בשבעה באוקטובר ההרתעה הישראלית התערערה, ובמשך השנה האחרונה כוחות הביטחון פעלו כדי להשיבה. שנה אחרי האסון, האם ישראל חזרה למעמד שירחיק את אויביה לשנים קדימה? הפרשנים אבי בניהו וסמדר פרי וחוקר המכון השגריר ארקדי מיל-מן על מעמדה התודעתי החדש של ישראל במזרח התיכון אחרי חיסול נסראללה והנייה והתקיפה המוצלחת באיראן. וגם: איך משמרים הרתעה במאה ה-21? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
חוקרי המכון, קובי מיכאל ועפר גוטרמן, מציגים את דעותיהם לגבי המשך המהלכים הצבאיים והמדיניים שישראל תידרש לבצע כדי להשיג את מטרות המלחמה - שחרור החטופים, חיסול תשתיות חמאס הצבאיות וסיום שלטונו ברצועת עזה, אחרי חיסול סינוואר והפשיטה מחדש על ג׳באליה בצפון הרצועה. האם יש להמשיך את המהלך הצבאי או לחתור כעת למהלך מדיני? מי צריך להיות מעורב ישירות בשליטה בעזה, כחלופה לחמאס, עם מיטוט שלטונו: ישראל, הרש״פ או גורם אחר? וגם: מה ההשלכות של החקיקה נגד אונר״א בישראל ומה צריך לבוא במקום הסוכנות הזאת ברצועת הזה?
ראש תוכנית "איראן והציר השיעי" במכון, סימה שיין, על תוצאות התקיפה של חיל האוויר באיראן: מהם הנזקים שנגרמו לכוח הצבאי של המשטר האיראני? כיצד הגיבו המנהיג ובכירי המשטר ומהן המשמעויות לגבי המשך העימות הישראלי-איראני? ובעקבות זאת, האם אפשר לראות במציאות הנוכחית של חילופי מהלומות בין ישראל לאיראן הזדמנות להרחבת המתקפה ופעולה נגד מתקני הגרעין? מה חייבת ישראל לקחת בחשבון בהקשר זה וכיצד פועלת איראן כעת עם שותפיה לציר, ובפרט חיזבאללה, במישור הצבאי ובמישור המדיני?
התמרון הקרקעי בדרום לבנון: חלופות, יעדים ריאליים והחיבור להסדרה מדינית על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות. מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם? לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuve...
שנה בדיוק לאחר האסון, חוקר המכון דודי סימן טוב וחוקרת תודעה והשפעה ד"ר ורה מיכלין בשיחה עם אטילה שומפלבי, במטרה לבחון את מעמדה של מדינת ישראל בתודעה העולמית, ואת יכולתה להשפיע על תפיסת העולם של מיליארדי בני אדם. האם ישראל למדה את הלקח מהכישלון ארוך השנים בתחומי ההסברה וההשפעה, ומי אחראי על אחד התחומים הכי חשובים במלחמה המודרנית? הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
חוקרת המכון, ד״ר עידית-גיטלמן שפרן מציגה את תוצאות סקרי דעת הקהל האחרונים שערכו התכנית למדיניות הביטחון ומרכז הנתונים של המכון על השפעת המלחמה על הציבור הישראלי. כיצד המלחמה משפיעה על מידת האמון של הציבור בשלטון ובצבא, לאורך החודשים האחרונים, והאם המבצע נגד חזבאללה והחיסולים בלבנון השפיעו על אמון הציבור בהנהגה - המדינית והצבאית? מה הדעה הרווחת בקשר להשגת מטרות המלחמה, ובהקשר הפנימי- מה עולה מהסקרים לגבי הסולידריות החברתית והחוסן הישראלי? לנתוני סקרים נוספים לאורך חודשי המלחמה היכנסו>> http...
על רקע תחילת התמרון הקרקעי בלבנון והוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם למטרות המלחמה, חוקר המכון וח"כ לשעבר, עפר שלח, מציג את המשמעויות וההשלכות של מהלך זה כחלק מנייר מדיניות שכתב יחד עם חוקר המכון תא״ל (מיל') גיא חזות. מהם ההישגים האפשריים של התמרון בשטח לבנון? מהן החלופות להפעלתו ולאיזה תוצאות צריכה ישראל לכוון כדי שתוכל להחזיר את תושבי הצפון לבתיהם? לקריאת המסמך המלא>> https://www.inss.org.il/he/publication/ground-maneuver/
האם עכשיו, אחרי שבמשך שנה נהנה הקרמלין מהמשבר הרב-לאומי שהביא איתו השבעה באוקטובר וכשהמצב מסלים ועלול להידרדר למלחמה אזורית רחבה, מוסקבה תרצה שהמצב יימשך – או דווקא יסתיים במהירות? חוקרי תכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי בוחנים בפרק החדש של "מגרש הרוסים" את האפשרויות שעומדות בפני המשטר הרוסי. מה הוא עלול להפסיד? והאם יעדיף להגביר תמיכתו בציר, או לפעול להרגעה?
Maj. Gen. (res.) Tamir Hayman, executive director of INSS, leads a special discussion with INSS experts Sima Shine, Dr. Carmit Valensi, and Orna Mizrahi on the Shiite axis. The four discuss the implications of the assassination of Hassan Nasrallah, Hezbollah’s secretary-general, which may signal a turning point in the war and a possible strategic shift in Israel’s security balance. They focus on the ramifications of this event for Hezbollah and the state of Lebanon, the identity of Nasrallah’s s...
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בדיון מיוחד עם חוקרות הציר השיעי במכון: סימה שיין, ד"ר כרמית ולנסי ואורנה מזרחי. הארבעה ידונו במשמעויות האירוע שנראה שיהווה נקודת מפנה במלחמה – ואולי אף נקודת מפנה אסטרטגית במאזן הביטחוני הישראלי הכולל, ויתמקדו בהשלכות של ההתנקשות במזכ"ל חזבאללה על ארגון הטרור ועל מדינת לבנון, בזהותו של המנהיג החדש, וכן בהשפעות של החיסול על האזור ועל שני המעצבים האסטרטגים הגדולים – איראן וארצות הברית.
שינוי פני המערכה בצפון: החלטת הקבינט, הפיצוצים והחיסולים בלבנון והרחבת הירי של חיזבאללה (צולם לפני תחילת מבצע "חיצי צפון") חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים בלבנון ובגבול הצפוני טרם מבצע "חיצי צפון". כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והי...
מזכ"ל חיזבאללה היה אחד האנשים החזקים בתחום ההשפעה והתודעה במזרח התיכון. במשך שנים, הישראלים ישבו מרותקים למסכי הטלוויזיה ושתו בחרדה כל מילת תעמולה שיצאה מפיו. אחרי ה-7 באוקטובר, המשוואה השתנתה, ובחודשיים האחרונים נראה כי הישראלים הפסיקו לפחד. האם נסראללה איבד את היכולת להלך אימים על מדינה שלימה, ומה הם כלי ההשפעה שעוד נותרו לו? חוקרת המכון אורנה מזרחי וראש התחום לענייני ערבים בכאן 11 רועי קייס בשיחה עם אטילה שומפלבי על הזאב שהפסיק להפחיד. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח הציבורי בעולם הערבי ובתגובות ברשתות החברתיות לתחילת מבצע ״חיצי הצפון״. החלק הראשון של הפודקאסט עוסק בהנחות העבודה בקרב ציר ההתנגדות בכלל וחזבאללה בפרט בנוגע למבצע. מדוע נראה כי חזבאללה אינו מעוניין להרחיב את המלחמה למלחמה אזורית? האם ניתן לנתק את הקשר הגורדי בין חזית הצפון וחזית הדרום באמצעות לחץ צבאי בלבד? מדוע חברי ״ציר התמיכה״ לא תומכים בחזבאללה? ומה האסטרטגיה של הארגון למגמת ההרחבה ושינוי המשוואות מצד ישראל? בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהתמו...
חוקרי תחום לבנון וחזבאללה במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, בשיחה על האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בלבנון ובגבול הצפוני. כיצד החלטת הקבינט על הוספת החזרת תושבי הצפון לבתיהם ליעדי המלחמה קשורה לאירועים האחרונים? האם אירועים אלה כשלעצמם יכולים להשיג את המטרה בהתחשב באופן שבו פועל חיזבאללה עד כה? איזה השפעה יש לפיצוצי הביפרים ומכשירי הקשר על הסביבה שבה חיזבאללה פועל והיכולת שלו לתפקד? מה ניתן ללמוד מדברי התגובה של נסראללה? מהי התכלית שאליה צריכה ישראל לחתור בעימות הנוכחי עם חיזבאללה ומהן החלופ...
פיצוץ הביפרים: השיח הציבורי והתקשורתי בלבנון | מעבר לרשת חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה. על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו: * חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזב...
\חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בשיח הציבורי והתקשורתי המידי בלבנון בנוגע לאירוע ״פיצוץ הביפרים״, שגרם לפגיעה באלפי פעילי חזבאללה. על פי מעקבה של פרלוב, 24 שעות לאחר שאירע האירוע הביטחוני הגדול ביותר מאז תחילת המלחמה, כדברי עורך העיתון הלבנוני ״אל-אחבאר״, יש שיח רחב בקרב הפרשנים, המומחים והאקטיביסטים השיעים הלבנונים ואלה עיקריו: * חלק מהפרשנים הלבנונים התמקדו באופן ברור בעליונות הטכנולוגית של ישראל והדגישו את הכישלון האדיר של חזבאללה להגן על לוחמיו ואת הפריצה והחדירה של ישראל לשורות ה...
בפרק זה של רשת ביטחון משוחח בן ירושלמי עם רועי בן צור ממרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, על מדינת האי הקטנה שהרבה מהישראלים לא מכירים, וכיצד קשריה עם ארה"ב, יריבותה עם סין ותעשיית השבבים המפותחת בה יכולות להשפיע על ישראל.
מאז תחילת המלחמה האריכה הממשלה כבר חמש פעמים את גיוס המילואים בצו 8, ולכאורה - אין ברירה, אך לכך משמעויות רחבות ומצטברות עבור המילואימניקים, משפחותיהם והציבור הישראלי בכלל. תא״ל (מיל') ד״ר אריאל היימן. חוקר בכיר במכון ולשעבר קצין המילואים הראשי, מנתח את הסוגיה על רבדיה השונים ומציג את מסקנותיו. מדוע כמעט שנה אחרי תחילת המלחמה – כאשר הציבור הישראלי נמצא ב"שגרת מלחמה" - גיוס המילואים עדיין מתבצע בצו 8? מהי המשמעות הישירה עבור המגויסים ועבור הציבור בכלל? מה קובע החוק בנושא גיוס המילואים? אילו שינוי...
סיכול ממוקד - כלי יעיל במלחמה בטרור? חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור. האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי? מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבו...
בפרק השביעי של "מגרש הרוסים" חוקרי תכנית רוסיה במכון בוחנים האם אפליקציית טלגרם משמשת כשוק האפור של האינטרנט או שמא היא מהווה מקום מבטחים להפצת מידע חסר צנזורה. בנוסף, הם מתעמקים בסיפורו המרתק של מייסדה, פבל דורוב.
חוקר המכון יורם שוייצר מנתח את סוגיית הסיכול הממוקד, ומספק מבט השוואתי על תקופות קודמות שבהן ישראל – כמו גם ארצות הברית ומדינות המערב - חיסלו בכירים במסגרת מאבקן בטרור. האם ישנו עיתוי נכון לחיסול מנהיג טרור לשם השגת תוצאה האפקטיבית? מהו האפקט המצטבר של סיכולים ממוקדים? אילו סיכולים ביצעה ישראל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים לאורך השנים – ומה היו הסיכולים האמריקניים הבולטים נגד הטרור העולמי? מה הייתה התועלת המשוערת בחיסולם של בכירי חמאס וחזבאללה במהלך מלחמת "חרבות ברזל"? וגם: מהן המגבלות של השימוש ב...
חוקרי המכון ד"ר תומר פדלון, ד"ר רז צימט וגליה לביא דנים בהידוק הקשרים הכלכליים בין איראן לסין, בצל הסנקציות הבינ״ל. באילו תחומים כלכליים סין ואיראן הידקו את הקשרים בשנים האחרונות? כיצד עוזרת סין לאיראן להתחמק מהשפעת הסנקציות, בדגש על מגזר הנפט? את מי התלות הכלכלית שנוצרה בין שתי המדינות בשנים האחרונות משרתת - את שתיהן באותה מידה או שהיא א-סימטרית? מהם האינטרסים של סין בהידוק הקשרים הכלכליים עם איראן? ובתוך איראן - מה טוענים מבקרי הגישה הדוגלת בהידוק יחסים עם סין וה״הגוש המזרחי״, על פני מו״מ עם ה...
ציר פילדלפי: מאתגר ביטחוני לסוגיה מדינית במו״מ | ריאיון עם אלוף (מיל') תמיר הימן במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו. באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר ...
חוקרי המכון יורם שוייצר ויוחנן צורף מנתחים את ההתפתחויות האחרונות בחזית יהודה ושומרון, על רקע ההסלמה בפיגועי המטענים והמבצע הנרחב שבו פתחה ישראל לסיכול הטרור בחזית הזאת. מה יכול להסביר את ההסלמה בעיתוי הזה? האם היא חלק מאסטרטגיה של חמאס לחיבור בין הזירות או ניסיון להפעיל לחץ על ישראל לסיום המלחמה? ולקראת שנה לחרבות ברזל: כיצד משפיעה המלחמה על חמאס ופת״ח והציבור הפלסטיני בעזה ובאיו״ש?
במוקד המחלוקת בין ישראל למתווכות במו״מ עם חמאס על שחרור החטופים והפסקת אש בעזה עומד כעת ציר פילדלפי. ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בוחן לעומק את המרכיבים הביטחוניים, המדיניים והטקטיים שבמוקד הדיון על ״ציר פילדלפי״ והשליטה בו. באילו נסיבות הנושא השתלב במו״מ ? כיצד מתבצעות הברחות אמצעי הלחימה ממצרים לעזה, ומאידך - מה חלקו של הייצור העצמי בהתעצמות הצבאית של ארגוני הטרור? האם יש תועלת ביטחונית בנוכחות כוחות על הציר עצמו? באיזה אופן הכניסה לציר והאחיזה בו יכולה לשרת את ישראל כטקטיקה של מו״מ? וכיצ...
לקראת כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, שיתקיים ב-5.9 ויועבר בשידור חי באתר וברשתות החברתיות, פרופ' טד ששון ומנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן - שישתתפו בפאנל המתמקד ביהדות ארה״ב, מנתחים את יחסי קהילת יהודי ארה״ב עם ישראל, בעקבות המלחמה ואירועים המבטאים את שותפות הגורל - ובהם, רק השבוע — הלווית הישראלי-אמריקאי הירש גולדברג-פולין שנרצח בעזה. מהן התגובות בקהילה היהודית בארה״ב למלחמה וכיצד היא משפיעה על הנרטיב הרווח בארה״ב ביחס לישראל וליהודים? כיצד משתלבות הבחירות לנשיאות א...
חוקר המכון, ד"ר יהושע קליסקי, מציג את האיומים האוויריים עמם התמודדה ומתמודדת ישראל במהלך מלחמת ׳חרבות ברזל׳ ועוד קודם לכן: ארסנל הנשק שצברו איראן וחיזבאללה, הכולל כטב״מים, טילים בליסטיים, טילים מדויקים ועוד. מה מקור אמצעי הלחימה שהשיגו או פיתחו, במשך השנים שעברו, איראן וחיזבאללה? מה מייחד את הטילים המדויקים, בהם איים נסראללה לתקוף את ישראל, וכיצד ניתן ליירט או לשבש את פעולתם? מדוע דווקא רקטות לטווח קצר מהוות אתגר מבחינת יירוט וכיצד בכל זאת ניתן להתגבר גם על אתגר זה? ומהם מאפייניה של מתקפה מקדימה...
ישראל, חזבאללה והמכה המקדימה: איך האירועים ישפיעו על המשך המערכה? חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח יחד עם החוקרים סימה שיין, אורנה מזרחי ויורם שוייצר את המכה המקדימה של ישראל נגד פעולת התגמול של חזבאללה על ההתנקשות בפואד שכר, ואת השפעות האירועים על המשך המערכה. מה ניתן ללמוד מהפעולות של ישראל ושל חזבאללה? האם אכן שני הצדדים לא מעוניינים במלחמה רחבה? ואילו סיכונים הם מוכנים לקחת? האם יש לאירועים השפעה על שיחות המו"מ לשחרור חטופים ועצירת המלחמה? האם השיקולים של סינוואר השתנו? מה אפשר ללמוד מנא...
דו"ח חדש מגלה את עומק המעורבות של האיראנים בשיח הציבורי בישראל. מצויידים בהבנה עמוקה של התהליכים החברתיים והפוליטיים בישראל, צבא ההשפעה של טהראן מנהל קמפיין השפעה רציף ועוצמתי על מנת לפרק את ישראל מבפנים. חוקר המכון דניס סיטרינוביץ וניצן יסעור, חוקרי איראן ודיסיאינפורמציה, בשיחה עם אטילה שומפלבי על צבא ההשפעה של האייתולות הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
روابط تجاری چین و ایران از ناترازی شدیدی رنج میبرند. اما این روابط بیشتر به نفع کدام یک از کشورهاست؟ و آیا رابطه تجاری با چین مشکلات اساسی ایران را حل م پادکست موسسه امنیت ملی اسراییل توسط بن سبطی به تحلیل این مسئله می پردازد.
