-מגרש הרוסים" מארח את המומחה לאיראן בני סבטי. סבטי וחוקר רוסיה גאורגי פורוסקון משווים יחד בין החברות הלא מערביות של איראן ורוסיה, ומנתחים: מהיכן באה תחושת הייחודיות של שתי החברות? למה למוסד המדינה יש משקל כה גדול מול הפרט? ואיך ניתן להסביר את המקום השונה של הדת בקרבם של שני העמים?
ב-26 בחודש דצמבר 2025, ישראל הכריזה על הכרה בסומלילנד. ההכרזה גררה גל של תגובות ופרשנויות בנוגע לסיבות שהובילו את ישראל להכרה בטריטוריה האפריקנית, וניסיונות שונים להבין מה יהיו ההשלכות של פעולה זו ומה צריכה להיות התגובה של מדינות ערב להכרה. בפרק זה של "מעבר לרשת", החוקרת אורית פרלוב סוקרת את שלוש המגמות העיקריות שבלטו בשיח הערבי הציבורי: • הטענה הראשונה מייחסת לישראל ניסיון להוביל עידוד בדלנות אזורית ופירוק מדינות הלאום הערביות. • הטענה השניה עוסקת באסטרטגיה הישראלית כביכול, להדוף את ההשפעה הטור...
ביום שבת, 3 בינואר, ארה"ב יצאה למבצע ממוקד בוונצואלה, עצרה את הנשיא ניקולס מדורו ורעייתו והביאה אותם למתקן מעצר בניו יורק. איך זה מסתדר עם המדיניות "אמריקה תחילה" של טראמפ וההבטחה לסגור מלחמות ולא לפתוח חזיתות? עד כמה ההתרחשות משפיעה על התהליכים הנוכחיים באיראן? והאם אפשר גם לשלוף את חמינאי ממיטתו? כל התשובות בשיחה המרתקת של העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס עם אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תחום ארה"ב במכון; ד"ר רז צימט - מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, וד"ר ג׳סי ויינברג, חוקר ורכז תוכנית המחקר "ישרא...
פרק זה חושף את היקף שיתוף הפעולה במחקר האקדמי בין סין לאיראן, התמקד בהתפתחותו, במוסדות הביטחוניים המעורבים ובנושאים כמו תעופה, טילים וסייבר. הוא דן בהשלכות האסטרטגיות של העברת ידע זה, בהקשר הרחב של ציר איומים גלובלי. נבחנת גם אחריותם של חוקרים במערב ובישראל להבטיח ששיתופי פעולה מדעיים לא יתרמו לפיתוח יכולות עוינות.
בזמן שהכותרות מדווחות על הסלמה בגזרות השונות והמערכת הפוליטית נערכת לבחירות, מה באמת עובר על הציבור הישראלי? בפרק חדש של "משדרים [אקסטרה] ביטחון", חוקרי המכון עפר שלח ועידית שפרן גיטלמן צוללים אל תוך הנתונים המרתקים שעולים מהסקרים האחרונים של המכון למחקרי ביטחון לאומי. יחד הם מנסים להבין את הלכי הרוח בישראל של סוף 2025: האם הציבור מאמין שהסלמה היא כורח ביטחוני? האם הישראלים מרגישים שהמלחמה נגמרה, או שהם משלימים עם התפיסה ש"לנצח נחיה על חרבנו"? איך הם רואים את המערכה שעדיין נמשכת בעזה ובלבנון ואת...
חרף אחת ממערכות הסנקציות המחמירות בעולם שהוטלו עליה, הצליחה איראן לייצר מנגנון עוקף חוקים מתוחכם לתעשיית התעופה שלה, המשקף את עקרונות כלכלת הצללים שפיתחה. מחקר חדש שפורסם ב- INSSממפה באופן מפורט את הארכיטקטורה המבצעית של המנגנון. שניים מהאנשים החתומיפ על המחקר - דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר במכון בתוכנית "איראן והציר השיעי" ואבישי סובר - חוקר בכיר בכל-אבן, עמותה הפועלת למיפוי ושיבוש רשתות מימון טרור ברחבי העולם - מציגים את כל מה שיש לדעת על התחכום האיראני ומסבירים מה צריך ואפשר לעשות עם המידע שברשו...
תיאוריות קונספירציה ועיוות המציאות משמשים את המשטר הרוסי כדי לשכנע את אזרחיו שכל אלטרנטיבה - היא איום. התזה המרכזית: עיקר העיסוק של המערב הוא מזימות להשמדת רוסיה. כיצד נבנים נרטיבים אלה? עד כמה הזויים הסיפורים? וגם - מי פיתח לכאורה "זן של יתושי קרב" כנשק ביולוגי נגד הרוסים? חוקרי המכון - השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון - עושים סדר בעלילה.
אין משא ומתן בעניין הגרעין האיראני. למשטר האייתוללות יש אינטרס להגיע להסכם שיאפשר את הסרת הסנקציות, אבל הוא אינו סומך על סבא"א, ובמקביל נשיא ארה"ב לא רואה בכך צורך חיוני מאחר שמבחינתו, תוכנית הגרעין האיראנית "הושמדה" במלחמת 12 הימים. כיצד המבוי הסתום הזה קשור לפיתוח תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן? האם אנחנו קרובים לעוד מלחמה עם הרפובליקה האסלאמית, ואם כן, איך היא עלולה להיראות? סימה שיין, חוקרת בכירה בתוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, ולשעבר סגנית ראש המל"ל לנושאים אסטרטגיים, בשיחה עם העיתונאי...
הפרק דן בפריצת הדרך של ישראל בנשק לייזר מבצעי ליירוט טילים וכטב"מים, ומפרט את יתרונותיו הייחודיים כגון מהירות האור, מיקוד גבוה ועלויות תפעול נמוכות בהשוואה למיירטים קינטיים. נשק הלייזר הישראלי, שהוכח כמבצעי בלחימה בלבנון, פועל באמצעות חימום תרמי של המטרות ומהווה חיסכון כלכלי אדיר. הדיון נפרס גם לעתיד הטכנולוגיה, כולל שדרוגים אפשריים, המרוץ העולמי לפיתוח לייזרים בהספקים גבוהים, לוחמה אלקטרומגנטית, יישומי מחשוב קוונטי ואף מערכות לידר לזיהוי תלת-ממדי.
?עד כמה שליט סוריה, אחמד א-שרע, הצליח לבסס את שלטונו בסוריה בשנת פעילות ראשונה ד"ר כרמית ולנסי, חוקרת בכירה וראש תוכנית סוריה במכון, ואמל חאיכ, עוזר מחקר בתכנית סוריה, מנתחים את הישגיו של א-שרע במישור הפנימי ובמישור הבינלאומי ומזהים את האתגרים המאיימים עליו. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס הם מזהירים מפני הפיכתה של ישראל "לספוילר" ומפני פעולה אחת יותר מדי של צה"ל, שעלולה לגרור את האזור להסלמה מסוכנת, בהיעדר תהליך דיפלומטי רציני להסדרה ביטחונית בין המדינות. לקריאה נוספת: https://www.inss.org....
לאור הדיווחים על מעבר צפוי לשלב שני של תכנית טראמפ, אל"מ (מיל') ד"ר עופר גוטרמן, חוקר בכיר בתוכנית מסכסוך להסדרים, מציג את מורכבות המצב בשטח, שבו הסכסוך הפלסטיני-ישראלי מנוהל על ידי ריבוי שחקנים בינלאומיים בעלי אינטרסים שונים. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מסביר כיצד ישראל יכולה וצריכה לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה ברצועה.
ד"ר ירון שניידר, חוקר בתוכנית "איראן והציר השיעי", בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על הלקחים שניתן להפיק מהבחירות שהתקיימו בעיראק ב-11 בנובמבר האחרון. האם הלחץ של ארה"ב יצליח לרסן את המיליציות השיעיות הפרו-איראניות או שהן יתחזקו ואיתן האיום האיראני?
״זה האיום הגדול ביותר על מדינת ישראל. ייקח עשרות שנים להשתקם". ד"ר תא"ל (מיל') אריאל היימן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, גיאולוג וחוקר בכיר לשעבר במכון הגיאולוגי, מזהיר כבר שנים מפני אסון על מדינת ישראל והאוכלוסייה בגין רעידת אדמה בלתי נמנעת. "אבל זה לא מאוחר מדי", הוא מסביר בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, אם כי מדגיש ש"לא יבואו להציל אותנו" ומציע שלושה מהלכים דחופים לפעולה מיידית.
על רקע השינוי בתפיסת האיומים על ישראל באזור הים האדום, והצורך הדחוף לגבש אסטרטגיה יעילה להתמודדות עם האיום הממושך מצד החות׳ים בתימן, ד״ר אשר לובוצקי, חוקר יחסי ישראל-אפריקה, מנתח את האפשרויות לשיתוף פעולה בין ישראל למדינות יבשת אפריקה, בדגש על סומלילנד, ככר לפעילות ביטחונית ולקואליציה צבאית אזורית נגד האיום החות׳י. בהמשך לדיון זה, לובוצקי מנתח את השיקולים שמובילים את סומלילנד ומדינות נוספות באפריקה להעדיף יחסים עם ישראל ועם המערב, על פני קשרים עם מדינות יריבות המתחרות בישראל ובארה״ב על ההשפעה וה...
המיעוט המוסלמי בארה"ב עבר כמה וכמה שינויים לאורך העשורים האחרונים. נקודת ציון משמעותית הייתה לאחר פיגועי 11 בספטמבר, וכעת, אחרי 7.10, ניתן להצביע על שלב נוסף בגיבוש הזהות החברתית והפוליטית של הקהילות המוסלמיות האמריקניות. ד"ר אלעד בן דוד, חוקר בתוכנית המחקר של ISGAP-INSS בתחום האנטישמיות בת זמננו, עוקב מקרוב אחרי אימאמים אמריקנים בולטים, הרטוריקה והפעילות שלהם. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מנתח את המצב ומציג את המלצותיו בעניין.
ברוסיה של זמננו קיימת הבחנה ברורה מאוד בין מי ש"משלנו" לבין האחרים - בוגדים, זרים. מהם שורשי התופעה? כיצד המלחמה החייתה את ההלשנות ההמוניות מתקופת סטלין? אילו קטגוריות של אנשים נכללים להגדרת ה"לא משלנו" ומה מחיר התיוג? חוקרי המכון, השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, ד"ר אלה איטקין וגאורגי פורוסקון, דנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" בסוגיה הכואבת שחזרה לקדמת הבמה ברוסיה, וגם - למה הנושא הזה רלוונטי דווקא ליהודים ולישראלים?
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הבטיח ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מטוסי 35-F, ובן סלמאן מצדו הבטיח השקעה של טריליון דולר בארה"ב. האם זה אומר שאלה יקבלו ואלה יתנו? ואיפה באמת עומד עניין הנורמליזציה? בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסבירים ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש הזירה האזורית וראש תוכנית המפרץ במכון, ואל"מ במיל' אלדד שביט, ראש תחום ארצות הברית במכון, שטראמפ שמר לעצמו שני קלפים משמעותיים בשרוול. הם אומרים גם שישראל חייבת להיזהר מלהפוך לנטל במקום לנכס בהקשר החזון של הנשיא האמריקני למזרח התיכון.
בנאומה הראשון בפרלמנט מאז שנכנסה לתפקיד, ראש ממשלת יפן החדשה סנאה טקאיצ'י רמזה כי מדינתה עשויה להתערב צבאית במקרה של פעילות סינית בטאיוואן. היא השתמשה במונח "איום קיומי", בעל משמעות היסטורית כבדת משקל. האם המתח בין שתי המדינות עלול להידרדר לעימות צבאי אזורי? גליה לביא, חוקרת וסגנית ראש מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על יחסי סין-יפן, ועל אמירה אחת של ראש הממשלה, שבכירי המפלגה הקומוניסטית הסינית לא ראו בעין יפה.
בפרק חדש של "מעבר לרשת", אורית פרלוב מנסה להבין את השיח הציבורי בקרב העזתים, וכן ובקרב הלבנונים, הסעודים והאמירתים, בנוגע לשאלה המכרעת – מי הוא הצד המנצח במלחמת ה-7 באוקטובר? ברקע, נאומו של מנהיג חמאס חליל אל-ח׳יה בשבוע שעבר בוועידה הערבית הלאומית השנתית בביירות, בוא טען כי חמאס ניצח במלחמה. הנאום הוביל לביקורת קשה כלפי הארגון ושיח ביקורתי נגד תפיסת הניצחון שלו. פרלוב מציגה את השיח הביקורתי האורגני מצד אחד, ומצד שני את הקמפיינים שהתגייסו על מנת לקעקע את נרטיב הניצחון של חמאס.
קרן אפריקה, צפון אפריקה, הסאהל והמערב – השפעתה של איראן הולכת ומתפשטת ברחבי היבשת. הפעילות שלה מגוונת מבחינת מניעים ודפוסי פעולה, כאשר לצד השקעתה הצבאית-אסטרטגית בסודאן למשל, היא מפעילה רשתות תקשורת בשאר היבשת ואף פועלת באמצעות "השפעה רכה" מתוחכמת. כיצד הדבר משפיע על ישראל? האם ניתן לרסן את התהליך? ומי הן המדינות שישראל יכולה לרתום למשימה למען הביטחון הלאומי שלה? דני סיטרינוביץ, חוקר בכיר בתוכנית "איראן הציר השיעי" במכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
ד"ר רז צימט, מנהל תוכנית איראן והציר השיעי במכון, מתייחס לדיווחים על התקרבותו של סבב לחימה נוסף בין איראן וישראל, ומסביר את האינטרסים האיראניים ביחס להסלמה מול ישראל בנקודת הזמן הנוכחית. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס משוחחים השניים גם על שיקום תוכנית הטילים הבליסטיים של הרפובליקה האסלאמית, על האפשרות של קריסת משטר האייתולות ועל מעמדה של איראן באזור.
צ'אט ג'י.פי.טי, ג'מיני, גרוק ודיפסיק הסיני הם מודלי שפה גדולים (LLM) שבשימוש גם בישראל וגם בעברית. אבל הם לא נכתבו בעברית. לפי ד"ר אריאל סובלמן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, כדאי מאוד לפתח מודל שפה גדול כחול לבן. לתפיסתו, שפה אינה רק כלי לבניית נרטיב - עניין חשוב כשלעצמו - אלא ממש נכס לביטחון הלאומי. עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, הוא מקיים שיחה פילוסופית על מילים בעולם של מחשבים ענקיים ואנרגיה עצומה, שמובילה לשיחה על הצורך הממשלתי להכיר בדחיפות במשימה, לתקצב אותה כראוי וליצור בריתות אזו...
76 אחוזים מהישראלים תומכים בהסכם לסיום המלחמה בעזה, כאשר מחצית מהציבור מעריך שאף צד לא ניצח במלחמה - כך עולה מסקר המכון למחקרי ביטחון לאומי שנערך בחודש שעבר. עוד עולה כי האמון בצה"ל השתקם, האמון במערכת הפוליטית נמוך - אבל זה לאו דווקא מתורגם בסקרי מנדטים. ד"ר עידית שפרן גיטלמן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי, עקבה לכל אורך המלחמה, יחד עם צוות חוקרים וחוקרות במכון, אחר מגמות של דעת הקהל, באמצעות סקרים, ניתוח שיח רשת, מעקב אחר הודעות דובר צה"ל, ניתוח שטח ועוד. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז...
השבוע ציין המשטר האיראני 46 שנה להשתלטות על שגרירות ארה"ב בטהראן - מאורע שנחגג בין היתר בתהלוכות ברחבי המדינה ובצעידה על דגלי ישראל וארה"ב. מי שיצאו לרחובות היו תומכי המשטר, שהם מיעוט לפי ההערכות אך עדיין מספיק מיליונים כדי להיראות, ומה לגבי שאר החברה האיראנית? כיצד היא משתקמת כחמישה חודשים אחרי מלחמת 12 הימים? האם גם שם, בפרסית, יש חשש מפני חידוש המלחמה? בני סבטי, מומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
יחסי ארה"ב וישראל השתנו מאוד במהלך חודשי המלחמה - ודאי במעבר מממשל ביידן לטראמפ, אבל גם במהלך כהונת טראמפ השנייה. במקביל, בקרב דעת הקהל האמריקנית, היחס לישראל בכלל ולסכסוך בפרט עובר שינויים עמוקים, שחלקם נוגעים למגמות פנים-אמריקניות שאינן קשורות ישירות לישראל אבל משליכות על העמדות כלפיה. אם עד לאחרונה חוקרים דיברו על חשש או הזהירו מפני מגמות אלה, כעת הבעיה מוחשית מתמיד, והסקרים מוכיחים זאת. אל"מ (מיל') אלדד שביט, ראש תוכנית ארה"ב במכון, ופרופ' טד ששון, סוציולוג, חוקר בכיר בתוכנית לחקר מדיניות יש...
סדרה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה דן איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים. בפרק השני משוחח שומפלבי עם תא״ל (מיל.) אודי דקל ועם עו"ד אל"ם (מיל') פנינה שרביט ברוך על החלופות הנמצאות על השולחן, אם מדינה פלסטינית היא לא אופציה בעקבות ה-7 באוקטובר, וגם מדינה אחת אינה מהווה אפשרות בשל ראייתה כסוף החלום הציוני. היפרדות, אוטונומיה, פדרציה, יישות פלסטינית בריבונות מוגבלת - בכולן מפתחות הביטחון נותרות בידי ישראל....
קצת פחות משנה אחרי הסכם הפסקת האש בין לבנון לישראל, ארגון חיזבאללה פועל כדי להתחזק. הארגון השתנה, יש בו ויכוחים על הדרך, ועדיין - איראן עוד עומדת מאחוריו וצבא לבנון אינו מוכן להתעמת איתו. ישראל פועלת צבאית כדי לרסן אותו ולמנוע ממנו להפוך שוב לאיום ממשי על תושבי ישראל, אבל האם זה מספיק? כיצד כדאי לנהוג כדי לנטרל את הארגון השיעי והאם תוכנית פירוק הנשק בכלל ריאלית? אורנה מזרחי, חוקרת בכירה במכון ולשעבר סגנית ראש המל"ל, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס.
הסכם השלום של טראמפ והמתווה שגובש ל"יום שאחרי" הושגו במעורבות משמעותית של קטר וטורקיה. כפועל יוצא, ובגלל התנגשות אינטרסים מסוימים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לקחו צעד אחורה בשבועות האחרונים. אלא שאין לראות בכך ויתור על הובלתן של מדינות אלה בשיקום עזה. עדיין לא. בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס, מסביר ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר וראש תוכנית המפרץ במכון, את האינטרסים, התחרות, והדרישות של הצדדים.
סדרה חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי, במהלכה ידון איש התקשורת אטילה שומפלבי עם חוקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני במכון על המשמעויות וההשלכות של רעיון המדינה האחת בין הירדן לים, ובה כחמישה מיליון תושבים (כולל ערביי ישראל) המגדירים עצמם פלסטינים. זאת, בעקבות פרסום מזכר מיוחד שהוכן במכון ומתאר את המציאות של מדינה אחת דו-לאומית והשלכותיה. בפרק הראשון ישוחח שומפלבי עם מחברי המזכר, תא״ל (מיל.) אודי דקל ונוי שלו, על אודות התהליכים, המתקיימים אט־אט, בחשכת הלילה, של שקיעה למציאות של מדינה אחת, מבלי להבין ...
אלוף (מיל') תמיר הימן, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ופרופ' עזר גת, מחזיק קתדרת עזר וייצמן לביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב ויועץ אקדמי למכון, בשיחה עם העיתונאית עמנואל אלבז-פלפס על "ניצחון", "הכרעה", יחסי הגומלין בין מטרות לאמצעים ומערכת היחסים בבין הדרג המדיני לצבאי.
