מה מסביר את התמורות בכלכלה הסינית בפתחה של שנת 2024, בין צמיחה להאטה? וגם - כיצד משפיעה המלחמה בעזה על סין? חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מסביר כיצד מושפעת הכלכלה הסינית ממשבר הקורונה (שעדיין נמשך), הירידה בילודה והירידה בביקוש בענף הנדל״ן הסיני, לצד השפעות גיאופוליטיות של משברים ומלחמות בזירה הבינ״ל, ומה עולה מניתוח מצבה הכלכלי של סין כיום לגבי התחרות עם ארה״ב.
החלטת בית הדין הבינ״ל בהאג ומשמעויותיה המעשיות בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד הקריאה לישראל למנוע הסתה לרצח עם ולהעניש את האחראים לכך, וכן לדווח בתוך חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם הההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו הדיינים ומה הבעייתיות בהם? מדוע מתקפת ה-7 בא...
בעקבות פרסום המזכר ״תכנית טכנולוגיה לאומית בישראל״ והכנס שהתקיים במכון בנושא, חוקר המכון ד"ר אריאל סובלמן מסביר את היתרון התחרותי שיש לישראל בתחום הייצור הטכנולוגי, בדגש על השקעות במחקר ופיתוח (מו״פ), ומציג את ההתפתחויות הגלובליות שעלולות לערער את היתרון הזה, בהיעדר תכנית לאומית ואף תפיסה אסטרטגית לאומית בתחום הטכנולוגיה והפעלתה כרכיב בתעשייה ובביטחון הלאומי של ישראל. בהקשר זה, סובלמן בוחן חלופות לגיבוש האסטרטגיה הלאומית הנדרשת ואת משמעויותיה - לרבות במישור הצבאי, כפי שהמחישה המלחמה שהתחילה ב-7 ...
On January 26, 2024, the International Court of Justice (ICJ) delivered its ruling on South Africa’s charges against the State of Israel regarding ”genocidal acts” in Gaza after the events of October 7. Even though the Court did not order an immediate ceasefire, its ruling did provide support for other international calls for trade sanctions and arms boycotts against Israel. At a time in which truth and facts are undermined and disregarded, how can Israel maintain a positive image in the interna...
תודעת ניצחון היא חלק מכל מלחמה, וגם אותה צריך לדעת לעצב בתבונה. כמעט ארבעה חודשים לאחר פתיחת המלחמה בעזה, ישראל עדיין לא מצליחה להחליט מה ייחשב לניצחון, איך הוא יראה ואיך מוודאים כי מלחמה שקבעה כמה יעדים סותרים לא הופכת למפח נפש לאומי. תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, והפרופ' דני אורבך, היסטוריון צבאי מהאוניברסיטה העברית, מנתחים בפרק חדש של "פייקלנד" עם חוקר המכון אטילה שומפלבי את התהליך הפסיכולוגי של הציבור הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, ומחפשים עמודי תווך תודעתיים לני...
בעקבות פרסום בית הדין הבינ״ל לצדק בהאג את החלטתו בנוגע לטענת דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה: דחיית הבקשה לסעד ביניים שיקרא להפסקת הלחימה, לצד צווי ביניים לישראל להבטיח כי לא מבוצעים מעשים של רצח עם, כולל הסתה לרצח עם, להקל על הכנסת סיוע הומניטרי, וכן לדווח מדי חודש על פעילותה בעזה, חוקרות המכון אל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך וד"ר תמי קנר מנתחות את הסוגיות המשפטיות העולות מן ההחלטה. האם ההחלטה מאמצת את הנרטיב הפלסטיני? על אילו מקורות הסתמכו השופטים ומה הבעייתיות בהם? מדוע המציאות הלחימ...
מסמך ה-7/10 של חמאס: מלחמת התודעה של ארגון הטרור חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״). חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10? דרום אפריקה נגד ישראל: מה עומד ברקע להאשמה ברצח עם? שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפרי...
חוקר המכון ד"ר יואל גוז'נסקי סוקר את היחסים שטיפחה קטר עם חמאס, שנים לפני המלחמה, וההשלכות על התיווך בין ישראל לחמאס המתנהל בהובלתה: כיצד ״פרויקט עזה״, שבמהלכו מימנה קטאר את שלטון חמאס ואת בניין הרצועה, השתלב באסטרטגיה המדינית, הכלכלית והתקשורתית של הנסיכות המפרצית העשירה, החולשת על עסקאות ברחבי העולם ומפעילה את רשת אל-ג׳זירה? מה היה התמריץ לאירוח צמרת חמאס בשטחה בשנים האחרונות? האם המלחמה צפויה לשנות משהו בעמידתה לצד חמאס, והאם שכנותיה בעולם הערבי, כמו סעודיה, עשויות לתפוס את מקומה ברצועת עזה א...
חמאס פרסם בימים האחרונים מסמך שבו הוא מציג את הנרטיב שלו: מדוע פתח במלחמה על ישראל ב-7 באוקטובר (״מבול אל-אקצא״). חוקרי המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, מסבירים מה מנסה חמאס להשיג באמצעות הפרסום, למי הוא מיועד, והאם אפשר עוד לדבר על פרגמטיות אצל חמאס, בפרט בדרך שבה הוא חותר להוות חלופה לרשות הפלסטינית, אחרי ה-7/10?
שגריר ישראל בדרום אפריקה לשעבר, ארתור לנק, מנתח את התפנית ביחסיה של דרום אפריקה עם ישראל מאז סיום שלטון האפרטהייד ועד לימינו, ומסביר מדוע פתיחת ההליך נגד ישראל בביה״ד הבינ״ל בהאג, באשמת רצח עם, אינה מפתיעה, נוכח עמדת דרום אפריקה בסוגייה הפלסטינית בפרט, ובשיקולי מדיניות החוץ והפנים של מפלגת השלטון במדינה בכלל. לקריאת מאמר בנושא: https://www.inss.org.il/he/strategic_assessment/south-africa/
מאה ימים למלחמה: האם זוהי המערכה הצירית הראשונה? מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו? תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל ...
חוקרי המכון, אל"מ (מיל') אלדד שביט והשגריר לשעבר ארקדי מיל-מן, על ההשלכות הגלובליות של המלחמה בעזה, הקשר למלחמה באוקראינה והמסקנות לגבי הסביבה הבינלאומית שבה פועלת ישראל. כיצד מתבטאת מדיניות החוץ של ביידן ושל פוטין בתגובותיהם למלחמה בעזה ואילו יעדים הם שואפים להשיג בשנה הקרובה? האם האינטרסים שלהם ביחס למלחמה הזו הפוכים לחלוטין או חופפים באופן חלקי, ואילו השלכות עשויות להיות לכך על מצב המתיחות בין שתי מעצמות העל בכלל, ובמלחמה הממושכת באוקראינה בפרט? וגם: מסקנות לגבי מדיניות החוץ של ישראל ביחס לשת...
חוקרת המכון ד"ר לירן ענתבי על מאפייני הרחפן כאמצעי לחימה וההבדלים בינו לבין כלי טיס אחרים שבהם משתמשים הן צה״ל והן ארגוני הטרור הפלסטינים, להגנה ולהתקפה. באילו סוגים של רחפנים מחזיק חמאס וכיצד הוא משיג אותם? כיצד השתלבו הרחפנים בפעילות צה״ל ברצועה ומה המענה שיש בידי הכוחות הלוחמים לשימוש שעושים ארגוני הטרור ברחפנים? וגם על א-סימטריה בשדה הקרב והקשר למלחמה באוקראינה.
در این قسمت از پادکستها، عضو موسسه تحقیقاتی ما بن سبطی نشان میدهد که اسراییل در جنگ با حماس متحمل هزینه بالایی برای حفاظت از مردمش و صدمه نزدن به مردم غزه تا حد امکان شده، اما پایه های اقتصاد اسراییل بخاطر سیاستهای درست و دموکراتیک محکم باقی مانده، با این حال در دراز مدت شاهد بالا رفتن محدود و موقتی قیمتها خواهیم بود.
הדיון שהתקיים בהאג נגד ישראל מתואר כדיון משפטי, אולם אם בוחנים אותו יותר לעומק - ברור לגמרי כי הוא חלק ממבצע השפעה רחב נגד ישראל על מנת לקעקע את הלגיטימציה שלה להלחם - ואף להתקיים. מבחינה משפטית אנחנו צודקים, וההאשמות מגוחכות, אך תודעתית, ישראל חוברה לביטוי Genocide - וזה כבר נזק אמיתי. פרק מיוחד של פייקלנד בהשתתפות: ליאור חייט, דובר משרד החוץ; אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים; ואל"מ (מיל') עו"ד פנינה שרביט ברוך, ראש תוכנית משפט וביטחון לאומי במכון. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור...
מנהל המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, מסכם עם החוקרות סימה שיין, ראש תוכנית איראן והציר השיעי, ואורנה מזרחי, מובילת המחקר בנושא לבנון וחזבאללה, את מאה הימים הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", ודן עמן בשאלה – האם ניתן להגיד כי ישראל נלחמת כעת במלחמה הראשונה נגד ציר ההתנגדות כולו? תחילה, יסקרו המשתתפים את מאזן ההישגים מול כל זירה וזירה – רצועת עזה, לבנון, איראן, עיראק וסוריה. בהמשך, ידונו החוקרים בשאלות הבאות: האם חמאס רואה באירועי ה-7/10 ניצחון על ישראל – והאם הוא ממשיך לחשוב כך אחרי 100 ימי לחימה? כיצ...
מה הבעיה באונר״א? פאנל מומחים על סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם והמציאות בעזה, שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה. חוקרי המכון – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - מציגים ניתוח עדכני של המצב בעזה אחרי שלושה חודשים של מלחמה בחמאס ומנתחים לעומק את סוגיית אונר"א - מדוע הוקמה סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים, מה הבעיות שנוצרו בתפקודה, ובפרט הקשרים עם חמאס והנצחת סוגיית הפליטים, מהן ההשלכות של מצב זה על עזה והאם פירוק הסוכנות יפתור את הבעיה? המציאות הביטחונית בדרום לבנון – לפני ה-7/10 ואחריו חוקרי המכון, סא...
Although extensive attention is devoted to the military aspects of the war between Israel and Hamas, much less focus is given to one of the most burning issues on the agenda: the well-being of Israeli society after the horrific massacre of October 7 on Israeli soil. This massacre is cast as Israel’s deadliest and most traumatic attack, particularly given its large scale: this was the deadliest event the Jewish world has ever experienced since the Holocaust. What can be said about the resilience ...
חוקרי המכון, סא"ל (מיל') אורנה מזרחי ותא"ל (מיל') אסף אוריון, מנתחים את המצב שהתהווה בתוך לבנון, ברקע להתפתחות החזית הצפונית במלחמה. איזו מציאות ביטחונית יצרה החלטה 1701 של האו"ם אחרי מלחמת לבנון השנייה? מה אמור היה להיות התפקיד של כוח יוניפי״ל המורחב, מתוקף ההחלטה? כיצד השפיע המצב הפנימי בלבנון על יישום ההחלטה, ובפרט על פעילות צבא לבנון, יוניפי״ל וחיזבאללה? וביחס לעימות הצבאי המתנהל כעת - האם המעטפת המדינית המתבטאת בהחלטה 1701 יכולה לעזור לישראל להרחיק את איום חיזבאללה מהגבול, כדי שתושבי הצפון ...
חברת הספנות 'קוסקו' עצרה את משלוחיה לישראל by INSS
פאנל מומחים על סוכנות הפליטים הפלסטינים של האו"ם והמציאות בעזה, שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה. חוקרי המכון – פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף - מציגים ניתוח עדכני של המצב בעזה אחרי שלושה חודשים של מלחמה בחמאס ומנתחים לעומק את סוגיית אונר"א - מדוע הוקמה סוכנות האו״ם לפליטים הפלסטינים, מה הבעיות שנוצרו בתפקודה, ובפרט הקשרים עם חמאס והנצחת סוגיית הפליטים, מהן ההשלכות של מצב זה על עזה והאם פירוק הסוכנות יפתור את הבעיה?
שלושה חודשים אחרי תחילת המלחמה, נראה שהתקשורת הישראלית מאוהבת באחוזי הרייטינג המלטפים – כך טוענים החוקרים ד"ר יובל קרניאל ונועם מנלה. לדבריהם, העיתונאים מפחדים לשבור את הקונצזנוס הלאומי ונמנעים מלהרגיז את הציבור, ובכך, לא מציגים תמונת אמת לגבי המתרחש בשדה הקרב. "התקשורת התאהבה בתפקיד המלכד והמאחד שלה", טוענים השניים בריאיון לחוקר המכון אטילה שומפלבי, בפרק ה-11 של פייקלנד. הפודקאסט נערך בשיתוף עם קרן קונרד אדנאוור, ישראל
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, מציג בפרק זה של "קולות מאיראן" את העמדות המנוגדות של משטר האייתולות והציבור האיראני בנוגע לזהות האשם בפיגוע שאירע ביום השנה לחיסול סולימאני וגבה את חייהם של עשרות – עליו קיבל אחריות ארגון דאע"ש. מדוע בעוד המשטר האיראני מאשים את ישראל וארה"ב – העם טוען כי האחריות מוטלת על כתפיו של המשטר עצמו? וגם: כיצד ישפיעו שתי המכות שספגה איראן – חיסול הבכיר האיראני סיד רזי מוסאווי ובכיר חמאס סאלח אל-עארורי – על המשך תוכנית ההתפשטות האיראנית באזור?
חיסול סאלח אל-עארורי: דיון מיוחד של מומחי ה-INSS חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול? לקראת שלב ג': התבוננות...
חוקרי תוכנית הזירה הפלסטינית של המכון, פרופ' קובי מיכאל ויוחנן צורף, דנים בחיסול הדרמטי שאירע בלב רובע הדאחייה בביירות. מיהו סאלח אל-עארורי, איך טיפס לפסגת חמאס ומה מקומו בתוך ארגון הטרור? כמה היה מעורב בטרור הפלסטיני וכיצד קשריו עם איראן ונסראללה סייעו להתעצמות חמאס? מה היו יחסיו של אל-עארורי עם יחיא סינוואר והאם ואיך ישפיע החיסול המיוחס לישראל על חמאס, על קשריו עם טהראן ועל מלחמתו בישראל? וגם: מה עשויה להיות התגובה לחיסול?
More than three months into the war against Hamas, IDF forces are now deepening their combat in the Gaza Strip. In the north, Hezbollah continues to launch rockets against Israeli military and civilian targets, but this activity currently remains below the threshold of war. On other fronts, the Houthis in Yemen and the Iranians have interfered with cargo ships in the Red Sea, and weapons smuggling from Syria to Jordan continues. In addition, more than 120 Israelis (men and women, babies, elderly...
סוגיית החוסן הלאומי בישראל עולה על הפרק ביתר שאת כעת, על רקע מתקפת ה-7 באוקטובר והמלחמה בדרום ובצפון, והתגובות שהן מעוררת בציבור. חוקרי המכון, תא"ל (מיל') ד"ר מאיר אלרן וענת שפירא, מציגים את מצב המחקר בעניין חוסן ותפקידו במצבי מלחמה, ובודקים: מהם מרכיביו של החוסן, מה ניתן להסיק מסקר עדכני שבדק את החוסן בישראל בימי המלחמה, ומה ניתן ללמוד מכך כלקחים לעתיד?
גם אם חלק ג' יגיע בעוד שבוע, וגם אם זה יקרה בעוד חודש, ברור לנו שאנחנו נמצאים בתקופת שינוי של המערכה, כאשר חלק ניכר כבר מאחורינו - אבל עוד הרבה לפנינו. מנהל המכון וראש אמ"ן לשעבר, אלוף (מיל') תמיר הימן, בשיחה עם החוקרים ד"ר עידית שפרן-גיטלמן והח"כ לשעבר עפר שלח על מה שהיה לנו בשלושת החודשים האחרונים, ובעיקר על מה שיהיה. האם מטרות המלחמה המוצהרות - חיסול הרובד המדיני והצבאי של חמאס והשבת כל החטופים – יכולות להיות מושגות באמצעות הכוח הצבאי לבדו? וכיצד נראים ההישגים שלנו עד כה בכל הנוגע למטרות אלה?...
בתוכנית האחרונה של סדרת הפודקאסטים לכבוד שנת המאה של הרפובליקה הטורקית, שוחחו חוקרי המכון ד"ר גליה לינדנשטראוס וד"ר רמי דניאל על התגובה הטורקית למתרחש במלחמה בעזה בפרספקטיבה היסטורית ועכשווית. האם העיבה המלחמה בעזה על חגיגות המאה לרפובליקה? מדוע האופוזיציה הטורקית עוד יותר עוינת לישראל מהנשיא ארדואן? האם מעבר לרטוריקה של ארדואן יש גם איומים בפועל? האם ישראלים צריכים להחרים כלכלית את טורקיה? מדוע טורקיה מאשימה את ישראל בתמיכה בטרור הכורדי? ולבסוף, מה הצפי בשנת 2024 ליחסי ישראל-טורקיה?
ראש המוסד לשעבר, אלוף (מיל') דני יתום, מתייחס להתקדמות התמרון הקרקעי במלחמה בעזה והשילוב שנוצר במערכה זאת בין היעדים של ישראל לבין אלה של ארה״ב, בתור המעצמה שלצידה, ומנגד - לתמיכה האיראנית בחמאס. מדוע ישראל נסמכת לאורך ההיסטוריה על סיוע ממעצמה, במיוחד באירוע כזה, ובפרט מצד ארה״ב? מהם השיקולים הרוחביים המנחים את ארה״ב כמי שחברה לישראל במלחמתה נגד חמאס? וכיצד הצלחת המהלך הצבאי ועיצוב מחדש של המציאות ברצועת עזה עשוי להשפיע על האזור ובפרט על איראן ושלוחיה, ועל מניעיהם?
