¶ מבוא: אלכוהול - סם שנוי במחלוקת
שלום לכל המאזינים, אני הובל שדה ואתם מאזינים לעוד פרק של חור בהשכלה.
שלום לכולם, אני רוצה להגיד מראש שאני קצת מצונן כשאני מקליט את הפרק הזה, אז יכול להיות שאיכות הסאונד וההקלטה לא תהיה טובות כמו תמיד, וגם שהפרק הזה יהיה קצת יותר קצר מכרגיל יהיה בו שני חלקים ובונוס ולא שלושה חלקים ואני מצר על כך אבל זה המציאות לפעמים אנשים חולים לפחות זה לא קורונה זו גם איזושהי נחמה ועכשיו בואו נתחיל בפרק הזה נדבר על משהו שהוא לא כל כך שנוי במחלוקת, אלא שהוא דווקא די מיינסטרימי, אבל עדיין אנשים מתייחסים עליו בשתי צורות.
הרוב הגדול של האנשים מתייחס לאלכוהול בתור משהו די נחמד בסופו של דבר. אנשים שותים אלכוהול על בסיס יומיומי זה גורם להם לחייך ולסמוח באירועים חברתיים או לבד. וזה משהו שהוא די יומיומי, כמו שאמרתי כבר קודם. מצד שני, יש אנשים שמסתכלים על האלכוהול בצורה שונה לחלוטין. הם יגידו שזה סם מסוכן, כי אלכוהול הוא באמת סם מסוכן. והוא לא רק מסוכן, הוא גם שם ממכר והרבה מאוד אנשים איבדו את חייהם בגלל האלכוהול או בגלל אנשים אחרים שצרכו האלכוהול נגיד ונהגו.
מעבר לכך אני רוצה להגיד גם שהתפיסה בישראל כלפי אלכוהול השתנתה מאוד בשנים האחרונות. בתקופה שההורים שלי היו צעירים זה לא היה כל כך מקובל לשתות בטח לא לשתות עד לשוחרה ואילו היום מסתכלים על הדברים האלה אחרת בקיצור זה דבר שהוא מאוד נזיל טוב בסדר אז על מה נדבר בפרק הזה בחלק הראשון של הפרק נדבר על הכימיה של האלכוהול זאת אומרת נסביר מה זה בעצם אלכוהול ומה זה עושה לגוף שלנו ולמה זה ממכר וכל מיני דברים כאלה. בחלק השני של הפרק אני אדבר על ההיסטוריה של צריכת האלכוהול בעולם.
ובכמה דקות האחרונות של הפרק נדבר על צריכת האלכוהול אצל בעלי חיים. יאללה, הולך להיות פרק מגניב, בואו נתחיל.
¶ כימיה וייצור אתנול
לפני שאנחנו מדברים על כל מיני דברים כמו וודקות ושיקורים ואלכוהוליזם והנערף כדי שנדבר על אלכוהול על מה זה הדבר הזה וכשאנחנו מדברים על אלכוהול, אנחנו מדברים על התרכובת הכימית, אתנול. אז מה זה אתנול? אתנול זה סוג של כהל. רגע, כהל ואלכוהול זה לא אותו דבר? לא, אלכוהול הוא סוג של כהל. בואו נדבר על מה זה כהל, כי כנראה צריך להבין גם את זה. כהל או קהלים ברבים, זו קבוצה של תרכובות אורגניות, זאת אומרת מבוססות פחמן.
שמכילות תמיד בתוכן גם הידרוקסיל זאת אומרת מימן וחמצן בקיצור תרכובות שמבוססות על פחמן, מימן וחמצן את האטנול שכבר אמרנו שהוא אלכוהול, ואת המנטול שאנחנו מכירים אותו בתור הדבר הזה שעושה את הטעם המיוחד של המנטה. הרבה מתרכובות הכהל השונות יחסית דומות זו לזו. ולכן יש מקרים שלצורך העניין מנסים ליצור אלכוהול, שזה אתנול, ובטעות יוצרים מטנול, שזה תרכובת כהל יותר פשוטה. הבעיה עם הכהל הזה זה שהוא מאוד רעי לאדם, והרבה פעמים...
הרלת האלכוהול מייצור ביתי מבוססת על זה, על זה שייצרו בטעות מתנול ולא אתנול. ועכשיו נזנח את קבוצת הכהל הכללית ונדבר על הכהל שאנחנו רוצים לדבר על. שהנוסחה שלה היא C2H6O או בעברית שני אטומי פחמן, שישה אטומי מימן ואטום חמצן אחד. ואיך קורה התהליך הזה בטבע? האם כל האטומים האלה במקרה נפגשים באופן אקראי ונוצרת מולקולת אלכוהול? לא, זה לא עובד ככה, אלכוהול הוא תוצר לוואי של פעולה שנקראת ציסה, פעולה שמבוצעת על ידי חיידקים מסוימים ופטריות מסוימות.
התהליך של הציסה הוא תהליך באמת מאוד מאוד מורכב ואני לא הולך להיכנס לכל הדקויות הכימיות והביולוגיות שלו. אני אגיד שזה סוג של תהליך שמזכיר במידה מסוימת נשימה, זה תהליך ייצור אנרגיה. שבסופו אותם חיידקים ופטריות שביצעו את הציסה פולטים החוצה את הנול. אחת הפטריות הכי מפורסמות שמבצעת את התהליך הזה של הציסה נקראת שמר האפייה או באגה עממית שמרים. בתהליך הציסה לא רק נפלט אלכוהול, אלא גם עוד חומר שנקרא פחמן דוחמצני.
והאמת שאפשר לחשוב על זה גם שזה די הגיוני, כהרבה ממשקעות האלכוהול הם גם משקעות מוגזים, משקעות שמכילים בחמן דו-חמצני. אם אנחנו רוצים קצת להתחכם אז אפשר להגיד שהאדם יודע לייצר היום האלכוהול גם בצורה מלאכותית סינתטית שלא מצריכה את כל תהליך הציסה הזה. אבל לרוב כשאנחנו מדברים על אלכוהול, לפחות אלכוהול ברמת השתייה, אנחנו מדברים על אלכוהול שנוצר בצורה הזאת של ציסה. רגע, אני אמרתי עכשיו שכשמדברים על אלכוהול בהקשר של שתייה, מתי מדברים על אלכוהול בהקשר אחר?
ובמדינות רבות מוהלים בנזין עם אתנול. לדוגמה בברזיל משתמשים בדלק שמכיל לפחות 25% אתנול כשהם מתדלקים את הרכב. למה לעשות כזה דבר? קודם כל אתן הולך שבל דלק פחות מזהה מבנזין, ודבר שני זה דלק שאפשר לייצר אותו יותר בקלות, לא צריך למצוא נפט, אין אפשר לגדל סדת טירס. או כמעט כל גידול אחר ואפשר לייצר ממנו את הנול. זאת אומרת שבניגוד לנפט מדובר באנרגיה מתחדשת. אז למה לא כולם עוברים עכשיו לאתנול במקום לבנזין? בגלל שזה דלק פחות יעיל, הוא דלק פחות טוב, הרכב שלכם יישא פחות קילומטראז' אם אתם קצת אדלקו עם אתנול.
¶ השפעות האלכוהול על הגוף
טוב אז לתדלק רחבים עם אלכוהול זה טוב ויפה אבל לא לשם כך התכנסנו בואו נדבר על אלכוהול כמשקה או יותר נכון כסם פסיכואקטיבי ועכשיו נאשר קו ונדבר על ההשפעות קצרות הטווח של אלכוהול, זאת אומרת שחרות. אני אתאר את זה למרות שאני מניח שכמעט כולכם שתיתם אלכוהול, אולי מעט מהמאזינים שלי שהם קטינים או מוסלמים לא שתו, אבל כנראה שהרוב המוחלט כן. בכל מקרה בואו נתאר רגע את ההשפעות של אלכוהול לפי הספר. כששוטים כמות יחסית קטנה של אלכוהול אז חלק מהתופעות כוללות חברתיות ועלייה בביטחון העצמי או לחילופין ירידה בעקבות.
כאשר זה מלווה לרוב עם ירידה בריכוז וירידה בקורדינציה. כשמגברים קצת יותר את המינון של האלכוהול, אז זה יכול להוביל לכל מיני דברים. אצל כל האנשים נראה דברים כמו ירידה בכושר השיפוט וכהות חושים, ואצל חלק מהאנשים נראה עייפות, ואילו אצל אנשים אחרים דווקא נטייה לאגרסיה. שלב זה יכול לכלול גם בלבול, בחילות והקעות ושכר חורות. שתיית האלכוהול בכמות קיצונית, תוביל לבריכת שתן, ירידה בקצב הלב, לאמנזיה, להכאות שעלולות לגרום למוות, וגם לקומה.
אוקיי, הבנו איך מודדים כמה זה הרבה אלכוהול וכמה זה מעט אלכוהול, אז המדד המקובל הוא אחוז האלכוהול בדם. נגיד השלב השמח האופורי של האלכוהול הוא בדרך כלל קורה עד לנקודה של 0.12% אלכוהול בדם. ואם שתיתם כמות כזאת של אלכוהול, שיש לכם בדם משהו כמו 0.3 או 0.4 אחוז אלכוהול בדם, אז אתם בסכנה מאוד גדולה.
אבל עכשיו אתם תגידו לי יובל מה אתה מדבר איתנו באחוזים בדם אנחנו לא מבינים איזה כלום מדבר איתנו בכמות של שתייה זאת אומרת בשוטים בבירות בדברים כאלה הבעיה שאי אפשר ממש לדבר במונחים האלה, בגלל שזה מאוד אינדיבידואלי. נגיד נשים, יותר רגישות מאשר גברים לאלכוהול. ולא, זה לא רק בגלל הבדלי המשקל, אלא בגלל הבדלים פיזיולוגיים וביולוגיים של ממש נגיד לנשים חסר יותר את האנזים של פירוק האלכוהול בגוף ויש להן אחוז שומן יותר גבוה מאשר גברים. דבר המוביל לספיגת אלכוהול פחות טובה.
וכמו שדודו תעשה אמר בסוף מתרגלים להקול ולכן שטיין מנוסה יושפע פחות מעל כל מאשר שטיין לא מנוסה תומי כלונג סטורי שורט, אי אפשר לדבר במונחים של השפעה של קוס בירה 1 או השפעה של 3 קוסות בירה. זה מאוד תלוי בבן אדם ששוטה את המשקה. אוקיי, מגניב, תיארתי את ההשפעות קצרות התווח של אלכוהול, אבל אתם מאזינים קשובים, ואתם יודעים להגיד לי, יובל, אתה אמרת שבחלק הזה נדבר על מדע, על כימיה, אז תתאר לנו למה זה קורה.
אוקיי, אין בעיה, אני מתאר. כשאנחנו שותים האלכוהול הוא נכנס לנו מהפה ועובר לקיבה ומשם למאיים. במאיים האלכוהול נספג ונכנס בעצם למערכת הדם. עכשיו המולקולה של האלכוהול, האתנול, היא מולקולה מאוד קטנה באופן יחסי, ולכן היא עוברת בקלות בגוף, וממחזור הדם היא מגיעה לכמעט כל האזורים כולל המוח. טוב, אז יש לנו אלכוהול שבעצם מפוזר בכל הגוף וההשפעה שלו היא דיכוי של מערכת הצבים.
דיכוי מערכת העצבים היא מה שגורם לנו להיות קהים כשאנחנו שותים אלכוהול. בנוסף, כשהוא מגיע למוח, אז האלכוהול משפיע לנו גם על מערכות נוספות כמו המערכת הרגשית. על קליפת המוח הקדם מצחית שאחראית על תפקודים כמו תכנון וכושר שיפוט, ובעבר שנקרא המוח הקטן שאחראי על הקורדינציה שלנו. אוקיי, סבבה, אז הגוף שלנו מלא באלכוהול, איך הוא נפטר מכל האלכוהול הזה? אז הוא נפטר מזה דרך הכבד. Bacoved shelmine enzyme for alcohol and molecules of terctanot.
¶ התמכרות לאלכוהול ואלכוהוליזם
אוקיי, אז נראה לי שעברתי על עיקרי הדברים שקשורים לכימיה והביולוגיה של צריכת אלכוהול. יש דבר אחד שלא ממש נגעתי בו והייתי רוצה לדבר עליו יותר אבל אני לא חושב שאני אעשה את זה בפרק הנוכחי וזה אלכוהוליזם. למה אני לא אדבר לעומק על אלכוהוליזם? בגלל שהוא דומה מאוד להתמכרויות אחרות. זאת אומרת, לכל התמכרות של אנשים לחומרים פסיכואקטיביים לסמים, או להתנהגויות כפייתיות כאלה ואחרות.
ואולי אדבר על זה בפרק בפני עצמו, פרק עם היבטים יותר פסיכולוגיים או פסיכיאטריים. מה שאני כן אגיד, ואם זה נסיים את החלק הזה של הפרק, זה שהנטייה לאלכוהוליזם מושפעת משני דברים עיקריים. הסביבה בה אנשים גדלים וגנטיקה. כן, גנטיקה. העניין הסביבתי הוא יחסית יותר ברור, זאת אומרת אם אתם נולדתם וגדלתם באזור שצורכים בה הרבה אלכוהול, Oh, but alcoholistic netipo yo termanian le dati. Gam kieshio moche alcohol vehicle terniti alit makerle alcohol.
נגיד יש תענה כזאת כלפי אבו ריג'ינים באוסטרליה. אבל גם מדובר על גנטיקה ברמה היותר אינטימית, זאת אומרת שאם אבא שלכם או אחד האחים שלכם היה אלכוהוליסט, כנראה שהסיכוי שתהיו אלכוהוליסטים הרבה יותר גבוה מכל בן אדם אחר, משהו כמו פי 3 או פי 4. ולפעמים זה לא כל כך ברור אם זה בגלל כל מיני אנזימים שחסרים לכם בגנים, או בגלל שזאת התרבות המשפחתית שנולדתם אליה. בכל מקרה, אם אפשר לדבר על אלכוהול בתור איזשהו תחום אפור ויש אנשים שיגידו שזה חיובי ויש אנשים שיגידו שזה שלילי, אז אלכוהוליזם זה משהו שלילי.
ארגון הבריאות העולמי מעריך שיש משהו כמו 400 מיליון אלכוהוליסטים בעולם כרגע, שזה אומר 5% מאוכלוסייה הבוגרת. במזרח אירופה מספרים הם משהו כמו עשרה אחוז מאוכלוסי הבוגר. אנשים שסובלים אלכוהוליזם, צפויים לחיות עשר שנים פחות מאנשים אחרים, ובקיצור מדובר בחרה של דבר שאתם לא רוצים שיקרה לכם, או לאנשים שאתם אוהבים. ובנימה אופטימית זו, בואו נעבור לחלק הבא של הפרק.
¶ היסטוריה קדומה: יין וטקסים
אף אחד לא יודע בדיוק מתי בני אדם התחילו לשתות אלכוהול, אבל העדות הכי מוקדמת לשתיית אלכוהול נמצאה במערת האדם הקדמון שנמצאת בנחל המערות שבקרמל ליד חיפה. בחפירות הארכיאולוגיות שם מצאו משהו שכנראה היה בירה בת 13 אלף שנה הבירה הישראלית הקדומה הזאת נוצרה משילוב של חיטה וסהורה מקומיים. כשאנחנו מתקדמים לתקופות קצת יותר מודרניות, משהו כמו לפני 8,000 או 9,000 שנה, אנחנו מוצאים שרידים של אלכוהול בהרבה מאוד מקומת בעולם. בעצם בכל מקום שהתחילה בו איזושהי תרבות.
בסין, בהודו, באזור איראן ואיראק של היום, מסופוטמיה ואם אנחנו מתקדמים לתקופה שלפני 4000 שנה אז אנחנו מוציאים את האלכוהול הזה גם במקסיקו וגם במצרים ובאמת כמעט בכל מקום בתקופה הזאת שלפני 4000 שנה זאת אומרת 2000 לפני הספירה כבר יש לנו עדויות כתובות שמדברות על אלכוהול כתרופה גם אצל המצרים וגם אצל השומרים וקצת יותר מאוחר יש אזכורים של אלכוהול בתנף
כבר בספר בראשית מספרים על נוח שהשתקר. אבל בגלל שאני לא יכול להקיף את ההיסטוריה של כל האלכוהול בכל העולם, נתמקד בשני סוגי האלכוהול שהם הבולטים ביותר. יין ובירה. ההיסטוריה של היין היא מאוד מאוד מוקדמת, בדומה למה שאמרתי קודם יש עדויות על יצור יין כבר מלפני 9000 שנה בסין וגם בגיאורגיה ובעוד כל מיני מקומות. בכמעט כל התרבויות הללו יין נהפך להיות משהו טקסי.
Oh, a filuda T, Mdi Barti Baperica Kodemal Mito Sei Briya, as bearbemo tarboyotosei bri a shell haiin, zatomeret migilaita yayin ish call mine a dot banose. אצל היוונים מדברים על כך שדיוניסוס אלה יין הביא את זה לבני האדם אבל אפילו ביהדות מדברים על כך שנוח שתל קרמים בשנייה הראשונה שנגמר המבול והוא בעצם אב היין היהודי אז איזה תקסים בדיוק היו מקושרים עם יין במקומות שונים בעולם? אז המצרים מדברים על משקה מופלא וקסום שנקרא שדע, שמשוררים כתבו עליו שירים והוא מגולף על מקדשים מצרים.
ומסתבר שאותו שדה היה יין אדום. אצל היוונים יין היה המשקה הכי פופולרי והיה עולם שלם של תרבות שסבר סביבו. כאשר הדוגמה המוכרת והקיצונית ביותר היא פסטיבל שערך חודש שחגג את היין. בפסטיבל הזה שנערך על ידי חברים בקד דיוניסוס אל היין. היו שוטים במשך חודש שלם ומציגים כל מיני הצגות, גם קומדיות וגם טרגדיות ויש אנשים שיגידו שהיו שם גם אורגיות ודברים כאלה. אבל היוונים לא חשבו שיין זה רק כיף והם התייחסו אליו גם בתור תרופה. תרופה שמרפאת שפעת לצורך העניין.
עכשיו את כל תרבות היין היוונית ואת כל המסורות הללו לקחו הרומאים שהשתלטו על יוון ועל כל אירופה וים התיכון פחות או יותר ושכללו אותם עד לכדי אומנות. הרומאים הקימו תעשייה מאוד מפותחת של יין, כאשר רוב אזורי היין של אירופה שקיים היום נגיד בתוסקנה או מחוז שמפניה, הרומאים הקימו לפני אלפיים שנה. הרומאים גם שכללו את טכנולוגיית ייצור היין והקימו כל מיני דברים חדשים כמו חדרי קירור. הם גם לראשונה הכניסו את השימוש בבקבוקי זכוכית במקום בקבוקי החרס לקדי החרס שהיו נהוגים עד אז.
בקיצור הרומאים לפני משהו כמו אלפיים שנה הפכו את היין פחות או יותר למה שאנחנו מכירים היום לא הרבה השתנה מאז ובנימה זו נבוא עכשיו לדבר על בירה
¶ בירה בתרבויות עתיקות
אז קודם כבר אמרתי שבירה היא המשקיעה אלכוהולי הראשון שנמצאי פעם ומצאו את זה אפילו פה אצלנו בישראל. וכנראה הגילוי הראשוני של הבירה היה יחסית מקרי.
כי כל כמות גדולה של דגנים, וזה לא משנה אם זה אורז או חיטה או סהורה, פשוט יכולה לצוס בשלב מסוים עם תשאירו אותה בחוץ, והיא תפגוש שמרים במקרה... وכן לפעמים פוגשים שמרים במקרה הם עפים באוויר או יותר נכון ניסעים ברוח הם לא עפים הם לא ציפורים אלא הם כנפיים סליחה בכל מקרה הדבר הזה שבירה יכולה להיווצר כמעט בכל מקום שיש בו חקלאות, גם מה לכך שהיא באמת נוצרה בכל מקום שיש בו חקלאות.
ויש היסטוריונים שטוענים שהגילוי המשותף של בירה ולחם הם אלו שהובילו את האנושות מברבריות לסיביליזציה. אז בואו נדבר על בירות בכל מיני תרבויות בהיסטוריה כי זה מה שאנחנו עושים עכשיו. זוכרים את התרבות השומרית? אולי כן, אולי לא, תלוי אם הקשבתם לפרק הקודם, אבל בתרבות השומרית לפני משהו כמו 5000 שנה, היה נהוג לשלם לפועלים, לעובדים שלך, בבירה ולא בכסף.
وبירה אפילו مرفיעה באפוס המפורסם של עלילות גלגמש באפוס הזה מתואר שאין כידו, אחד הדמויות, אכל עד שהוא היה מלא, ואז הוא שתה שבע כוסות בירה, דבר שהוביל לכך שפניו קרנו, ליבו הוקל עליו, והוא התחיל לשיר באושר. סך הכל נשמע כמו תגובה של בן אדם שאכל טוב שתר בבירה. הם ידעו על מה מדברים השומרים. עכשיו, הבירות של העולם העתיק לא היו כל כך דומות לבירות שאנחנו מכירים היום. הן לאו דווקא היו מיוצרות מחיטה או סהורה, אלא מכל דגן שהיה הזמין. זה יכול להיות אורז וזה יכול להיות...
טאפ או שיבודת שואה, לא כל דבר אחר. והבירה הזאת כנראה גם לא הייתה מסוננת וצלולה כמו שאנחנו מכירים היום. אלא הייתה יותר דומה לדייסה או איזשהו סוג של קפה בוט. בכל מקרה אם אמרנו שיין שימש כתרופה הרבה פעמים אז גם בירה שימשה כתרופה אבל יותר מזה היו כל מיני מקומות, בעיקר בימי הביניים, ששטו בירה הרבה פעמים כתחליף למים, בגלל שהמים באזור הזה לא היו מספיק בריאים, זאת אומרת הם לא היו נקיים.
עכשיו יש איזשהו מיתוס שמדבר על כך שבימי הביניים היה יותר זו לשתות בירמי, לשתות מים, זה כנראה לא נכון, אבל זה עדיין סיפור נחמד.
¶ תקופות יובש ואכיפת איסורים
עכשיו אני לא אכנס פה לתהליכי הייצור לא של בירה ולא של יין, כי אני רוצה לעבור לדבר על חלק אחר בהיסטוריה של האלכוהול. על החלק בו ניסו למנוע מהאנשים לשתות אלכוהול. אז אתם כרגע בטח חושבים על עצמכם, אוקיי, הוא הולך לדבר על תקופת היובש בארצות הברית שקרתה לפני משהו כמו 100 שנה. אז נכון, אני הולך לדבר על זה, אבל לפני זה אני הולך לדבר על תקופת יובש. שנמשכת פחות או יותר עד עכשיו והתחילה לפני 1300-1400 שנה.
במזרח התיכון של המאה השישית והשביעית לספירה, זאת אומרת לפני כיבושי מוחמד והאסלאם, שתו אלכוהול, שתו בירה ושתו יין ו... כמו כל מקום אחר בסופו של דבר. הדבר הזה סוג של נגדה ברגע שהאסלאם עלה לשלטון, ועשר באופן חוקי למכור ולצרוך אלכוהול. זאת אומרת, שלא היה רק מדובר באיסור אישי, זאת אומרת, אני מוסלמי לצורך העניין הזה, אני לא אשתי אלכוהול, בגלל שרוב המדינות הללו היו תיאוקרטיות, זאת אומרת, השלטון הידתי. אז אסור היה בכלל שיהיה אלכוהול במדינה. אגב זה שאסור לא אומר שלא היה אבל זה כבר סיפור אחר.
בכל מקרה עד היום יש מעל עשר מדינות מוסלמיות שאסור לצרוך בהן אלכוהול. מדינות כמו סעודיה, לוב ואיראן, אבל גם מקומות יותר מפתיעים כמו כל מיני מחוזות בהודו שגם שם אסור לצרוך אלכוהול. עכשיו אולי אני אגיד פה את המובן מאליו אבל זה שיש איסור מסוים לשתות אלכוהול בכל מיני מדינות וכל מיני דתות לא אומר שאנשים לא עושים את זה. ולי באופן אישי יצא לשבת במדינות מוסלמיות ולשתות אלכוהול עם מוסלמים.
אגב כששאלתי אחד מהם לגבי איסור מכירת אלכוהול במדינה שלו ומה הוא חושב על זה, אז הוא שאל אותי מה אני חושב על איסור מכירת חמץ בפסח בישראל. האמת שהופתעתי שהוא שלף את התשובה הזאת, זאת תשובה ממש טובה ומראה על בקיאות מאוד רצינית במה שקורה בישראל. שכתן עליו. בכל מקרה אז זו תקופת יובש שנמשכת כבר משהו כמו 1400 שנה בוא נדבר על תקופת יובש יותר קצרה ויותר מדוברת תקופת היובש האמריקאי
בשנת 1920 נחקק חוק בארצות הברית האוסר מכירת אלכוהול. החוק הזה קודם על ידי קואליציה די מפתיעה של פרוטסטנטים שמרנים ופרוגרסיבים מהמפלגה גם הדמוקרטית וגם הרפובליקנית. בקיצור, שיתוף פעולה של הימין והשמאל כל אחד מהסיבות שלו. אגב, הדבר הזה לא קרה רק בארצות הברית, והוא קרה גם בקנדה וגם באיסלנד. די מפתיע. בכל מקרה, החוק האמריקאי גרם לכך שבעיקרון אסור היה למכור ולצרוך אלכוהול בארצות הברית, אבל בפועל התחיל שם שוק שחור מטורף.
כמה מטורף? בוא נגיד שב-1920 חוקק החוק וב-1921 צריכת האלכוהול האמריקאית באמת ירדה מאוד, אבל עד 1933 שהחוק בוטל. צריכת האלכוהול האמריקאית חזרה כמעט לאותה רמה שהייתה לפני חקיקת החוק, זאת אומרת שכל צריכת האלכוהול האמריקאית, הפכה להיות לא חוקית ונשארה פחות או יותר באותה רמה. בקיצור, חקיקת החוק לא הצליחה לגרום לאנשים להפסיק לצרוך אלכוהול אבל היא כן הצליחה לגרום לפשיעה מאוד מאוד גבוהה בארצות הברית. כמות מעשה הפשיעה באותה תקופה עלתה ב-24% ולא מדובר דווקא בפשיעה שקשורה באופן ישיר להברכת אלכוהול.
אלא לעלייה של 12% במעשה הרצח ו-9% במעשה גנבה ופריצות ו-13% בתקיפות אלימות. ההסבר המקובל לעלייה בפשיעה קשור למאפיה האמריקאית. עד 1920 המפיה התעסקה בכל מיני דברים כמו הימורים וזנות ודברים כאלה ופתאום נפתח לנתח שוק ענקי. ובאמת בתקופה הזאת אנחנו מכירים מפיונרים מפורסמים שפרחו כמו אל קפונה ובוני וקלייד ומהיר לנסקי וכל מיני חבר'ה כאלה. ב-1933 אחרי שראו שהחוק הזה פשוט לא אפקטיבי, הוא בוטל. מי שביטל אותו היה נשיא ארצות הברית, פרנקלין רוזוואל.
אותו אחד שהוציא את ארצות הברית מהמשבר הכלכלי והיה הנשיא שלה במהלך מלחמת העולם השנייה. לאחר שביטל את החוק, רוזבלת אמר את האמרה המפורסמת, אני חושב שזה זמן טוב ללגום, כוסביר.
¶ אלכוהול ובעלי חיים
ועם האמירה הנהדרת הזאת נמשיך הלאה ונעבור לדבר על אלכוהול ובעלי חיים. אז בחלק יותר מוקדם של הפרק דיברתי על תהליך הציסה של האלכוהול, וגם אמרתי שבירה לצורך העניין יכולה להיווצר באופן ספונטני, משאירי מספיק תבועה בחוץ. ובאמת, הרבה פעמים תהליך הציסה נוצר בטבע, בלי שום קשר להתערבות אנושית. נגיד, אם יש לנו כל מיני פירות שנשרו מעץ, הם יכולים פשוט לצוס ויכול לבצר שם אלכוהול. ואם יש לנו כל מיני מאכלים בטבע שמכילים אלכוהול, אז חיות יכולות לאכול אותם. וזה כנראה ישפיע גם עליהם, לא.
אז התשובה לכך היא תלוי, תלוי בחיה. אחד הסיפורים היותר מוכרים בהקשר הזה זה הסיפור על האייה על השוודי. סיפור שקרה לפני משהו כמו עשר שנים, ובו אייל אכל הרבה מאוד תפוחים, שכנראה תססו. השתקר ונתקל עץ על עץ התפוחים שהוא אכל ממנו. זה נשמע כמו סיפור די מוזר, אבל כנראה שבעונת הסתיו יש הרבה מאוד איילים שיקורים שאוכלים תפוחים שנשור מהעץ בשוודיה. זה כנראה משהו שקורה, מסתבר. עוד חיות שמשתקרות באופן די דומה לבני אדם זה קופים.
זאת אומרת כשקופים שותים אלכוהול באופן ישיר כשבני אדם נותנים להם או כשהם אוכלים פרות מוצצים אז הם יהיו שיקורים והתנהגו בצורה מאוד דומה לאיך שבני אדם מתנהגים כשהם שיקורים. אבל יש בעלי חיים שצורכים האלכוהול ומגיבים לכך בצורה שונה לחלוטין. ולא, אני לא מתכוון לכך שהם שיקורים אחרת, זאת אומרת הם יותר מצחקים או פחות מאוזנים או כל מיני דברים כאלה, הם פשוט לא משתקרים. אחד מאותם בעלי חיים הוא יונק בשם חדף עצים מכחולי. חדף העצים המכחולי צורך אלכוהול באופן יומיומי. הוא צורך הרבה יותר אלכוהול מבני אדם.
זאת אומרת, הוא שותה בכל ערב כמות של משהו כמו 10 עד 12 כוסות יין. زه همون אלכוהול אז מאיפה חדפי עצים משיגים את האלכוהול שלהם? אז מסתבר שהוא שותה את האלכוהול ישירות מפרח של עץ דקל כלשהו שמכיל הרבה מאוד אלכוהול כי הוא מוצס באופן טבעי. אז איך כל האלכוהול הזה משפיע על החדף שלנו? הוא לא משפיע עליו בכלל. זה לא מזיז לו. החדף לא תופס אפילו ראש.
איך זה קורה זה לא ממש ברור כנראה שזה תוצאה של אבולוציה זאת אומרת החדפים ש... סבלו יותר אלכוהול עם אלו ששרדו, ובתורם הם הולידו חדפים מותאמים שעוד יותר חסינים לאלכוהול עד שהגענו לחדף החסין שיש לנו היום. אגב, באופן די מעניין, אף אחד גם לא יודע מה זה נותן לחדף, זאת אומרת, זה לא שיש פה איזשהו ערך ציונתי והחדף מקבל משהו מהאלכוהול, הוא פשוט חסין אליו. מאוד מוזר כל הסיפור הזה. חוץ מזה כנראה שהחדף שלנו לא לבד כי יש עוד כל מיני חיות כמו התלפי פירות וכל מיני חרקים שהם גם חסינים לאלכוהול בצורה כזאת או אחרת.
ואלו פחות או יותר כל הדברים שרציתי לדבר עליהם בפרק הזה. תודה רבה לאורי סמואל ואירן בריימן שהציעו את הרעיון לפרק הזה מלכתחילה. הם דיברו איתי דרך קבוצת הפייסבוק של חור בהשכלה. אתם גם יכולים לעשות את זה.
חוץ מזה לשם שינוי החלטתי לא לסיים את הפרק עם איזשהו דיון פילוסופי של בעד ונגד אלכוהול כי לא רציתי אתם חושבים שזה טוב אתם חושבים שצריך להכניס פה הזהרות כשמדברים בפרק הזה על נושאים כאלה תגידו לי ואני אתעניין והביעיידה תחזרה יש לנו עוד שני פרקים אחרונים לעונה הזאת בפרק 20 אני אסיים את העונה השנייה של חור בהשכלה תודה רבה לכם שאתם מאזינים כיף לי שאתם פה ואני מקווה שתמשיכו איתי גם לפרק הבא יאללה ביי