פרק 149 – מהפכת הבינה: קו המשווה

אתם מאזינים להסקת של בית אביחי. Everyone is talking about artificial intelligence. Not artificial, it's genius. Not a tool.

שלום, אני אפרט שפירה רוזנברג ואתן מאזינות ומאזינים למפלגת המחשבות. ההסקט שבו מיכה גודמן ואני מדברים על הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה. ובעונה הזאת, על הרעיונות שמאחורי המהפכה הגדולה שבדרך. מהפכת הבינה. להיות אנושי זה להיות תחרותי. לפעמים מבוטה או גלויה, לפעמים מיניסטרת ועדינה, אבל כמעט בכל זמן, בכל מקום ובכל תרבות, לכאן שיש קבוצה של אנשים, מתקיימת ביניהם תחרות. מיותר חכם, מיותר מוחד.

מוכשר מיותר מצליח. ולולי התחרות הגדולה יותר לא מתקיימת בתוך קבוצות, אלא בין הקבוצות. ההיסטוריה היא זירה ענקית של תחרות, בין עמים ומדינות. ובתחרות הגדולה הזאת, הטובים הם אלו שמנצחים. או ככה לפחות היה, עד שהצטרף שחקן נוסף. והשחקן הזה עומד לשנות את כללי התחרות, ואולי גם את התוצאה שלה. שלום, מיכה. שלום, אפרת. אנחנו מנסים מדי פעם לעסוק בשאלה האם בינה מלאכותית היא טכנולוגיה, לא טכנולוגיה, כן טכנולוגיה, איזה סוג של טכנולוגיה. אני חושבת שמנסים רגע בצד את כל הדיון הזה.

אני חושבת שהמטאפורה הנכונה להבין במה מדובר, זה לא טכנולוגיה אלא תשתית. זאת אומרת, זה לא... כמו המקרר, שפתאום נכנס לחיינו, ולא היה צריך כבר עם קרח לקרר את המוצרים שהיה לאנשים בבית, אלא זה כמו החשמל. החשמל הביא לחיינו גם את המקרר, וגם את התנור, וגם את מכונת הכביסה, וגם את האחור. החשמל זה טכנולוגיה תשתיתית, והמכונת הכביסה, המדיח הכלי, התנור, זה אפליקציות ספציפיות של הטכנולוגיה התשתיתית.

Die Internet ist die Technologie-Testin. Und Waze und Uber und Facebook sind die Applikationen spezifische Technologie-Testin, die Internet. ה-AI זה טכנולוגיה תשתית, לא טכנולוגיה ספציפית. ויהיו אפליקציות ספציפיות. נכון, דיברנו על כמה מהם. ChatGBT זה אפליקציה ספציפית. AlphaFold זה עוד אפליקציה. AlphaFold זה אפליקציה ספציפית. הקמפניאן, שהיא החבר הכי טוב שלך, שדיברנו עליו, זה הפרק מעורר אימה קצת. זה אפליקציה ספציפית, אבל ספציפי של מה? של הטכנולוגיה, של התשתית, זה כמו חשמל אינטרנט AI.

דרך אגב, זה שאי-איי צריך לתפוס את זה לא כמוצר טכנולוגי, אלא לתשתית למוצרים טכנולוגיים, זה אומר שאין לנו מושג... אי אפשר לנחש מה הולכים להיות המוצרים הטכנולוגיים של זה. כמו שאף אחד לא יוכל לדמיין איזה אפליקציות יהיו מהאינטרנט, כאילו השמיים הם הגבול הרי. אף אחד לא ידעתו שיהיה פייסבוק ורשות חברתיות. אגב, אחרי החשמל נראה שאף אחד לא יכול, אחרי שהולכת נקררים. אני מנחה שזה לא משהו שאנשים שתומאס אדיסון חשב עליו, ולא מכונות כביסה.

אוכלות כמוצרים, כאילו אינטליגנציה, יכולה לייצר מוצרים. כאן דיברנו על קמפייניינס, על חבר הכי טוב, אבל הדברים שאנחנו כן יודעים, שאוכלו נעבוד עליהם, זה פשוט, המוצר יהיה אורך דין. המוצר יהיה אירועי חשבון. המוצר יהיה שחקן בהוליבוד. כאילו, הפקה של סרט בהוליבוד באמצעות היי. כאילו, כרגע מה שהם חושבים עליהם זה כל מה שיחליף את מה שקיים. אבל מה שקשה לדמיין זה המוצרים ש... שקשה לנו לדמיין אותם. שהם לא מחליפים את הקיים, אלה הם פשוט לא קיימים היום. טוב, בכל מקרה, אם נחזור אחרון לי, זה טכנול...

תשתיתית כמו חשמל. החשמל אומר שבכל מקום בעולם אתה מתחבר לשקע ויש לך אנרגיה זמינה. האינטרנט אומר שבכל מקום בעולם אתה מתחבר לשקע ויש לך ידע זמין הגישות אוניברסלית לידע כן, אני מדמיינת את זה ממש, אתה יודע, אתה נוסע לצורך העניין, אתה בשדה התעופה ועומדת להיגמר לך הסוללה בטלפון או במחשב על היד, אתה מתיישב על איזה ספסול, מתחבר לקיר ומתאים את הסוללה. יש לך אנרגיה. כן, אותו דבר, יש לך הטלפון, אתה...

לא עשית תוכנית גלישה וחול, אתה נכנס לאיזה חנות, אתה מתחבר לוואי-פיי, בום, אתה מקבל את כל הוואנסקים, את כל המיילים, את כל הזה. נגישות אוניברסלית לידע. אבל הדבר היותר רדיקלי מן נגישות אוניברסלית לאנרגיה, או נגישות אוניברסלית לאינפורמציה. בכל מקום בעולם אני מתחבר לתקע והופ יש עכשיו 180 IQ. לא משנה כמה למדתי, לא אני עם 180 הגיעו עכשיו. ובואו עכשיו מה זה עושה. זה הגרנט איקולייז, זה החולל שוויון הגדול ביותר והרדיקלי ביותר שאפשר לדמיין. לתורף.

ولמישהו אחר מהאייקיו וכמובן ה-140 IQ הוא תמיד היה בחמש יחידות והלך ליחידות הכי טובות במודיעין והוא תמיד התקדם בחיים והוא עם ה-100 IQ הוא בינוני כזה וזה ומה לעשות האיש שוויון הכי גדול שיש בעולם זה איש שוויון ‫כן. ‫-בחלוקת המשאבים. ‫-בחלוקת הכישורים, לא שביונית. ‫-בדיוק, המשאבים האלה... ‫-זה יש להגיד את האמת, נכון. ‫-אתה מכיר את הסיפור הזה של... ‫בכיתה ב' יש את מבחני המכוננים.

‫אבל תמיד יש את הכמה ילדים בכיתה, ‫והם כזה קמים... ‫והם עברו את המבחן של המכוננים, ‫ואז שולחים אותם לכיתת מכוננים, ‫ואז שולחים אותם לתוכנית מתמטיקה ‫של כיתה ח' ‫ואז הם מסיימים תואר כבר בכיתה יהוד. נכון, יש את החבורה הזאת שהם תמיד, וזה נותן לך איזשהו סטטוס, וזה נותן לך יכולות, זה נותח לך דלתות. אני גם לא הייתי עם קולגיונים אנשים עושים מהכיתה על הקורס המיוחד שלהם, אבל היה ברור, היינו מסתכלים עליהם, הבית ספר הסתכל עליהם, והיה ברור.

העתיד שייך להם. כן. וכשמדברים, אתה יודע, בחברות שקצת אפילו הייתי אומרת, במידה מסוימת אובססיביות, Le Ishivion Ville yet siracivion. זאת אומרת, הרבה פעמים הייתי חושבת על זה ש... ‫זה נקודת האפס של האי שוויון. ‫-כן, אתה... ‫-זה איך אתה נולד, ‫מה לעשות, מה לעשות, ‫זה מה שאתה קיבלת, ‫וזה מה שמישהו אחר קיבל, ‫וזה האי שוויון הבסיסי ביותר. זה כאילו הלא פייר, הרי כי זה ברור שמי שנולד עם יותר קישורים, עם יותר שכל, עם יותר יכולות, הוא בדרך כלל יותר נצליח בחיים. ואז מה ה-AI?

והבחור עם ה-100 IQ מתחבר עכשיו לקיר, ופיטלב יש לו דה פקטור 180 IQ. החבר שלו שתמיד התנסה עליו כל החיים עם 140 IQ. או לא התנסה, סתם יכול להיות שואה נחמד. יכול להיות שואה נחמד, אבל בוא נדמיין שהוא היה כזה. כשהוא מתחבר לקיר, guess what? גם לא יש 180 IQ. עד עכשיו, דה פקטור, לשתיהם יש את אותם קישורים. אינטלקטואליים, משל למה הדבר דומד? לי יש חגורה שחורה בקרת.

‫אגב, אין לי, זה רק בשבילה... ‫ולמישהו אחר אין לו שום חגורה ושום שחורה ‫ושום שרירים ושום כוח ושום... ‫יש לו דוקטורט... ‫-יש טם יושב ועלי, יש לו דוקטורט... אתה משבת ישראל. כן, כן. ואז כל החיים, אני עם החגורה שלך בקרת, ההוא כזה היה נחמד עליי, כי פערי הכוח בינינו הם מובהקים. ואני יכול להיים עליו, אני גם יכול להגן עליו, והוא צריך אותי, והוא מפחד עם אני. אז הוא כל הזו נרצה אותי ומתחנף אליי.

‫ואז פתאום יש את הנשק האישי הרווה. ‫אני מקבל רווה M16, ‫הוא מקבל רווה M16. ‫עכשיו, מה יחסי הכוח בינינו? ‫לי עדיין יש לך גורש רואה בקראטה. ‫אבל היא כבר פחות רלוונטית. ‫אבל היא חסרת משמעות. אני לא יכול להפוך יותר את היתורון הכוח. היתורון נשאר, אבל הוא לא כוח. והוא גם לא בא לידי ביטוי בשום דבר. ברושבים, פעם לנשים עם שרירים, היה מעמד, היה סטטוס. כי הוא יכול היה להביא את החבית עם המים מהבהר, אז וואו, כולם רצו קשר אליו.

היום, על השעים עם שרירים, זה יפה, זה אסתטי, זה נחמד. יש מי שחושב, יש מי שחושב שלו. זה לא מעניין של טעם. זה נותן לך איתור עמד, זה לא נותן לך כוח, זה לא נותן לך מעמד. נגישות אוניברסלית לאינטליגנציה. מוחקת את המשמעות של פערי אינטליגנציה בין אנשים. במובן הזה זה מכועל שוויון הכי רדיקלי שעה בהיסטוריה.

זה בהיבטים שאינטליגנציה היא רלוונטית בהם. זאת אומרת, יש עדיין משמעות לקישורים אחרים, אתה יודע, שהם לא קשורים דווקא לסכל. יש קריזמה, יש קסם אישי, יש חושום, אתה יודע, יש אנשים כאן שיש להם את זה ביחסים בין אישיים. קריזמה וכל הדברים האלה. איתונציה. אבל אתה עשינו איזה פרק. שהיכולות האלה הולכות להתנווה לאנשים שאולכים לפתח קשרים רגשיים וחברים עם ה-AI. אז כאן במובן הזה ה-AI יוצר שוויון כשזה מגיע ל-IQ, אבל זה רק בתנאי שמשתמשים בזה.

אם לא משתמשים בזה, פתאום, אלו שיש לנו את הכישורים, אלו את הקריזמה, היתרון שהם דווקא יהיה או יותר משמעותי, לא פחות משמעותי, בקצור הולך להיות כאן מאוד מאוד מעניין. דרך לחשוב על זה, זה שם מצליח בו היה לחשוב על אינטליגנציה כמשאב שבעבר היה במחסור? ועכשיו, זה כבר קורה, זה לא התעדנות? זה אינפלציה. מתחיל אינפלציה של אינטליגנציה. תחשבי, אז הפעם, מה הסיבה שמישהו שהוא... יש לו מומחיות מאוד מאוד ספציפית בתרפואה או במשפטים?

המומחיות הזאת היא נדירה, ולכן הבאדם הזה מרוויח המון כסף. כי כל דבר שהוא מוגבל הוא יקר. וכדי לייצר את המומחיות הזאת, כדי לייצר את האינטליגנציה הספציפית הזאת, אז צריך לשלוח את הבן אדם הזה לבית ספר יסודי. ואז לתיכון. ואז לתואר ראשון. ואז לתואר שני. ואז לתואר שלישי. ואז דוקטורט. ואז עוד שנים שהתמחות. ואז עוד התמחויות. ואחרי 30 שנה של השקעה ומיליוני דולרים שהושקעו במוח של הבן אדם הזה, נוצר קישור... שברור שהוא נדיר. כל דבר שלוקח 30 שנה לייצר אותו, וכל כך הרבה כסף לייצר אותו.

הוא נדיר, והכישורים האלה הם האנשים שמרוויחים את המסכורות הגבוהות, והם אנשים שיש לב את הסטטוס החברתי, כי כולם זקוקים להם וכולם צריכים אותם. ואז מופיע ה-AI ואמרת, כל הכישורים האלה אנחנו נייצר לא ב-30 שנה, אלא ב-10 דקות, וזה לא יהיה ל-4 מיליון דולר, זה יהיה ל-40 שקל, ובום, יש לך מומחה. זה אינפלציה, אז כשכישורים שפעם היו מוגבלים, הם פתאום לא מוגבלים, הם נהיים זולים. כן, זה חוקי הכלכלה בסיסים ביותר. וכאן עכשיו המשאב שאני אזול, זה לא נפט, זה לא מים.

אז מה קורה כשהאנושיות שלנו נהיית זולה? האנושיות שלנו במובן של היכולות האינטלקטואליות שלנו, ה-IQ שלנו, קישורים מאוד מאוד ספציפיים, הולכים וניים זולים. זה פותח הרבה מאוד שאלות. זה עשו את העולם הכי שוויוני שאנחנו מדמיינים, וגם העולם הכי היררכי שאנחנו מדמיינים, וזה כנראה בית הוונה אחת. זה מורה הרבה הרבה הרבה מאוד שאלות.

אבל אם נסתכל על זה רגע מ-200 אלף רגל, ה-A היו לא רק שיבוש בתחרות הטבעית והתמידית שיש בין בני אדם. הוא גם שינוי רדיקלי בתחרות שיש בין מתינות. וכאן נכנסת לתמונה הפוליטיקה. זאת אומרת, בין מדינות יש תחרות, יש מדינות יותר מוצלחות ויש פחות מוצלחות, יש יותר עשירות ויש פחות עשירות, יש יותר חזקות ויותר חלשות. זה הסיפור של ההיסטוריה, יש תחרות בין מדינות. ואם את זוכרת, פרנסיס וקויאמה בסוף שנות ה... השמונים, הוא אמר, איי, בתחרות הגדולה... קצה היסטוריה. בתחרות הגדולה בין מדינות, זה בעצם תחרות בין שיטות?

והשיטה שניצחה זה הדמוקרטיה הליברלית הקפיטליסטית. זהו, וזה נגמר. התחרות נגמרה, יש מנצח. אפשר להכריז על מנצחת. נכון, הדמוקרטיה הליברלית. וכולם בזעים כזה למאמר ראוי של פרנסיס וקויאמה, אבל יש בו גאונות במאמר הזה. מה ניצוץ האמת בתזה הזו שהדמוקרטיה הליברלית ניצחה? ניצוץ האמת שאתה מסתכל על העולם. ואם אתה מתעלם רגע מסין. נתעלם מהדוגמה שלא מתאימה להם לתזה. זה מדינה קטנה, אפשר להתעלם ממך. כן, עוד לחזור אליה. כן, אז נראה שיש חוק בהיסטוריה בשבעים השנים האחרונות. DEMOKRATIOT LIBERALIOT?

הם המדינות המצליחות ביותר, החזקות ביותר והמסגשגות ביותר. חלשות ועניות. גם אם הם הצליחו לרגע. זאת אומרת, אתה יודע, צריך להגיד את זה. אה, היו מופלכות לרגע. כן, כן, כן. לרגע שיכול להיות כמה עשורים. אבל לאורך זמן דמוקרטיות מנצחות. وזה מעניין שדמוקרטיה נתתה לסגשג כלכלית וצבאית. ‫זה מעניין כי... ‫-יש מערכת הפעלה. ‫-כן, יש כאן פרדוקס נפלא. ‫מה זאת דמוקרטיה ליברלית? ‫זאת המדינה שמחליטה שהממשלה ‫שולטת באזרחים שלה הכי פחות.

בחברות טוטליטריות השליטה של הממשלה באזרחים היא גבוהה, בדמוקרטיה ויברית השליטה של הממשלה באזרחים היא נמוכה. נכון, כי יש להם זכויות ואני לא יכולים להפרד את הזכויות שלהם. והכוח של הממשלה מוגבל. כן, מגבילים את הכוח של השדון באמצעות הפרדת רשויות כדי להגן על הזכויות של האזרחים. כל הדבר הזה מייצר ממשלה מאוד חלשה. מאוד מוגבלת. אבל התוצאה הפרדוקסלית היא שהמדינה היא מאוד חזקה ומאוד משגשגת. במבחן התוצאה. במבחן התוצאה. זאת אומרת, הפרדוקס הנפלא שהדמוקרטיה הליברלית...

זה שאיפה שהממשלה שולטת פחות, המדינה חזקה יותר. עכשיו, זה לא אינטואיטיבי, כי אנחנו מזהים שליטה עם עוצמה. הסוד של הדמוקרטיה הליברלי, שזה ממש סוד ועדה הוא דה ג'ינג. כן, דיברנו על זה בעונה שלו. השמה של רעיון סיני עתיק. מי ששולט פחות. הוא חזק יותר. על זה אמר דאו, חולשתו היא כוחו. חולשתו היא כוחו. זאת אומרת, הכוח של המערב, אנשים אוהבים לדבר על המערב באופן צדקני, מוסרני.

המערב הוא יותר צודק. אני חושב שיותר צודק, זה נכון. אבל הכוח של המערב, זה שהוא גם יותר חזק, יותר עשיר, יותר מסגשג, יותר מנצח. כאילו יש כאן פרק בהיסטוריה שבא, צדיק בטוב לו. אלו שיש להם ערכים יותר טובים, הם גם יותר מסגשגים. ולמה? מיותר מסגשגים? לא בגלל שהם צדיקים, את זה אנחנו כבר יודעים מספר יאוב. אבל אז איך זו, ומה מלגנון ההפעלה? העוצמה של מדינה מגיעה מהעוצמה של האזרחים, של הפרטים היחידים שמאכלסים אותם.

מהשכל שלהם. או מסך כל הכישורים והיכולות שיש להם. זאת אומרת שמדינה שהיא טובה בלהוציא יותר מהמשאב האנושי, מהשכל, מהכישורים, כאילו... יש כמובן מדינות שיש להם משאב טבעי, ולכן הן פחות משקיעים במשאב האנושי, אלה שיש להם נף וכאלה. אגב, גם בשביל להוציא נף... ‫צריך להשקיע במשאב אנושי ‫בשביל, כאילו, ‫אנחנו עשינו פה עונה על איראן, ‫וראינו שבתחילת הדרך, ‫כשמצאו את הנפט ‫בתחת לאדמה באיראן, ‫מי ש...

‫ייצר את כל התעשייה ‫והוציא את כל הנפט מתוך האדמה. ‫היו הבריטים, חברה בריטית. ‫-ששגאה... ‫וגזרו קופון מטורף. ‫-באסקאה ובחינוך ובזסטות. ‫-והשושלת הקאג'רית האיראנית. ‫שהייתה מושחתת ומנוונת ‫ולא השקיעה באנשים, ‫מכרה לבריטים את המשאב הלאומי הזה. ‫את אומרת, גם בעולם שבו ‫יש לך משאב טבעי, ‫זה לא שווה כלום לי, ‫המשאב האנושי. ‫-נכון. מי מנצח בתחרות בין מדינות, המדינה שיש את השיטה, שמוציאה את המיטב מהמשאב האנושה?

והדמוקרטיה הליברלית גילתה שהדרך הכי טובה לייצר אקלים שמוציא את המיטב מהבינה האינדיבידואלית האנושית של כל יחיד ויחיד, לייצר אקלים של חופש. שבו אין ירעת מחשבה. לא מפחיד לחשוב. לא מפחיד לדבר. ולכן יש שיחות טובות שמייצרות רעיונות חדשים. ‫ויש אמביציה בהשתתה תהנה ‫מפירות העבודה שלך, ‫את לא מפחד מהמדינה ‫שיום אחד תלעים אותך ‫והפעלה שהיה... ‫והיווי פועלת מובל רנדומלית. ‫-וגם יש לך מוטיבציה פנימית.

כשנובעת מהאגו של הצלחה, כי אתה גם טיסה בפירות ההצלחה שלך, ואתה תקצור את פירות ההצלחה שלך, ואף אחד לא יעצור אותך בדרך. אז האקלים הליברלי, שבו יש חופש ואין פחד, זה האקלים? שהוא מצמיח קישורים אנשים. שהוא מוציא את היותר טוב מהמשאב האנושי. ולכן מדינות לא ליברליות מייצרות אקלים שמייצרים אנשים פחות מוכשרים, פחות כישורים, פחות אינטליגנציה, פחות מהמשאב האנושי. זה היה חוק הדבע עד האיי.

אם אני לא צריך להשקיע במערכת חינוך כדי לייצר קישורים. אקלים, חופשי, פתוח. אין יותר מבחני מכוננים בכיתה ב' אין יותר לצאת לתוכניות מכוננים בכיתה ח' אין יותר לעשות תואר במתמטיקה וכיתה י' באוניברסיטה כשכל החברים שחקים כדורגל ושוברים את הראש במגמת... כשמה שמייצר... אינטליגנציה זה לא מערכות חינוך ומחב ציבורי שוקק, גואש, פתוח ומעורר מחשבה.

אלא חוות שרתים בסעודיה, בערב הסעודית. שם זה מפעל ליצירת אינטליגנציה. אז פתאום היתרון של הדמוקרטיה הליברלית נלקח ממש... פתאום זה כמו, תחשבי, אם הדמוקרטיה ליברלית זה הכלים שמצמיח אינטליגנציה. ‫היא מלאכותית. ‫היא. ‫היא לא צריכה שום אקלים. אתה צריך, לא יודע, אקלים טוב. בשביל אנחנו לא צריכים לגדל דשת. לא, גם אנחנו לא. כן, לא. משהו באקלים של... לא, והעץ, יש איזה עץ גדול שפשוט יש לנו כזה צל, שום דבר לא יכול לצלוח, אנחנו כיסלנו את הדשת אצלנו. אז אנחנו עדיין מתעקשים, אבל צריך...

‫כנראה שיש אקלים יותר טוב לדשא ‫פחות או פתשא. ‫-אבל איך אומרת הקלישה? ‫הדשא של השכן ירוק יותר. ‫כי יש לו שכן. ‫-כי לשכן שלנו יש דשא סינתטי. ‫בדיוק בכל אקלים זה עובד. בינה אנושית צריכה אקלים ליברלי בשביל לסגשג. בינה מנחותית גם בסין זה מסגשג. עוד שנייה נגיע לסין, כן, נשים רגע את סין בצד ונחזור אליה. סין זה חשוב. זה חשוב ונחזור לסין עוד שנייה. למה בעצם הדמוקרטיות המערביות עד היום הצליחו בנוקאוט? כאילו, למה זאת השיטה היחידה שנשארה על הרגליים, כשכל השאר קרסו? משתזיבות א' כי הן היו הכי אפקטיביות

‫זה מה שהכי... ‫כאילו תועלתיות, כן? ‫-כן. ‫זה מה שהכי, כמו שאמרנו, ‫הצליח להביא את המקסימום ‫את יכולות של האנשים ושל הזה. ‫-כן, כן, כן. ‫פשוט, הן היו הכי אפקטיביות, ‫וגם... כי הן יהיו הכי צודקות. זה בסוף. אלה הערכים זכויות, זכויות הפרט וצדק ו... הם ערכים מקראיים. הם ערכים מקראיים שקיבלו לבוש מודרני, צלם אלוהים, הפך לזכויות אדם. Ha rayon se yesh gukme al hamelik.

שלטון החוק. ולא שהמלך קובע את החוק, שזו מהפכה מקראית, הפך לשלטון החוק. הערכים הערביים האלה, דיברנו על זה אגב, הם ערכים מקראיים שקיבלו סוף סוף את הלבוש. הפוליטי המדיני המהותקן שלהם במערב. כמו שאמרת קודם, הדמוקרטות הוליברליות, הן בעצם הוכחה שלפעמים צדיק וטוב לא. כן. זאת אומרת, זה גם הערכים הנכונים, וזה גם הכי אפקטיבי, זה הכי עובד. הכי עובד. अग्जाव אם ראינו שבעידן AI זה כבר לא יהיה הכי אפקטיבי, כי כל היתרון של בני אדם כאלה על פני אחרים נמחק.

אז להוציא את הטוב מבני האדם ולהודד אותם, להפיק את המקסימום ולשאוף קטימה וזה וזה וזה, זה כבר לא... זה כבר לא יהיו אפקטיבי, כולם יהיו אפקטיביים באותה מידה. אז נשארנו רק עם הערכים, עם הצדק, עם המוסר, עם האלה הערכים הנכונים. כאילו, זה מה שנשאר היום, שמצדיק את הדמוקרטיה הליברלית, וכמה זה עצוב וטרגי.

שדווקא עכשיו, כשרק הערכים הם אלה שמבדילים אותנו, את הדמוקרטיות הליברליות, מכל שיטות המשטר הדקעניות והטוטליטריות האחרות, דווקא היום יש משבר ערכים במערב. כן. הוואוק מצד אחד חושב שהערכים הליברליים הם ערכים מדכאים והימין המגה היא שהערכים שהם... אוניברסליסטים שמפרקים אותם מבחינים. נגזר עליהם להיות פוגרסיביים. יש כאן אנשים... משבר, כדי מה אתה אומר, דווקא כשקריטריון התועל.

ירד מהבמה. מלכך, מלכך. כל מה שישר זה ערכים. ועכשיו דווקא עכשיו יש משבר של ערכים. המערב הולך ומעבד את היכולות שלו להצדיק את עצמו. כן, ויחד עם זה... צריך לשאול מה היכולת של הדמוקרטיה הליברלית לשרוד. ‫את המשבר הכפול הזה, ‫שהיא מאבדת את הפור שלה ‫מבחינת התועלת, ‫והיא גם הולכת ומאבדת ‫את הפור שלה מבחינת הערכים, ‫כי יש משבר ערכים. ‫-כן, אז השליים המערב יוכל ‫להתחבר מחדש לערכים שלו.

ואולי נעשה על זה עונה. אולי נעשה על זה עונה. אבל רגע, על הרקע הזה, אולי נחזור לסין? כי סיניה היא האלטרנטיבה. עכשיו יש כאן אירוניה מדהימה. הרי מקודם אמרנו שסוד האוצמה של המערב... זה חולשתו היא כוחו. ממשלה ששולטת פחות מייצרת מדינה חזקה יותר. כך מוצאים את המיטב של האדם. הסוד של המערב הוא סוד סיני. זה הדאו דה ג'ין.

واיזה מדינה לא פועלת על פי הסוד הסיני העתיק של הדאו? סין? סין של ה-CCP. סין שהפגעה קומוניסטית הסינית. מבחינתם לא חולשתו היא כוחו. כוחו הוא כוחו. הוא כוחו, בדיוק. והסינים הצליחו לעשות, אמרתי מקודם שסין שוברת את כל התזה, זה נכון. סין הצליחו ומצליחים לעשות משהו שהרבה תיאורטיקנים במערב חשבו שהוא בלתי אפשרי. התיאוריה המארגנת של העולם הליברלי בשנות ה-80, 90, עד עכשיו פחות או יותר. И то я казал.

בלי לסגשג כלכלית, נכון? כן. אם אין לך כסף? כן, צבא טוב עולה הרבה כסף. עולה הרבה כסף. אי אפשר לסגשג כלכלית, ככה המערב מלמד, בלי שיהיו שווקים פתוחים, תחרות חופשית, בלי חופש כלכלי. אבל הנה התיאוריה, ברגע שאתה נותן לאנשים חופש כלכלי, מאוד מהר הם ידרשו חופש פוליטי. אם אני מעמד ביניים, מעמד בינוני, יש לי חופש כלכלי, אני יכול לסחור עם מי שאני רוצה, לקנות מה שאני רוצה, לשלם לעובדים שלי, אני חופשי כלכלי,

עוד רגע אני דורש זכויות פוליטיות. ההיסטוריה מוכיחה שזה פשוט כמעט דטרמניסטי, או ככה היה עד היום. נכון, זכויות פוליטי. שזה הרבה הבא. עכשיו, תחשבי איזה יופי, זה איזה תיאוריה יפה. זה אומר שאם אני יש לי אמביציות צבאיות, אני רוצה לידי, אני אכבוש את העולם. אוקיי, תעשה כלכלה שאתה עבוד. ‫הכלכרה שתעבוד היותן חופש כלכלי, ‫כשהחופש כלכלי היותן חופש פוליטי, ‫ואז היא מוצא לעצמי ‫שהשאיפה שתה להיות גדול וחזק ‫גרה מלהיות מדינה ליברלית, ‫דמוקרטית, זכויות אדם, ‫שמדינות כאלה בדרך כלל ‫לא רוצות לצאת למלחמות.

Zerfuku Yama. Zerfuku Yama. Zerfuku Yama. Zerfuku Yama. Zerfuku Yama. Zerfuku Yama. ‫אני אתן רגע דוגמה. ‫דוגמה טובה. ‫-דוגמה אקטואלית מאוד. ‫-רלוונטית מאוד, כן. ‫-היה למשל אקספרימנט ‫שאני עושה בשנות ה-70 באיראן. מוחמד רזע שעה ברחובות איראן קוראים לשיבתו. ושהבן שלו, ממקום מושבו הגולה בארצות הברית, קורא לעם האיראני לצאת ולהילחם על החרגות שלהם ברחובות. אז אבא שלו מחמד רזע שעה...

הוא עשה בדיוק את זה, הוא חשב שיכול לתת לאנשים חופש כלכלי, בלי לתת להם זכויות פוליטיות. הוא חשב שיכול לנצח את השיטה. כן. שאם לאנשים יהיה... טוב ונוח, כלכלית, והם יתחברו יותר למערב. הם יקבלו את זה שהם נתינים. כן, אפשר יהיה לעצור בזה. ששולטים עליהם, שאין להם זכויות, שיש את הסווק, סווק זה המשטר החשאי, ששולט עליהם ועוקב אחריהם ושודד מהם את הפרטיות שלהם. הם יקבלו את זה. ומה קרה לאיראנים האיראנים הם אלו שמוכיחים את התיאוריה?

בתהרן ובאיספהן ובערים ואוניברסיטאות ואוכלוסייה משכילה ברחבי הערים של איראן הם מהר מאוד דחשו חופש פוליטי והם רצו להפיל את השע כדי לקבל חופש פוליטי כן, ואז הם העלו על עצמם את חומני. את חומני, זה הטרגדיה, על זה העונה שלנו על איראן. כן. מוזמנים להזין הטרגדיה למה שקרה שם. בכל מקרה, הסיפור של איראן, כן, מי שמקבל חופש כלכלי ידרוש חופש פוליטי? שזה סוג של חוק פיזיקה. ואז באים הסינים, ונותנים לאזרחים שלהם הרבה חופש כלכלי. ואיך שהם דרשו זכויות פוליטיות?

לנצח את חוקי הפיזיקה. יש לכם רופש כלכלי כדי שסין תסגסה כלכלית? وألكم زכויות פוליטיות. זה הכי גרוע. שין ז'ינפינג הוא אדם ששולט בהנהגה של הפלגה הקומוניסטית, וההפלגה הקומוניסטית שולטת ללא עוררין בצורה מוחלטת בכל הרפובליקה העממית של סין, בכל סין. וסילמה נצחת את השיטה, בגלל שהיא באמת אולי הדוגמה היחידה למדינה שהכלכלה שלה חזקה, ולכן כנראה גם הצבא שלה חזק, ואין זכויות פוליטיות, זאת דיקטוריה.

כל תיאוריה ליברלית שהצגנו אותה כאן כי אנחנו מאמינים בה כי היא הגיונית והיא על פי רוב עובדת סין מציגה חלופה וככל שהמערב יתפס חלש יותר, החלופה הסינית. של לא הייתי אומר מקסימום חופש כלכלי, אבל לא מעט חופש כלכלי, בלי חופש פוליטי, ושזה עובד, עשיים נהינו מ-40 שנים ברציפות של צמיחה כמעט דו-ספרתית, עד רק לאחרונה. הם פיצחו את השיטה.

אבל גם הסינים עשו שינוי מתמשך. והאופן שבו הם מצליחים לעשות את זה היום, זה בזכות הטכנולוגיה. בזכות היעיים. השליטה שלהם בעם זה לא. כמו שאנחנו רואים ברחובות איראן היום. של אנשים עם מכונות יריעה של המשטר עם מכונות יריעה, יורים ואנשים ברחובות, את זה הם סיימו בכיכר תיאנמנם. הם מזרירים. הם שולטים בתודעה של הסינים כי הם שולטים באינפורמטיה שהם צריכים, כי הם שולטים ביקום הדיגיטלי, הם שולטים בדיאט, הם קובעים את דיאט, את האינפורמטיה של הסינים. Wem?

בעצם אולי מה שאנחנו מנסים להגיד כאן, זה שבין המערב לבין סין, יש שתי מרוצים, לא מרוץ אחד. יש מרוץ אחד שדיברנו עליו. זה היה מרוצה לעבר אינטליגנציה בתוך התיאוריה שהראשון אמריקה עושים הראשונים שמגיעים לסופר אינטליגנצ הם לא נצחו את התחררות הטכנולוגית. הם נצחו את... את הכל. דמינז'ן עולמי. כן. אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין-אין.

אגב, זה תמיד היה נכון. זה תמיד היה נכון. מי שיותר חכם יותר שולט, הבעיה היא שחשבנו של להיות חכם, וצריך לקרוא ספרים ולהשכיל ולכת אוניברסיטה, לא לפתח עבוד שרתים עם סיליקון, ואז ככה אתה נהיה מייצר אינטליגנציה. שמעניקה לך יתרון, אבל זה המציאות הראשון שמגיע לאינטליגנציה, מנצח בקרב על השליטה בקרב על מי הכוח הגומוני של כדור הארץ. זו תחרות אחת מהאסטוברית לבנסין, ויש תחרות אחרת. בזה שאלה, לא מי יגיע ראשון לאינטליגנציה, לאינטליגנציה מוגברת, אלא למי יש את השיטה שהכי מתאימה לעידן האינטליגנציה המוגברת.

זאת אומרת, האתגר של מערב הוא לא רק אתגר טכנולוגי, יש לו גם אתגר פוליטי, ערכי, רעיוני, We gaan met het groute zotten naar het tegen het weg. האם בכל זאת יש לנו איך לנצח את התחרות הזאת? ולמה למרות התחזיות רובנו עדיין מסרבים לדבר או אפילו לחשוב על הנושא הזה? על כל זה נדבר בפרקים הבאים. תודה לניר לייסט ולאור שמיר ראוחים, למיכל עטיאס וליהל לוית על ההפקה ולניבה גולדברג ולמתן חיים מצוות הדיגיטל. שם תוכלו למצוא תכנים מעולים נוספים.