חוקרי המכון בשיח על עסקת החטופים והפסיכולוגיה של הטרור
בהשתתפותם שלהחוקרים הבכירים יורם חוקר שוייצר וארקדי מיל-מן

בהשתתפותם שלהחוקרים הבכירים יורם חוקר שוייצר וארקדי מיל-מן
79 שנים חלפו מאז נחתם הפרק הטראגי והכאוב ביותר בהיסטוריה היהודית בו נרצחו באכזריות חסרת תקדים שישה מיליון גברים, נשים, וילדים יהודים ברצח העם בעל הממדים התעשייתיים והמפלצתיים ביותר אותו ידעה האנושות - השואה. ההתמודדות עם נושא זיכרון השואה היא קשה מנשוא, בכל שנה. אך השנה, נדמה כי מסתמן קושי מיוחד ואף גדול פי כמה, לאחר הטבח האכזרי של יותר מ-1,200 גברים, נשים, ילדים וקשישים ישראלים ב-7 באוקטובר בידי מרצחי החמאס ועוזריהם - האסון הגדול ביותר שפקד את העם היהודי מאז השואה. לציון יום הזיכרון לשואה ולגבו...
It has been 79 years since the darkest chapter in Jewish history, the Holocaust, in which 6 million Jewish men, women, and children perished in the largest and most monstrous genocide in human history. This year presents an even greater challenge in addressing Holocaust remembrance and the singularity of this tragedy, following the massacre of over 1,200 Israeli men, women, children, and elderly and the kidnapping of over 240 people on October 7, 2023, by Hamas terrorists and their accomplices. ...
דילמת רפיח: האם ישראל תוכל להכריע את חמאס במהלך הצבאי? חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת ...
חוקר המכון הבכיר שחר עילם בשיחה על ההתפתחות הוויראלית של ההפגנות האלימות בקמפוסים בארה״ב, ברקע המלחמה בעזה, על השורשים האנטישמיים של מחאה מסוג זה ועל הרקע הפוליטי להופעתה באמריקה. בין השאר, מתייחס עילם לשאלות הבאות: האם מדובר במחאה מאורגנת? מה הצפי להמשך התופעה? האם זו ״קריאת השכמה״ לשלטון בארה״ב לגבי תנועות אלימות שפוגעות בביטחון ברמה המקומית ואף ברמה הלאומית בשם חופש הבעת הדעה? ומה המענה לקריאת התיגר הזו על המוסדות והסדר בארה״ב?
המאבק על המשך השפעתה של טיקטוק עלה לאחרונה מדרגה, לאחר שמחוקקים בארצות הברית החליטו לפעול כדי להוציא את האפליקציה הסינית הפופולרית משימוש. יותר ויותר ראיות מצביעות על הנזק הכבד שגורם השימוש בטיקטוק, ובקרב צעירים המצב מסוכן אף יותר, לנוכח העובדה כי יותר ויותר בני נוער וצעירים שואבים את החדשות שלהם דרך האפליקציה. ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיק טוק ישראל, ורפאלה גויכמן, הכתבת לרשתות חברתיות של הארץ ודהמרקר, מנתחים בפרק החדש של "פייקלנד" מה עומד מאחורי מכונת ההשפעה הגדולה בעולם? מהו הנזק שנגרם לישראל...
חוקרי המכון – הח"כ לשעבר עפר שלח וד"ר קובי מיכאל - מנתחים את הסוגיות השנויות במחלוקת שעומדות לפתחו של הקבינט, ובהן: המו"מ על ההצעה המצרית הכוללת את שחרור החטופים והתעקשות חמאס על הפסקת המלחמה, התועלת בפעולה צבאית ברפיח בתנאים שנוצרו אחרי יותר מחצי שנה של לחימה, ומעורבותה של מצרים ותרומתה האפשרית לפתרון הדילמה של פעולה ברפיח ומיטוט שלטון חמאס. וגם - האם ישראל יכולה לנצל את שיתוף הפעולה האזורי ואת המאפיינים האזוריים של המלחמה כדי לחתור להשלמת יעדיה ולייצר אלטרנטיבה לחמאס בסיוע בינלאומי?
התקיפה האיראנית והיום שאחריה: שיחה עם המומחים סימה שיין ואלדד שביט חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית...
בישראל אומנם לא מכחישים את הדרמה האקלימית העולמית, אולם יותר ויותר כוחות פועלים כדי לעכב את הריצה של ישראל קדימה בניסיון לסייע בפתרון המשבר. כסף, כוח והשפעה - הכול לגיטימי במלחמת התודעה על שינויי האקלים. גלית כהן, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, ופרופ' יואב יאיר מרייכמן, בשיחה עם מגיש פייקלנד אטילה שומפלבי על המלחמה הסמויה הכי מורגשת בעולם. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
החוקרת אורית פרלוב עוסקת הפעם בפינתה בהתפתחות השיח ברצועת עזה ברבעון השני של מלחמת ״חרבות ברזל״. תחילה, נדון בשיח בעזה שעוסק באינדיקציות להיחלשות ארגון חמאס ברצועה ברמה הצבאית, האופרטיבית והאזרחית. נלמד על הקשר שבין שיח ביקורתי, ירידות מחירים והיעדר תופעת הביזות של הסיוע ההומניטארי וההשתלטויות של אנשי חמאס על משאיות הסיוע. בהמשך, נבין מדוע גם תושבי הגדה מצביעים על תופעה דומה של היחלשות ארגוני ההתנגדות מבחינה אופרטיבית וארגונית, כמו גם ברמת הניראות הציבורית, ונלמד למה הציבור מייחס את תהליך ההיחלש...
חוקרות הזירה הצפונית במכון, ד"ר כרמית ולנסי וסא"ל (מיל') אורנה מזרחי, דנות בהתרחשויות האחרונות בזירה הצפונית, ברקע מלחמת חרבות ברזל והמתקפה האיראנית על ישראל. בהתייחס לזירה הסורית, עוסק הפודקאסט בתפקיד שממלאת סוריה עבור הציר בהובלת איראן מתחיל המלחמה ועד כה, כמו גם בשיקולים שדוחקים באסד למנוע הסלמה והפיכה של החזית הסורית לחזית לחימה פעילה במלחמה. בהתייחס לזירה הלבנונית דן הפודקאסט בשיקולים של חזבאללה שמנעו ממנו להגיב ישירות לחיסול הגנרל האיראני מהדוי, ובהשפעה של המצב בלבנון על השיקולים של נסראלל...
After Iran’s leadership repeatedly threatened to retaliate for the assassination of its senior officer in Damascus, their reaction indeed finally came. On the night of April 13, a total of 320 missiles and UAVs carrying 60 tons of explosives were fired for the first time from Iran toward Israel. Their objective was clear: to destroy numerous targets in Israel, including military facilities. Israel successfully managed to intercept and destroy 99% of the weapons fired, thanks in large part to its...
חוקרי המכון סימה שיין ואלדד שביט מנתחים את המתקפה הצבאית חסרת התקדים של איראן נגד ישראל, בתגובה על חיסול הגנרל האיראני סמוך לשגרירות איראן בדמשק, והשלכותיה: האם אירוע זה מבטא שינוי בפרדיגמה האיראנית מול ישראל ויוצר משוואה חדשה בעימות בין המדינות? כיצד הכינה איראן את הקרקע למתקפה, אילו יכולות היא הביאה לידי ביטוי, והאם הייתה במתקפה הפתעה כלשהי מבחינה צבאית? ומנגד - אילו צעדים נקט הממשל האמריקאי בניסיון למנוע הידרדרות למלחמה אזורית ואף להרתיע את איראן ממימוש כוונותיה? כיצד התארגנה הקואליציה של המד...
Six months ago, on the morning of October 7th, Israel and the Jewish world faced the most tragic and monstrous attack against Israelis and Jews since the Holocaust. In a special program, INSS researcher Adi Kantor sits down with Senior Researchers Prof. Chuck Freilich from the Israel–US Relations program, Prof. Kobi Michael from the Israeli–Palestinian Relations program, Dr. Yoel Guzansky from the Regional System—Peace Accords program, and Research Fellow Danny Citrinowicz from the Iran program ...
לציון חצי שנה למלחמת "חרבות ברזל", כינסנו את מומחי המכון העוסקים בזירות המושפעות מהלחימה, לפודקאסט מיוחד בהנחיית מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן. בפאנל הראשון נבחנו זירות המיקרו, בהשתתפות החוקרים: יוחנן צורף, מתכנית הזירה הפלסטינית; תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, מתכנית הזירה הפנימית; וח"כ לשעבר עפר שלח, ראש התכנית הצבאית. בפאנל השני נבחנו זירות המאקרו, בהשתתפות החוקרים: סימה שיין, ראש תכנית איראן; אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראשת תכנית משפט בינלאומי; ד"ר יואל גוז'נסקי, ראש תכנית אזורית; וא...
پژوهشگر برنامه ایران در موسسه بن سبطی، در این قسمت از برنامه "صدایی از ایران"، دیدار سران حماس و جهاد اسلامی با سران رژیم را تحلیل میکند. دلیل ادای احترام غیر عادی به سران سازمانهایی که با اسرائیل میجنگند چه بود؟ آیا آنان با دستاوردی واقعی از این دیدارها بیرون آمدند یا رژیم ایران از آنان تنها استفاده تبلیغاتی کرد؟ و همچنین چرا سران محور مقاومت در حضور رهبر رژیم ایران پابرهنه بودند؟
אלפי משתמשים מוסלמים ברחבי העולם מנסים לעצור את המלחמה בעזה באמצעות מבצע השפעה רחב היקף המכונה ISNAD בניהולו של בימאי מצרי המתגורר בטורקיה, שנועד להחליש את החברה הישראלית, על ידי הפצת מסרים שמטרתם להפחיד את הישראלים. החוקרות ד"ר מיכל פרח וענבר טויבר יסעור, מומחיות לדיסאינפורמציה ברשת וחוקר המכון ומומחה לאסלאם פוליטי, ד"ר אופיר וינטר בשיחה למנחה התכנית, אטילה שומפלבי על מאמצי הגיוס, היקף ההשפעה ודרכי הפעולה. הפודקאסט נעשה בשיתוף עם קרן קונארד אדנאוור, ישראל.
בין הווטו במועצת הביטחון לסוגיית רפיח: האם ארה"ב שינתה את מדיניותה כלפי ישראל? חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להש...
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, סוקר בפרק זה של "קולות מאיראן" את ביקורם של מנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי באיראן. מה הייתה הסיבה לכבוד המלכים לו זכו בכירי הגופים הלוחמים בישראל? האם הם יצאו עם הישג ממשי או שהמשטר האיראני ניצל אותם למינוף תקשורתי? וגם - מדוע ראשי "ציר ההתנגדות" ישבו ללא נעליים בפגישה עם המנהיג העליון?
חוקרי המכון השגריר ארקדי מיל-מן ויורם שוייצר, בשיחה המתמקדת בדאעש חורסאן - השלוחה של ארגון המדינה האסלאמית שמעוזה באפגניסטן ואחראית לפיגוע במוסקבה שאירע בחודש שעבר. מה הוביל להתגברות האיומים מצד שלוחה זו של דאעש, האחראית לסדרת פיגועים קטלניים באפגניסטן, באיראן וברוסיה? מדוע דווקא רוסיה על כוונת הארגון כעת? כיצד מגיב השלטון הרוסי לפיגוע ואיזה קווי דימיון ניתן למצוא בין טרור דאעש לטרור של חמאס?
חוקרי המכון - אל"מ (מיל') אלדד שביט, ד"ר צ'ק פרייליך וד"ר עו" ד תמי קנר - על ההיבטים המדיניים והמשפטיים של ההתפתחויות שמלוות את המלחמה בעזה בזירה הדיפלומטית: מה עומד ברקע להימנעות של ארה"ב להטיל וטו על ההחלטה הקוראת להפסקת אש בעזה? האם ארה"ב בהחלטה זו שינתה את מדיניותה בסוגיות המרכזיות שעומדות על הפרק? מה עומד במוקד הוויכוח הנמשך בין ישראל לארה"ב בעניין האסטרטגיה של המלחמה בעזה ו"היום שאחרי"? האם וכיצד יכולה ישראל להשלים את המשך היעדים הצבאיים של המלחמה מבלי להחריף את העימות עם ארה"ב? וגם – על ה...
אסון השבעה באוקטובר ריסק את החברה הישראלית, והוא ריסק גם מוסכמות עתיקות. המוסכמות האלה זוכות בימים אלה למונח הגנרי "קונספציה". גם הסוגיה הפלסטינית, והדרכים לפתור את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, עוברת טרנספורמציה משמעותית. הנחות יסוד שנחשבו במשך שנים לבלתי ניתנות לערעור – התנפצו על קרקע המציאות. במכון למחקרי ביטחון לאומי החלטנו לנער את הנחות היסוד, ולאתחל את תהליכי החשיבה בכל מה שנוגע לזירה הפלסטינית. אנחנו משיקים את הפודקאסט "אז מה כן? - חשיבה מחדש על הקונספציה הישראלית-פלסטינית": איננו מתיימר...
יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי? לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכ...
לרגל יום השנה ה-45 לשלום בין ישראל למצרים, ד"ר דוד גוברין, שגרירה הקודם של ישראל במצרים והשגריר הנוכחי במרוקו, משוחח עם חוקר המכון, ד"ר אופיר וינטר, על יחסיהן של שתי המדינות. בשיחה מסביר השגריר גוברין כיצד טלטלות "האביב הערבי" השפיעו על יחסי ישראל-מצרים בתקופת הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, סוקר את התפתחות הקשרים בין מצרים לחמאס מאז השתלטות הארגון על עזה ב-2007 ומנתח את האינטרסים המצריים במעורבות בתיווך בין ישראל לחמאס. עוד מבהיר השגריר גוברין מדוע קרא לספרו החדש "שותפות בצל יריבות", כיצד ניתן להבין ...
יותר מרבע מיליון ישראלים התפנו מביתם בחזית הדרומית והצפונית. חוקר המכון, תא"ל (מיל') ד"ר אריאל היימן, מציג את תמונת המצב בנושא ובוחן את הסוגיות הבאות: מהן התכניות לפינוי שהיו קיימות בישראל לפני ה-7 באוקטובר ומה קרה בפועל? האם יש גוף שמתכלל את האירוע - על פי התכנון והלכה למעשה? מהם הקריטריונים שלפיהם יש לבחון מחדש את הנושא, כדי לתת מענה הולם לבעיות שהוצפו בעקבות הפינוי?
עימות ישראל-חיזבאללה: סיכום ביניים והתרחישים האפשריים להמשך חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה. מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת ואר...
חוקר המכון, השגריר ארקדי מיל-מן, בריאיון לפודקאסטרטגי על מותו של פעיל האופוזיציה נבלני בכלא, הבחירות לנשיאות רוסיה והתוצאות הברורות מאליהן, ההקצנה בטון ההתבטאויות נגד ישראל והתמיכה המפורשת בחמאס, והמלצות מדיניות.
חוקרות המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וגלית כהן - ראשות תוכניות המחקר על טורקיה ועל שינויי אקלים וביטחון לאומי בהתאמה - מתארות את מאפייני קשרי הסחר בין ישראל לטורקיה, צמיחתם והחשיבות שלהם לשתי המדינות בשנים האחרונות, ובוחנות את ההשלכות האפשרויות של המלחמה בעזה והפוליטיקה הטורקית בהקשר זה. עוד בפודקאסט: מה הן שרשראות אספקה ומה יכול לאיים עליהן, בישראל בפרט? באילו תחומים הייבוא מטורקיה הוא משמעותי במיוחד עבור הביטחון הלאומי של ישראל? האם יש לו תחליפים? לקראת הבחירות המקומיות בטורקיה - האם גוברים הלחצי...
חוקרי הזירה הצפונית במכון, אורנה מזרחי ויורם שוייצר, מנתחים את חמשת חודשי הלחימה בחזית הצפונית במסגרת ״חרבות ברזל״, מאפיינים את השחקנים המעורבים בעימות, ודנים בניסיונות להשיג הסדר מדיני שימנע מלחמה. מה תכנן נסראללה להשיג באמצעות הצטרפות ללחימה ומה ניתן להבין מהתבטאויותיו והיעדים שתוקף חיזבאללה מאז תחילת המלחמה? מה מאפיין את התגובה הישראלית למתקפות חיזבאללה? האם נקלענו לפלונטר אסטרטגי? מהם פרטי היוזמה המדינית בה מעורבות בין היתר צרפת וארה״ב והאם חלה התקדמות בנושא? האם ארה״ב נגררת בעקבות חיזבאללה ...
רמדאן בתקופת המלחמה בעזה: התרחישים האפשריים, התלכדות הזירות וצומת קבלת ההחלטות בישראל דיון מיוחד בעקבות תחילת חודש הרמדאן, החל תוך כדי המלחמה הנמשכת בעזה והלחימה בצפון, וההתרעות הביטחוניות הנוגעות לו. מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר היימן, והחוקרים הבכירים - הח"כ לשעבר עפר שלח, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ופרופ' קובי מיכאל - מנתחים את הסיכונים והתרחישים שלקראתם נערכים בישראל מחשש שחמאס ינסה להדליק זירות נוספות, ובמרכזן הר הבית. מה הסיכון הנובע מהתלקחות בהר הבית בהקשר של האפשרות של זליגה לעימותים וטרור ...