شک و تردید در ایران: چه کسی جانشین رییسی میشود؟
بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" بن سبطی توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.

بدنبال مرگ رییس جمهور رژیم رییسی، این رژیم انتخابات ریاست جمهوری مجددی به راه می اندازد. در این قسمت از "ندایی از ایران" بن سبطی توضیحاتی درباره کاندیداهای احتمالی و احتمال پیروزی هر یک ارایه میدهد.
חוקר תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, יוחנן צורף, על דרכו של מוחמד דף להנהגת ארגון הטרור, הערפל בצמרת חמאס סביב תוצאות מבצע החיסול, וההשפעה האפשרית של היעלמותו מהזירה.
בין מלחמה עם חזבאללה להסדר מדיני בצפון: תרחישים, חלופות והחלטות קשות ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת? מחקר INSS: דוחות האו״ם על רעב בעזה - סילוף עובדות מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות ש...
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את יחס הציבור האיראני והנהגתו לבחירות לנשיאות איראן, שנערכו בתזמון לא צפוי בעקבות מות הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוק, וכן לבחירתו של מסעוד פזשכיאן, שניצח את המועמד סעיד ג'לילי. מה היה אחוז ההצבעה ומדוע נערכו הבחירות בשני סבבים? מהן הסיבות שהציבור האיראני בחר בסופו של דבר בפזשכיאן? כיצד הגיבה ההנהגה האיראנית לבחירתו של הנשיא החדש? ומהם האתגרים של הנשיא החדש בזירת הפנים?
בפרק זה של רשת ביטחון מבית פודקאסטרטגי משוחח בן ירושלמי עם ד"ר רז צימט, חוקר בכיר במכון, על נשיא איראן החדש: מה המשמעות של בחירת נשיא רפורמיסטי, מה זה אומר על הלך הרוח הציבורי באיראן וכיצד הדבר ישפיע על נושאי הפנים ויחסי החוץ במדינה?
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה על הזירה הצפונית והאפשרות שבעקבות הפסקת אש והסכם עם חמאס בעזה ייפסקו פעולות חזבאללה בגבול הצפון: מה הם השיקולים של נסראללה? האם אפשר להסתמך על הסדר מדיני ובאילו תנאים? ובמידה ולא תהיה הפסקת אש בעזה – מהי הסכנה בהיגררות למלחמת התשה בשתי חזיתות, מהן החלופות שיאפשרו לישראל להימנע מכך – ומה המחיר של כל אחת?
מאז תחילת המלחמה האו״ם מציג בדוחות שהוא מפרסם תמונת מצב קשה שממנה עולה כי אוכלוסיית עזה סובלת מרעב, בעוד ישראל דוחה את הטענה ומספקת בעקביות נתונים על הסיוע ההומניטרי שעובר דרכה לעזה, ככל שנדרש לפי דיני המלחמה. בעקבות מחקר שערכה בנושא, מסבירה חוקרת המכון, עו"ד ד"ר תמי קנר, את העיוות בדוחות האו״ם, הנשענים על נתונים על שגויים וחלקיים המתפרסמים בעזה ועל מקורות מידע מוטים (כמו אונר״א). מה אפשר ללמוד מכך על הפרסומים בנוגע למצב בעזה ועל הפער בין התמונה המוצגת בפורומים בינ״ל לתמונת המציאות בפועל? מה מוט...
תשעה חודשים לחרבות ברזל: השלכותיה של מלחמה ארוכה ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה. מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברו...
בעקבות פרסום הספר "צומת 11/9 - מסע בעקבות הטרור של אל-קאעדה, דאעש ושותפיהם", הזמין להורדה חינם באתר המכון, מציג החוקר ואחד ממחברי הספר יורם שוייצר מבט על עשור לעליית ארגון "המדינה האסלאמית״ - ארגון טרור שלא היה כמותו משחר ההיסטוריה, ש״מדינת החליפות״ שהקים זרחה כמטאור, זרעה הרס וחורבן כסופת הוריקן, וקרסה מול קואליציות שהתאגדו להביסה. על איזה רקע צמח דאעש? מה הבדיל אותו מארגונים קודמים מהזרם הסלפי-ג׳יהאדי? מה סוד העלייה המטאורית וההצלחות הצבאיות של הארגון? מה לא הצליח להשיג על אף היומרות של מנהיגו...
On the morning of October 7th, Israeli citizens faced a tragic and monstrous attack, the dimensions of which had not been seen nor imagined in its 75 years of existence. The massacre of Israeli civilians in the Gaza-border communities by Hamas and civilian accomplices—defined as the deadliest atrocity against Jews since the Holocaust—and the subsequent Israel–Hamas war resulted in an unprecedented increase in Jew hatred worldwide. Specifically, on campuses of elite universities across the United...
ישראל במלחמה כבר תשעה חודשים ונערכת לתקופה ארוכה של המשך לחימה בכל החזיתות בהן התפתחה אחרי ה-7/10. חוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, מנתח את הרקע למלחמה הארוכה, המאפיינים הייחודיים שלה בשונה ממלחמות קודמות בין ישראל לצבאות וארגוני טרור, והמשמעויות של סוג מלחמה זה לגבי חזית הלחימה והתכנון האסטרטגי והמדיני של המערכה. מה ניתן ללמוד מהמלחמה הארוכה בעזה לגבי הכוונות שהיו לחמאס ולציר האיראני מלכתחילה, ומידת המוכנות בצה״ל ללחימה הארוכה? מהן ההשלכות המצטברות של המלחמה על הכלכלה והחברה? אילו שינויים נדרשים...
בעקבות הדיון הציבורי במוכנות משק החשמל בישראל להתמודדות עם ״תרחיש העלטה״, והדברים שנאמרו בנושא זה בכנס המכון בשדרות, חוקרת המכון הבכירה גלית כהן ויו"ר איגוד אנרגיות ירוקות בישראל איתן פרנס, מסבירים: מה מייחד את משק החשמל הישראלי? כיצד באה לידי ביטוי העצמאות האנרגטית של ישראל? מדוע עד כה לא יושמה במלואה רפורמה שתכליתה לשדרג את רשת החשמל בישראל ולהפוך אותה לעמידה יותר בפני קריסה? אילו חלופות מסוג אנרגיות מתחדשות קיימות? מה מצב תשתית החשמל ברצועת עזה? ומה חלקם של החברה האזרחית והבריתות האזוריות בפת...
מאז ה-7 באוקטובר, המרחב הרשתי הפך לזירת קרב של ממש נגד מדינת ישראל. מבצעי השפעה זרים הפוגעים בחברה הישראלית הפכו לכלי בולט במלחמה נגד ישראל, אולם ישראל לא ערוכה ולא מתמודדת איתם. בפרק זה של פייקלנד מראיין אטילה שומפלבי את רועי פרידמן, אחראי אסטרטגיה במערך הסייבר הלאומי, שמדגיש: במערך הסייבר החלו לבחון דרכים ולגבש תוכניות למאבק נגד מבצעי השפעה של אויבי ישראל. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
איראן בדרך לגרעין? תמונת מצב חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית. האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצ...
Since October 8, 2023, Israel and Hezbollah have been engaged in an intense war of attrition, which seems to have accelerated in recent weeks and is accompanied by increasing expressions of threats by both sides. These threatening declarations make clear that in a case of an “all-out war,” the Israeli home front will indeed find itself facing a new, unprecedented challenge. In this program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Dr. Carmit Valensi, a senior researcher at INSS and the head of ...
פרק חדש של "אז מה כן? חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": החברה הישראלית לא בשלה לדבר על מו"מ עם הפלסטינים, אבל מפנטזת על שלום אזורי. המנהיגות הישראלית, לעומת זאת, לא תופסת את ההזדמנות. איך הסכם עם סעודיה יכול לשנות את פני האזור. אטילה שומפלבי מראיין את תא"ל (מיל') אודי דקל, ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, והיועצת האסטרטגית ליאן פולאק-דוד, על הסיכויים והסיכונים במהלך מדיני מול הסעודים
חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט דנים בהתקדמות המדאיגה בתכנית הגרעין האיראנית, בזמן שישראל נלחמת בדרום ובצפון, כמו גם בעימות בין איראן לסוכנות הבינ״ל לאנרגיה אטומית והשפעתו על התנערות איראן מהמגבלות שהוטלו על תכניתה הגרעינית. האם מלחמת ״חרבות ברזל״ והמעורבות האיראנית בה יובילו לשינוי אסטרטגי בהקשר הגרעיני? מה משמעות השיח הגובר בתוך איראן על האפשרות של ייצור נשק גרעיני? האם איראן מוכנה לחזור לשולחן המו״מ עם המערב בעניין תכנית הגרעין, ובכפוף לאיזה תנאים ולוח זמנים? כיצד מגיבים במערב, ובפרט בממשל ב...
חזית הצפון והמערכה נגד איראן: החלופות של ישראל והסיכויים למלחמה כוללת חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן. מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח...
החוקרת אורית פרלוב עוסקת בפינתה הפעם בשלושה מוקדי שיח עיקריים בעזה שהתרחשו בחודש שעבר. תחילה, נדון במבצע ארנון לשחרור ארבעה חטופים מהרצועה: כיצד העזתים בוחנים את המבצע שאירע בלב מחנה נוסיראת והוביל ל-200 פצועים והרוגים בקרב העזתים? איך נשמעת הביקורת כלפי חמאס במחנה שתומך בארגון וכיצד נשמעה הביקורת במחנה שמתנגד לארגון? בהמשך, נלמד על הכאוס ששורר בדיר אל-בלח, הכולל חיסול חשבונות בין חמאס לבכירי פת״ח ובין חמולות וראשי כנופיות במאבק על הסיוע ההומניטארי וחלוקת מזון ומצרכים במחנה. מה ניתן ללמוד ממקרה ...
כ-180 מיליון אזרחים ברחבי אירופה יצאו החודש לקלפיות במסגרת הבחירות לפרלמנט האירופי. רכז תוכנית אירופה במכון, ד"ר רמי דניאל, משוחח עם ד"ר מאיה שיאון צדקיהו, מנהלת תכנית יחסי ישראל-אירופה במכון מיתווים; עדי קנטור, חוקרת אנטישמיות וימין קיצוני במכון והשגריר ארקדי מיל-מן, חוקר בכיר וראש תוכנית רוסיה במכון, כדי להבין את השפעות תוצאות הבחירות שנערכו בתקופה קריטית ומתוחה עבור היבשת. איך ייראה הפרלמנט האירופאי החדש ועל מה הוא ישפיע? מי הם המנצחים הגדולים – ומי הם המפסידים? איך רואים את התוצאות ממוסקבה? ...
חוקרות הזירה הצפונית והציר השיעי במכון, אורנה מזרחי וסימה שיין, דנות בהתפתחויות בחזית הצפון, במגעים המדיניים המתקיימים למניעת הסלמה ובתמונה הרחבה הקושרת את הזירה הצפונית לאיראן. מה עומד על הפרק בשליחות המתווך עמוס הוכשטיין, המדלג בין ירושלים לביירות? האם החלופה המדינית למלחמה כוללת ריאלית ובאילו תנאים? האם איראן תתערב במלחמה ישראלית נגד חיזבאללה? מהם השיקולים הרחבים שצריכים להילקח בחשבון בקביעת המדיניות כעת ובהמשך המלחמה, נוכח ההתפתחויות בזירה האזורית, לרבות סוגית הגרעין האיראני, ומצבה של ישראל ...
היום שאחרי מבצע "ארנון": מהי ההשפעה האזרחית והצבאית על חמאס? חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל. מגרש הרוסים – פרק 3 | מה עומד מאחורי מערכת היחסים בין רוסיה לאיראן? בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח ב...
חוקרי הזירה הפלסטינית במכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף מנתחים בפודקאסט את משמעויות מבצע "ארנון" עבור האוכלוסייה בעזה ויהודה בשומרון. בנוסף, השניים מנתחים, מנקודת מבטו של ארגון חמאס, כיצד הארגון וקשריו בחו"ל הושפעו מהמבצע ואיך הארגון רואה את המשך המערכה מול ישראל.
בפרק השלישי של הסדרה "מגרש הרוסים", ראש תכנית רוסיה במכון ושגריר ישראל ברוסיה לשעבר, ארקדי מיל-מן מנתח בשיחה עם חוקר המכון גאורגי פורוסקון את הקרבה הבלתי רגילה בין רוסיה לאיראן. מה עומד מאחוריה? מדוע מוסקבה צריכה בכלל את טהרן? ועד כמה הקרבה בניהן תעצים את האיום הנשקף על ישראל?
התמיכה של האמריקנים בישראל עדיין גבוהה, אך המלחמה בעזה הצליחה הבליטה את המחלוקות ואת החולשה הגוברת של הנרטיב הישראלי. איש העסקים הישראלי, יוסי הולנדר בריאיון למנחה התכנית אטילה שומפלבי, מתריע מפני שאננות, דורש לחשוף את זוועות השבעה באוקטובר וקורא להקים מערך תודעה לאומי במאות מיליוני שקלים. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
חוקרי המכון תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא בשיחה על החוסן הלאומי בישראל לאחר שמונה חודשים של מלחמה, כפי שמשתקף מנתוני מחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי. מה הוא חוסן וכיצד הוא נמדד? מה הם הנתונים העדכניים לגבי רמת החוסן הלאומי במהלך המלחמה? ומהן המשמעויות וההשלכות של הירידה המובהקת המסתמנת ברמת החוסן הלאומי?
הכרעת חמאס: מה חסר בתוכנית ביידן לסיום המלחמה בעזה? ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה? יחסי מצרים-ישראל: המתיחות המדינית סביב הפעולה ברפיח והמשך התיווך במו״מ חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים...
חוקר המכון הבכיר, ד"ר אופיר וינטר, על המתיחות של השבועות האחרונים בין קהיר לירושלים, על רקע הכניסה לרפיח ותקרית הגבול באזור מעבר רפיח. כיצד מושפעת מצרים מהמלחמה עד כה? מדוע, על אף איומיה לפרוש מהתיווך, המעורבות המצרית במו״מ נמשכת וכוללת גם ניסיונות למצוא הסדר חדש במעבר הגבול ברפיח, תוך כדי הלחימה באזור? מהם השיקולים המדיניים שגברו על השפעת המתיחות המדינית, תקרית הגבול וכן הלחץ ברחוב המצרי? ומה שואפת מצרים להשיג דרך מעורבותה בסוגיית ״היום שאחרי״ המלחמה בעזה?
Since October 7 and during the eight months of the war in Gaza, Israel–US relations have known moments of true partnership, as well as moments of crisis. President Joe Biden is reportedly one of only two US presidents to have seriously considered a defense treaty with Israel. In a new memorandum titled “A US–Israeli Defense Treaty: The Time Has Come,” INSS senior researchers Prof. Chuck Freilich and Col. (res.) Eldad Shavit analyze the pros and cons of a bilateral defense treaty from both the Is...
ראש תוכנית הזירה הפלסטינית במכון, תא"ל (מיל') אודי דקל, בשיחה על שילוב המאמצים שיאפשר את הכרעת חמאס: על אילו שלבים מדלגת התוכנית המדינית שהציג נשיא ארצות הבית ביידן בנאומו בערב שבת – הכוללת מתווה להשבת החטופים והפסקת המלחמה?