המלחמה האחרונה: איראן כמעבדה | ספיישל 4

אתם מאזינים להסקט של בית אביחי. They get their funding from Iran, they get their training from the Iran. Options are on the table. That deal is an embarrassment to the United States. שלום, אני אפרת שפירה רוזנברג ואתן מאזינות ומאזינים למפלגת המחשבות. ההסקת שבו מיכה גודמן ואני מדברים על הרעיונות שמאחורי הפוליטיקה. ועכשיו אנחנו מברקים מיוחדים על הרעיונות שמאחורי המערכה הגדולה מול איראן.

תיאוריות פיזיקליות בדרך כלל נבדקות במסגרת ניסויים מדעיים במעבדות. אבל תיאוריות פוליטיות העוסקות באופן שבו חברה צריכה להתארגן, לא יכולות להיבחן במעבדה סטרילית באוניברסיטה או במכון מחקר. לטוב או לרע, ההיסטוריה היא... היא המעבדה שבוחנת יעילות של תיאוריות פוליטיות. ואף על פי שהמנת הלסינקי אוסרת ניסויים בבני אדם, איראן של המאה השנים האחרונות נעיתה למעבדת ענק שבה נעשו שני ניסויים אדיבי ממדים. הפרק הקרוב הוא סיפורם של שני הניסויים.

מה הקשר בין תרבות הביטול של ה-Walk לתיאולוגיה של הייתול החומני, ולפי ג'רי סיינפלד, מה צריך לעשות כדי לשבת במקום? שלום מיכה. שלום אפרט. המלחמה הזאת. بين איראן לבין ארצות הברית וישראל. כן. זאת בעצם דרך אחת להסתכל עליה, כבר עכשיו אמרתי אותה. מלחמה בין... מדינות. מדינות. הישויות הנאבקות הן ישויות פוליטיות. נכון. אבל יש עוד דרך להסתכל על זה, יותר בעומק, לא מדובר פה רק במלחמה בין מדינות, Ben civilizatie.

זה בעצם התנגשות סיביליזציות, נכון? בעצם חזרנו להנטינגטון. חד משמעית. שחזה את הדבר הזה. כן. אולי חלק מאיתנו דמיינו איך נראית התנגשות הסיביליזציות הזאת אחרת, אולי אפילו הוא דמיין את זה קצת אחרת. А воль бассов, боссов. Алземедоба алитнегшут бе на сивилизация. Ha Muslimit ou Islamistit leven a civilizatia maravit. הציבליזציה שמאחוריה היא בהכרח איסלאמיסטית אבל הרפובליקה האסלאמית מייצגת את האיסלאמיזם היא עכשיו עומד בחיכוך בהתנגשות גבוהה עם הציבליזציה המערבית

ועכשיו צריך ישר לקורא כאן. כדי להבין את ההתנגשות הזאת אנחנו צריכים להבין... את ההיסטוריה שלה. כי היא לא נולדה היום, ההתנגשות הזאת זה לא... היא כמובן לא נולדה היום, אבל היא גם לא נולדה ב-79, כאילו במהפכה האסלאמית. כי כשאנחנו מדברים את האסלאמיסים, אנחנו מדמיינים... ציבליזציה קושלת, ענייה, עולם שלישי, מול המערב המתקדם והמפותח. אבל אם היינו עושים רוויינד, 600 שנה האחורנית, הולכים למאה ה-14, למאה ה-13, ואנו מסתכלים על אירופה,

יעני, המערב מה שאנחנו מחנים היום ועל העולם המוסלמי מה היינו רואים? תמונה הפוכה היינו רואים תמונה הפוכה האסלאם בימי הביניים יודע מה שהיום המערב הדבר המפותחי ביותר, המתקדם ביותר, המדעי ביותר, הרציונלי ביותר, הפילוסופי ביותר, שלומדים את הרעיונות שלהם, מהם מהמוסים, אגב, זה כהל את הרמב״ם. שכשהוא כותב את מורה נבוכים, הוא כותב את זה בערבית.

ושהוא לא חשב שיש יהודים משכילים שיכולים לך להבין את הרעיונות שלו שהם לא דוברי ערבית כי זאת השפה של ההשכלה ומורה נבוכים מכתב אחרי שהוא נשם לראות את המיטב שהציבליזציה האסלאמית עוברת הערבית את איבן בג'ה, את אלפראבי, את איבן סינה. ולא רק בפילוסופיה, בשירה, במתמטיקה, במדע. הם היו הדבר הכי מתקדם שיש. והברברים, הפרימיטיביים, האירופאים, הם היו מאחורה. אז אחת מהחידות הגדולות ביותר של ההיסטוריה זה... מה קרה? מה קרה?

התרבות האיסלאמית, התרבות עוברת הערבית שמאמינה באיסלאם מה קרה שהדבר המתקדם הזה הלך ונחלש והתנוון עד שוגע למצב שבו הוא לא מביא לעולם חידושים מדעיים ולא חידושים פילוסופיים אלא היא נהייתה מאובנת וקשוחה וסגורה. זאת לא שאלה שאנחנו שואלים, זאת בעצם שאלה שהעולם הפנים איסלאמי שאל את עצמו. נכון, והרגע שבו... הוא לא אכלה להכחיש את הדעיכה של עצמו יותר. זה היה אחרי שהאימפריה האותמאנית הובסה והתפרקה במלחמת העולם הראשונה. כי האימפריה האותמאנית נתפסה ונחשבה בתור הנציגות האחרונה שהיה בעולם לכוח אסלאמי.

כי האימפריה האותמאנית עדיין החזיקה מעצמה, ואנחנו ניברו בה חליפות. אז 1918, תום מלחמת העולם הראשונה, זה גם כנתפרקו את החליפות ששמרה על רצף בדמיון ההיסטורי המוסדמי, מי מוחמד ועד 1918. וכוחות המערבים שהביסו את האימפריה העותמנית, הצרפתיים והאנגלים, הוטטו משהו לכל המרחב האיסלאמי. משהו אצלכם השתבש. והם באמת אמרו לעצמם, זה השאלה שברנרד לואיס לימד לשאול בספר שלו, מה השתמש? ולשאלה הזאת, באופן נורא נורא מעניין, ניתנו שתי תשובות.

הפוכות. תשובה אחת של מושטפה כמל, אגב, דיברנו על זה באחד הפרקים שלנו, אחת של מושטפה כמל, האבא מייסד של טורקיה המודרנית, את הטורק, בתורקית האבא של טורקיה. וחסן אלבן, האהבה מיישד של האחים המוסלמים.

שהוא תחנה חשובה מאוד בעיצוב האידיאולוגיה האסלאמיסטית, שאלה אנחנו מדברים עכשיו. כן, זאת אומרת שבעצם יש פה שאלה, מה השתבש? מה קרה לתרבות האסלאמית? שגרם לה להישאר מאחור. לשאלה הזאת יש שתי תשובות הפוכות. כן. אז שאתה טורק שואל, מה השתבש? הוא אמר, למה אנחנו, האותמאנים, הפסדנו? בגלל האסלאם. הישלאם זה משקולת כבדה היא הכבידה עלינו היא הורידה אותנו אגב, יש המון אמת בניתוח של מוסטרפה כמל. אמפריה אוטמאנית בגלל ההיבטים הדתיים שלה, למשל היא הצטרפה מאוחר למהפכת הדפוס.

כי הם חושבים שהדפוס באיזשהו מובן הופך את השפה הקדושה לזולה. אגב, יש לזה הרבה אמת קונקן, אבל ברגע שאתה לא עולה על הרכבת שמהפכת הדפוס, ובמערב אינפורמציה היה משהו מהיר, וצטרך באימפריה האותמאנית בגלל סיבות עתיות אינפורמציה נשארת משהו איתי. נגזר עליך להישאר מאחור. וניל פרגסן מראה עוד דוגמאות לאופן שבו האימפריה האותמאנית הסתגרה מפני מדעה מודרנית, טכנולוגיה מודרנית. יש הרבה מאוד סיבות לראות את האמת בדבריית הטורק. אנחנו, מה שהשתבש, הסיבה שאנחנו הפסדנו והובסנו והושפלנו, זה בגלל האסלאם. מה הפתרון?

...להתנער מהאסלאם? ...להשיל מעצמנות האסלאם? אסלאם יישאר משהו. ‫פרטית. ‫-פרטית. ‫-כן. ‫כל אחד עובד את האל בעצמו... ‫היה מוסלמי בביתך, ‫ואדם בצדך. ‫-ואדם, ואדם, טורקי, לאומי, ‫חילוני, מודרני. ‫ועל פי את הטור... כשאנחנו משילים מעצמנו את האסלאם והפרויקט החילון של טורקיה, של אטאטור. ‫שהוא מוריד את הכיסוי ראש מנשים, ‫שהוא משנה את הכתב ללטינית. ‫זה טירוף, ‫זה משנה את האותיות ‫להותיות לתיניות, ‫ונסה לומר, אנחנו מערבים.

יש התבטות של מוסטפה כמל, שניל פרגוסן מביא, שהוא אומר, יש רק ציביליזציה אחת בעולם, וזה המערב. ולכן אם אנחנו רוצים להיות אנשי ציביליזציה אמיתית מתקדמת, אנחנו חייבים להיות מערבים. מושטפה כמה לבין ככה יציר הזמן. כדי להתקדם, כדי להיות מודרניים, צריך להיות מערבים. כדי להיות מערבים, צריך לשים את האסלאם בתוך המסגד, אבל לרוקן את הרשות הרבים מנוכחות מוסלמית. זה פרדיק מתמוסתפק.

ובאופן מדהים. כן. במקביל למוסטפה כמל. ממש במקרק ואי כמה שנים אחר כך. התפתחה תשובה בדיוק הפוכה. שחסן אלבנה שואל, מה השתבש לפעם האסלאמ היה דבר המפואר והגדול הזה? שכבש חצי מעולם? בפחות דימי השנים, היה פעם לאסלאם עוצמה. מה קרה לאסלאם? תשובת חסן אלבנה, זה לא שאנחנו נפלנו בגלל האסלאם, נפלנו בגלל שנטשנו את האסלאם. נפלנו ביה שלנו מספיק מוסלמים. והקריאה של חסן אלבנה היא שהאסלאם זה דת קולקטיבית, דת שצריכה להנהיג את המדינה. וכשהאסלאם ינהיג את רשות הרבים, הבעיות שלנו ייפטרו.

בעיות של עוני ושל פשע ושל כיתוב פנימי, הכל ייפטר. האסלאם הוא יאכל. הסיסמה של האיכואן של חיום מוסלמים, האסלאם הוא הפתרון. כמו שהקומוניסטים אמרו, קומוניזם זה הפתרון. وبالمערב אמרו הקפיטליזם זה הפתרון או הליברליזם זה הפתרון ובאיטליה אמרו הפשיזם זה הפתרון אומרים האסלמיסטים, וזה אסלמי, האסלמיזם. זה האסלאם הוא הפתרון, האסלמיזם, האסלאם, זה לא רק איך לעבוד את האל, זה הרעיון של... איך לחיות. איך לחיות, איך... guess what, מה חסנת בן אומר? המערב הוא הבעיה, והאסלאם הוא הפתורם, אנחנו חלשים בגלל שזוהמנו.

על ידי ערכים מערבים ותרבות מערבית בגלל שהכנסנו את האסלאם למסגד ובגלל ששכחנו מה זה להיות מוסלמים במרחב הציבורי, כן? הפכנו את זה ברוח המערב, עשינו מערביזציה של האסלאם, והפכנו את האסלאם לדת פרטית אינדיבידואלית. צריך להחזיר אותה להיות דת קולקטיבית שנוכחת במרחב הציבורי, ואז אנחנו נחזור... לאיך שהיינו בתקופת מוחמד. יש לכל אותה לכל אחד הם כנראה סיפור משל עצמו כמובן, וזה הולך להתפתח ולהתעצב. אגב, סיפרנו גם את הסיפור של האיסלאמיזם בפרקים שעשינו באמקל אבי. אחרי אמקל אבי. אחרי, כן.

אז את דרך לתארל קרא לו למי נכנע זאת.

אז בואו רגע נשים בצד את המשבר של האסלאם המודרני, ונקפוץ לתולדות איראן המודרנית, ונראה איך הדברים מתחברים, כי בין 1925 ל-1979, שלטה באיראן שושלת פלאבי. האב רזה חן, או אחר כך רזה שע, והבן שלו מוחמד רזה, שניהם בעצם יצרו איראן שמנסה להגשים את אחת משתי התשובות לשאלה הזאת. אז רזה חן, מי הרזה שע?

רזה חן, מה האידיאולוגיה של אורה ומושל באיראן? זה אידיאולוגיה שהתעצבה בסוף המאה ה-19 באיראן, וכל מיני אינטלקטואלים, כמו אקון זדה, מקווה שאני אוגה את השם שלו נכון, שבאו ואמרו דברים דומים למה שאנשי תנועת הנאורות במערב, כמו וולטר, דיברו במאה ה-18. مشאירה אותך מאחור, הדת מחלישה אותך, התנאי לקדמה זה להשיל את הדת. هאם את זה התחילו להתבשל כבר בסוף המאה ה-19 באיראן? מלא רזע שעפל אבי? לוקח את הרעיונות האלה? והוא נותן לרעיונות האלה את העוצמה הפוליטית של המונרכיה ומתחיל לקדם אותן.

ומי המודל הכי קוי של ברז השעה? מוסטפה כמל, מוסטפה כמל. הוא מבקר בטורקיה, מקבל השראה, תראה, הוא לא רדיקלי כמו מוסטפה כמל, הוא לא משנס את הכתב למשל. אבל מה שמושטף הקמל עושה בטורקיה זה המודה לחיקוי למה שרזה שע פלהבי ניסה לעשות באיראן. וכשהבן שלו ב-1941, הבן ה... נכון, הרי... דיברנו עליו באחד הפרוקים הקודמים. נכון. הילד המפונק שהגיע משוויץ מהפנימיה. כן. שהוא, במיוחד ממש נהיה, כשהוא מחליף את האבא שלו, הוא ממשיך את הפרויקט משווה ומעלה המהפכה.

הוא מוביל, רגע מסוים, בשנות ה-60, מהפכה שאנחנו רגעים לחשוב על מהפכה כמשהו שעושים מול השלטון. זו מהפכה שעושה השלטון. לכן הוא כנעד זה מהפכה לבנה. וזה מהפיכה של תיאוס, אבל זה גם מהפיכה של השכלה ודחיקת כל אנשי הדת למקומם הטבעי, חזרה אל תוך המסגד. מי שילמד את העם זה לא אנשי הדת, אלא זה הממלכה. זה איראן. אגב, הוא הכניס את הצבא לתוך הכפרים ולתוך בתי ספר כדי ללמד אנשים מבוגרים, השכלת מבוגרים, היו שם אחוזים מאוד מאוד גבוהים של אנלפבטיות.

והכניסו חל חינוך כזה, את הצבא, לתוך הכפרים כדי לחנך אנשים מבוגרים, ללמד אותם קראו הכתוב, לחנך נשים... בדרך אגב, לכיסוי ראש תמיד יש כאן תפקיד. ברור. אצל האבא שלא אומר שחיווי נשים להוריד את הכיסוי ראש. So, you push a kiss or lost them? ואצל הבן שלו, אצל מוחמד רזעשה, אני לא יודע אם הוא כפה על נשים להוריד את הכוסי הראש, אבל נראה לי שהקשה מאוד להשיג עבודה.

כן. אם בחברה ממשלתית, המשרד ממשלתי, אם את מגיעה לרעיון עבודה, אם הקליסוי הראש, אז כאילו, מעוטט, את... את לא מבינה את האירוע, את לא חלק מהמהפכה הלבנה, את לא חלק מהחילון והמערביזציה. כשרואים פוטג' משנות ה-60 וה-70 בתהרן, זה נראה מקום די מערבי. זאת אומרת, ודיברנו על זה כבר לא מעט, נשים בחציות מיני, ותסרוקות מערביות, וגברים עם החליפות. זה המורשת של פלווי. זה הם קנו על מלא... קדמה גם טכנולוגיה, שכרים מאוד גדולים. אנחנו כדי להיות מודרנים צריכים להיות מערבים ואנחנו צריכים להשיל מעצמנו.

את האסלאם. חלק מהסיפור הזה של להשיל מאיתנו את האסלאם, זה בעצם לחזור לעבר הקדם אסלאמי. וזה באמת מה שהשושלת הזאת של פלוויניסטה לעשות. ‫היא עשתה טקסי ענק ‫על הקבר של קורש כדי להזכיר ‫שאנחנו היורשים של קורש ‫ושל האימפריה שלו. ‫אנחנו כבר דיברנו על זה ‫לא מעט בעונה הלירה, נכון? ‫-כן. פרויקט המערביזציה של כאילו ללכת קדימה, בעצם מסתדר עם הפרויקט הזהותי הגדול של האירניזציה ושל השיבה אל העבר. בנרטיב שלהם,

כל הציביליזציה המערבית, המקור שלה, זה בעבר האיראני הפרסי הקדום. זה הנרטיב שלהם. הם סבורים שקורשו אהבה ביצד של זכויות אדם. ולכן כל הריון המערבי הזה הוא בעצם איראני, וגם כן שכל הדתות של המערב, המקור שהם הדת הזורו-אסטרית, ו... והשפה המערבית היא בעצם השפה הפרוטו-הוטו-אירופית, שבעצם דיברו הארים, אלו שקוננו את אריאנה, את איראן, אז יש להם נרטיב. שכל המערב מגיע מאיראן העתיקה. ולכן, ככל שם יותר מערבים הם לא מפנים את הגב שלהם לשורשים שלהם, כשמערבים הם מתקרבים ומתחברים חדש לשורשים שלהם.

זה היה מהלך הדיאלקטי המפואר של אבו בנו, של שושלת פל אבי, אנחנו הולך קדימה ובכך נלך אחורה. נהיה מערבים ובכך נהיה אותנטיים. לא דיברנו על זה באמת לעומק בעונה על איראן, ואפשר לחזור לשמוע דרכים האלה.

זאת אומרת, אמרנו אחרי מכם את העולם הראשונה, יש שתי תשובות לשאלה מה השתבש. מושטפה כמל זה שובה אחת, והתשובה הזאת מומשה באיראן בין 25 ל... متפתחת התשובה השנייה. ‫עכשיו, פה יש משהו מדהים. ‫כשחרסן אלבן הבא ואומר... ‫במצרים. ‫במצרים, בסוף שנות ה-20. ‫כמל, אתה טועה. المعرب هو لا הפתרון, المعرب והנוכחות المعربية זה הבעיה והاسلام הוא לא הבעיה, اسلام הוא הפתרון, הכל הפוך כשהוא אומר את זה

אין אף מדינה בעולם שעושה את זה. שעושה את זה. הפוך אפילו, הפוך. כל המדינות הערביות, מדינות הלאום הערביות, מצרים ועיראק וכל המזרח התיכון. ‫הן כולן מדינות שנשלטות ‫על ידי שלטון חילוני. ‫-חילוני. ‫ושלטון חילוני שרודף. ‫את האחים המוסלמים... ‫-את הרעיון האסלאמיזם הזה. ‫-את האסלאמיזם הזה. ‫נכון, האחים המוסלמים, ‫זה האסלאמיזם, ‫של להפוך את האסלאם לפוליטי, ‫האסלאם הוא הפתורן הרעיונות האלה.

שמו בכלא במצרים את מי שדיבר בשם הרעיונות האלה וקידם אותם. מה זאת אומרת? את חסן אלבנה עצמו. אומרים שהשלטונות ארגו אותו. זה לא היה כזה בוטה, אבל אומרים שהשלטונות הם בעצם אלה שהארגו אותו. מדינות? שרובם מוסלמים, דוברי הערבית, כל המזרח התיכון הזה הם רדפו את הרעיון האיסלאמיסטי. אז האיסלאמיזם הרעיון הזה לא נעושה באף מדינה במזרח התיכון. עד 1979. מה זה חומני? זה לקחת את הרעיון הזה, שעמד בפריפריה, שתוביד נרדף על ידי מדינות, ולהפוך את הרעיון הזה לרעיון של מדינה. לרעיון המארגן של החוקה, של המדינה, של ירן.

זה מעניין, זה רעיון שנוצר בקרב הוגים סונים, אבל האקספרימנט הראשון היה במדינה השיעית, אבל חומני אמר זה אקספרימנט לא בשיעה. אנחנו מהפכה אסלאמית. זה אקספרימנט באיסלאמיזם, ואנחנו נגיע מדינה שתוכיח שזה יכול לעבוד. As Mayots שהכן לכן למה הראשונה נצרו שתי תשובות לשאלה מה השתבש, ובאיראן, יישמו את שניהם את הרעיון הכי חילוני המושטף הקמאלי מיישמים באיראן ואת הרעיון האסלאמיסטי איראן זה המקום היחיד שמגשימים אותו But Irania Ma'abadah Shel Sterra Yono Chenot Sruk Chuvala Shela Ma Ishta Besh.

וכל זה במאה שנה. כן. זאת אומרת, אם אפשר לומר כזה 1925, ‫רזה... רזה חן הופך להיות רזה שע. ‫-כן. ‫אז אנחנו 101 שנה אחרי. ‫-וזה כמעט חילי 50-50, ‫זאת אומרת בערך 54 שנים. HEM GILONIM KAMALISTIM זאת אומרת, המאה השנים האחרונות של איראן זה מעבדה של... של שתי התשובות הגדולות וההפוכות שניתנו לשאלה. מה השתבש ומה גרם לסיביליזציה האסלאמיסטית, לאבד מכוחה ומהובלתה את העולם. ואם נסתכל רגע עוד מבט על האיראן כמעבדת ענק של שתי אקספרמנטים פוליטיים מנוגדים והפוכים לגמי... בדיוק הפוכים.

אגב, השופך את איראן למשהו מקום כל כך מעניין. תחילת ללדות את הרעיונות. איזה מקום מעבדה של שתי הרעיונות. וכל כך טיפוסי לאיראנים לעבור מקיצוניות אחת לקיצוניות השנייה. זה כל כך שם.

אם נסתכל רגע לפרשנות הייחודית שחומני נתן לרעיון האיסלאמיסטי, ما זה אומר שהמערב הוא הבעיה? המערב הוא הסתן. שהוא תפיסה דמונית של המערב. ומאיפה הוא מגיע מלך חומן את התפיסה הדמונית הסתנית של המערב? מאיפה זה מגיע? פה זה קשור לפרשנות שחומני מציעה והמעגל האינטלקטואלי בקרבת חומני מציעים. או שלא יזיהו לפרקים שלנו, או ששכחו. לא, די, לא יכול להיות. לא יכול להיות שיש אנשים שלא יזיהו לפרקים האלה. כן, אבל ששכחו, אני בטוח שיש. כן, ואת זה אני מוכנה לקבל. אז נכת של נביא מוחמד, אימם חוסן.

חי בתוך העולם לא עוגן. למה העולם לא עוגן? כי הוא באשר הוא נכת שהנביא אמור היה להיות המחליף של הנביא. החליף להיות השליט של העולם האסלאמי של החליפות. אבל זה לא הוא. כי המושלמים הלכו לכיוון אחר. ובתקופה הזאת, מי ששואט על עולם המושלמי, מהבירה בית המסק, זה אדם בשם יזיד. החליף המשלית של בית אומאיה. אז בתפיסה השאית, האדם הלא נכון מנהיג את העולם המוסלמי, והאדם הנכון, הקדוש, אימם חוסן. לא רק שהוא לא מנהיג, הוא נרדף. הוא נרדף, וכשהוא עושה דרכו.

מחצי הרב, לאיזשהו מקום בעיראק שבו אולי יש קהילה בקופה שאומרת בוא תהיה המנהיג שלנו. היזיד, החליף הסוני, מפרש את זה כמרד. אגב, זה... בצדק, כן. הוא שולח את החיילים שלו בשביל לעצור אותו. בשלב ראשון עושים עליהם עצור על האמם חוסן, שזה הנכד שהענבי. הן נכד שנביא מוחמד. הם עושים הצהר עליו ועל כל השייר השניתו. כולל נשותיו וילדיו. ובשלב ראשון מייבשים אותם לטרליסט. זאת אומרת, אינם שום נגישות למקורות מים.

ובשלט שני, הרגע ההזוי והדרמטי של הסיפור. חניף יזיד שולח את חיי עליו להסתער על כל החבורה הזאת, ולהשכות אותם אחד אחד. אבל הרופא דמינה, זאת אומרת, נראה, אמרנו את זה כמה פעמים, אבל אין גבול לכמה אפשר... להתפעל מהדבר הזה. שצועקים עלה הוא אקבר, ושוחדים את הנכד שהנביא מוחמד. וזה מדהים. רופאים יותר. האירוע הזה... הוא אירוע, שבתודה בזיכרון השיעי, הוא אירוע שקרה, אבל הוא הרבה יותר מאירוע שקרה, זה אירוע שקורה, להיות שיעי,

זה לשחזר כל יום מחדש את הכאב, את הסבל, את הדרמה שהתרחשה בקרבלה. זה הסיפור של קרבלה. כי זה מתרחש בקרבלה. זה המקום. וזה מתרחש ביום העשירי של החודש הראשון, האשורה. وبאיראן היו אומרים כל יום הוא האשורה וכל מקום הוא קרבלה. הוא רוצה לומר זה לא אירוע היסטורי, זה אירוע מיטי, זה לא קרה להם, זה קורה לנו. עכשיו, היא מטורת ההיסטוריה כשחזור תמידי. של הקרב בקרבלה. אז איך אתה קורא את זה? אז המהפכנים שעמדו לצידו של חומני, כמו למשל האינטלקטואל הגדול שהזכרנו אותו, אלי שרייאטי.

הם קוראים לתוך הסיפור הזה, הם עושים את המהלך הפרשני הבא. קודם כל, בצד אחרי של המדרס יש לנו את החליף יזיד שהוא החזק והרע. בצד השני של המדרס יש את האמם חוסן שהוא החלש, אבל הקדוש והטוב. ולאט לאט הם התחילו לתפוס את חלף יזיד כסמל לכל הכוחות העוצמתיים והרעים והמדגים. ואת האמם חוסן בסיפור הזה גם הוא סמל לכל הכוחות החלשים המדוקאים. החלש הוא הקדוש. כן, בניגוד לאינטואיסי המערבית. אגב,

של... אמריקאי. אמריקאי. אמריטוקרטי. כן, של הזדהות עם מישהו שהוא חזק, ומישהו שיש לו כוח, ומישהו שמצליח איתו אתה מזדהג. יש לג'רי סיינפל בדיחה כל כך מוצלחת, שכשאתה יושב במטוס... Μ�חורה ב-Economy, ואתה מסתכל כזה מקדימה תורת החבר'ה ב-First Class. אז אתה קם כזה להציץ לפחות, היא התקרב, ואז הדיילת סוגרת את הווילון, והיא אומרת החשב, ואז אומר ג'וי סיינפלד, מה הסאבטקט שהיא סוגרת את הווילון? הסאבטקט, הסאבטקט הבא. אם רק היית עובד יותר קשה. זאת אומרת, החלוקה המעמדית, אל מהי מידע? מי שיושבי מקדימה במטוס?

הם אנשים שעובדים קשה הם האנשים המכשרים. זה המיתוס של אמריתוקרטיה. ולכן במערב מעריצים הצלחה, הצלחה זה אומר מידות, זה אומר עבודה קשה, זה אומר זהה, זה אומר יוזמה. לא, וגם אתה רוצה להגיע לשם, אתה רוצה להגיע לביזנס. אם אתה הגעת לביזנס, יימן שאתה עושה משהו נכון בחיים שלך. זה המיתוס האמריקאי. מה המיתוס השיעי? זה שיושב קדימה הוא מושחת. הוא רע. זה אתה לא רוצה לשבת שם אתה רוצה לשבת מאחורה

ולא בשורה הראשונה של הפרימיום, שיש מקום לרגליים. אתה רוצה לשבת בשורה שצמודה לשירותים. שכל הטיסה, שכל הטיסה, אתה שומע את המנעול הזה של הדלת של השירותים. אם אתה חלה. אם אתה מובס וסיבן שאתה קדוש, זה אינטואיציה הפוכה. אלוהי לא נמצא היום המצליחים. אלוהי נמצא... רציתי להגיד אלוהים נמצאים עם המובסים, אבל זה יותר נכון לומר, המובסים נמצאים עם אלוהים. בעצם זה שהם מוכנים לספוג את התפוסה ואת ההשפלה ואת הייסורים, ומתמידים על זה, זה הוכחה לכך שהם קדושים. זו האינטואיציה השיעית.

‫ואז כשמתייחסים על האינטואיציה ‫שהיא אופן אבסטרקטי, ‫יוצא שהחזק יש משהו דמוני בעוצמה, ‫ומשהו קדוש בחולשה. למה הם סתנים? כי הם הנציגים היום של יזיד של הרע החזק השולט ומי זה המושתמים? כל המושתמים כולל הסונים ובעיקר הפלסטינים מה הם? האמא המחוסן, הסובלים, המדוקאים. אמא הקדושים הסובלים. או הצדק. ובין אם זה, אם אתה חזק סימן שאתה צודק, מטרה סימחוס היווני ימינו בזה. אם אתה חזק סימן שאתה צודק, או אם אתה חלש סימן שאתה קדוש או שאתה צודק, זה קשל קטגוריאלי.

זה כמו להסיק במידת הנעליים שלך את כמות ה-IQ שלך. אין במידת הנעליים שלך אינפורמציה על כמות השכת שלך. ובאותה מידה, אין בכמות הכוח שלך אינפורמציה על כמות הצדק שלך. אבל אנשים תמיד עושים את הטעות הזאת. ומה שמעניין, אנחנו רואים היום את הטעות הזאת בשתי מרחבים שונים. כן, בשני הצדדים הרעיוניים של המלחמה הזאת. בשתי הסיביליזציות משני צידי המטרס של המלחמה הזאת, שמפה בעצם התחלנו. ברור שבאיראן אנחנו מבינים שזה עומד שם, בין השיעה הזאת שכינינו אותה במהלך העונה, השיעה האדומה, השיעה הזאת שאומרת,

אנחנו תמיד עם המוסתעזפים, אנחנו תמיד עם המדוכאים, החלש תמיד צודק. אפילו כשאנחנו חזקים, אנחנו בעצם חלשים. כן, כי אנחנו קורבנות של המערב ושל הנופוז ושל הזה ושל הזה, לבין אלה שנמצאים שם והם מתנגדים לדבר הזה, כן, ולא רואים את זה ככה, אבל המפתיע הוא... שתפיסת העולם הזאת נמצאת, גם מעבר לים, גם מהצד השני של המטרס. נכון. ועל זה דיברנו דווקא בעונה על התנועה הפרוגרסיבית. נכון, כל התנועה הפרוגרסיבית.

שהיא תנועה שהתפשטה בצורה מהירה בכל ארצות הברית המשכילה, בכל האוניברסיטאות וביימק הסיליקון, בכל המחווים יותר אינטלקטורליים, יותר משכילים, הבונטן הפרוגרסיבי. אם אתה חזק, זה כבר לא מעיד, זה כבר לא הסיפור האמריקאי של פעם על עבודה קשה. זה לא ג'רי סיינפלד, מהבדיחה? שלא מעיד על כך שעבדת קשה. זה מעיד על זה שאתה מושחת. זה מעיד על שקנפת. ניצלת את זכויות היתר שלך כדי להצליח על הגב של החלשים שדיקאת. ואם אתה חלש?

זה אומר שצריך להאמין רק לנער עטיב שלך, ולהקשיב רק לנער עטיב שלך. אם אתה חלש, זה בגלל שמישהו דיכא אותך, ולקח ממך דברים שלא יוצאים לקחת. וזה אומר, אשים אומרים, אתה חלש. המזהים חולשיים קדושה. It's like progressivim, Misaim Khushaim. צדק. כן, עכשיו, בגלל שהם פוסט-מודרניסטים, לא ממניחים שצבר כזה צדק, אבל הם כן אומרים, אוקיי?

אבל זה הכל שצריך את הכל הדומיננטי, זה הנרטיב שצריך להישמע, זה הנרטיב שהיחיד שמגיעה לו במה, ואת כל השאר אנחנו צריכים באיזשהו מובן לבטל ולהשתיק, וזה ביה שהם קיבלו את הבמה, שאתם יותר מדי זמן, עכשיו זה התור שלהם, ו... Alef kamerin, to say ta intuitia. בגרסה מחולנת במערב ובגרסה תיאולוגית שיעית באיראן וזו אותה אינטואיציה עצמה שרואה את העולם דרך חדשות שמקבצות את כל המורכבות של המציאות למאבק בין חזקים לחלשים מדכאים ומדוקאים. פשוט אשים, אני אומרת את הגרסה התיאולוגית.

והווק, את הגרסה הפוסט-פודרנית, אבל זו אותה אינטואיציה בלבושים שונים, כמה זה מעניין? ואם רק נחפור עמוק יותר, מי נמצא במערב, בצד השני של המטרס, של הווק? ‫אלו שעדיין מאמינים... ‫-אסכים. ‫-אסכים, נכון. ‫-כמונו, נכון. ‫אלו שעדיין מאמינים ‫בערכים המערביים, ‫הדמוקרטיים, הליברליים, ‫שאומרים ש... ‫היא, אולי... אייסק יכול להשתפר, הוא צריך להשתפר, אפשר לתקן אותו, אבל המערב עשה הרבה שגיאות והרבה טעויות, אבל בסוף המערב הוא כוח מרפא. הוא כוח חיובי, הוא כוח טוב, הוא כוח שמביא יותר טוב מרע לעולם.

יש היום מלחמת תרבות בתוך ארצות הברית, בתוך המערב, בין אנשים שמאמינים במערב? לבין אנשים שסבורים שכל הערכים המערבים מערכים של החזקים, של המדקאים, שהם נצרו על חשבון של המוחלשים וכל... שלא מאמינים במערב, שחושבים שהמערב הוא מקור הרע. אז זה פשוט חלוקה פנימית בין אנשים שחושבים שהמערב... ‫הוא מקור הטוב, ‫עם כל החסרונות ועם כל הזה, ‫לבין אנשים שחושבים שמערב ‫הוא מקור הרע. ‫זה מאבק פנימי בתוך המערב היום. ‫ואז נצטקל רגע להיסטוריה של איראן. ‫מה זו שלט פלווי?

וחושים שהפסגת השאיפות שהם יחזורו לגדולה האיראנית של העבר ככל שמדמו יותר למערב של היום. זה אמון במערב. ומה זה חומני? המערב זה הכוח המדקה היעיר שמדקה את החלשים, זאת אומרת, איזה... והקולוניאליזם המערבי, כן, זה ממש קולוניאליזם, כי זה נפוז, הם חדרו לתוכנו, והם ניסו להשפיע עלינו. לא, זה מגונת שצריך לחדד אותם. הווק שמנסים לעשות הינדוס תודעה הם קוראים לזה דקולוניזציה של המחשבה. Decolonizatsia, זה לא רק נסיגה של המערב מקולוניות טריטוריאליות, אלא להוציא את המערב... מהראש. מהקולוניות שיש להם התודעה שלנו.

לעשות דקולניזציה לקוריקלום באוניברסיטאות של אוניה מושפעים מיצירות מערביות, ולא להריץ גיבורים מערבים. וזה במה רב. ווינסטון צ'רצ'י הוא לא גיבור, ווינסטון צ'רצ'י הוא נבל, וכל... זה מעמד שלו, הוציא את ה... את המערב מהמינד שלנו זה לא מוכר מחומני, שדיבר על זה שאנחנו צריכים להוציא את... הוא לא קרא לזה דקולוניזציה, הוא קרא לזה נפוזה. נפוזה, נפוזה החדירה התרבותית של המעברה ולתודעה שלנו.

ואנחנו צריכים לנקות את התודעה שלנו מהיה ג'לל אל-אחמד, אינטלקטואל מקור, שהוא חלק מהאקו-סיסטם האינטלקטואלי של המהפכה. הוא דיבר על הרעלת המערב. המערב מראיל אותנו. וכמה מעניין זה... שמלחמת התרבות שיש היום בארצות הברית, כן, בין האלה שחושבים שהמערב הוא הפתרון, לאלה שחושבים שהמערב הוא הבעיה. כן. זה פשוט שיקוף של המאה השנים האחרונות. בתוך איראן. בתוך איראן. בין החמישים שנה הראשונות. ‫של שושלת פלווי שאמרה ‫המערב הוא הפתרון, ‫לבין הכמעט 50 שנה האחרונות ‫של חומניך המנאי שאומרים ‫המערב הוא הבעיה.

אפשר להגיד הרבה דברים על מלחמה, לעשות ועל ברמה התרבותית, לעשות מלחמה מעניינת, פתחנו ואמרו שזה התנגשות סיביליזציות. ‫בשתי הציבליזציות האלה ‫יש מלחמת, ציבליזציה פנונית. ‫אני אמת, שהיא אותה מלחמה עצמה. ‫שהיא אותה מלחמה עצמה. ‫ואולי ניצחון על הרפובליקה האסלאמית. עם הפרק הנוסף הזה בסדרה שלנו על המלחמה, אנחנו יוצאים למעין פגרת פסח קצרה. נחזור אליכם אחרי החג עם פרקים נוספים, הכל בכפוף למה שיקרה וישתנה, בתקווה שלטובה, במהלך החג.

תודה לניר לייס ולאור שמיר האורחים, למיכל הטייס וליה לבית על ההפקה ולניבה גולדברג ולמתן חיים מצוות הדיגיטל. כולנו כאן במערכת מאחלים לכם מאזינות ומאזינים, ולכל חיילי וחיילות צהל, בכל מקום שהם, חג שמח, בשורות טובות, בריאות, שלווה וחירות.