמן וא"ב יהושע ואפילו טעויות בפרסומים מבית האקדמיה ללשון העברית. אבל ד"ר לאה צבעוני אינה רואה בעיניים - היא שמה...

Apr 14, 202159 min

פרק 25: אלפיים שנה בספר אחד - שירה על שפה העברית / עם ד"ר לאה צבעוני

שיחה על הספר "עורי שפת עבר - אלפיים שנות שירה על השפה העברית": מי הגדיר את הספר "עבודת חיים", למה יצאה מגדרה ד"ר צבעוני כדי לשבץ שיר מסוים, והאם ילחינו את השירים שבספר. וגם: לאה נאור, שלומית כהן אסיף, אבשלום קור ועוד משוררים ואישים מקריאים משיריהם על העברית. *** 870 שירים יש באסופת השירים על השפה העברית, ולא יכולתי שלא לתהות בכמה שנות עבודה מדובר ומניין מתחילים את המפעל הזה. בשיחה עם ד"ר לאה צבעוני, עורכת האנתולוגיה, דיברנו על העבודה במיזם השאפתני הזה - על עבודת הליקוט, על ההחלטה שהיא לא תכנס וע...

Feb 28, 202138 min

פרק 23: שֵם חיבה, שֵם שני ושֵם של טייס - הכול על השֵם הפרטי שלכם / ד"ר רוביק רוזנטל

כשאתם שומעים "אופיר" אתם חושבים על טייס ו"תהילה" על דתייה או דתל"שית? שיחה על שמות מוזרים (חולדה), שמות "זקנים" (שרגא) או "שליליים" (יורם), והאם שמות חיבה הוא מאפיין יהודי־ישראלי דווקא. *** בתנ"ך יש שמות "מוזרים" כמו חולדה, עכבר, חמור, שפן, ובשיחה עם ד"ר רוביק רוזנטל ניסינו להבין מה למען השם הם חשבו לעצמם. גם שאלנו למה מתוך 12 בני יעקב רק חלק מהשמות "תפסו" וחלק לא: יששכר וזבולון כמעט שאין, בניגוד לשמות יהודה, גד, דן. עוד שוחחנו על תופעת שני שמות ועל שמות של בנים הניתנים לבנות אבל כמעט שלא להפך, ...

Dec 20, 20201 hr 2 min

פרק 22: מה שם המשפחה שלכם אומר עליכם? / ד"ר רוביק רוזנטל

מי המציא את שם המשפחה, מתי ולאיזה צורך? למה יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים? חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לשני שמות משפחה? פרק שמוקדש כולו מוקדש למשפחה. לשם המשפחה *** תחשבו על זה: שמות פרטיים ותיקים יותר משמות משפחה, אבל בכל זאת יש יותר שמות משפחה משמות פרטיים. למה? 5% מהנשים נושאות שני שמות – שם הנערות ושם המשפחה של הבעל. חוץ מסיבות פמיניסטיות, מה הסיבה לכך? יש שמות משפחה הבנויים מראשי תיבות, כגון כ"ץ (כהן צדק), שו"ב (שוחט ובודק). האם זה מאפיין יהודי? בפרק שוחחתי עם ד"ר רוביק רוזנטל על שמות...

Nov 21, 202059 min

פרק 21: השפעת הטכנולוגיה על העברית / עם יובל פינטר

מה הטלפונים החכמים, וואטאספ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם, אמוג'ים-פרצופונים ועוד – כל הטכנולוגיה הזו - עושה, עשתה ותעשה לעברית? האם היא משנה אותה, ואם כן, כיצד? *** פעם מבוגר היה מי שלא הכיר את הסלנג של הצעירים, אבל היום מבוגר הוא מי שאינו משתמש בפרצופונים (אמוג'ים) בהודעות שלו – כך ראיתי שכתבה העיתונאית אמילי עמרוסי, והיא צודקת. היום יש יותר משלושת אלפים פרצופונים, ועוד היד נטויה; יש מילון אמוג'י, יש יום האמוגי הבין-לאומי, בית משפט בישראל הכיר בפרצופונים כמחייבים חוקית (פרטים פה למטה ב"מטיבי לכת"...

Mar 29, 202058 min

פרק 20: מתי בדקתם חרב חדשה על עובר אורח תמים? / עם אסף אשתר

מה הוא רוצה שיכתבו על המצבה שלו, איך נולד "יש לי יש לי יש לי" והאם מתוכנן איחוד של הקומדי סטור? השחקן והקומיקאי אסף אשתר בשיחה על הומור ועברית - פרק שמח במיוחד לרגל פורים. *** מי הקומיקאי הישראלי שהשפיע עליו ביותר, כמה הוא קיבל בבגרות בלשון, מתי יהיה איחוד של הקומדי סטור - השחקן, הקומיקאי ואיש המילים אסף אשתר הגיע לקולולושה ושוחחנו על מגוון דברים: טעויות משעשעות בהבנת מילות שירים (למשל בשיר של יובל דיין: "בדיוק כמו הירח אליאור שלי שייך" במקום "אין לי אור שלי שייך"), שיבושים של משוררים גדולים (בי...

Feb 27, 202056 min

פרק 19 "חי": בחדשות לא מוצאים מילה בלעדיה / עם רות אלמגור-רמון

האם מעצבן אותה כשאומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה", מה בדיוק עושה יועץ לשון ולמה צריך אותו, למה בפרסומות ובחדשות יש "עברית מוזרה" כמו בננה וכתבתם במלרע, ולמה יש לה מקלט רדיו גם באמבטיה. קולולושה בפרק מיוחד שהוקלט בפני קהל. *** כמה פעמים ביום יש לה "גלינגים" באוזניים? האם מעצבן אותה שכשמציגים אותה אומרים "תיזהר כשאתה מדבר לידה"? האם נכונה השמועה שיש לה מקלט בכל חדר בבית (כולל באמבטיה), כדי להאזין לעברית בערוצי הרדיו? בפרק שהוקלט "חי" בפני קהל שוחחתי עם רות אלמגור-רמון, יועצת הלשון של כאן, בנושאים שו...

Feb 02, 20201 hr 13 min

פרק 18: הדברים המשעשעים והמביכים בתרגום הסימולטני לעברית / עם אלה בר אילן

מה היא עשתה כשבאמצע התרגום הסימולנטי נכנס עכבר לתא שלה, מה עושים כשהדובר מדבר מהר, והאם היא מצנזרת מילים קשות, גזעניות או קללות? שיחה מלאת חיים וסיפורים עם המתורגמנית אלה בר אילן שגם תרגמה לביל קלינטון ולברברה סטרייסנד. *** לתרגם בזמן אמת, בתוך כדי שהדובר מדבר, אינו דבר קל ולכן גורר סיפורים מעניינים. מה עושים כשבשפת המקור לא ברור אם מדובר ביחיד או ברבים (כמו באנגלית כשאומרים YOU = אתה וגם אתם)? מה קורה כשטועים ומתחילים בזכר ופתאום מגלים שמדובר בנקבה, והאם מסבירים את הטעות או ממשיכים? מה עושים כש...

Jan 05, 202059 min

פרק 17: מדעי המחשב בשירות עולם הלשון / עם פרופ' יעקב שויקה, המוח מאחורי מילון רב מילים

נכון שכשכותבים ב-word לפעמים יש קו אדום תחת המילה? זה בגללו. נכון שאתם נעזרים במורפיקס או ברב מילים? זה בזכותו. שיחה עם המוח הגאוני שמאחורי מילון רב מילים ופרויקט השו"ת. *** כיצד איש שלא למד לשון הופך להיות מנהל מילון עברי-עברי? איך המחשב השפיע על עיצוב המילון הזה ולא רק גרפית אלא גם תוכנית? למה היה צורך במילון חדש אם כבר יש מילון אחר - אבן שושן? ושאלת השאלות: אם המילון שניהל מתקדם כל כך כיצד קרה שהוא לא הצליח ורבים אינם מכירים אותו? שוחחתי עם פרופ' יעקב שויקה - אחד הגאונים בתחום מדעי המחשב, וגם...

Dec 08, 201959 min
For the best experience, listen in Metacast app for iOS or Android
Open in Metacast