פרק 142 – מהפכת הבינה: עסקת החליפין

אתם מאזינים להסקת של בית אביחי. Everyone is talking about artificial intelligence, not artificial Genius. The greatest technology equalizer of all time. Not too.

שלום, אני אפרת שפירה רוזנברג ואתן מאזינות ומאזינים למפלגת המחשבות. ההסקד שבו מלך גודנון ואני מדברים על הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה. ובעונה הזאת, על הרעיונות שמאחורי המהפכה הגדולה שבדרך, מהפכת הבינה. יש מחלוקת גדולה סביב השאלה מהו העתיד שתביא איתה הבינה המלאכותית? האם בכלל תהיה פריצה אל עבר AGI? ואם כן, מה יהיו ההשלכות של התפוצצות האינטליגנציה שכנראה תיווצר ממנו? בפרקים האחרונים דיברנו על תרחישים דיסטופיים של חלק

ומובילה התעשייה שלפי הפי דומים שלהם עצמם, האנושות הולכת להכחדה. אבל יש עוד תרחיש שאותו מובילה ‫פעלי הפידומים הנמוכים, ‫וגם אלה שחושבים שבכלל ‫לא תהיה פריצה ל-AGI. ‫לפי התרחיש הזה, ‫הבינה המלאכותית תהיה כל כך טובה... מיושרת עם עולם הערכים שלנו, שהיא רק תשרת, תהיטיב ותפנק אותנו. הגרסה הכי קרובה לגלל... להחריט הימים שאפשר בכלל לדמיין. לא דיסטופיה, אלא אוטופיה. מה קורה כשמנסים לדמיין את העולם האוטופי הזה? ספוילר? אני לא בטוח שזה נשמע יותר טוב.

‫שלום איך. ‫-שלום אפרט. ‫אנחנו סיימנו את הפרק הקודם ‫באמירה שאין ברקסים. ‫הרכב הזה הוא נוסע במהירות מופרזת, ‫ואנחנו נוסעים לעבר הקצה של הצוג. סופר אינטליג'נס הולך או להשתלט על אנושות, או להשמית את האנושות, או לשנות הצורה הרדיקלית, מה שבטוח, ששעל פי הדיבור הזה, ההיסטוריה כפי שהכרנו אותה הבנו אותה לאורך אלפי שנים ההיסטוריה הזאת הולכת להסתיים ‫זה הצוג שבקצה. ‫אתה אתם אומרים, ‫קצה של ההיסטוריה ביוונית? ‫בחור שאני יודעת. ‫-אז חתון.

מלשון אסכטולוגיה, מלשון תודעה שהעולם עוד רגע הולך להסתיים. בעצם זה שיש לזה ביטוי ביוונית, אז אפשר להבין שזה ז'אנר של מחשבה. זה ז'אנר של מחשבה בדיוק. זאת לא המצאה של ראשי התעשייה בעמק הסיליקון, אלא זאת צורת מחשבה שימי הקימי... ההיסטוריה של לדבר על קץ ההיסטוריה. ספר יחזקאל, פרק למד, חרטי ואני זוכר נכון, גוג ומגוג, מתאר שם אס חטון, איזשהו קצה של הזמן. אחרית הימים או אחרית השנים. ‫בקט מדבר יהודה, ‫חיו שם אנשים ביישובים, ‫המגילות הם במערות, ‫לא יודע אם חיו במערות?

וכשקוראים את הכתבים שלהם ואת התודעה העצמית שלהם, הם הרגישו שהעולם הוא על הקצה. עוד רגע, העולם, כפי שאנחנו מכירים אותו, הולך להסתיים. ומי שחיבר את חזון יוחנן, הספר האחרון של הברית החדשה, חי בתודעה, של אס חטון, אנחנו על הקצה של ההיסטוריה. עוד רגע, זה הולך להסתיים. وه�מת هي הרוקרת רחל אליור הבחינה פעם שאין שנה בתולדות העם היהודי.

‫שעל השנה הזאת אין חישובי קץ. ‫אגב, מה זה חישוב קץ? ‫מה זה קץ? ‫-קץ האנושות, קץ... ‫-אולה אותו, הקץ הקצה, זהו. ‫ויש חישוב קץ, הנה, בגימטריה, ‫שספר דניאל זה מוכיח ‫שהשנה הזאת זה הקצה. ‫-תשדם. תשמד. שהיינו בכיתה דהלד, היה שנת תשמד, וחשבנו שהנה. כן. בגלל ש... לא, חשבנו שהם נקרא לזה תשדם, אז לא נושמד. אז לא נושמד. כן. ‫נכון. ‫אגב, זה היה גם תשמד ‫וגם 1984. ‫-כן. ‫הספר של אורוול היה תחושה. ‫היינו בכיתה דלת, ‫אבל הרגשתי שהמבוגרים ‫יש להם איזשהו רגע... אפוקליפטי גם מלחמה קרה

שלא לדבר על בג אלפיים. נכון. 1999. אני הייתי במזרח איפשהו, בעיר נידחת במזרח וכזה... וואו, אולי פה זה הכל ייגמר, ערב עוד רקע גדול. אם מסתכלים מ-200,000 רגל על תודות האנושות, אם יש דבר שהוא לא חריג בהיסטוריה האנושית, זה התחושה שעכשיו יולכת להסתיים. בכל רגע יש אנשים שמאמינים, הנה, עכשיו זה הולך להשתיים, והפעם... הפעם זה באמת. הפעם על אמת.

זאת אומרת, תודעה אמרת, אני אהבתי מה שאמרת לי קודם, זה ז'אנר של מחשבה. כן. כאילו שלמחשבות שלנו יש כל מיני ז'אנרים של מחשבות, והז'אנר, האסרטולוגיה, שאנחנו על הקצה, שהכל הולך להסתיים, זה ז'אנר עתיק, רווח, שמשכפל את עצמו. ואז מסתכלים על מרחב השיח של עמק הסיליקון שאומר שאם נפרוץ אל עבר סופר אינטליג'נס, אז יש סבירות לא נמוכה שהכל מסתיים. ואת אומר, אולי שם במאחב שיח הם מרגישים שהם עלו על משהו, והם חושבים מחשבה חדשה, אבל מ-200 אלף רגל אפשר לראות, היי, זאת לא מחשבה חדשה?

זה שחזור של מחשבה שחשבו אותה הרבה פעמים בעבר

‫זאת אומרת שפלו אלטו ‫זה סוג של קומרן מודרני. ‫רק שקומרן זה היה הווירדוס ‫שחיו בשעולי החברה. ‫-האוציידרים. ‫-כן, האוציידרים האולטימטיביים כזה ש... אתה לא יודע, לא סתם הם חיו שם במדבר. ופה הקומרן המודרני הזה זה פלו-אלטו. זה לא הווירדוס שחיים בשיעולי החברה.

הם האליטה של האליטה של האליטה של החברה. אז זה מה שמפתיע כאן. מפתיע כאן איפה מתפתחת הודעה הסכטולוגית. אבל מה שלא מפתיע, ומאוד יכול להיות שכמו שבאג 2000 קרה, והוא לא קרה, וכמו שמשנת תשמד, העולם לא הושמד, וכמו שבכל רגע בהיסטוריה שחשבו שההיסטוריה מסתיימת, אבל ההיסטוריה המשיכה,

ما שהיה הוא שיהיה. ואין קון חדש תחת השמש. במטה, המדען הראשי של מטה, יאן לקון, שמעתי כמה שיחות שלו. אבל למה זה? הפתאום שלו הוא פחות מאחוז. הוא אומר זה יהיה בסדר. זה יהיה בסדר. הבעלה היא מיותרת. זה אתגר הנדסי, אבל אנחנו נפענח אותו, הסופר אינטליג'נס, אם הוא יגיע, הוא יציית לנו. הוא לא ישתלט אלינו, הוא לא ישביט אותנו, הוא פשוט יעזור לנו, וישורנט אותנו. وאתה יודעת, אולי אם מסתכלים 200,000 רגע אל ההיסטוריה, בהלות אסרטולוגיות נוטות

להיות מה שהם בהלות, לא להתממש, ואולי ין לקון צודק. אז על אף שדיברנו בפרקים האחרונים על תרחישי האימה האפוקליפטים, אולי הגיע זמן... אחרי שהבטנו להם באמת בעיניים, בלבן של העיניים, אולי הגיע הזמן לשים אותם בצד, ולעבור מהתרחישים הדיסטופיים. לתרחישים האוטופים. וללכת על התרחיש לא הכי פסימי, אלא על התרחיש הכי אופטימי. התרחיש שאומר שהאינטליגנציה המלאכותית הזאת הסופר אינטליגנטית. היא תבוא, וכמו שדיברנו בפרקים הראשונים,

היא תפתור את כל הבעיות ואת כל המחלות, ורק תבוא לשרת אותנו, ורק תבוא לפנק אותנו, ורק תהיטיב את החיים שלנו. כן, מה קורה אם יש לנו כלי שהוא סופר אינטליגנטי? גנדן. אז הפרקים הבאים יהיו לנסות לחשוב על המציאות הזאת. שאני לא יודע, יכול להיות שהיא אמציות היותר סבירה. אתה יודע, כי כמו שיש אולי ז'אנר של מחשבות אסכטולוגיות, אני לא יודעת אם איזה ז'אנר מפותח כמו הז'אנר הזה, אבל יש גם את צורת המחשבה של לדמיין את העולם שכולו טוב הזה.

את הגן עדן, את החריט הימים, איך נראה עולם כזה, זה גם סוג מסוים של מחשבות, אז בואו נעשה לדמיין את העולם הזה. אבל לדעת מה, אם רגע אני אוריד את זה אפילו קליק, גיא לא מגין לסופר אינטליג'נס.

גם אם פשוט יהיה פה מסה קריטית ואינטליגנציה שהיא עומדת לשירותנו. איך נראה עולם כזה? אז בואי ננסה לעשות את זה. אז כאן אני חושב שכדאי ללכת בעקבות מער של מקלואן. הבחנה, מאירת עיניים, פוקחת הודעה של מער של מקלואן על מה טכנולוגיה עושה לאנשים שמשתמשים בה. וזה נכון לגבי כל טכנולוגיה. caja מכון, החשמל זה קדמה, האינטרנט זה קדמה, סמארטפון זה קדמה, AI זה קדמה, ככה מרגיש קדמה, ככה נראה קדמה. המילה קדמה היא...

שיפוטית, היא אומרת, זה יותר טוב. כן, כי אנחנו אוהבים ללכת קדימה ולא אחורה, אז לכן מובלה בתוך המילה הקדמה שזה... זה התקדמות, זה יותר טוב. טכנולוגיה, עכשיו ברוך שזה יותר טוב. יש מוצר טכנולוגי חדש, והוא נוסף לחיים שלך, והוא משפר את החיים שלך. זה יותר טוב. אומר מקלואן, או ככה אני מציע להבין מקלואן. אחי זה לא קדמה זה עסקה

זה עסקת חליפין. רק זה עסקה שנראית ככה. הטכנולוגיה, אתה צודק. הטכנולוגיה מוסיפה לך משהו. אבל היא גם לא ככה נבחה משהו. עכשיו, למה זה נראה כמו קדמה תמיד? כי מה שהיא נותנת לך, הוא בולט והוא נוצאת. מה שהיא לוקחת ממך, זה בלתי נראה. וזה בין נלקח ממך ביציות, כי כמעט לא שמת לב שזה נלקח ממך. לכן זה נראה כמו שאתה מקבל... וכאילו אתה מקבל משהו אבל אתה בפועל גם עוסר משהו, לכן זה מרגיש כמו קדמה, אבל זה עסקה. אגב, אני אגיד בסוגריים שזה לא אומר שזה לא טוב, זה פשוט...

יש פה הבנה עמוקה של המציאות שאין טוב בלי רע. אין טוב שאין לו בו זמנית ביחד איתו אינהרנטית גם משהו רע ואיזשהו מחיר כמו ש... ‫כמעט שאין רע שלא בב ‫מביא ביחד איתו גם איזשהו טוב. ‫-ואלה סינסינים חושבים ‫שיש ין בלי ין.

יש, אבל זה לא קדמה, זה עסקה, והיא מיין בעיה, ומה שזה מוסיף לחיים שלנו זה גם לוקח משהו מהחיים שלנו, ועם טכנולוגיה המשגה היא, מה זה מוסיף לך? עוצמה. מה זה לוקח אימך? זה מנוון יכולת שיש לך הטכנולוגיה הראשונה שאבות אבותינו המציאו זה ככל הנראה גרזן האבן. כאילו לפני מיליון וחצי שנה נדמה לי. לאבותינו הקדמונים לא היו הומוסאפיאנס, אבל הם צעדו לקראת להיות מה שאנחנו.

אפשר לראות זה, אני עושה עם היעצי גרזה, כאילו, אנחנו לוקחים אבן ומשייפים אותה, משייפים את הקצה שלה והופכים אותה לחדה, ואז זה יכול להיות שיש באבן הזאת כדי לבדוש בשר. והשתמשו בזה כזה מיליון שנה בגרזן אבן, טכנולוגיה שיצרנו כדי לקחת מזון ו... לקטוץ אותו לחתיכות יותר קטנות. כן. שמה זה בעצם? זה outsourcing של פעולת הלעיסה. אני מתחיל את תהליך הלעיסה מחוץ לגוף שלי. ‫מה שהוא אומר, ‫אחד מההבדלים בבתי האדם לקופים, ‫קופים לא עשים 5-6 שעות ביום.

מה שאני ככה, איך אומרים בפיננטי? לא ללעוס, לבלוח. כן, כן. אבל שילמו לנו זה מחיר במירוצת האבולוציה. השיניים שלנו קצנו. הלסת שלנו נחלשה. הנה עסקת חליפין. אנחנו מכל פתאום עולם שלם של מזונות נפרס בפנינו. יש לנו יותר עוצמה, יש לנו פחות מיומנות. ‫האם אנחנו מסכימים ‫לעסקת חליפין הזאת? ‫-כן. ‫נראה לי שאיך ואחראים אלה. ‫-כן, אני מבסוטית ‫מהלסת הקטנה דווקא. ‫-כן. ‫אבל משהו נכנס, כן? ‫אם עכשיו נדלי כזה... ‫מלא מלא שנים קדימה.

ופתאום אנחנו יכולים להיות מתואמים יותר יכולים לשותף פעולה את יכולים לקבוע סדר יום, אני אעשה ג'וגינג בבוקר, ואז אני ילך לעבודה, ואז אני, בין חמש לשש, אני אעשה שיעורי בית עם הפת שלי, כאילו, פתאום יש לך הרבה יותר שליטה. על הזמן, ממעלה, על החיים, בגלל שיש לך שעון. וואו, זה המון עצמה. Pamanashame Alam Khushlasman. ‫מה שנקרא שעון פנימי. ‫-כן. ‫נכון, שעון ביולוגי. ‫הם הבינו מה המשמעות של... ‫הלוקיישן של השמש בשמיים, ‫והגובה של הצל, ‫והמידה של האור שיש ביום. ‫היה משהו תחושה טבעית לזמן.

התחושה הזאת התנבנה. היא נלקחה מאיתנו. על ידי מי? על ידי שעון. השעון שמדייק אותנו, שאנתנו להיות יותר מדויקים בזמן, נבן את חוש הזמן שלנו. שווה העסקת חליפין הזאת. ¡Adiós! ¡Adiós! ¡Adiós! פעם אנשים, היה להם חוש התמצאות בסיסי בעולם הזה. היה להם חוש כיוון, היה להם אוריינטציה, איפה זה המזרח, איפה זה המערב, ואיפה זה חובי בן גבירון, ואיפה זה בר שבע. היום, ה-GPS. יש לך עוצמה, אתה מגיע, אתה לא רק שאתה יודע איך להגיע, אתה גם יודע מתי תגיע, ואתה יכול להיות יותר מתואם, זה דבר מדהים.

לא, וגם להתחמק מפקקים, דיברנו על זה. דיבר, יש לך המון עוצמה. אבל משהו נלקח מאיתנו. מה נלקח מאיתנו? חושי התמצאות. חושי התמצאות שלנו. חד משמעית. הטלפון. ‫אני חושב שהי זכרתי ‫זה 50 מספרי טלפון בעל פה. לגמרי. עד היום, תאיר אותי באמצע הלילה, אני יודעת להגיד לך מה המספר טלפון אצל סבא וסבתא שלי בבית, ואצל החברה הכי טובה שלי, שאני כבר עשרים שנה לא דיברתי איתה, אבל אני יודעת את המספר טלפון שלה בבית של ההורים שלה. זה יכולת, היה לי, יכולת לאגור ידע, וזה...

היום הזה קרונתי לנו נחלש על אמת. אני לא יודעת את הטלפון שלי עצמי, את המספר. באמת? בטח שלא של הילדים שלי, אגב, אין לי מושג מה המספר היה הטלפון של הילדים שלי. אני מקווה שהם לא נעלבים מזה. הם לא מקשיבים, אל תדע. ‫לא, תאריכים שלי מהולדת, ‫אתה יודע, כאילו... ‫-אז רגע, מסוד אחד... ‫אצלי יש כף פרשת מים. ‫כל מי שהיה בחיים שלי עד...

הסמארטפון, אני זוכרת את תאריך יום ההולדת שלו. מאז שיש לי סמארטפון, אין יותר תאריכי יום ההולדת בתוך הראש שלי. אז הסמארטפון אין לי כך כל כך הרבה עוצמה, אבל הוא ניוון יכולת. אמיתית, שיהיה לה.

להבין שטכנולוגיה זה לא קדמה, זה עסקה, היא נותנת, היא לוקחת, מה שהיא נותנת זה עוצמה, מה שהיא לוקחת זה מיומנות, היא מחלישה מיומנות. סבבה, עד כאן מר של מקלוע. בואי ניישם את זה על האירוע הדרמטי שמתחיל להתרחש כאן. מה זה נותן לנו? מה העסקה? זאת השאלה. מה זה נותן לנו? בואי נסכים שאנחנו לא צריכים להסביר מה זה נותן לנו. כן, כבר דיברנו על זה. פחות או יותר הכל. כן. נותן לנו הכל. מה זה לוקח מאיתנו? איזו מיומנות זה מחליש אצלנו? אז בואי נתחיל לחשוב על זה. כשדעת, לכתוב זה דבר קשה.

‫כן, כל מי שמתנושא בכתיבה... ‫-זה דבר קשה. ‫מכיר את הקושי הזה, ‫את הסבל הזה. ‫-זה דבר קשה. ‫לעמוד מול דף... ‫במייקרוסופט, דף A4. לבן ולהתחיל לנסח משפטים ואתה משתכל עליהם וזה למספיק טוב, אז אתה מוחק וכותב עוד פעם ומוחק. וכותב עוד פעם, וזה פתאום מצליח, אבל אז זה פתאום צורם, אתה צריך... לשעות הסדר של המשפטים. זה באמת סבל, כאילו בוא נגיד, זה לא... לא לכרות פחם מתחת לאדמה בנטברטורה של 60 מעלות, אבל זה... זה עבודה, זה לחצוב בסלע. אבל יודעת מה קורה?

רק שאתה חוצב בסלב, ואתה כותב מאמר או ספר, או מה קורה לך שאתה חוצב בסלב? זה לקחת את השריר הזה של להרכיב מילים ומשפטים ופסקאות ולבנות משהו איזשהו מגדל של מילים שהוא עובד, שהוא אפקטיבי, השריר הזה, זה לקח אותו לחדר כושר ולאמן אותו. אתה מאמן את השריר הזה. והדעת מה התחיל לקרות לאנשים מאז, שצ'אט שיפי תהופיע בעולם שלנו, ומיד ואחר כך כל המתחרים, גרוק וג'מני וקלוד, שתשרי חזי אנשים כבר לא לוקחים בחדר כושר.

ש... תכתוב לי בבקשה פסקה, והוא כותב פסקה, ובמקום את הכותב של העסקה, אתה נהיה האורך של הפסקה. אז אני מאוד מאוד אוהב אורחים, חלק מחברי הכי טובים הם אורחים, אבל צריך להגיד את האמת. כתיבה מאמנת את השריר הזה יותר מעריכה Wer schriere sie?

הולך ומתנוון. אגב, מחר בבוקר, אתה גם לא תצטרך לארוך, בגלל שאחרי שהוא יכתוב, אתה תגיד לו, ועכשיו תארוך את זה יותר טוב. הוא גם יארוך את זה, זה כבר... הוא כבר היום עושה את זה. כן, כן, תוסיףו, מאור, תוסיף, זה לצח, כן. היה לי על זה שיחה הפרעת עם מישהו ש... סוג של חוקר מוח.

ודיברנו על זה, הוא אמר לי אנשים שמפסיקים לכתוב זה יש חלקים שלמים במוח שלהם שמתנוון, אתה מפסיק לכתוב מיילים, אתה מפסיק לכתוב מכתבים, אתה מפסיק, יש איזושהי פעילות נוירולוגית שלמה שהולכת ומתנוונת, ואז באופן מפתיע הוא אמר לי, שהוא כבר שנה נותן לג'מני לנסח עבורו ובמקומו את המחשבות שלו, והוא מרגיש שזה... שהמוח שלו מתנוון. כן, והוא חידש לי עוד משהו בכל התופעה הזאת. לא רק שהוא מרגיש שזה מתנוון אצלו, אלא שיש נפילה בביטחון עצמי שלו, הוא כבר לא סומך על היכולות שלו יותר.

הוא רק שנה כבר לא כותב הוא רק עורך וכבר לא כותב והוא איבד את הביטחון עצמי שלו שהוא בכלל יכול כן כי הג'מרי תמיד יעשה זה יותר טוב ממני, אז מה יש לי להוסיף? ואני חושב שזו התופעה הכפולה שמתרחשת כאן. הנפילה ביכולות לצד הנפילה בביטחון העצמי שלך להפעיל את אותן היכולות. וזה נדמה לי עד עכשיו החלקה פחות חשוב של מה שקורה כאן.

כי זה לא רק שהיכולת שהוא ינסח את המחשבות שלנו, הולכת ויתנוונת, ותלך ותתנוון, היכולת שלנו לחשוב את המחשבות שלנו. הרי ברגע שהוא נוסע איתי בנטל של לחשוב את המחשבה, אז הייתי פחות סוכב אותה לבד על כתפיים ש... או בכלל? אני כבר מפסיקה לשאת אותה בכלל. בכלל? זאת אומרת, אתה... הרי פעם אתה חושב מחשבה, ואתה אומר, וואו, אני צריך איזה, אני צריך למתוא כמה נימוקים שמגבים את הטיעון שלי. היום אנשים יכולים לשאול את ג'מיני تني 4 نימוקים לטיון הבא והבא והוא נותן نימוקים לא רעים בכלל

אבל עדיין המחשבה המקורית היא שלי. היום אני רק מבקשת ממנו לתת לי חיזוקים לטענה הזאת. כן. בעתיד הוא ייתן את המחשבה העתמה. נכון, אבל כבר עכשיו... אנחנו לא הולכים לחדר כושר כל כך, אנחנו לא רצים בעלייה, אנחנו רוצים ירידה, נקרא לזה ככה, אני רק צריך לחשוב על הטיעון, הוא יחשוב על הנימוקים, זה מחשבה לייט. כן. אתה מנסה לחשוב על מטאפורה, פעם, לגבש מטאפורה אפקטיבית, זה קשה. היום תני ארבע מטאפורות שמדגימות את הנקודה הזאת והזאת.

והוא נותן לך אותם ואז הוא אומר, היי, אני כבר לא צריך לחפש מטאפורות יותר. אני לא צריך לחפש נימוקים יותר. וכפי שאתה אומרת בעתיד, אני לא צריך לבנות נימוקים יותר. אני לא צריך לחשוב מחשבות יותר. אני לא צריך לחשב... הוא חושב עבורי. ויחד עם ההתנבנות של היכולת שלנו לחשוב תהיה התנבנות של הביטחון העצמי שלנו ביכולת שלנו לחשוב. הם פיתחו איזשהו דימוי של מקום עבודה שבו יש מישהו מאוד מאוד חכם, מישהו גאון, והרבה פעמים מישהו אחד גאון במקום עבודה, כולם מאבדים את הביטחון העצמי שלהם.

‫כי מה... כי נשאל אותו מה. ‫כי כל המחשבה שאני אחשוב... ‫-כן, כן, חוויה מוכרת. ‫-לא, לא, לא, לא נחצוף... ‫-לא, לא, לא. ‫זו חוויה מסרסת. ‫-זו חוויה מסרסת. ‫-כן. אולי זה יהיה החיים לצד הג'מנאי והצ'אט שי-ביטי ככל שיותר חכם, לא רק שאנחנו נהיה יותר טיפשיים, אנחנו גם כאן נאבט את הביטחון. אנחנו גם נדע שאנחנו יותר... אנחנו גם...

לשם זה נוסע, רציתי להגיד לשם זה נוסע בעתיד, אבל... בעתיד כבר כאן. כן. לא, וזה גם, זה קצת הנהרנטי לדבר, נכון? זאת אומרת, אם הטכנולוגיה, He intelligents. נכון. אז זה הדבר שזה הולך ללוון אצלנו. את האינטלק... כן, בגלל שברגע שהמציאו את האוטו, והתחלנו להשתמש באוטו כדי להגיע ממקום למקום במקום ברגליים שלנו, אז מה התנוון? הרגליים שלנו. אז אם הכלי הוא אינטליגנציה, וזה מה שאנחנו משתמשים בו, אז מה הולך להתנוון ילדים וילדות? זה... הטכנולוגיה היא מחלישה את מה שהיא מעצימה.

אנחנו נשיא אותך מהר, זה מעצים את התנועה שלך, אבל זה מחליש את עברי התנועה שלך, את הרגליים שלך, נכון? אתה רוצה לדעת מה השעה? אין בעיה, הטכנולוגיה תגיד לך השעון, יגיד לך כל הזמן מה השעה. אבל חוש הזמן שלך ילך והתנוון. אתה רוצה לדעת איך להגיע מכאן לשם? אין בעיה, הטכנולוגיה תגיד לך בדיוק איך להגיע מכאן לשם, הכי טוב, הכי יעיל והכי מהר, אבל חוש הכיוון שלך יתנוון. אין בעיה הטכנולוגיה תלמד אותך הכל אבל עברי הדעת שלך התנבנו מה זה עברי הדעת?

המוח שלנו. זה מה שהולך להתנוון. לשם זה נוסע. ככל שה-AI יותר חכם, הרגשי נחיתות שלנו מול ה-AI יגדלו, והביטחון עצמי שלנו, ביכולת שאנו לחשוב מחשבות, תדאך, אז... ייווצר כאן, אולי כבר מתחיל להיווצר כאן מעגל קסמים מחושף. שהיכולות שלי נפלות מרוב אי שימוש בשכל שלי. ולכן הביטחון עצמי שלי יכול אותי לחשוב גם נופל ולכן אני מפתח תלות בכלי AI

‫וכנוצא מהתלות הזאת... ‫הביטחון לעצמי שלי עוד יותר נפגע, ‫ואני עוד פחות עושה שימוש בסכת שלי. ‫בכות שהיא או יותר נפלות, ‫ואז ככה אני או יותר תלותי בו, ‫וככה זה מעגל לקסמים של ניוון. ‫אנחנו מכירים את זה עם הגוף שלנו. ‫כשאנשים לא עושים כושר... ‫אז הם נהיים יותר יפים ‫ויותר רוצים כזה לשבת על הספה, ‫ואז הם עוד פעם עושים כושר. ‫-כן, אבל רבור, רבור, ‫כל מי שעושה כושר יודע ‫שהחלק הכי קשה זה להתחיל.

וכמו שאתה עושה את זה פחות, אתה רוצה לעשות את זה פחות, והסיפור הזה של נפילת היכולות שלנו מול ה-AI יפתח תלות שלנו ב-AI וככה עשוי לראות הניוון של התבונה שלנו. אז עכשיו, בואי נחשוב על מה אנחנו באמת מדברים כאן. מה עסקה? האם זה פר לומר שהאינטליגנציה שלנו, השיח אלה שלנו? זה הלב של האנושיות שלנו? זה מה שהרמב״ם חשב. זה מה שהריסטור חשב. זה מה שאני תמיד חשבתי. להבדיל. טוב נו לא התכוונתי לזה ככה זה גם אם זה לא כל האנושות שלנו אנחנו יכולים לחלוק אולי אנחנו מדבר בפרק הבא על עוד מרכיבים באנושיות שלנו

שספוילר, גם הם הולכים לדבר. כאילו, אולי הפרדוקס הוא כזה, אנחנו מקבלים עוצמה על אנושי? אבל מפתחים יכולות תת אנושיות. או במילים אחרות, יש פה כלי שמאפשר לנו ביצועים. הרבה יותר חכמים, בעוד אנחנו הופכים להרבה יותר טיפשים. איך זה כבר קורה? זאת העסקה, זאת העסקה. תהליך דאיכה של ה-IQ. היכולו לנפילת ה-IQ. ‫זה מה שקורה כאן. ‫הבינה המלאכותית היא כל כך ‫הרבה יותר חכמה, ‫אבל בני האדם יפכו להיות ‫הרבה פחות חכמים. ‫וכמעט ביחד השאר, ‫ככל שהבינה המלאכותית ‫היה יותר אינטליגנטית, ‫אנחנו נהיה...

פרות אינטליגנטים. סליחה, זה לא יחס ישר. אני כבר השתבשתי מהבינה המנחותית, זה יחס הפוך. כן. ככל שעבינה. נשאל את הצ'אט איך לנסח את זה. כשהיה מדובר בגרזן והיכולת ללעוס, אז אתה יודע, עד עכשיו כל השאלות ששאלת, האם העסקה הזאת הייתה שווה? כן. שווה? כן. היה שווה, כן. האם שעון היד, העוצמה שהוא נתן לנו אל מול היכולת שאיבדנו לחוש את הזמן באופן טבעי, האם זה היה שווה?

‫כן, האם צעת הרכב ‫שאפשר לנו לנסוע לעבודה הרבה יותר רחוקה ‫וזה וזה אל מול השרירים ‫שאיבדתי ברגעים? ‫-כן, כן, כן. ‫-כן, היה שווה, היה שווה. ‫האם העסקה שנמצאת היום על השולחן ‫היא שווה? ‫-אני אומר שלא. אבל אני חושב שצריך להמשיג את ה... לא שזה... לא שזה משיטה. לא שואלים אותך, לא שואלים אותי. אבל המשגה הכי גבוהה של השכף חליפין? ושהאי היתן לנו עוצמה, וייקח מאיתנו, ינוון ויחליש את האנושיות שלנו. עכשיו יש שאלה, מה יותר חשוב לך? להיות חזק או להיות בן אדם?

האנושיות שלנו, צלם האלוהים שלנו? אם אני אכריש את פטרוס לשיחה הזאת? או העוצמה שלנו. ואני חושב שאנחנו אוהבים עוצמה. אבל אנחנו רוצים להיות אנשים בעלי עוצמה. אוקיי. צריך פה להבהיר משהו. כל מה שאמרנו עד עכשיו, זה...

‫בבסט קייס סנריו, זאת אומרת, ‫בפרקים הקודמים דיברנו ‫על התרחישים הדיסטופים. ‫-כן. ‫התרחיש הזה זה התרחיש האוטופי. שאיי בא לפנק? בא לפנק, בא לשרת, הוא רק רוצה לעזור, הוא רק רוצה לתת לנו עוד ועוד ועוד מהטוב הזה. זה... מאזינות ומאזינים, התרחיש האופטימי. האופטימי. וכשאנחנו ממפים בין התרחיש הפסימי, הדיסטופי לאוטופי, זה יבדי בין שתי תרחישים שונים. יש התרחיש ההשתלטות, שה-AI השתלט עלינו.

יוואלו החרארי, סאם הרס, אליה זרודקובסקי, ג'ברי הינטן. כל הינטן, כל המדברים על תרחישי ההשתלטות. אנחנו כאן נתחיל לדבר לא על תרחיש ההשתלטות, אלא על תרחיש ההתנבנות. בבס קי סנריו, אם הוא לא משתלת עלינו, הוא מנוון אותנו. בתהליכה התנבנות אליהם של האינטלקט שלנו, וגם כן של עוד חלקים מהאנושיות שלנו, שאנחנו נמשיך ונפתח אותם, ונברר אותם בפרקים הבאים. אבל אולי כדאי כבר להגיד איזשהו ספוילר. זה לא הולך להיות טוב. זה ישמע לא טוב, אנחנו לא הולך להיות פסימים. אנחנו גם ננסה להציע,

תרחישי ההשתלטות זה... זה בשם התחלטים. הם צריכים... הם צריכים לפתור את זה. כן. תהליכי ההתנבנות לחשוב עליהם זה בשביל אלו. זה בשביל מפלג נפלג. וחושבת המחשבות. בפרק הבא נמשיך את המסע שלנו בעקבות תרחישי ההתנבנות, ואם הפעם דיברנו על התנבנות היכולות הקוגניטיביות שלנו, בפרק הבא נדבר על מה הבינה המלאכותית תעשה ליכולות הרגשיות והחברתיות שלנו. תודה לניר לייס ולאור שמיר ארוחים, למיכל עטייס ולאייה לוית על ההפקה, ולניב הגולדברג ולמתן חיים מצוות הדיגיטל.

כל העונות הקודמות של לפלגת מחשבות זמינות ביישומוני האסקטים, וגם באתר בית אביכן שם תוכלו למצוא תכנים מעולים נוספים.