¶ Intro / Opening
אתם מאזינים להסקת של בית אביחי. Everyone is talking about artificial intelligence, not artificial Genius. Yeah. The greatest technology equalizer of all time. Not too. It is an agent.
¶ מהפכת הבינה: סכנות התלות באדם
שלום, אני אפרת שפירה רוזנברג ואתן מאזינות ומאזינים למפלגת המחשבות. ההסקט שבו מיכה גודמן ואני מדברים על הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה. ובעונה הזאת, על הרעיונות שמאחורי המהפכה הגדולה שבדרך. מהפכת הבינה. בפרקים האחרונים עסקנו באפשרות שהגינה המלאכותית לא תשמיד את העולם או תשתלט עליו, אלא רק תבוא לאיטיב איתנו ולשרת אותנו. הבעיה היא שדווקא התרחיש האופטימי הזה עשוי להוביל להתנבנות של כל מה שהופך אותנו לבני אדם. היכולות האינטלקטואליות שלנו הצליחו,
והחברתיות שלנו ישחקו. לבינה המלאכותית אולי יהיו יכולות על אנושיות, אבל אלה שלנו יהפכו לתת אנושיות. אלה חדשות הרעות. אבל יש גם חדשות טובות. זאת לא הפעם הראשונה בהיסטוריה שהאנושות צריכה להגן על עצמם מפני הטכנולוגיה שהיא עצמם מפתחת. כבר עשינו את זה די בהצלחה בעבר. האם נצליח לעשות את זה גם הפעם? שלום איכה. שלום אפרט. אני חושבת הגדרה מסוימת של טכנולוגיה יכולה להיות כלי להגשמת הרצונות שלנו. נכון? נניח, אני יושבת פה ואני רוצה... להגיע הביתה. -כן. אז אני נכנסת לאוטו.
ונוסעת הביתה. ואז הרצון שלך להגיע הביתה מקבל את המימוש, לא בזכות הרכב הפרטי שלך. נכון. או אני רוצה להפות חלות לשבת. כן. זה הרצון שלך? כן, זה הרצון שלי, ואז אני שמה את כל המצרכים בתוך הקערה של המיקסר ומפעילה אותו, והוא אולש את המצק. והמיקסר מגשים את הרצון שלך. נכון.
¶ AI כמקבל החלטות: ניסוי והשלכותיו
הטכנולוגיה זה כלים שבאמצעותם אנחנו מרגישים עם את ההחלטות שלנו. מה שהופך את ה-AI לטכנולוגיה מאוד מוזרה. כי יש לנו כאן טכנולוגיה לראשונה שיכולה להגשים את ההחלטות שלנו. אבל לפעמים היא מקבלת את ההחלטות שלנו. טכנולוגיה שלא מקשימה החלטות אלא מקבלת החלטות. זו טכנולוגיה מאוד מאוד משונה. אגב, אני לא יודע אם מילה הטכנולוגיה זו המילה נכונה, אבל זה כל מה שיש לנו... -כן, זה כנראה לא המילה הנכונה. -זה לא המילה הנכונה, זו קטגוריה נפרדת.
אז פרמי אולסן, הזכרנו אותה כבר. הזכרנו אותה. היא מתארת אדם שעשה עם עצמו ניסוי. במשך, אני לא זוכר אם זה שונה או חצי שנה, הוא נתן ל-AI לקבל עבורות כל ההחלטות. וואו. הוא הולך לספר... איזה תספורת לסתר אותך היום? לא יודע, ישרת את שעת, ואת שעת אומר לו, נותן לו תמונה, הנה, זה התספורת. הולך לחנות בגדים? זהו, כבר אין לו טעם אישי ופרטי. מה שה-AI אומר לו, זה היה מכנסיים, זה היה חולצה.
בצדקן על המצב הפיננסי שלו, הוא לא מאוזן כלכלית. האיי אומר, מקבל כמה החלטות, הנה ככה אתה תאזן את המצב הפיננסי שלך, ותסיים טוב את החודש. וככה כל החלטה האיי איי לוקח מקבל עבורו. מה הוא אוכל? סבבה, קבור חצי ש... ומגלים המצב שלו השתפר פלאים. בכל קנה מידה. הוא יותר יפה, התספורת שלו יותר מתאימה לו, הבגדים שלו יותר טועמים איתו, המזכורת שלו מאוזנת ומסיים את החודש, הכל יותר טוב. המצב שלו השתפר. כי אשכרה הדבר הזה מקבל החלטות. אינטליגנטיות. כשהוא מקבל את זה עבורנו, המצב שלנו יהיה... אנחנו יותר טובים.
אוקיי, מה הקטש? הכל נהיה יותר טוב. מה הקטש? אז היא אומרת, הכל יותר טוב חוץ בדבר אחד. הוא חווה קריסה בביטחון עצמי שלו. הוא כבר לא סומך על היכולת שלו לקבל החלטות, הוא לא סומך על הרצונות האותנטיים שלו. דיברנו על זה קצת באחד הפרוקים הקודמים. בדרך הראשון דיברנו על סוף האינדיבידואליזם. האינדיבידואליזם מבוסס על האמונה.
אם העולם הדתי אמר צריך לציית לאלוהים, והאינדיבידואליזם תציית את הקול הפנימי שבתוכך, וכל העולם המודרני זה אנשים מחפשים את הקול האותנטי הפנימי שלהם, ה-AI משבש, משנה את זה וכנראה, שככל שהאיי הוא יותר חכם, אנשים יפקיעו את ההחלטות של הבעדיים של האיי, ואתה צורה תהיה מיוון ביכולת שלנו לקבל החלטות, וקריסת הבטוחון העצמי שלנו.
ביכולת שלנו לקבל החלטות עבור עצמנו. כן, זאת אומרת, אנחנו דיברנו על זה באמת בפרקים הקודמים, בדברים נקודתיים, במה שנקרא אולי narrow AI, זאת אומרת, ביכולת לנווט, ביכולת לזה, כאילו... לקבל לחטוץ זה יכולת, יש שם שקשה, אגב, לי קשה לקבל לחטוץ.
אני מאוד טובה בקבלת החלטות, הייתי אומרת, אפילו אימפולסיבית מדי בקבלת החלטות. יש השיף טובים וזה אומרים שמנהיגים, צריכים את אנשים שטובים לקבל החלטות, יכולים להמר, לקבל החלטות, לחתוך וזה וזה. היכולת הזאת של לקבל החלטות... הולכת להתנוון בצורה דרמטית, אנחנו כבר רואים את זה, כל דבר שאנחנו רואים, אגב, זה יצא על המאזינים שלנו, כל דבר שאנחנו רואים מתחיל לקרות עכשיו,
תכפיל את זה פי עשר, פי עשרים, זה ככה נראה עתיד. כן, לא, אבל אני אומרת שזה... היכולת לקבל החלטות זה משהו שהוא ג'נרל. זה כמו מה שדיברנו על נרו אינטליג'נס ו-AGI, ג'נרל אינטליג'נס. זאת אומרת, זה לא... היכולת שלנו לנווט או היכולת שלנו לעשות משהו ספציפי בתחום ספציפי. זה בכלל היכולת לקבל החלטות בכל תחום בחיינו להיות ישות. שיודעת לקבל החלטות. הדבר הזה הולך להתנוון. -נכון, שזה כישרון כללי. -זה סך.
¶ ניוון היכולות המנטליות והחברתיות
שהיא מסכם אותם על רגל אחת. חונבנקון על מיוון רב-מימדי, והזכרנו עד עכשיו ארבעה מימדים מרכזיים. אז دיברנו על, אוקיי, ברגע שהוא מנסח את המחשבות שלי, אז היכולת שלי לנסח את המחשבות שנופלת, והביטחון עצמי נופל. ברגע שהוא נושא בנטל של היכולת שלי לחשוב את המחשבות שלי, אז היכולת שהיא לחשוב את המחשבות שלי בעצמי, האינטליגנציה שלי, נופלת. ואיך הייתה הביטחון עצמי שלי בערכות שלי לחשוב, לנמק, לחשוב על מטאפורות, לעשות השוואות.
ל... בכלל, הביטחון עצמי שלי בעד כמה אני חכמה, בעד כמה יש לי משהו לתרום מעצמי, כשיש לצידי את הישות הסופר אינטליגנטית הזאת. דיברנו על החוויה המסרסת הזאת של... לעבוד לצד מישהו נורא נורא נורא חכם. נכון, פה זה המחיר. ואז דיברנו על הנפילה ביכולות הרגשיות והחברתיות שלנו. מה היכולת שלך לקרוא שפת גוף? עד היכול שלך להתגבר על המבוכה וליצור קרווה עם מישהו. דחייה, להתגבר על דחייה. לתגבר על חרדה, דחייה, גאד, זה יתאמן בזה. אם ה-AI נותן סיפוק לכל הצרכים החברתיים שלך...
בלי חרדת התחייה. בלי לדחות אותך לעולם. וואו, למה שייצור קשר עם... ועכשיו אנחנו מוספים לזה, ומנבן את היכות שלא לקבל החלטות. כי אם את הייתי אומר דרצות רצונות, את שמת ארבעת הממדים אלה בארן, אני יכול שיוצא לנו בעצם החוויה האנושית שלנו, לא פחות בזה, יהיה סף ניוון עמוק. ולשם זה נוסע כפי שהקראז מסגרה לנו, כשאנחנו מדברים על הסנריו החיובי שהאיי לא משתלט עלינו, הוא רק משרת אותנו במקרה כזה, הוא באופן דרמטי מנדן אותנו.
¶ תרבות הספורט: מודל להתמודדות
אבל אלה היו החדשות הרעות. אבל יש גם חדשות טובות. -נכון. והחדשות הטובות הן... שזה לא פעם ראשונה שמגיעה איזושהי טכנולוגיה שמנוונת יכולות שיש לנו. יכולות חשובות שלנו. -כן. והאנושות בעבר, כשהדברים האלה קרו, הוא ידע להתמודד עם זה. נכון. היא ידעה לאט לאט. איך להתמודד עם טכנולוגיה שמנבנת אותך? וזה לא היה להתנזר מטכנולוגיה. כן, בואו נשים את זה כבר על השולחן, עכשיו בענק. אנחנו לא באים פה לעטיף על התנזרות מטכנולוגיה. רק קצת.
אתה אולי כן, בשביל זה אני פה. בשביל למנוע את העטפות שלך על התזרות מטכנולוגיה. כי אפשר ללכת לשם, ואז אתה הופך להיות איזה וירדו שמסדובב בעולם של סמארטפונים עם נוקיה. או כזה, אתה מכיר את האנשים שאינם רישיון נהיגה? יש אותה אנשים האלה, אולי תמיד יהיו אותם, אבל זה בוודאי לא משהו. אני חושבת קראתי איפשהו, שמעתי איפשהו, מעולם לא קרה. שהגיעה טכנולוגיה מסוימת לעולם,
ועצרו אותה, והחליטו, לא, אנחנו לא משתמשים בה, וזהו. אין, אין, את הגלגל הזה, אישר, אישר. אז אם העבר, השיעורים העבר זה לא שאנחנו נמנעת ההתנבנות הגדולה, בכך שאנחנו... נתנזר מהטכנולוגיה. אוקיי, אנחנו, זה לא חלק מהחיים שלנו. כן. Avalanche was that himself. טכנולוגיות הקודמות שנבנו אותנו, טכנולוגיות שהחליפו את השימוש שלנו בשרירים, השרירים הביולוגיים שלנו. כן? אני חושב שבאחד מהפרקים הקודם דיברנו על הרכב הפרטי. אוקיי, פעם אנשים יהיו הולכים הרבה יותר.
ועכשיו הם הולכים, אחרי הרכב הפרטי, הולכים הרבה פחות. אז משהו מתנוון, הגוף מתנוון, השרירים מתנוונים, אנשים פתאום עולים במשקל. יש איזשהו ניוון שקורה ברגע שהטכנולוגיה מופיעה, היא מניוונת אותה. היו הולכות לחבס את הבגדים, היו יורדות לנהר, והיו פלטות כאלה מברזל, שהיה צריך כזה לקחת את הבגדים וכזה לשפשף אותם על הדברים האלה מהברזל, אני אפילו לא יודעת איך קוראים להם. או לשחוט, לשחוט מאוד מאוד. שעות. ואחר כך לשחוב את הבגדים מהנהר לבין הזה. כביסה הזאת הייתה עבודה פיזית קדם. דברים, הם אימנו את השרים שלהם.
אגב, גברים, חקלאים היו פעם הולכים לשדה עם העדר ועודרים ועובדים קשה כל היום והשירים האלה היו מופעלים ומוחזרים הביתה, זכותים וגמורים כל האורח חיים הזה. בשביל, אני מלחש, מרבית המאזינות והמאזינים שלנו כבר לא רלוונטי. והחקלאים גם כן לא עודרים בשדה, כי יש את הטרקטור ואת הקומביין. ואנשים נוסעים ברכב לעבודה, אז הם לא הולכים. כל הדברים האלה ביחד יצר ניוון מסיבי של הגוף של אנשים. ולאט לאט בני אדם התחילו להבין שהגוף שלהם מתנוון ושזה לא בריא, ולאט לאט התחילה להתפתח תרבות הספורט.
עכשיו, תרבות הספורט זה דבר יחסית חדש. קצת, כשאני קטלתי בירושלים, אבא שלי... אמריקאי, היעג הזה עושה ג'וגינג. כל החברים הישראלים שהוא צוחקים עליו. כאילו מי רץ? או אטלטים, כי זו העבודה שלהם, או אתה רץ, כי מישהו חוטף אחריך. מישהו חוטף אחריך, ג'רי, כאילו מישהו... לאן אתה רץ? מי אתה בורח? לאן אתה עושה? היו צוחקים עליו. היום אתה הולך לחצי מארתן ירושלים?
את כולם. -את כולם. -את כולם. -אם אתה לא רץ ברחוב, אתה רץ על הליכון בבית שלך או במכון כושר. -אם אתה לא עושה ליכון, אתה עושה אופניימת. אם אתה לא עושה... יש כולם, ואת עושה יוגה, ואת עושה... וכול... ובואו ניקחה. גם מי מכם שלא עושה כושר? יש הבדל ביניכם ובין הסבי והסבתות שלכם. וההבדל הוא שאתם יהודים שאתם צריכים לעשות. כן, יש רגשות אשמה. יש איזושהי מודעות שאורך החיים בורגני, מערבי, של מעמד בינוני ומעלה, של צוורון לבן?
צריך לעשות ספורט. -כן. עכשיו, האישה שהייתה חוזרת מהנהר, אחרי שהיא סחבה לשם את כל הכביסה הם הולכו לאחד של המשפחה, וסחתה אותה ושפשפה אותה שם עלה ברזל הזה וחזרה... אתה יודע מה, היא לא עשתה כשהיא חזרה הביתה? -מה? היא לא הלכה למכון כושר להרים משקולות. -נכון, היא לא עשתה את זה. -בוודאות לא, והיא לא הלכה לקורס פיינינג. נכון. וגם החקלאי, שחחש בשדה כל היום, כשהוא חזר בסוף היום, הוא לא אמר... היי, חסר לי להשלים שעדי. כן, עבדתי על הדורשי שלי היום. הוא לא ידע מה זה דורשי. הוא לא ידע.
כי כל האנשים האלה עשו משהו מבלי שהם ידעו שהם עושים את זה. הם לא ידעו שמאמנים את השרירים שלהם. לא עליהם מודעות כזאת לחקלאי כזה, היי, אני משפע קרדיו, שאני אתחזק היום. אף לא היה חקלאי אחד שחשב ככה.
¶ דורבן בנפש: אתגרי הניוון המנטלי
אבל ברגע שכל זה מתחיל להתנוון, האנשים צריכים לעשות ספורט, בואי נגזיר מה זה ספורט. תרבות הספורט היא תרבות מפצה. זאת תרבות... להחזיר לנו את מה שהטכנולוגיה לקרה מאיתנו. זאת אומרת, אם הגדרנו טכנולוגיה כעסקה, היא מעניקה לנו והיא לוקחת ביתנו, היא מעניקה עוצמה ומחלישה יכולות ומיומנויות, מה תרבות הספורט עושה? היא מחזירה את היכולות האלה. היא מאפשרת לנו לצאת מהעסקה עם הטכנולוגיה כשידנו על העליונה. יש לי בראש פחסומת מלפני כמה שנים של איזושהי חברת... אחת מהחברות של ברי המים. כשזה רק היה בתחילת הדרך.
כרסומת כזאת שרואה מישהו שהולך עם בקבוקי... עם כזה שתי שישיות של בקבוקים של מים מינרלים כזה, והוא עזב, הוא הולך, וזה נקרא לו, והבקבוקים מתפזרים, והוא מגיע, מתנשף ומזיע, ואז עומד הפרזנטור של הבר מים, הוא אומר, היי, היה לך קשה לסחוב את הבקבוקים, ואז הוא לוחץ על הכפתור של הבר מים, והמים יוצאים, והוא שותם מים קרים מסוננים טעימים. וכזה, למה אתה צריך לסחוב? למה אתה צריך לסחוב? אז מה קרה היום? היום יש לך בר מים בבית. אתה הולך למכון כושר כדי להרים משקולות.
אני עצקין בר מים כדי לא לסחוב, אבל בגלל זה, אני הולך חדר כושר כדי... בדיוק. לסחוב כדי להרים משקולה. בדיוק, זאת אומרת, בסוף בסוף... אנשים הבינו את זה. לא, הטכנולוגיה הזאת של הבר מים היא... נכון, היא נותנת לנו מים מסוננים, קרים, אורותחים. בלחיצת כפתור, אבל אנחנו חייבים לפצות את עצמנו על זה שאנחנו כבר לא סוחבים משהו מהאוטו. אז תרבות הספורט זה דוגמה מאלפת.
לאופן שבו בני אדם כבר התמודדו עם האתגר הזה, והם פטרו אותו, ועדיין פותרים איתם או התמודדים איתו, בזה שאנחנו יוצרים תרבות שמפצה, שמחזירה לנו את מה שהטכנולוגיה מנבנת אצלנו. עכשיו נשאלת השאלה, איך נראית תרבות שמפצה אותנו על היכולות? שמתנוונות לנו בעסקה של ה-AI. עכשיו, זאת עסקה הרבה יותר מורכבת, כי לא מנבנת את הגוף שלנו.
לא את השרירים הפיזיים שלנו, את היכולות המנטליות שלנו. ואת שריר הנפש. ואת שריר הנפש. את היכולות הרגשיות שלנו והחברתיות שלנו. אם אתה לא ספגת איזה אלבון או 2-3 משך החיים שלך, כי אתה כל הזמן עם ה-AI. אז אתה נהיה אדם שברירי שלא יודע... אם מעולם אף אחד לא דחה אותך או אותך, אז אתה לא יודע להתמודד עם דחייה. היה לי לפני כמה שנים, לפני שלוש או ארבע שנים, דורבן בכף רגל.
עכשיו, דורבן זה בסה. אתה קם בבוקר בכאב, זה בקף רגל, ואתה צולע, ואחד האורטופדים... והיית צריך להפסיק לרוץ. והי צריך להפסיק לרוץ, נכון? עברו פה. נכון, עברתי לאופניי, נכון, זה היה קשה. ואורתופד אמר לי, אתה יודע למה יש לנו את הבעיות האלה? כי השירים בקף הרגל שלנו, הולכים ונחלשים כל הזמן, אתה יודע למה? כי אנחנו نועלים מעליים ואתה כל הזמן ללכת לנהל ספורט הוא אמר לי, וזרל הלכת לנהל ספורט כי זה כל כך מותאם לקף רגל. ش... شרירי הקף רגע לקטנים הקטנים האלה? הם מתנבנים ואצלך זה מלוון וזה חלש
ולכן הכל שם ישתבש. אולי תפסיק ללכת אם זה היה לספורט כל הזמן, מיכה, אז תעשה טובה. תפסיק ללכת אם זה היה לספורט כל הזמן. כי זה כיף, אבל... ואז וואו, הנעל שמעניקה לנו עצמה ותנועה מנבנת את החושב לנו, אז דוגמה כל כך טובה. מה את איך נראים השעורים המנטליים שלנו אחרי ה-AI? עם דורבנים. -כמו הקף רגל המנוונת. -המנוונת. -כן. והחלשה שלי. -דורבן במיינד. -דורבן. -ודורבן בנפש. -דורבן בנפש. -כן. -אנחנו נהיים שברירים בכל מובן. אוקיי, דרך אגב ההצעה שהוא הייתה ללכת יחף 10 دקות ביום.
לחזק את השרירים הקטנים שלא מספיק מופעלים ביום יום, כשנוח לנו מדי, זאת נטפורה מדהימה. כשנוח לך מדי, אז כל הדברים הנורא נורא עדינים מתנבנים. כן. כללת הנוחות. אתה לא יכול להגיד לא לנוחות. אבל את הקורבן של חיים נוחים. משהו בתוכך מתנוון. וזה מתנוון נורא נורא מהר. עכשיו אנחנו חוזרים לשאלה שלך, איך נראה חדר הכושר? של השרירים המנטליים שלנו, איך זה נראה. ובעיניי, אולי זאת אחת השאלות הכי גדולות שאנחנו צריכים לשאול.
כשאנחנו על סף דעיכת השרירים המנטליים שלנו... אין נושא יותר חשוב מזה. איך נראית תרבות נפצה לזה?
¶ חדר כושר מנטלי: אתגור מודע
איך נראה המקבילה שתרבות הספורט? איך נראה חדר כושר ליכולות המנטליות והאמוציונליות שהולכות ומתנוונות לנו? זאת שאלה שאנחנו לא יודעים מה התשובה לשאלה הזאת. אנחנו לא יודעים איך נראה חדר כושר כזה, אנחנו לא יודעים מה התשובה לשאלה. זאת הזמנה להתחיל לדבר על זה, להתחיל לגבש... תשובות מעניינות, ולהתחיל בניסוי ותאייה לפענח את זה, אנחנו לא יודעים מה התשובה לשלב, ואנחנו כן מרגישים שזאת השאלה.
איך נראה חדר כושר כזה? כן, אתה יודע, אתה נכנס היום לחדר כושר, אז יש לך בפינה אחת, יש לך הליכון שרצים עליו, ובפינה אחרת יש לך משקולות, ויש לך את הקטע של הבוקסינג, ויש לך ספינינג, ויש לך חוג ירובי, ויש לך... אז... -אז איך נראה חדר כושר שבו במקום אחד אתה לא מנהל כתגבר על מבוכה חברתית? במקום אחר אתה יושב וקורא ספר וחושב עליו? במקום אחר אתה מנהל שיחה? במקום אחר אתה... -מנסח. -מנסח. או שאולי כל זה זה נשמע קצת... מלאכותי ולא מתאים. לא, אז בוא נשאל שאלה קצת אחרת.
קשה לנו כרגע דמין את החדר אגב אולי אם אני בבוק קוואב, במועדון קריאת ספר. שעכשיו יש אנשים שעושים את זה. אני קורא ספר, זאת אומרת, אני מאמנת שרירים מנטליים מסוימים, ואז אני לפגשת עם אנשים, ואז אני מאמנת עוד שרירים גברתיים גם, זה כאילו כמה ציפורים במכה אחת, זה תפתח לרעיון. אולי זה מרכיב בחדר כושר הזה, אבל אולי השאלה יצאיכת יותר רחבה. וזה איך נראה אורח חיים של אדם שעושה כושר.
אדם שעושה כושר גופני, אתה אומר, הוא רץ שלוש פעמים בשבוע, הולך עוד פעמיים בשבוע, עושה... סוחר אולי. סוחר, עושה עם בת יתקר, יש לו איזשהו אורח חיים שמשומר את הבריאות הגופנית שלו. בעולם שבו האורח החיים הרגיל שלנו לא עושה את זה, אז בוא... איך נראה אורח חיים שמשמרת הבריאות המנטלית שלנו? האינטלקטואלית שלנו. כן, זה לא חייב להיות חדר כושר פיזי, זה יכול להיות חדר כושר...
בזמן, אתה יודע, זה יכול להיות איזה חור בזמן, שבו אנחנו כזה יושבים בסלון וקוראים ספר, או... נכון. איך זה נראה? בעצם השאלה, אם אני אחזור רגע למטפורת הדורבן שלך, ולטיפ שנתן לך האורתופד, Echnir a or echmargish lachetjefen zot ech echolchim. חצי שעה, הוא אמר לך חצי שעה ביום.
יותר, פחות, לא משנה... -איך נראה... -זאת המקבילה לללכת יחפים. -נכון. ללכת יחפ זה לקרוא ספר ולא לתת לאי-איי להבליק את הספר. -ללכת יחפים מ-אי-איי. -ללכת יחפ זה לכתוב אימייל שלהם על אף שהוא יכול לכתוב איזה אימייל. -כן, וזה מה שיחזיר לחיים... את השעירים הקטנים... -ללכת ירקף זה ליצור קשר עם מישהו ול... ולהתגבר עליו מבוכה על הדף שיש לי קמפניאן AI שאתה אתן לי קשר בלי חרדת התחייה. ולמרות ש... שוב, אני חוזרת למטפורה הזאת כי היא מדהימה.
למרות שזה פחות נוח. -נכון. הרי מה אמר לך האורטופדים על הלכת יחף? תלך יחף למרות שזה פחות נוח, כי הנעליים יותר נוחות, אבל ככה אתה מפעיל את השרירים ששכחת שיש לך. ופה אנחנו מצטרך לעשות דברים שפחות נוחים לנו, למרות שאנחנו יכולים להשיג תוצאות יותר טובות. להרים משקולות זה לא דבר נעים לנו. אנחנו מרפשים את הכאב הזה כדי לשמור על הבריאות שלנו.
לרוץ זה דבר שהוא כואב, כן? אתה... אתה עושה את זה, על אף שזה לא נוח כדי... עכשיו, דרך אגב... אז אולי לא צריך לשאול איך נראה חדר הכושר, זו שאלה מעניינת, ואיך נראה אורח חיים שמשמרת היכולות, אורח חיים בריא, מנטלית. אלא איך נראה, נניח, מדריך כושר מנטלי. אתה הולכת לקצוע חדש. איך נראה קורס בווינג... נכון, יש קורס בווינגט שמלמד אנשים איך להיות מזריחי כושר גופני?
והם לומדים שם על סרגל מאמצים ועל איך מתאמנים נכון, בצורה הכי בריאה. המכון וינגייט של היכולות המנטליות והחברתיות שלנו עוד לא קם. בואו נגיד את האמת. עכשיו, האמת היא... עכשיו, כל הדבר הזה... סתם בשביל לשמר את היכולת הזאת, זה לא יקרה. מה, אני אקרא ספר כזה, מנייר, רק מישהו לשמר על זה, יכולת מנטלית שלא תירדם, תתנוון, ואני... תפתח דורבן במיין שלך? זה לא יקרה. כן, זה בדיוק מה שהיא... גם לעשות ספורט זה מוזר. נכון. להרים משקולות... זה מוזר מאוד. זה מוזר.
לרוץ בלי שמישהו עודף אחריך, זה מוזר. זה מוזר. אז אנחנו נוקטים בפעילות, הספורות שלי, אתה נוקט בפעילות מלאכותית, שהמטרה של הפעילות זה לא להנות מהפירות של המאמץ, אלא... לא מרים משקולות כדי שיהיה לי, איך אמרת, מים מינרלים בבית שלי, אני מרים משקולות כדי להרים משקולות. כדי לחזק את השרירים, לעצור את התנבנות השריר. זאת אומרת, על אף שזה מוזר, כבר עשינו דברים מוזרים.
¶ אימון האישיות: תובנות אריסטו והרמב"ם
שאתה הרמב״ם, הרמב״ם בהשפעת אריסטו, בעצם זה אסכולת אריסטו רמב״ם, הם אומרים, במהלך החיים אנחנו כל הזמן מתאמנים, ואנחנו מתאמנים במה? בלחיות. לי חרם פעם אומר, כל פעם שאתה נותנת דקה, אתה לא עושה דבר אחד, עוזר לעני, אתה עושה שתי דברים. אתה גם מאמן את היכולת שלך להיות עדיף. כי מה שהרמבם והריסטו הבינו, זה שהאישיות שלנו נוצרת תוך כדי אימון.
כמו שמישהו רוצה לנגן בגיטרה, הוא צריך להתאמן בגיטרה, ומישהו רוצה ללמוד לקלוא על הסל, צריך שעות לעמוד על הקו ולקלוא על הסל שוב ושוב, רק כך הוא יהיה טוב בכדר סל. מישהו רוצה להיות נדיב? צריך להתאמן. להתאמן בנדיבות. מי שרוצה להיות אמיץ, צריך להתאמן בזה. לא, גם הרמם באמת האמין בזה ש... כך אני רואה את עבודת מידות, זאת אומרת, אם יש לך איזושהי בעיה, אם אתה קצת... לא יודעת, תאבטן מדי, אז זה תאמן את השרי פוקשך. נכון. וזה לא נקנה מההבנה, זה נקנה באימון.
והם הבינו משהו מאוד מאוד עמוק. הם הבינו משהו שהוא קצת שונה מהאינטואיציה המערבית. האינטואיציה המערבית שלנו היא שיש לנו אישיות, ואנחנו מייצרים באמצעות האישיות שלנו. אתה מייצר את הקריירה שלך ואת הספרים וכל הדברים שאתה יוצר אתה יוצר באמצעות האישיות שלך アリストファー・アーマン アーマン アーマン アーマン アーマン アーマン アーマン זאת אומרת, הקריירה וכל הדבר הזה, זאת לא המטרה, זה אמצעי. נכון. היא הדרך לפתח את האישיות שלנו. נכון. והם דרך לאמן אותי ולחזק שרירים מסוימים בנפש, ולפתח...
וההישג הגדול ביותר של האדם עבור האדם הערבי, זה מה שיצרתי באמצעות האישיות שלי. עבור הריסט, עבור הרמפה, מההישג הגדול של החיים שלי, זה האישיות שלי. האישיות הטובה, הנכונה, המאוזנת, ובעצם הם באו ואמרו, כל דבר שאני עושה, כן? ואני אראי ככה מעד את הדברים שאמרנו, אתה ניגש למישהו לדבר איתו, ואתה מתגבר על מבוכיו, ואתה מדבר איתו, כתבת פעם מייל, התאמנת, אבל לא היית מודע לך כשהתאמנת. מה אומרים הרמה מהריסטור? אתה עושה פעולה של נדיבות, אתה התאמנת, אתה לא ידעת שהתאמנת. אבל יש רגע שבוע אתה יותר מודע לעצמך.
ואתה מתחיל לעשות פעולות שפעם, לפני שהיית מודע, עשית אותן כתוצר לוואי של החיים, אתה מתחיל לעשות אותן כמעין מטרה של החיים. אתה יוזם את זה. אתה יוזם את זה באופן מודע.
¶ ערך האנושיות בעידן האינטליגנציה ההיברידית
זאת בעצם התפנית שאנחנו צריכים לעבור. ולכל מי שזה נשמע למוזר, כבר עשינו את זה. התפנית שאנחנו צריכים לעבור כדי לא לנוון את האנושיות שלנו בעידן ה-AI היא תפנית אריסטוטלית, היא תפנית רמב'מית, היא תפנית שבו אנחנו מאמנים את האישיות שלנו באופן מודע כל הזמן. וכל מי שפה סקפטי וחושב שאנחנו לא נצליח לעשות את זה, צריך לזכור, כשכבר עשינו את זה, זה הסיפור של הספורט. ואז מה יקרה למי שימשיך? התעקש לא להעתיק נתח דרמטי מהחיים שלו ל-AI ולהמשיך להפעל את השרירים שלו?
קודם כל, הוא או היא, יישארו אנושיים. הם יישארו אנושיים. זאת הטועלת הכי גדולה. מי שתמשיך וימשיך. לעשות את הדברים האלה למרות שאפשר לקבל תוצאות יותר טובות ויותר מהירות ויותר יעילות דרך כלי ה-AI. קודם כל ישמרו את הצלם האלוהים שיש בהם, את האנושיות שיש בהם, וזה קודם כל. -זה קודם כל, אבל עכשיו אני רוצה להוריד. -כן. יש גם סיבות אינסטרומנטליות, אינטרסנטיות. כן, זה לא רק קדוש. לא רק צלן האלוהים שלך, אפרת. מי שיצליע.
כל יום ללכת לחדר כושר. לא יודעים, אגב, אין לנו כנצות. אלה יודעים זה שעתיים ביום או שמונה שעות ביום, אנחנו לא יודעים. אנחנו שלא יודעים. אנחנו חדשים כאן, זה טריטוריה חדשה. עוד לא היה אדם אחד שהיה בטריטוריה הזאת וחזר לספר לנו איך בתנהגים כאן. אבל יש לנו את התקדים של הספורט, ואנחנו עליו מנסים דרכו להסתכל על המציאות. מי שיצליח לעשות את זה, אני מנחש שלפחות בדור הראשון, בשלב הראשון, רוב האנשים לא יעשו.
אגב, גם עם הספורט, לקח אנשים זמן להבין שמתנבנו, ואז פתאום נוצר תרבות של ספורט. איזשהו תקופה, שהוא דור, או כמה עשורים, או אולי כמה שנים, כשמרוב האנשים יפתחו תלות ב-AI ולא יוכלו יותר בעצמה. אלו שלא יפתחו תלות ב-AI. הם ילסו של גז העליון של אנשים. כי תחשבי, פעם כדי להצליח היית צריך להיות יותר חכם מכולם. יותר מוכשר מכולם, יותר יודע לחבר מילים... עכשיו כמו אתה צריך לעשות זה? להמשיך ולעשות מה שאתה עושה היום? כל השאר הולכים להתנוון בטירוף. وكשה-IQ של כולם نופל, guess what?
הIQ שלך הוא היחיד שלא נופל. ולכן אתה הכי חכם בכיתה. בשכבה, במקום העבודה. אבל מה זה משנה? לכולם יש אלף IQ עכשיו. למה אתה צריך להיות יותר חכם מכולם? אתה לא יכול להיות יותר חכם מכולם עם ה- IQ המוגבל שלך. סליחה, אני לא רוצה להליב אותך. אז... ככל הנראה, כש-Deep Blue, Deep Blue זה שחברת IBM היא פיתחה AI, שיכול לשחק שחמת. ואז ב-1997 לקחו את Deep Blue, ומי זאת הוא מול מי? גרק הספרוב. מול גרק הספרוב. אלוף העולם. אלוף העולם השחמן.
והיה רגע כואב לאגו האנושי. וספציפית של גריק אספרוב. וספציפית של גריק אספרוב. AI מנצח את הלוא פעול המשך. ואת חשבו, זהו, זה עבוד, הוא חכם איתנו. אבל אז גרי כספרף אמר, לא. כי עדיין אם אדם עובד בשיתוף פעולה עם AI, הוא מנצח את דיפלו. הוא מנצח AI בשכר. ואל תחיל ליצור המחשבה, היי, השאלה היא לא, אם אדם יותר מוכשר מ-AI, או AI יותר מוכשר מאדם. מה הכי מוכשר?
הצוות. אדם פלוס AI יותר מוחשב מכל אדם ומכל AI. וזה המצב עדיין היום. מי שמחנה את זה, עידן האינטליגנציה ההיברידית. הדבר הכי אפקטיבי זה צוותי אדם מכונה חושב. למה? כי יש דברים שבני אדם יודעים לעשות יותר טוב ממחשבים, ויש דברים שמחשבים יודעים לעשות יותר טוב ממני אדם. אז ה-AI היא מאוד טוב בטקטיקה ובלחשוב, ובני האדם יש להם אינטואיציה, ויכול לעשות אסטרטגיה. וניסיון, אינטגרציה. עכשיו, כש-AI ואדם משתפים פעולה, זה הדבר הכי אפקטיבי ביותר שיש.
ולכן, למי שייך העתיד, למי שיודע להיות בעבודה צוות אופטימלית עם AI. ונגיד את זה בצורה הכי פשוטה, למי שהוא עדיין בן אדם. בדיוק. למי שהוא עדיין בן אדם. בדיוק, זאת אומרת, מה קורה לי אם אני... كل היום, עם AI, היכולות האנושיות שלי, מפלות. וגם בתוך עצמי שהיא נופל. ואם אני צלוטי ב-AI, אז לעסקה הזאת של אדם plus AI, אני לא מביאה את היכולות שלי כבן אדם, אני מביאה עוד AI, ואז זה כבר לא בן אדם עם AI, זה AI עם AI. לא, כדי שאני אוכל להוסיף ל-AI משהו?
כדי ששוק העבודה ירצה אותי, כי אני מוסיף משהו בעבודה בצוות עם AI, אני צריך שהיכולות האנושיות שלא יתנבנו. ומכאן יוצא וכאן צריך להגיד משהו. יש עצה רווחה, אתה רוצה לחפור בה. זו עצה הבאה.
¶ לא רק להשתמש: לשמר את האנושיות
כי אתם תהיו מאסטרים של שימוש בכלי AI. בכל מקומות העבודה, מי שלא משתמש ב-AI יישאר מאחור, ולכן תשתמשו בזה עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר ועוד יותר. זאת ההצעה, רווחת? זאת ההצעה! מי שלא משתמש ב-AI... יוחלף על ידי AI. זה הדוגמה, וכולם יודעים את הדוגמה הזאת, וכולם זה, וכל העובדים, וכל התאג... אני צריך להיות מאסטר בשימוש הכלים של AI. אגב, זה כבר קרה בהרבה מקומות עבודה, כבר היום... מי שלא יודע שיש פעם יוחלף על ידי AI, אבל...
אני רוצה יותר נפוך. מי שמשתמש כל היום ב-AI, יוחלף על ידי AI. כי בצוות אדם AI, הוא לא יביא את האדם, ולכן מה צריך אותו? לא יהיה לא מה לתרום. רק מי שלא משתמש כל היום ב-AI, רק הוא לא יוכלף על דעי. עכשיו, הרגע, זה עצה מורכבת. כן צריך כמה שעות ביום להשתמש בכלים של AI. צריך לדעת מה היתרונות שלהם, מה החסרונות שלהם, איך להפעיל אותם. אבל צריך עוד כמה שעות ביום לא להשתמש ב-AI. כדי שנוכל לשמר את האיכות האנושית שלנו, שזה כרגע מה שהיא מביאה לשולחן.
זה קריטי לצוות אדם מכוני. עכשיו, אתה יודע, כבר היום רואים את השינוי הזה בשוק העבודה, זאת אומרת, אם בעבר, בתחומים מסוימים, בעיקר בתחומי הלא יודעת, התכנות וכאלה, אנשים צעירים היו יוצאים מהלימודים, ולהם היה נורא נורא קל למצוא עבודה, ובתנאים מאוד מאוד טובים. וכזה היה מוסכמה שבגילאי ה... בוא נגיד, 50 כבר הרבה יותר קשה, וכזה אין לך עתיד בתחומים מסוימים כשאתה נושק לגיל 50. היום המטוטלת הזאת מתחילה להתהפך.
וחברה שיוצאים מהלימודים, ומאוד מאוד צעירים ובלי ניסיון, להם קשה למצוא עבודה, כי אותם AI מחליף, ודווקא מבוגרים שיש להם הרבה שנות ניסיון, והם יודעים לעשות אינטגרציה, ומביאים איכויות... שניסיון החיים שלהם בתחום نותן להם את היתרון על פני ה-AI הם האנשים שהיום חוטפים אותם. נכון. כאילו אתה ממש רואה את זה מול העיניים. עכשיו תחשוב על מישהו שיש לו טלוט ב-AI, טלוט ב-AI, טלוט, טלוט, טלוט, טלוט, טלוט, טלוט. אתה מגיע לגיל מסוים, אין לך מה לתרום. אין לך מה לתרום כבן אדם. תחוש ה-AI יותר חזק וזה יקרה מאוד מהר.
אנשים לא מבינים עד כמה. הפיתוי שלנו לפתח תלות ב-AI יגדל, ואז האחרונים מיותרים. ולכן אגב אמרתי, מקודם אמרת שאנחנו לא מציעים הצעה שהתנזרות, יש פה אלמנט שהתנזרות אבל... אלא לדעת תייצר פרק בחיים שלך, וזה אנחנו רק... התנזרות מודעת ויזומה שמטרתה לשמר את היכולות שלנו. זה החדר כול של... באופן יזום ומלאכותי. לחשוב מחשבות שלמות, לקרוא ספרים שלמים, להתחכח עם בני אדם, להיקשר, להספוק דחיות. ככה, שיתוף פעולה אדם-איי-איי היא השיתוף פעולה אדם-איי.
אדם שהוא רק פוטנציאלית אדם, אבל כל יכולות האנושיות שלא התנבנו כל כך, אין לו מה להוסיף להיי. אז האמת היא שאנחנו לא יודעים. זאת אומרת, אין פה אלגוריתם, אנחנו לא יודעים... מה נכון? כמה זמן נכון ללכת יחפים, וכמה זמן נכון ללכת עם נעליים? נכון, אנחנו לא יודעים מה התשובה, ואנחנו מרגישים שזאת... השאלה? זאת השיחה שצריכה להתנהל. נכון. Wer nach nur eben מזמינים אתכם ל... לחשוב על זה. לחשוב על זה, ו... ולתחיל לדבר על זה. ולתחיל לדבר על זה. מוזמנים להצייר צהרות בקבוצת פייסבוק של המפלגה.
או בשיחות שלכם אחד עם השני, בעבודה, בפינת קפה, בשיחות שעדיין מתנהלות. בשיחות... הבשיחות היחפות שעדיין... אתם מוזמנים ומוזמנות לחשוב על השאלות האלה, ולהציע הצעות גם בקבוצת הפייסבוק שלנו. תודה לניר לייס ולאור שמיר ארוחים, למיכל עטיאס ולאיה לוית על ההפקה, ולניב הגודברג ולמתן חיים מצוות הדיגיטל. כל העונות הקודמות של מפלגת המחשבות זמינות ביישומוני עסקתים, וגם באתר בית אביחי, שם תוכלו למצוא תכנים
