פרשת שלח | תשפ"א | הרב יעקב מדן והרב אמנון בזק
מנחת הנסכים כוללת פרטים וחובות רבים. מה מקומה של פרשה זו באמצע פרשתנו? כיצד היא קשורה לפרשת המרגלים? בחידוש השבועי עונים הרב מדן והרב בזק על שאלות אלו תוך עיון במילה המנחה שבפרק.

מנחת הנסכים כוללת פרטים וחובות רבים. מה מקומה של פרשה זו באמצע פרשתנו? כיצד היא קשורה לפרשת המרגלים? בחידוש השבועי עונים הרב מדן והרב בזק על שאלות אלו תוך עיון במילה המנחה שבפרק.
"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה 'אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל".פרשה זו היא מן הפרשות התמוהות בספר במדבר וזאת בין היתר לאור העובדה שלא ברור לגמרי מי הוא אותו חובב? האם חובב הוא יתרו או בנו של יתרו? בנוסף, נדמה כי פרשה זו נגמרת ממש באמצע התיאור ולא ברור בסופה מה קרה לחובב? האם הסכים להצעתו של משה? האם הלך עם עם ישראל?החידוש השבועי בוחן סיפור זה תוך ניסיון לעמו...
אחת מהפרשיות הרבות שמכילה פרשת נשא היא פרשת הנזיר. פרשת זו אוספת בתוכה דינים רבים שכולם מופנים כלפי אותו אדם - הנזיר. האיסורים השונים החלים על הנזיר מעוררים את שאלת היחס והקשר בינהם. כך למשל עולה השאלה מה הקשר בין העברת התער על ראש הנזיר לבין האיסור להיטמא למת ואף לא לאלו שקרובים אליו ביותר.בחידוש השבועי מתברר הקשר בין כלל איסורי הנזיר תוך עמידה על הגורמים המרכזיים והמשניים במסכת חייו.האזנה נעימה!
חומש במדבר הנקרא גם חומש הפקודים מציג את ההליכה לארץ ישראל והכמיהה אליו. עוד בטרם הכניסה לארץ מציגה לנו התורה באופן מפורט ומוקפד את סידור הנחלות של השבטים ומיקומם היחסי.בקריאה ראשונית מתעורר קושי למצוא סדר הגיוני ועקבי למקומם של השבטים ובייחוד של 2 הדגלים הראשונים.בחידוש השבועי מבקשים הרב בזק והרב מדן 'לעשות סדר' בסידור המחנות. לצד מרכיבים נוספים, צורת הישיבה של כל שבט מתבארת בהתאם לסדר הלידה, והאם של אותו השבט.האזנה נעימה!
הרמב"ם בהלכות מלכים ומלחמותיהם אומר "לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח ... לא כדי לאכול ולשתות ולשמוח: אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ... כדי שיזכו לחיי העולם הבא".בפרשות בהר-בחוקותי החותמות את ספר ויקרא מתעוררת התהייה מדוע הברכות מפרטות מציאות גשמית בעיקר ואינן עוסקות באלמנטים רוחניים גם כן.בחידוש השבועי נידונות סוגיות אלו תוך העמידה על השאלה האם הברכות הינן אמצעי בלבד או שמא הן מטרה.
לקראת סוף הפרשה מופיעה פרשת המגדף. פרשת זו הינה מהפרשות המוזרות בתורה הן לאור ההקשר בו היא מופיעה והן לאור תוכנה.מה עניין "מכה נפש בהמה" למגדף? מדוע נקב המגדף בשם ה' ולא קילל את האיש שאיתו היה במריבה?על שאלות אלה ועוד עונים הרב מדן והרב בזק תוך התייחסות לסוגיית השימוש בשם ה' כחלק מקללה וכן להבנת הקשר בין פרשיה זו לפרשיות הסמוכות לה.האזנה נעימה!
בפרשות השבוע בולט איסור גילוי עריות בכך שהוא מפורט בהרחבה רבה. הדגשה זו תמוהה ביותר לאור העובדה שהפרשה כולה חוזרת על עצמה פעם נוספת בפרק כ'.בחידוש השבועי, עונים הרב בזק והרב מדן על השאלה מה טיבן של הדגשה וחזרה זו תוך עמידה על המשותף והשונה בין הפרשיות.
"הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּ אֶתְכֶם הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִם תִּשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת; זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כ"ד ח-ט)דברים אלה הנאמרים בפרשת כי-תשא מעוררים את השאלה מה עניין "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת" לזכירת סיפור מרים? האם על מרים נאמר שעברה על דבר הכהנים הלויים?
בפרשת שמיני אנו קוראים על המאכלות האסורות. שאלה מפורסמת בה עסקו בכל הדורות היא מדוע נאסרו? עיון בפשט הפסוקים ומושגי הטומאה והטהרה בהם מתוארים האיסורים השונים עשוי לספק תשובה חדשה לשאלה זו.
מי ציווה על היום השמיני ומדוע להסתיר זאת?
מקריאת פרשת צו נדמה כי הפרשה עושה מעין 'חזרה' על פרשת ויקרא. כך למשל חוזרת הפרשה על דיני הקורבנות השונים שנמסרו בפרשה הקודמת. כך בנוסף, עוסקת הפרשה בנושא הקדשת הכהנים שגם היא כבר פורטה בפרשת תצווה. בחידוש השבועי עומדים הרב מדן והרב בזק על טיבה של חזרה זו תוך מציאת הדומה והשונה בינהם. מוזמנים להאזין ל'הגדת הר עציון', פה או ביוטיוב.https://open.spotify.com/show/2pAHBYPaezVVrsNUtH0xaS?si=vGwfHGvXTWeLzeSokrgh6g&utm_source=copy-linkhttps://www.youtube.com/playlist?list=PLYW43ncrfYv9PScUw-_tiFdWcn...
"וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֺנוֹ"אחת מקורבנות החטאת עוסקת לכאורה באדם שידע להעיד עדות בחברו ולא העיד. בחידוש השבועי מועלות מספר הצעות פרשנות לפסוקים אלה. הפירושים מתבססים הן על פירוש חז"ל בגמרא והן על פשטי המקראות.מוזמנים להאזין ל'הגדת הר עציון', פה או ביוטיוב.https://open.spotify.com/show/2pAHBYPaezVVrsNUtH0xaS?si=vGwfHGvXTWeLzeSokrgh6g&utm_source=copy-linkhttps://www.youtube.com/playlist?list=PLYW43ncrfYv9PScUw-_t...
בחידוש השבועי עוסקים הרב מדן והרב בזק בעניין איסור הבערת אש בשבת. מה עניין איסור הבערה ומדוע נאמר בנפרד משאר האיסורים, האם שבת היא יום מנוחה או יום קדושה, מדוע קושש המקושש ומתי צריך להדליק את הנר בהבדלה? על כל זאת ועוד, בחידוש שלפניכם.האזנה נעימה!
הפסוקים שלפני הורדת הלוחות השניים מזכירים לנו במידה מסוימת את פסוקי ההקדמה למעמד הר סיני שבו הובאו הלוחות הראשונים. לאור הדמיון בפסוקי ההקדמה, עולה הציפייה כי בשלב זה יחול מעין 'מעמד הר סיני שני'. אלא שבמקום עשרת הדיברות מופיעים לנו פסוקי י"ג מידות של רחמים. האם החליפו י"ג מידות את עשרת הדיברות? מה הקשר בין י"ג המידות לבין עשרת הדיברות?האזנה נעימה!לשיעור פרשת שבוע של פרופ' יונתן גרוסמן בספוטיפיי:https://open.spotify.com/show/079yZiu...
מומלץ להשקיע ולצפות השבוע ביוטיוב!"פורים כיפורים"החידוש השבועי משלב בתוכו את ענייני פורים ופרשת תצווה יחד.במספר מקומות נאמר שיש קשר עמוק בין יום הפורים ליום-הכיפורים.יום הכיפורים תמיד מתחבר אלינו עם עניין הקטורת עליו אנחנו קוראים בפרשתנו "וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת ... וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַיהוָה". מקריאת הפסוקים עולה שמעשה הקטורת מתאים יותר לפרשת תרומה ופחות לפר...
אם בא לכם חוויה חווייתית יותר - תצפו השבוע ביוטיוב!פרשת זכור מכילה את הציווי הקשה "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח". בהפטרה התיאורים קשים אף יותר ומתארים מסגרת נרחבת בהשמדת עמלק "מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר". החידוש השבועי עוסק בטוטאליות זו ובתובנות שעולות ממנה.
דין בור"וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר, וְלֹא יְכַסֶּנּוּ, וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר: בַּעַל הבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו, וְהַמֵּת יִהְיֶה לּוֹ" (שמות כ"א, לג).על פסוק זה שואלים חז"ל - אם על הכרייה חייב, על הפתיחה לא כל שכן? כמו כן, מדוע עוסק הכתוב בנפילתו של שור ולא של אדם?בשאלות אלו ועוד עוסק החידוש השבועי.האזנה נעימה!לשיעור פרשת שבוע של פרופ' יונתן גרוסמן בספוטיפיי:https://open.spotify.com/show/079yZiu...
מתי בא יתרו?במהלך הפרשה אנחנו קוראים על עצות יתרו ועל קבלת התורה של עם ישראל בהר סיני. לאור זאת, מפתיעה ביותר דעתם של חלק מהמפרשים וחז"ל לפיה בואו של יתרו היה רק אחרי מתן תורה ולא לפני.בחידוש השבועי בוחנים הרב מדן והרב בזק את סדר המאורעות בפרשה והיחס בינם לאור עיון במדרש לצד פשטי המקראות.לשיעור פרשת שבוע של פרופ' יונתן גרוסמן בספוטיפיי:https://open.spotify.com/show/079yZiu...
בפרשתנו מופיע סיפור המתקת המים במרה. סיפור זה מביא אותנו להשוואה לסיפור דומה שהתרחש בספר מלכים אצל אלישע, אלא שבסיפור אלישע המתקת המים נעשתה באמצעות מלח. האם יש סיבה להבדל זה ומהי? כיצד ממתיקים מים בתנ"ך? על ידי מים או על ידי מלח? לשיעור פרשת שבוע של פרופ' יונתן גרוסמן בספוטיפיי:https://open.spotify.com/show/079yZiu...
לקראת סיומה של פרשת בא מופיעות שתי פרשיות שזכו להיכנס לתפילין של ראש- פרשת "קדש לי" ופרשת "והיה כי יביאך".לכאורה, קיימת סתירה חזיתית באופן שבו מוצגת בפרשה מצוות בכור. בחידוש השבועי דנים הרב מדן והרב בזק במהות מצוות הבכור ובשאלה מה עומד ביסודותיה?לאורך הדיון, מוצג הקשר בין מצוות פדיון בכורות לבין מכת בכורות שהיתה במצרים.האזנה נעימה!
מה עלה בגורל ילדיו של משה?לפני תיאורם של שבע מכות מצרים המופיעות בפרשתנו ישנה פרשיה קטנה. בפרשיה זו מפורטת השושלת המשפחתית של שבט לוי במצרים. בזה אחר זה, מופיעים בני לוי וצאצאיהם כולם. אלא שבאופן מעורר הפתעה, בני משה נעדרים מרשימה זו!תהייה זו מובילה את הרב מדן והרב בזק להתייחסות למשפחתו של משה ולמעורבותם בהמשך המאורעות.
במרכז פרשת שמות עומד הדו-שיח בין הקב"ה למשה וניסיונות ההתחמקות של משה מהשליחות שמטיל עליו הקב"ה. במסגרת זו, מטיל משה ספק ביכולותיו של עם ישראל להאמין בו ולשמוע בקולו. מה הבסיס לחששותיו אלה של משה? האם הם היו מוצדקים? ומהי תשובתו של הקב"ה לספקות שמעלה משה?בחידוש השבועי מועלות מספר תשובות לשאלות אלו. האזנה נעימה!לשיעור פרשת שבוע של פרופ' יונתן גרוסמן בספוטיפיי:https://open.spotify.com/show/079yZiubJX5VDhc1ShQ277
בפרשתנו קיים פער מובנה בין אופיים החגיגי והמרגש של פסוקי המפגש בין יעקב ליוסף במצרים לבין הרשימות הארוכות המופיעות בסוף הפרשה. בחידוש השבועי מתבהר הצורך בפסוקי הרשימות וכן החשיבות המסתתרת מאחוריהם!
במפגש העוצמתי והמרגש בין יוסף לאחיו במצרים מתנה יוסף את שחרורם של האחים בכך שיורידו את בנימין למצרים. בקשת יוסף מעוררת תמיהה! מה עניין הטענה "מְרַגְּלִים אַתֶּם" לאמירה "וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ"?האזנה נעימה!
פרשיית מכירת יוסף מעלה שאלות מורכבות על הדמויות במשפחת יעקב. בחידוש השבועי מובאים 3 לימודי זכות על המכירה.
אחד הפסוקים התמוהים בתורה מופיע בפרשתנו והוא הפסוק "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת".מי היא אותה דבורה מינקת רבקה? מה היו היחסים בינהן? מדוע זה מציינת התורה את שמה של אישה כה אלמונית? מדוע זכתה ונקרא על שמה אזור קבורתה? על כל אלו ועוד, בחידוש השבועי!
במסעו של יעקב לחרן אנחנו נתקלים בתנועה כפולה; מחד, יעקב מחכה ומייחל לחזרה למולדתו לארץ כנען, ומבקש מלבן "שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי" . מאידך, הצאן הרב שואב אותו להישאר עד כדי כך שהקב"ה דוחק בו במילים "שוב אל ארץ מולדתך ואהיה עמך". המענה על סתירה זו מוביל אותנו לבחינה כללית של הסיפור ולהבנת הקורות את יעקב בחרן בכל שנותיו שם.
על דברי אברהם בפרשת לך לך "אמרי נא אחותי את", אומר הרמב"ן "חטא גדול חטא אברהם אבינו בשגגה". לאור דברי הרמב"ן מפתיעה ביותר התנהגותו של יצחק בפרשתנו שחוזר על מעשי אביו.
פרשתנו פותחת בקניית שדה המכפלה מאת עפרון החתי. תיאור הפסוקים את הקנייה מעורר תמיהה; הפסוקים שהיו צריכים להתמקד בפטירת שרה עוברים ונותנים את הפוקוס לעפרון ולפרטי הקניין והלקיחה. בחידוש השבועיף חשיבות הסיפור מתבארת, תוך הבנת המשמעות של קבורת אבותינו יחדיו.
תיאורי הפסוקים את סיפור הצלת לוט מעלים בפנינו 2 אפשרויות להצדקת הצלתו של לוט. הראשונה, היא צדיקותו של לוט ומידת הכנסת האורחים שבלטה אצלו. השניה, היא זכותו של אברהם שבזכותה זכה לוט להינצל. בחידוש השבועי, נידונות שתי הסיבות תוך חזרה להיסטוריה המשפחתית המשותפת של השנים.