פרק 16: ארצות הברית חלק ב

שלום לכולם וברוכים הבאים, אתם מאזינים לחלק השני של ספשאל ארצות הברית של חור בהשכלה. טוב, ברוכים הנמצאים. כמו שאמרתי, ממש בפתיח, אז זה החלק השני של ספשייל ארצות הברית. אם לא שמעתם את החלק הראשון, אז אני ממליץ לכם מאוד קודם לשמוע אותו, כי הרבה מהדברים שאני הולך לדבר בפרק הזה, התבססו על החלק הראשון. מעבר לכך אני חושב שבשביל להבין את הדברים שאני הולך לדבר עליהם בפרק הזה, כדאי להבין קצת היסטוריה ופוליטיקה אמריקאית כדי להכניס את הדברים לקונטקסט המתאים.

אז על מה בדיוק נדבר בחלק הזה? אז אני אתחיל עם האמירה המאוד יומרנית שבפרק הזה אני פחות רוצה להתרכז באמריקה ואני יותר רוצה לדבר על האמריקאים, האנשים שמרכיבים את אמריקה. נתחיל בלדבר על הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של ארצות הברית, זאת אומרת על המאפיינים הפיזיים של ארצות הברית. ועל האוכלוסייה שם, מה מאפיין אותה. זה לדעתי מאוד חשוב בשביל להבין את התמונה הגדולה של הדבר הזה שנקרא ארצות הבריא. אחרי שנדבר על הדברים האלה, נעבור לדבר על הכלכלה של ארצות הברית.

נדבר על המאפיינים של הכלכלה האמריקאית, על החוזקות שלה, על החולשות שלה, על כל מיני דברים כמו תמג ושוויון ומדע ג'יני, ובהמשך יש... ישיר לכל מה שקשור לכלכלה האמריקאית, נעבור לחלק השלישי שבו נדבר על התרבות האמריקאית. ובחלק הזה ננסה להבין האם יש תרבות אמריקאית אחת, או שמדובר בשתיים או יותר. ובסוף בחלק האחרון של הפרק אני אדבר קצת על המעמד הבינלאומי של ארצות הברית. ומה המשמעות של זה שהיא אימפריה? גם ברמה התודעתית מה זה אומר אימפריה? טוב, יש המון נושאים שמעניין לדבר עליהם, אז בואו נתחיל.

אז באופן הכי אינטואיטיבי אפשר להגיד שארצות הברית נמצאת בצפון אמריקה, בין מקסיקו לקנדה. וקל לחשוב עליה בתור המדינה של צפון אמריקה, כמו שאוסטרליה היא המדינה של יבשת אוסטרליה, אבל זה לא ממש מדויק. כי קנדה גם נמצאת בצפון אמריקה וגם מקסיקו וקנדה אפילו יותר גדולה מארצות הברית. בכל מקרה 48 מתוך 50 המדינות של ארצות הברית נמצאות באמת בשטח שבין מקסיקו לקנדה.

ואמרתי 48 מתוך 50 זה משאיר אותנו עם שתי מדינות נוספות יש לנו את הוואי שנמצאת במרכז האוקיינוס השקט ויש לנו את הלסקה שנמצאת גם בצפון אמריקה אבל היא רחוקה משאר מדינות ארצות הברית היא יותר קרובה לרוסיה משהיא קרובה לשאר מדינות ארצות הברית בכל מקרה המיקום שלה הוא צפון מערבית לקנדה והיא קרובה מאוד לקוטב הצפוני ולמצר ברינג, בעצם החלק שמפריד בין אסיה לצפון אמריקה.

אוקיי, אז עכשיו אנחנו יודעים איפה נמצאות כל המדינות של ארצות הברית, אבל האם סיימנו עם כל השטחים שבשליטת אמריקה? לא. כי יש גם שטחים שהם לא מדינות, כמו האי פורטוריקו שבכלל נמצא בקריבים והוא בשליטה אמריקאית. או כל מיני אים באוקיינוס השקט כמו העיגואם וכל מיני כאלה. כל השטחים האלה נכבשו בזמן האימפריאליזם האמריקאי שהתרחש בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. יפה, אז עכשיו פחות או יותר עברנו על כל השטחים שבשליטת ארצות הברית.

היא המדינה השלישית בגודלה בעולם כנראה כי גם סין טוענת שהיא מדינה השלישית בגודלה בעולם ובכל מקרה שתי המדינות היחידות שגדולות ממנה באופן חד משמעי הן קנדה ורוסיה ובגלל שזו מדינה ענקית יש בה את כל סוגי האקלים האפשריים, יש שם אקלים מדברי בחלקים של דרום ארצות הברית, יש אקלים שהוא טרופי בהוואי ובפלורידה ובפורטוריקו, ויש אקלים ארקטיל החלוטין באלסקו.

בקיצור, הכל מהכל. אבל אם אנחנו מדברים על 48 מדינות בעצם, מה שמרכיב את רוב המסע של ארצות הברית, אז אפשר להגיד שבחוף המזרחי, זאת אומרת, האזור של ניו יורק ופילדלפיה, מזג אוויר יחסי דומה לזה של אירופה, מזג אוויר ממוזג כמו כן מרכז ארצות הברית הוא אזור שמורכב ברובו ממה שנקרא המישורים הגדולים שהיום רובה מעובדים לחקלאות.

והחוף המערבי, זאת אומרת, אזור קליפורניה, מזק אוויר שם הוא יחסית, ים תיכוני, דומה לישראל. בדרום ארצות הברית יש לנו מדבריות, וכל המדינה מלאה בהרים, כמו הרי הרוקי וביצות בפלורידה, וכמו שאמרתי, הכלי מגוון.

ועכשיו נפסיק לדבר על הגיאוגרפיה ונתחיל לדבר על הדמוגרפיה, על האנשים. אז בהקשר הזה ארצות הברית היא לא רק המדינה השלישית בגודלה בעולם מבחינת שטח, היא גם המדינה השלישית הכי מאוחלסת בעולם אחרי סין והודו. ובאמת בארצות הברית יש הרבה מאוד אנשים, יש כ-300 מיליון אזרחים אמריקאים, והשאלה שמיד עולה לי לפחות באופן אישי היא מי אלה אותם אמריקאים? והתשובה לזה מורכבת, מורכבת מאוד אפילו. נתחיל מהנתונים הרבשים. בארצות הברית יש משהו כמו 60-70 אחוז של אזרחים לבנים. כשאני אומר לבנים אני מתכוון לאנשים ש...

במקור המוצא שלהם הוא מאירופה, ובמקור יכול להיות גם לפני מאות שנים. ובאופן די מפתיע, רוב הלבנים האלה הם לא בריטים לשעבר, אלא באים מכל מיני מדינות ברחבי אירופה, כי ארצות הברית היא מדינת הגירה, והן קיבלו הרבה מאוד אירופאים. נתון שאני לא הכרתי עד הפרק הזה, הוא שהמוצא הכי נפוץ בקרב לבנים אמריקאים הוא בכלל גרמנים ולא בריטים. אוקיי, אז אלה הלבנים האמריקאים. מה היא קבוצת אוכלוסייה השנייה הכי גדולה בארצות הברית?

באופן אינטואיטיבי הייתי אומר שחורים, אבל בפועל מדובר בהספנים, במאגרים שהגיעו ממדינות מרכז ודרום אמריקה, ומהווים כ-17% מאוכלוסיית ארצות הבריא. הקבוצה השלישית בגודלה בארצות הברית היא האפו-אמריקאים שמאווים כ... 13% מאוכלוסיית ארצות הברית. עכשיו אני חייב לשים שני הדברים על השולחן. אני מדבר פה על גזע, בשנות 2020. זו בכלל חלוקה רלוונטית, זה לא גזעני לדבר ככה. אז לצערי, הנתונים לא משקרים. יש עדיין הבדלים גזעיים משמעותיים בארצות הברית ואפשר להבין את זה בעיקר מהנתון הבא.

רק שלושה אחוז מהאמריקאים הם מה שנקרא ממוצא מעורר זאת אומרת לבנים הספניים או לבנים שחורים או שחורים הספניים לא משנה מדובר בנתון מאוד מאוד זניח ואפשר להבין מזה ש... החלוקה בין הגזעים היא עדיין מאוד משמעותית. אפשר להבין את זה גם מדברים אחרים, אבל זה היה קצת סטטיסטיקה. ומה לגבי התושבים המקוריים של אמריקה, הילידים האמריקאים, האינדיאנים? אז הם מהווים משהו כמו אחוז מכל האוכלוסייה. זאת אומרת שבארצות הברית יש יותר יהודים שמאווים כשני אחוז מאוכלוסייה מאשר ילידים אמריקאים אינדיאנים.

ואם כבר הזכרתי את העניין של הדת, אז בואו ונדבר על דת בארצות הברית, כי זאת עוד דרך לחלק את האוכלוסייה האמריקאית, לא רק את העניין של גזע, אלא גם דת. אז הרוב המוחלט של האמריקאים הם נוצרים, וזה לא דבר שאמור להפתיע אף אחד, בגלל שארה״ב היא לא רק הדמוקרטיה הגדולה בעולם, אלא גם המדינה הנוצרית הגדולה בעולם. הנצרות היא חלק מאוד משמעותי מהתרבות של המדינה, כאשר אפילו המוטו הרשמי של ארצות הברית הוא In God We Trust. או אנו סומכים על האל ונדבר על הדתיות של ארצות הברית יותר בחלק השלישי שיעסוק בתרבות

אבל נחזור רגע לנצרות באמריקה. אם הקשבתם לפרק של הנצרות בעונה הראשונה של חור בהשכלה, אז אתם יודעים להגיד שאין נצרות אחת, אלא כמה סוגי נצרות. ועכשיו בואו נדבר במספרים. משהו כמו חצי מהאמריקאים הם פרוטסטנטים, ולכן יותר נכון להגיד שארצות הברית היא מדינה פרוטסטנטית ולא סתם מדינה נוצרי.

וגם זה לסוף הסיפור כי מתוך אותם פרוטסטנטים קצת יותר משליש הם אבנגליסטים שגם עליהם דיברתי בפרק על הנצרות נו אתם מכירים אותם, זה אלה שתומכים בישראל ומחכים שישו יחזור בואו נמשיך, משהו כמו רבע מהאמריקאים הם נוצרים קתולים וזה בעיקר בגלל האוכלוסייה היספנית שהיא כמעט כולה קתולית עוד נתון מעניין זה שכ-20% מהאמריקאים מגדירים את עצמם כחסרי דת, מושג שלא ממש קיים בישראל. ובנוסף לכל מה שאמרתי עד עכשיו, יש בארצות הברית גם אחוזים בודדים של יהודים, של מוסלמים, של הינדואיסטים.

וחשוב לזכור שבמדינה כל כך גדולה אחוז או שניים זה הרבה מאוד אנשים, זאת אומרת שאם שני אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית הם יהודים, מדובר על שישה מיליוני.

מספר ממש לא קטן. יפה. אז זה פחות או יותר הסיפור של דת בארצות הברית ברמה הדמוגרפית. ועכשיו אני רוצה לדבר על החלוקה האחרונה שמעניינת אותי בהקשר הדמוגרפי, וזה החלוקה בין עירוניים. לכפרים משהו כמו 30% מאוכלוסייה האמריקאית. חיה בערים ומשהו כמו 15% מהאוכלוסייה האמריקאית חיה בכפרים. וזה משאיר אותנו עם משהו כמו 55% האוכלוסייה שגרים בפרברים. זאת אומרת בפריפריה של הערים הגדולות. ועכשיו, נשתמש בנתון הזה בשביל לקחת את הניתוח הדמוגרפי צעד אחד קדימה. למה בכלל חילקתי את ארצות הברית לכל כך הרבה אוכלוסיות?

שחורים לבנים הספניים, דתיים חילוניים, קתולים, עירוניים, פרברים, מה מה הקטע של זה? אז לדעתי הנתונים האלה מאוד רלוונטיים כשאנחנו רוצים להבין מי אלה האמריקאים. Gamba Mahazi, stereotypic, to meet. מה הדמות של האמריקאי שאנחנו חושבים על האמריקאי ואפילו ברמה הפוליטית, אנחנו עכשיו שנייה לפני הבחירות בארצות הברית, ושווה להבין מי מצביע למי. בואו נדבר רגע על העניין הפוליטי, ואני רוצה להבהיר מראש שמה שאני אומר פה צריך לקחת אותו בערבון מוגבל, כי תמיד יש יוצאים מן הכלל.

אז בואו ונתחיל לדבר על סטריאוטיפים פוליטיים. נתחיל מהפשוטים ביותר. רוב השחורים מצביעים למפלגה הדמוקרטית, רוב מי שחי בכפר יצביע למפלגה הרפובליקנית ורוב מי שחי בעיר יצביע למפלגה הדמוקרטית. הנתון האחרון נשמע קצת מוזר אבל הוא מובהר.

זאת אומרת שגם בערים בטקסס כמו יוסטון ודלס אנחנו נראה שהדמוקרטים מהווים את הרוב למרות שרוב המדינה היא רפובליקנית ושמרנית נמשיך עם עוד כמה סטריאוטיפים פוליטיים, כמה שאתה יותר דתי, כנראה שתצביע למפלגה הרפובליקנית, וכמובן שאם אתה חילוני או אתאיסט, הסיכוי שתצביע למפלגה הדמוקרטית הוא גדול יותר. יפה, אז אלו הדברים שמחסית מובנים אליהם, אבל בואו נדבר על הנושאים הקצת יותר מורכבים.

זאת אומרת אוכלוסיות שהשיוך הפוליטי שלהן פחות ברור כמו תושבי הפרברים אוכלוסייה נוספת שהשיוך הפוליטי שלה פחות ברור היא האוכלוסייה היספנית כי מצד אחד הם אנשים יחסית שמרנים ורובם קתולים ומצד שני רבים מהם מאגרים, ולכן יש להם נטייה להצביע למפלגה פרוגרסיבית, ובגלל זה הם תקועים בין המפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית, ולא לגמרי ברור איזה צד הם תופסים. ולכן הרבה מהמאמצים של המועמדים לנשיאות הם למשוך את הקולות האלה בדיוק, היספניים, האלה שגרים בפרברים, כל מישהו לא מוגדר פוליטית, שאין לו מפלגה על המצל.

ועכשיו אני רוצה לדבר על הנושא הדמוגרפי האחרון.

כ-99% מאוכלוסיית ארצות הברית היא לא במקור מצפון אמריקה, זאת אומרת הם לא אינדיאנים. ואחד הסמלים הכי מפורסמים של ארצות הברית הוא פסל החירות, שעליו חרוטות המילים מתוך השיר הקולוסוס החדש. של המשוררת היהודיה אמא לזרוס מילות השיר הן את הפלטה ומללה של חופכם המשופעים, שלחו אותם אליי, חסרי הבית וזכופי השער, בפנס העיר בועם, בשער זה.

באנגלית זה נשמע יותר טוב, אבל אני לא אכריא את זה באנגלית. בכל מקרה, אפשר להבין שארצות הברית היא מדינת הגירה במובן הכי עמוק של המילה. זה אחד מהאטוסים המכוננים של האומה האמריקאי. ביחד עם החלום האמריקאי והחירות והקפיטליזם. אז מה אתם חושבים ארצות הברית עדיין יכולה לחשב כמדינת הגירה? אז התשובה לזה היא כן, לגמרי, ממש מדינת הגירה. כמעט 20% מאוכלוסיית ארצות הברית הם מהגרים, זאת אומרת לא נולדו בארצות הברית.

וחשוב לומר שלא מדובר באיזה שמסתננים שעברו את הגבול בלילה, אלא אנשים שלחלוטין היגרו לארצות הברית לפי חוקי הגירה שלה. והאנשים האלה באים מכל מקום, חלקם באים ישראל, חלקם באים מאירופה והרוב הגדול בא באמת ממדינו דרום אמריקה ומרכז אמריקה ומסין.

האם זה דבר טוב לארצות הברית זה דבר רע לארצות הברית אז זאת כבר שאלה פוליטית ולי אין את התשובה לזה אבל אני כן יכול להגיד שלפחות ברמת המקרו זה טוב לכלכלה האמריקאי כי הפריון בארצות הברית של הילודה הוא שלילי, זאת אומרת שבלי מאגרים אוכלוסיית ארצות הברית גם מזדקנת וגם מצטמקת, ולכן המאגרים עושים טוב לכלכלה האמריקאית כי הם פשוט מצעירים אותה.

אבל ברמה המקו-כלכלית זה טוב לארה״ב שיהיה בה כוח עבודה ושלא תהיה מדינה מאוד זקנה. ועכשיו כל הסוגיות האלה של פריון וצמיחה וכוח עבודה מובילות אותנו ישר אל הנושא של הכלכלה האמריקאית.

بמידה הרבה של ביטחון אפשר להגיד שהכלכלה האמריקאית היא הכלכלה המובילה בעולם, הכלכלה מספר 1 בעולם כולו. אבל מה זה בדיוק אומר? מה זה אומר להיות הכלכלה מספר אחת בעולם כולו? האם זה טוב? האם זה רע? איך בדיוק מודדים כלכלה של מדינות? אז ברמה הכי פשטנית מודדים כלכלות לפי תוצר, זאת אומרת בודקים את היקף הפעילות הכלכלית שמתרחשת במדינה. וכשאני אומר פעילות כלכלית שמתרחשת במדינה, אני מתכוון לכל העסקאות שקורות, בין אם זה חברות והשובי שלהן,

בין אם זה קניות של מוצרים על ידי צרכנים פרטיים, בין אם זה הוצאות של ממשלה, כל פעילות כלכלית נכנסת לתוצר. אז אם אנחנו באמת בודקים מהי המדינה... תוצר הכי גבוה בעולם ארצות הברית ניצבת במקום הראשון בפער עם תוצר של משהו כמו 20 טריליון דולר הרבה יותר מהתוצר של האיחוד האירופי ושל סין שעומד בסביבות ה-15 טריליון אבל זו לא הסיבה היחידה שמסתכלים על רצות הברית בתור הכלכלה המובילה בעולם, סיבה נוספת זה השימוש בדולר. הדולר האמריקאי הוא המטבע הכי חשוב בעולם.

העסקאות הבינלאומיות מבוצעות בדולר אמריקאי ומדינות מסתכלות על הדולר האמריקאי בתור איזשהו מטבע בינלאומי ולכן הבנק הפדרלי האמריקאי זה שמדפיס את הדולר הוא אחד הגופים הכי עוצמתיים בעולם. אבל ישנם עוד הרבה מאוד דברים שבגללם הכלכלה האמריקאית נחשבת לכלכלה המובילה והמתקדמת בעולם, בין היתר החברות האמריקאיות הן החברות הכי גדולות בעולם, וכולכם מכירים את אמזון וגוגל ופייסבוק ומייקרוסופט.

שחוץ מזה שהן החברות הגדולות בעולם, הן גם החברות הכי מתקדמות טכנולוגית בעולם, מה שהופך את ארצות הברית גם למעצמה כלכלית טכנולוגית. אבל גם זה לא הכל, כי יש עוד סיבות למרצות הבריטי הכלכלה המובילה בעולם, היא היבואנית והיצואנית מספר אחת בעולם, זאת אומרת שהיא קונה אחר בסחורות מהעולם. והיא גם מייצאת, זאת אומרת מוכרת הכי הרבה שכרות לעולם. חוץ מזה בארצות הברית יש משאבי טבע מאוד גדולים, ולאחרונה היא הפכה להיות אפילו יצרנית הנפט מספר אחד בעולם, הקפאת סעודיה.

בקיצור אי אפשר להכחיש את זה שארצות הבריטי באמת הכלכלה המובילה בעולם אבל האם היא הכלכלה הטובה בעולם?

זאת כבר שאלה אחרת, וזו גם שאלה שקשה הרבה יותר לענות עליה כי כל אחד יגדיר כלכלה טובה בצורה מעט שונה. בואו ונחזור רגע אחורה. אמרתי קודם שארצות הברית היא המדינה עם התוצר הכי גבוה בעולם, אבל התוצאה הוא לא המדד היחידי שמשתמשים בו, כי בדרך כלל מסתכלים על מדד מעט שונה. תוצר לנפש, זאת אומרת לוקחים את כמות התוצר ומחלקים אותה בכמות האוכלוסייה וכשאנחנו עושים את זה אז ארצות הברית עדיין נמצאת במקום מאוד טוב אבל היא כבר לא המדינה הראשונה בעולם אלא החמישי

ומדינות כמו נורבגיה, שוויץ, לוקסמבורג ואירלנד עוקפות את ארצות הברית בדירוג. האם זה אומר שהתושבים של אותן מדינות הם עשירים יותר מהתושבים של ארצות הברית? אבל בואו נמשיך, בואו נדבר על עוד שני מדדים כלכליים מאוד משמעותיים, מדד ג'יני ומדד ההבטלה. אז מה זה בדיוק מדד ג'יני? מדד ג'יני זה מדד שבודק את אי השוויון במדינה. זאת אומרת שהוא בודק את התפלגות ההכנסות, את הפער בין ההכנסות של העשירים, לענים ומעמד הביניים.

עכשיו יש אנשים שיגידו שהמדד הזה לא רלוונטי, שזה בכלל לא מעניין להסתכל על הפער בין העניים לעשירים במדינה מסוימת. אז באופן אישי אני אגיד שאותי זה מעניין ולדעתי גם יש לזה חשיבות. אבל אני לרגע גם אכבוש את הכובע של הכלכלן ויגיד שמדד ג'יני הוא שרירותי בדיוק כמו מדד של תוצר אז אם מתייחסים למדד של תוצר ברצינות למרות שמדובר במדד סופר בעייתי אז אפשר גם להתייחס למדד ג'יני למרות שגם הוא בעייתי ועכשיו ברשותכם אני אוריד את הכובע של הכלכלן כי הוא מכביד עליי אבל אמשיך לדבר על כלכלה

אז היינו במדד ג'יני, ודיברנו על זה שהוא מודד אי שוויון. איפה ארצות הברית נמצאת במדד הזה? אז לפי המדד הזה ארצות הברית היא אחת המדינות הכי פחות שוויוניות בעולם, כשהיא המדינה הכי פחות שוויונית בעולם המערבי. ושנייה, לפני שאתם צועקים קפיטליזם, קומוניזם, סוציאליזם, תדעו שרוב המדינות הקפיטליסטיות נמצאות במצב שוויוני הרבה יותר מזה של ארה״ב.

ודווקא מדינות שהן כביכול קומוניסטיות כמו סין פחות שוויוניות ממדינות אירופה הקפיטליסטיות בקיצור, כאשר אנחנו מסתכלים על מדד ג'יני, אנחנו רואים שהכלכלה האמריקאית דומה יותר למדינות כמו טורקיה, איראן וארגנטינה, ופחות דומה למדינות אירופאיות. חשוב גם להגיד שיש היתנו שהאישיביון האמריקאי הוא מאוד גבוה בגלל שיש שם אלפיון עליון מאוד מאוד חזק ויש שם הכי הרבה מיליארדרים בעולם. יכול להיות שיש בזה משהו, אבל בואו נמשיך. בואו נדבר עכשיו על נתוני אבטלה. שיעור האבטלה האמריקאי עומד על משהו כמו 8%.

עכשיו, לא מדובר בנתון קטסטרופלי, אבל אם משווים אותו לזה של האיחוד האירופי שמכיל מדינות כמו איטליה ויוון וספרד שהם במצוקה, אז הוא עדיין פחות טוב, כי באיחוד האירופי עומדים על 6% הבטלה. עכשיו אני לא אומר את כל הנתונים האלה בגלל שאני רוצה להראות שהכלכלה האמריקאית גרועה. כי היא לא גרועה, אבל אני רוצה לשקף פה תמונה מעט יותר מורכבת מהכלכלה הכי חזקה בעולם. ואולי בהקשר הזה שווה להגיד כמה מילים על השיטה הקפיטליסטית האמריקאי. החוכמה המקובלת היא להתייחס לארצות הברית בתור המדינה הכי קפיטליסטית בעולם.

וגם לייחס את ההצלחה שלה לקפיטליזם הזה. עכשיו אני ממש לא רוצה לסתור את הטענה הזאת שההצלחה האמריקאית הגיעה בזכות הקפיטליזם, כי יש כנראה הרבה אמת בדבר הזה. אבל הקפיטליזם האמריקאי הוא לא רק שיטה כלכלית, הוא גם תפיסה, תפיסה ערכית שיש שיגידו שהיא מגולמת במושג שנקרא החלום האמריקאי וכשאני אומר החלום האמריקאי אני מתכוון לתפיסה, לתודעה שאם אני אעבוד קשה אני אצליח ואני אתאשר ואם אני מאוד מוכשר אז אני אוכל ללכת ללמוד בבתי ספר והאוניברסיטאות הכי טובות בעולם, ואולי אפילו להפוך לנשיא ארצות הברית.

אבל הבעיה היא שבשנת 2020 קשה מאוד להגיד שכל אחד יכול להגשים את החלום האמריקאי שלו. ואם אני אדבר שוב במושגים כלכליים, אז אני אגיד שהמוביליות החברתית בארצות הברית לא מספיק גבוהה. זאת אומרת שאם נולדתי למשפחה ענייה, כנראה שאני אשאר במעגל העוני. עכשיו, אפשר להגיד שהדבר הזה קורה בהרבה מאוד מדינות, אבל בארצות הברית המצב אולי אפילו קצת יותר קשה. לצורך העניין, אחת הדרכים הכי יעילות לצאת מהן ממעגל העוני היא לרכוש השכלה.

אבל בארצות הברית ההשכלה הגבוהה עולה המון כסף. אם בישראל אתה יכול לסיים טוע ראשון ב-30 אלף שקלים, בארצות הברית שנה באוניברסיטה מחשבת תעלה לך משהו כמו 200 אלף שקל לשנה אחת. עוד דבר שמאוד מקשה על המוביליות החברתית בארצות הברית זה כל עניין הבריאות. הבריאות בארצות הברית אינה ציבורית וביטוחי בריאות פרטיים עולים הרבה מאוד כסף, ולכן אם במקרה חליטה במשהו יחסית קשה ואין לך ביטוח בריאות פרטי, כנראה שלא תוכל לממן את הטיפול.

בהקשר הזה אתם יכולים לראות את הסדרה שובר שורות בה רואים את וולטר ווייט חולה הסרטן שמתחיל עם קורסמים פשוט בשביל לממן את הטיפולים שלו. בקיצור, התמונה שאני מנסה לשקף לגבי הכלכלה האמריקאית היא כלכלה דואלית. מצד אחד מדובר בכלכלה מאוד חזקה ועשירה, ומצד שני מדובר בכלכלה שאינה מיטיבה במיוחד עם חלק מהאזרחים שלה. יש אנשים שיגידו שהמצב הזה הוא בסדר, ושככה הכלכלה האמריקאית צריכה לראות, ויש אנשים שיגידו שזה לא נכון וצריך לתקן את הכלכלה האמריקאית.

ואפשר להגיד שהדבר הזה מהווה את אחד מצירי המחלוקת העיקריים היום בפוליטיקה האמריקאי. טראמפ והרפובליקנים יגידו שהכלכלה האמריקאית עובדת כמו שצריך ולא כדאי לגעת בה, ואילו ביידן והדמוקרטים יגידו שצריך לתקן אותה כדי שהיא תעבוד יותר למען האזרח. במידה מסוימת זה ההבדל בין שמרנים שרוצים להשאיר את המצב כמו שהוא, לבין פרוגרסיבים שרוצים שינוי. והחלוקה הזאת בין שמרנים לפרוגרסיבים תלווה אותנו גם בחלק הבא שידבר על התרבות האמריקאית.

אני אתחיל בלהגיד את המובן מאליו, ואומר שאי אפשר לדבר על התרבות האמריקאית 10 דקות ולהגיד משהו. אפשר לדבר על התרבות האמריקאית, כנראה... שנתיים ברצף, לא יודע, עד אין סוף, אפשר תמיד לדבר על התרבות האמריקאית, אפשר לדבר שנתיים רק על הקולנוע האמריקאי או על מוזיקה אמריקאית, אבל אני אמרתי קודם משהו לגבי שמרנים ופרוגרסיביים, ובואו נתחיל עם זה. אז לדעתי יש משהו מאוד מפתה בלחלק ככה את התרבות האמריקאית, מצד אחד יש לנו שמרנים ומצד שני יש פרוגרסיבים ולכל אחד יש את התרבות שלו.

מצד אחד יהיה לנו את התרבות השמרנית שהיא תהיה יותר לבנה וישמעו בה יותר רוק נוצרי וקנטרי. הדת וערכי המשפחה יהיו בה יותר מרכזיים ונראה לי שהבנתם פחות או יותר את הראש. יהיה בה יותר ייצוגים של מוזיקת פופ או של סרטים הוליוודיים. ובכללי כביכול תהיה יותר חילונית ויותר תקבל מיניות ודברים כאלה. נגיד תדמיינו את הכוכבים של חברים או סקס והעיר הגדולה. רגע, אבל האם זה נשמע לנו הגיוני שאלו שתי התרבויות הדומיננטיות בארצות הברית? מה לגבי נגיד התרבות השחורה וכל התחום של ההיפ-הופ והדברים האלה?

והתרבות שלהם. בקיצור, לנסות לחלק את התרבות האמריקאית רק לשני מחנות של פרוגרסיבים ושמרנים זה מתכון לכישלון. כי התרבות האמריקאית מורכבת מהמון תת תרבויות שונות. אבל למרות כל זה, אני עדיין חושב שיש תרבות אמריקאית אחת, שהיא פשוט מפוצלת לתת תרבויות. עדיין כל אותן תת תרבויות משפיעות על התרבות האמריקאית הגדולה, ואני אנסה להדגים את זה עם כמה דוגמאות. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר זה כל מה שקשור לתורמה של הקהילה השחורה בארצות הברית האפו-אמריקאים למוזיקה האמריקאית.

כשהעבדים האפריקאים הגיעו לצפון אמריקה מאפריקה, הם הביאו איתם גם תרבות. הם הביאו איתם את המוזיקה האפריקאית שהם ניגנו באפריקה. המוזיקה הזאת נשמרה גם בתקופת העבדות של השחורים ולאחר שאלו שוחררו במלחמת האזרחים האמריקאית התחילה להתפתח סצנה מוזיקלית חדשה בדרום ארצות הברית.

הסצנה הזאת שלווה מוטיבי מוזיקלי עם משירי עבדים, משירים אפריקאים מקוריים ומשירים נוצריים דתיים כל ההשפעות המוזיקליות הללו השתלבו ביחד למה שאנחנו מכירים היום בתור בלוז עכשיו אם התרומה של האפו-אמריקאים למוזיקה האמריקאית הייתה נגמרת בבלוז רבה הייתי ממשיך הלאה והייתי אומר בסדר הם המציאו איזשהו ז'אנר אבל

فقط יותר האבא הרוחני של כל המוזיקה האמריקאית המודרני למה בדיוק אני מתכוון אז קודם כל כנראה שבלי מוזיקת בלוז לא הייתה מוזיקת ג'אז שמבוססת עליה אבל מלבד מוזיקת הג'אז לבלוז הייתה השפעה על ז'אנר הרבה יותר פופולרי בלי בלוז לא היה לנו רוק ורוק'נ'רול בגלל שחלוצי הרוק האמריקאי אנשים כמו בדי הולי ואלוויס פרסלי התבססו באופן חד משמעי על מוזיקה שחורה על מוזיקת בלוז ובלי אלוויס פרסלי ובלי רוק אמריקאי כנראה שגם לא היה לנו ביטלס ולא היה לנו רוק מתקדם ולא היה לנו רוק כבד ולא היה לנו את רוב המוזיקה שנוצרה ב...

ולכן בפעם הבאה שתשמעו שהביטלס עשו מוזיקה ברית תדעו שהמקור של המוזיקה הזאת היה בעבדים שכתבו קוטנה במאה ה-19 ואת כל זה אמרתי מבלי להזכיר בכלל את התרומה של התרבות השחורה להיווצרות ההיפ-הופ והראפ בקיצור, קהילה שמונעה רק 13% מאוכלוסייה האמריקאית הצליחה להשפיע על כל התרבות האמריקאית ובפועל על כל התרבות העולמית. דוגמה אחרת שאפשר לספר את תרומתו של המאגר היהודי-גרמני לויש טראוס לאופנה האמריקאית.

לוי שחי במהלך המאה ה-19 בסן פרנסיסקו המציא סוג חדש של מכנסי עבודה מכנסיים מבד חדש הוא קרא להם ג'ינס כחולים, בלו ג'ינס מפה לשם אני עכשיו בשנת 2020 יושב ומקליט את הפודקאסט הזה כשאני לובש מכנסי ג'ינס קרולים בקיצור התובנה שעולה מכל הדוגמאות האלה He called that turboyota nota la spyota turbuta American.

زרם תרבותי של יהודים או של אפרו-אמריקאים הם בסופו של דבר מתנכזים לתוך הזרם התרבותי הגדול שהוא התרבות האמריקאית כולה ועכשיו אחרי כל הדברים הללו בואו נדבר על מאפיינים תרבותיים שהם באמת ייחודיים לאמריקה ועל כל מיני מחלוקות מרכזיות בתרבות האמריקאי.

בואו נתחיל עם הדברים המאחדים ואז נעבור לדברים המפלגים. אמרתי דברים מאחדים, אז בואו נדבר על החגים האמריקאים. アメリカはメディネアノクツリー ולכן חוגגים בארצות הברית את החגים הנוצרים כמו הקריסמס והפסחה אבל חוץ מזה יש גם חגים לאומיים כאשר המוכר שבהם הוא הרביעי ליולי 4th of July שבו חוגגים את יום העצמאות האמריקאי וכמו שכולנו יודעים, אם יש יום העצמאות, יש גם יום הזיכרון, ואמריקאים מציינים גם את יום הזיכרון שלהם, הממור ילדי. שני חגים נוספים שהשתרשו בתרבות האמריקאית זה ליל כל הקדושים וחג ההודעה.

כאשר הראשון כנראה התפתח מאיזשהו מנהג עירי קדום והפך לחג של תחפושות, דלעות וסרטי אימה ואילו חג העוד היה התפתח מחג אסיף קדום בדומה קצת לחג הסוכות היהודי ויש לו גם איזושהי עלילת צד שקשורה לאינדיאנים ומתיישבים במאה ה-17, אבל אני לא אכנס לזה. יופי, מעולה, אז אלה החגים האמריקאים והם באמת סוג של קונצנזוס אמריקאי ועוד דבר שהוא יחסית קונצנזוס אמריקאי זה כל מה שקשור לספורט באמריקה לאמריקאים יש תרבות ספורט מאוד מפותחה שברובה מרוכזת סביב שלושה ענפים, כדורסל, בייסבול ופוטבול.

וכשאני אומר מפותחת, אני מתכוון מאוד מפותחת. סטודנטים אמריקאים יכולים לקבל מלגות ללימודים באוניברסיטה על ההצטיינות בפוטבול שלהם, לא על ההצטיינות בלימודים שלהם. והליגות של הספורט האמריקאי, ה-NBA וה-NFL מגלגלות מיליארדים כל שנה וזה מבלי להתייחס בכלל לכל התרבות שסובבת את הספורט האמריקאי כמו מעודדות ודברים כאלה אוקיי, אז ספורט וחגים זה משהו שיחסית מאחד את התרבות האמריקאית, אבל בא לי לדבר קצת על הפצעים הפתוחים בארצות הברית. איזה דברים מפלגים את החברה האמריקאית?

אז גם כאן אני אדבר על שני נושאים שהם תמיד חמים ורלוונטיים בארצות הברית. נשק ודה. בארצות הברית בניגוד לרוב מדינות העולם המערבי, כמעט כל אחד יכול להחזיק נשק בלי שום צורך ברישיון. למה? כי האמריקאים תופסים את זה בתור זכות. זאת אומרת, יש לכל אדם את הזכות לשאת נשק להגנה עצמי.

בדומה לזה שלבן אדם יש זכות לקניין או לחופש דת או ביטוי בכל מקרה הסוגיה הזאת נהייתה רגישה בשנים האחרונות בעיקר בגלל הרבה מאוד רציחות המוניות שקרו בארצות הברית והיא גם הפכה לסוגיה פוליטית מקתבת, כאשר הרפובליקנים תומכים בזכות שכל אחד יישא נשק, לומת הדמוקרטים שמבקשים להגביל את הזכות הזאת. הסוגיה מכתבת השנייה בארצות הבריטי כל מה שקשור בדע... ובניגוד לסוגיה של הנשק שיחסית נקודתית, בסוגיה של הדת יש כמה חזיתות שהן בוערות באופן תמידי.

כאשר החזיתות הבולטות ביותר זה כל מה שקשור לסוגיית ההפלות, האם מותר לאישה להפיל את ההובר שלה או לא. סוגיית זכויות על הטאב, זאת אומרת האם לאשר ניסויים או לא ודברים כאלה. וכל העניין של דת מול מדע שהגיע לידי פיצוץ במשפט מפורסם שמוכר בתור משפט הקופים, שעסק בהוראת אבולוציה במערכת החינוך האמריקאי. אז אלה כמה מנקודות המחלוקת היותר מרכזיים בתרבות האמריקאית אבל חשוב לי להגיד שיש עוד המון נקודות מחלוקת בתרבות האמריקאית

ובזמן האחרון אנשים אומרים שהיא משוסעת מתמיד. ובאמת על כל סוגיה אפשרית, אם זה תפיסות כלכליות, או אם זה עניינים של מגדר ופמיניזם, או אם זה עניינים של סביבה בעד התחממות גלובלית, נגד התחממות גלובלית. זה נראה כאילו האמריקאים כל הזמן רבים בתוך עצמם. וכל השסאים האלה והריבים האלה גורמים להרבה מאוד אנשים להרגיש כאילו ארצות הברית מתפוררת לנו מול העיניים.

ומדי פעם עולה השאלה, האם האימפריה האמריקאית שוקעת? ועל זה אני רוצה לדבר בכמה דקות האחרונות שנשארו לפרק. אז האם אפשר להגיד שהאימפריה האמריקאית שוקע? יש אנשים שיגידו שהסימנים לקח רבים, חלק יגידו שזה בגלל הכלכלה שהיא לא מה שהיא הייתה פעם. Helek jaki dus to be dalej she vion. חלק יגידו שזה בגלל שאמריקה כבר לא מתערבת צבאית בעולם, אחרים יגידו שההתמכרות למשקחי כאבים בארצות הברית זה מה שיפיל אותה, ואחרים בכלל יאמרו שזה...

עובדן ערכי המשפחה ושהיום גבר יכול להיות אישה ואישה יכולה להיות גבר. בסופו של דבר כל אחד יכול לראות את התפוררות אמריקה מזווית אחרת ולחשוב מה שהוא רוצה. אבל הנקודה העיקרית פה והמעניינת פה היא שהרבה מאוד אנשים פשוט אומרים שזהו, הגענו לקצה, אמריקה מתפוררת וזה לא משנה בכלל למה. ואפשר לחשוב על העניין הזה כל מיני דברים זה נכון לא נכון זה טוב זה רע אבל לדעתי מה שמעניין להגיד על הדבר הזה

זה שזה פשוט נורמלי. זה מאוד הגיוני שארצות הברית לא תמשיך להיות האימפריה היחידה בעולם. למה? כי אימפריות קמות ונופלות כל הזמן. תחשבו על זה רגע, עד לפני משהו כמו 30-40 שנה. היו שתי אמפריות גדולות בעולם, היה את ארצות הברית והייתה את ברית המועצות וזה היה מצב נורמלי לחלוטין.

ואם אנחנו הולכים אחורה משהו כמו 70 שנה אז אנחנו כבר מדברים על הרבה מאוד אימפריות על האימפריה היפנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הגרמנית הרבה מאוד דברים ואם אנחנו הולכים לתחילת המאה ה-20, תקופה שסבא רבא שלי היה עוד חי בה, אז היינו מדברים עוד על האימפריה האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוטומנית. זה מופרך, זה מוזר, אבל זה באמת שנייה במושגים היסטוריים. ולכן ניתן לומר במידה רבה של צדק, שדווקא התקופה האחרונה, 30 השנה האחרונות, הן אלה שחריגות.

כי בסופו של דבר כשאנחנו מסתכלים על ההיסטוריה כמעט ולא הייתה איזושהי תקופה שבה היה רק כוח אחד מרכזי ששלט בעולם ולכן הדאיכה של האימפריה האמריקאית יחד עם עלייתם של כוחות נוספים כמו הסינים היא די הגיונית Key D very mischannel as man. דרך אגב, אני רוצה להגיד שזה שאני אומר שהאימפריה האמריקאית דואכת, זה לא אומר שהיא מחר בבוקר תתפורר למלחמת אזרחים ותיעלם. זה פשוט אומר שהיא לא תהיה הכוח הדומיננטי היחידי בעולם, גם מבחינה תרבותית, גם מבחינה צבאית מכל הבחינות.

ואולי נשמע פתאום השפעות של מוזיקה סינית על המוזיקה שלנו, ולכו תדעו אם זה רעות טוב. ועם האמירה הפרובוקוטיבית הזאת אני אסיים את הפרק השני של סבא של ארצות הברית של חור בהשכלה תודה רבה לכם שהזנתם מבחינתי זה ממש לא מובן מאליו שמאזינים רוצים להקשיב לי שעה מדבר על אמריקה בכללי כל הפודקאסט הזה לא מובן מאליו מבחינתי ואני שמח על כל מאזין שנהנה ממנו. כרגיל אני ממליץ לכם להיכנס לקבוצת הפייסבוק ולדף הפייסבוק ולהיות שותפים ליצירה של הפודקאסט הזה, להציע רעיונות ואולי אפילו להתארח.

זהו, תודה רבה לכם וניפגש בפרק הבא.