תודה רבה בסדר? בכל ברוכים הבאים. מאחר ויש פה מספר קטן של אנשים שלא היה בפגישה הראשונה כן, יש החלטה. יש החלטה. פריסטר שואל לי מישהו מפריט, אמר פריסטר. אז אני רק אתמצאת מה שעשינו בפגישה הראשונה כדי שנהיה כולנו. באותו מקום. אז הרעיון של הפגישות השנה או הסימסטר השני של השנה זה ללכת בצורה יותר כרונולוגית ומסודרת. alternative in the country. In the next semester, we are more in the details. בבישה הראשונה דיברנו על התקופה 1700.
עד 1830. כבר רצינו להתמודד עם הטענה שהארץ הייתה ארץ ללא עם. לא התמודדו עם הטענה אם יש עם ללא עם. אבל לפחות התמודדנו עם התנה שאכן היה פה עם בער. The Europeans called him the King of Palestine, the King of Palestine. סיפרנו על איך הוא בנה את וריה, את שברם, את חיסא. ואיך הוא יצר איזה תשתית לזהות קולקטיבי ערבי. עדיין הבית נמצא. אחר כך דיברנו על שושלת שהחליפה אותו, השושלת של אל ג'זאר, אחמד אל ג'זאר, בנו ארדלה ובנו המאומץ אלי.
יועץ היהודי של משפחת אל ג'זאר ובניה. אבל הרעיון הגדול היה פחות או יותר להראות שהיה פה משטר אוטונומי למדי. אומנם חלק מהשליטים כמו אל ג'זאר לא היו במקור מפה
כי הוא פזסטיני, זאת אומרת, המשפחה שלו היא מדורות על דורות מפה. אבל בכל זאת... זה יוצר איזשהו מבנה חברתי, תרבותי, קולקטיבי ובסיס כמו בחברות אחרות ממנו אחר כך מתפתחות חברות לאומיות וזהויות לאומיות מאוד אופייני לאזור שלנו בתקופה הזו תמיד יש מתח בין הזהות המקומית לזהות הפנה לגבי המאה ה-21 מה שגם נכון לגבי המאה ה-21 שיש זהויות הדתיות מאוד חזקות במזרח התיכון והניסיונות להפוך את הזהויות האלה למדינות לאור לאיזשהו מקום הם היו מכבדים את כל הזהויות הקולקטיביות הדתיות באזור של המזרח התיכון המזרחי.
שהזהות הקולקטיבית שלהם לא הוקרה במונחים אירופאים זה לא מונחים ערבים, זה מונחים אירופאים של לאומיות זאת אומרת, יש הרבה קבוצות שיכלו לגיד מדוע אנחנו לא בעצם מוכרים כקבוצה פרוטולומית שצומחת, אבל אני חושב שלענייננו... דבר זה שיש מקום שנקרא פלסטין נקרא פלסטין יש קשרים בין האנשים בתוך המקום שיעפור או לפלסטיין, ארץ ישראל למדתורי, נקרא לו איך שנקרא לו Das war ja. Okay. Und Rollung. אז זהו, אז זה פחות או יותר This is the first text, and we want to change. As I said, we are talking about chronology.
מנסים להזכיר את הים היא חשובה אני חושב להבין מה שקרה אולי אני אוסיף עוד משהו שדיברנו עליו והוא חשוב זהויות מאוד חזקות הם קצת נעלמו במאה ה-20 אבל לפחות לאורכה של המאה ה-19 ההכרה של האנשים באיזשהו אילן יוחסין מאוד בסיסי האם זה נכון עובדתית או לא אבל הייתה תודעה שרוב הערבים שחיים בארץ הגיעו
חצי היה רב ובעיקר מהאזור של תימן ושבתימן היה שבטים צפוניים ושבטים דורמיים ואנשים זיהו את עצמם לפי העילנות יוחסים In 1911, for example, in Lebanon, in a city that was found in the day, called Endara, was a big group between all the coalition that led to the German tribes. את עצמה קשפטים צפוניים זה לא היה עניין לא בגלל זה רב אחד עם השני פשוט במאבק על מישלוט על הר לבנון מועמד אחד אם הוא בא מהדרום אז אני בא מהצפול, כי ככה אפשר לגייס קואליציות. אתה מזכיר את הבחירות שלנו, את הניסיונות להקים.
זה קצת נעלם במאה ה-19 אבל בעיקר בגלל התערבות מבחוץ ככל שהאירופאים נעשים יותר האירופאים בעצם לוחצים על האימפריה לשנות את מפה כי זה לא נוח לאירוע... העילונות יוחסים המורכבים האלה והעדות קטנות. והאירופאים מתחילים, וככל שהם נעשים חזקים יותר, זה נעשה גם יותר משמעותי. הם אוהבים לדבר על נוצרים, מוסלמים ויהודים. מאוד זר אני צריך למורך להגיד לאימפריה העוסמנית עם אלאווים, עם דרוזים, עם שיעים, יזידים. לא היה משהו שנקרא מוסלמים או משהו נקרא נוצרים. היו אורתודוקסים, היו מרונים. רק בלבנון היו שווי...
ואחר כך זה נשאר איתנו עד היום. אז יש איזה לחץ מאירופה לפשט את הזהויות, וככל שאירופה נעשית משמעותית יותר... אז זהויות האלה מתחילות להיות יותר משמעותיות, אבל די זו... מקום הזה אבל זה עובד כי בסופו של דבר כדוגמה למשל, המעצמאות האירופאיות אומרות, מישהו נוצרי ומישהו יהודי, ככל שאנחנו נהיה מורבות יותר בענייני האימפריה, אנחנו נדאג שיהיה להם עוד זכויות. אז יהיה להם יקבלו, זה לא היה דרכון, אבל הם קיבלו איזושהי תעודה שנניח את התושב צפת יהודי, אבל יש לך גם...
מהקונסול הבריטי, שאתה נתין, אתה לא בדיוק נתין מלא של בריטניה, לא איזושהי נתינות בריטית. מה זה נותן לך? זה נותן לך למשל זכות להישפט גם... זה נותן לך הקלות מסוימות במס, אפשרויות יותר קלות לנסיעה, זה מזכיר את העולם מרודרני, אבל ממש חשוב כמובן לבריטים, ושאתה מתחיל להיות חייב. של פתרונים ולקוחות שמאפשרות למעצמה שנותנת את הזכויות האלה שבגדול קראו להם כפיתולה נותנת למעצמה עוד דרך להתערב בענייני הפנימים כן, אבל זה נכון, הרבה דברים באו. אבל אני חושב שמשהו שוב פה זה המיפוי המחודש של הזהויות.
לפני המיפוי האחרון של הזויות שעד היום עובד איתנו, זה המיפוי הלאומי, של הזויות לאומיות. אתם יכולים לראות זה בתקופת המדט. הבריטים מחלקים את כל מי שחית בו בארץ לנוצרים, מוסלמים. שזה לא בדיוק הייתה חלוקה המכונה של מה שקרה בארץ, אבל זה היה מאוד נוח מבחינת המשטר הבריטי להגיד יש פה שלוש כיתות דתיות, לא משנה שבהם היו חילוניים. זה היה מין קטגוריה דתית שזה הייתה מאוד נוח כי גם זה אומר שאין לה אף אחד דרישה מול האימפריה אותו דבר בהודו, בצלון, במלזיה, בהרבה מקומות אחרים. הם דאגו שהזהויות יהודתיות כי הם חששו.
בואו נחזור לענייננו אז ב-1830 עדיין אמנם מתחילים להופיע אבל עדיין בנקופת מעבר בין התמונה שציירנו של סוף המאה ה-18 לתמונה שדיברתי עליה אחר. תקופת מעבר והיא מתחילה ב-831 עם כיבושה של הארץ על ידי במצרים יושב שליט, דיברנו קצת בתגישה הראשונה, מוחמד אלי. שנשלח על ידי הסולטן, דיברנו על כיבוש מצרים על ידי נפוליאון, הוא נשלח על ידי הסולטן להשתתף. ומוחמד אלי מתמנה כמושה והוא מניפולטו מאוד מאוד רציני והוא קודם כל דואג לחסן קודם כשדיברנו שבוע שעבר, אבל הסכנות במצרה.
הוא מזמין את 300 הצילים המקומיים, הוא מזמין את כל 300 הצילים הכי חשובים של מצרים לערוכת ערב מזמין אותם לאוחת ערב מה שהם לא יודעים לא בדקתי אם זה 300 וגם לא בדקתי אם זה הגולגלות של הצילימה הממלוקי בכל מקרה זה היה מסר כמו לכל היריבים האחרים שהוא מאמין שהוא נוער לזנוב באימפריה הוא כובש חלקים גדולים באימפריה האוסמנית ושם פעמיו לעבר איסטמבול, ואותם ימין, הדרך הטובה. הם נשארו פה, המצרים בארץ, תשע שנים הם היו מאוד מאוד נמרצים. הם למשל שינו את כל מערכת השלטון.
היה בנוי על תקיפים מקומיים ושליטים אוטונומיים. הם עשו מרכוז רציני מאוד. ושילבו הרבה יותר את הנוצרים והיהודים במועצות חדשות שהם הקימו לנהל את חיי הקהילה או חיי הארץ כולה. היהודים היו אז בערך שמונה אחוז לאוכלוסייה, האוכלוסייה הייתה הוא גם הביא לפה מסודן.
שהיו ידועים ביכולת שלהם להיבש ביצור אחר כך הם העבירו אותם למחל תנינים לא, לא, לא, החבר'ה האלה היו הרבה יותר חסינים למענות ביקום מחדקי המלאריה הם גם כבר בסודן היו... והם אישרו, חלקם אישרו, כמו שאנחנו יודעים, חלקם גורשו במבצע המטתה ב-40... ואלה שנשארו בג'יסר זרקה זה מזל מזלם מתוך 64 כפרים שישראל סילקה ב-48 בין יפו לחיפה בכל מקרה, זה לא היה פעילות המרכזית שלו, אני רק מציין את זה כאיזושהי אנקדוטה. אולי הדבר החשוב יותר שהם עשו, שהם עשו, הביא לבסות לנפילה.
או תרם להפירת השיטון המצרי, הם הכריזו על גיוס חובה לכולם ועל פירוק אנשים. דו דווקא לצרכי מלחמה, לצרכי צי מי שיביא את הנשק שלו או תודה או משהו כזה, לא שכנעו את האוכלוסייה המקומית. וב-1934 נשבר, במיוחד לאנשים שהרוויחו... ומשפחות נכבדים, גם עירוניים וגם כפריים, שעד אז היה מאוד קל לשחרר את הילדים מהצבא העוסמני.
כמו פשוטי עם ונוצרה איזו קואליציה של כל מי אם תקראו ספרים פלסטינים, אפילו ספרים ישראלים כמו... הרבה שנים של פרוח קימרווינג ויואל מיגדל שנקרא הפלסטינים, פלסטינים, קצת באנגלית בהתחלה חתכתו גם לעברית גם הפלסטינים, הם כמו רוב ההיסטוריני הפלסטינים רואים במרץ... הראשון אני לא לגמרי בתור שזה מרד לאומי אבל נעצוב לזה כשמישהו שם את נפשו היא יכולה לעבוד בשירותו של מוחמד אליה. לא, בסדר? אני אונתן הרצאה. En bas, en bas.
με χωρίτη Yes, I didn't call it a national war, but in the palestinian story, it was a national war. בשביל המצרים מגיע לסיומו למעצמות ובעיקר לבריטניה מאוד נוח שהשיתון העוסמאל to read it and the British, the British and the Russians... ששולחת לפה צי גדול וצבא גדול, ועוטפים בחזרה את המצרים למצרים ה-800. אבל כשהשיטון העוסמני חוזר ב-1940, הוא משמר על כנו את... האדמיניסטרטיביים והפוליטיים שהשלטון המצרי הכניס. זאת אומרת, אנחנו פתאום רואים דברים שלא ראינו לפניכם.
אבל אין תקיפים מקומיים שלגמרי אוטונומיים בנושא גיור, כמו שדיברנו על התשיעור הקודם. וגם שוברים על הייצוג של... יהודים במועצות המקומיות וגם במועצה ארצית כזו. ונותנים גם... לארץ. פעם ראשונה יש קונסולים בירושלים. עד אז לא היו קונסולים בירושלים. הרפאים הראשונים ג'יימס פין משום שהוא מאוד נאמן לרעיון הנוצרי העמים שנוכחותו בארץ נועדה להביא את היהודים בחזרה למולדתם משום שעצם חזרתם תביא... תודה רבה. Raksher, yes.
עכשיו, כזה קצת להכישתקץ. בעצם התוכנית המקורית שנוצרית ציוני זה שהיהודים מתנצרים רק אחרי שהמשיח חוזר, רק אחרי שהמתים קמים. להקים משרד להתנצרות היהודים אין הרבה קליאנטים אבל הוא כמובן עוד לא יכול להיות מודע קיים. אם הוא היה פועל, כשכבר הייתה ציונות יהודית, אם אפשר לראות לזה, הוא היה בקלות מתחבר לזה. אין ספק. אז לא פלא.
עברית, והוא נראה כזה, הוא בהחל הטעילה הציוני, למרות שאני חושב שהיא היסטורית, הוא לא יכול היה להיות שמה, אבל רואים בו כמי ש... בייחוד הצרחת עם זהבי הוא הראשון שהוציא את הספרים שלו בעברית של דוקטור ג'יימס פין בכל מקרה הקונסולים מתחילים להיות תודה. כוחם מתבטא בכך שקודם כל הם כל מי שנחשב לנתין של ארצם וגם אותו נתין דרך הקפיטולט.
נקרא לזה נותים משני הם זכאים להגן עליהם בבתי משפט, בסכסוכי קרקע אל מול השלטונות והם בעצם הופכים להיות חלק מאוד חשוב בניהול העניינים ומפחיתים את כוחם בעצם גם של האימפריה בארץ המשפחות המקומיות הנהיר מיד אומר משהו על האליטה אבל זו תופעה אחת שלא הייתה קיימת קודם. היא תהיה משמעותית גם... אלא להכיר בה. אגב, המעורבות הזו הביאה בצורה... תשתורה לא רצונית, כמעט הייתי אומר, להתפרצותה של אחת מהמלחמות העקובות ביותר מדם במאה ה-19, שהייתה חסרת כל תכלית.
מי שמכיר את הסיפור יודע כוכב שנמצא על כנסיית המולד בבית לחם הטענה הייתה של הקתולים שהרוסים וזה התחיל סכסוך מאוד מאוד רצימי. כמובן, זה היה תירוץ כדי להילחם מול... להנסות לעזור לטורקיה. אני לא אומר שזו הסיבה... אבל זו הייתה העילה למלחמת קרים והיא תרמה בפעם הראשונה למערכת יחסים זבוכה יותר, מתוחה יותר אז הוא יוצר איזה מתיחות משום שהאימפריה מזוהה עם צד אחד. חלק מהכיתות הנוציאות מתחיל לזהות עם האויבים של האימפריה במחמת קריאים, וזה כבר משליך. זה מביא בסופו של דבר...
שם הייתה עוד סיבה לטבע, אז אני אכנס לזה יותר מדי. זה קשור למלחמה בתוך לבנון בין הדוז. היום, אבל זו התפתחות של כל החדירה הזו המערבית. זאת אומרת, יש פה פתאום שכסוכים שמועצמים על יחסי הפטרון קליאן. עם העדות המקומיות. זה באמת מעצים, סכסוכים. אני לא אומר שהעברה לא הייתה... אבל היו מתגנונים הרבה יותר מוצלחים זה היה חלק מהDNA של המקום. כשאירופה נכנסת, היא דורשת מהקליאנט הרבה יותר מחויבות, הרבה יותר התאמתות. תורם לאי יציבות זה הוליד את הסטטוס קבוע, לא מלחמת קרים. כן, כן, זה הוליד את הסטטוס קבוע.
התחיל ליצור את לבנון המודרני בשביל 1864 הכירו במרונים כמין כיתה בפני עצמה שיש לה סמכות ריבונית על חלקים זה יצר כל מיני דברים שאליהם המשך במקום אבל על יד כול סטטוס כבר הוא היה מאוד נזיל מה שמעניין הוא שהצד אולי... אבל התפתחות אחרת לגמרי כתוצאה ממורבות אירופאית וכתוצאה מחזרתה של האימפריה לשלוט בארץ. כי סימנתי אותה בצהוב. זה הארץ. תכף שאני אעביר את זה ביניכם. תסתכלו רק על הכסף.
העוסמנים מתחילים לייצר זהויות גיאופוליטיות, אדמיניסטרטיביות אזורים יותר גדולים אני חושב שזה הסוף הם ויתרו על האיים הקטנים האלה שחיו וחיה ותן לחיות כזה, הם עוברים למשהו אחר לגמרי, קצת בהשפעת האימפריה. והרוסית והבריטית, והם מתחילים לייצר מחוזות גדולים יותר. אגב, הבריטים והצרופתים שהם יצאו לייצר מחדש מדינות לאום. נתון הראשונה, מאוד יעזרו במיקוי הזה החדל. שלא קיבלת זהויות הדתיות יותר, לא קיבלת את ההיסטוריה של המתיחות.
זאת אומרת, הלביש משהו די מלאכותי על עולם שידע להסתדר עם הקולקטיבים הקטנים יותר, בגלל שגם היה כמובן... בכל מקרה הם מייצרים בארץ, מחלקים את הארץ כמו שאת מקרים אותה היום. הם מייצרים שלוש מחוזות, שלושה מחוזות, סליחה. אחד הדברים שאני רוצה שתשימו לב אליו, וזה סביב אלה שמונה... אחד הדברים שהם מאוד חשוב לענייננו היום מבחינה אידיאולוגית, הם לא כוללים את ירדן בתוך הארץ, ירדן היא חלק, אתם תוכלו לראות את זה בבירור, ירדן היא חלק ממחו סוג.
ירדן היא חלק ממחוז סוריה. החלק הדרומי של הארץ. דרומית זה פחות או יותר מקו יפו, ירושלים. החלק הדרומי נקרא מחוז. יש מחוז שכם, שהייתי אומר שפחות יותר הגדה המערבית. הם לא קוראים לו שכם אגב, הם קוראים לו בל. בלקה, בלקה, זה איזה גיר אחרת, כי הייתה יותר חשובה מבחינתם. ויש את...
צידון, נקרא מחוז פירות, אבל נקרא לו מחוז אקו לצורך העניין הזה. זאת אומרת, יש לו שלושה מחוזות עיקריים שהם מכסים גיאוגרפית את כל... וככל שהזמן עובר הם נותנים למחוז ירושלים ולמי שנמצא במכז הכוח בירושלים יותר ויותר השפעה על שני המחוזות האחרים ומי שממלא תפקיד מאוד חשוב בניהולה של העיר ירושלים, בייצוג האימפריה בתוך מחוז ירושלים, ואחר כך בייצוג המחוז ירושלים במחוזות האחרים, במחוז של שכם ובמחוז של אקו היא לא המשפחה
אבל הם מתחילים להתבלט כמשפחה החשובה ביותר. מין ראשונה בין שווים. יש להם גם שיטה שעובדת בכל מיני מקומות אחרים גם באזור. שהאוסמנים המצאו אותה עוד מהאימפריה הביזנטית אבל היא עובדת מצוין השלטון האוסמני מחזיק תמיד בשתי משרות כל שאר המשרות של ניהול המסחר, של ניהול הכלכלה, של לא יודע מה, כל מה ש... ונתחבר לכם לניהולה של חברה תקינה, הוא מקומי. והוא ניתן למשפחות שנקראות בערבית העיה.
את הנכבדות של המשפחה קובעים קודם כל, אם היא משפחה מוסלמית, ורוב המשפחות הנכבדות הן מוסלמיות, או לחבריו של הנביא מוחמד ולמשפחות האלה יש עד היום ובמקרה שמשפחות נוצריות זה קשור לעמדה שלך בתוך העדה הדתית, עמדה הדתית שלך בתוך זה אבל המשפחות מחב יש יותר ממשפחה. שמגיע לנביא מוחמד השלטון מתערב בהחלטה, אמיתי המשפחה חשובה ביותר אם המשפחות עצמן לא מסוגלות לבחור את האחד בן שווים. לרוב זה הם עושים את זה בעצמם. בירושלים קראו...
הרבה מילים נרדפות, אז יש יותר מילה אחת נרדפת לנכבדים. נקיב נשב, ראש המשפחות המכובדות. בכל התקופה הזו שאני מדבר עליה, מחצית השנייה של המאה ה-19, זה בין... בארץ במאה ה-19 הנוצרים היו בערך חמישה
ירושלים הייתה מקרה יוצאת דופן, מספר היהודים היה שווה למספר הנוצרים המוסלמים ביחד. אבל זה רק היה בירושלים, גרוב היהודים פשוט... השפרת החוסל עם סיפור מאוד מעניין משום שהיא לא... אני לא אכנס לזה יותר מדי, אבל במאה ה-18 אחד מאבות המשפחה הסוטן אחרי 40 שנה ינוקם בך כי זה לוקח זמן עד שהוא ידע שמרדת בו ועד שהוא יתרגז מספיק ועד שהוא ידע את הצבא והוא מחסל את משפחת החוסנים הוא דייה כאולה, והוא דייק אוהב להסתכל על עילנות יוחסים, כי כולם היה עילנות יוחסים. הוא מוצא איזה סד בערב.
סבא רבא כזה משותף בשם, לא משותף בדם, אלא משותף בשם, מלבישת אילן המשפחה שלו על עניין המשפחה. המנודים לוקח איתו... היה להם בית חרוך של סבון לוקח איתו הרבה... ויוצא לאיסטנבול לדבר עם הרזיר הגדול.
אני לא יודע מה עוד הוא הביא לו אבל הוא חוזר עם גושפנקה שהם בעצם החוסנים המקוריים והם מקבלים את כל המשרות החשובות שהיו למשפחה הקודמת זה כבר מים מתחת לגן Now, when the family is very passionate in a place like Jerusalem, זאת אומרת שגם המופתי של העיר ושל האסכולה המרכזית שהייתה באיסלאם הזו הוא גם ממשפחת החוסנים ושאלה אם הייתה עוד משרה אחד זה אחראי על המשמירת המתחם הקדוש
אז זה בעצם שלהם כל ארבע המסרות האלה. והם לא מאבדים, הייתי אומרת, את השלטון או את הדומיננטיות בפוליטיקה הפלסטינית, אם אפשר לקרוא לזה ככה, מ-1800. ומאה ועשר שנה הם מאוד דומינטיים. יש אחרות, ויש גם ערים אחרות. שכם, יפו, חיפה, נששיבים, חלידים.
ז'רר ותוקן ואברן הלדים, בשכם ובחברון יש משפחות חשובות. אבל בסך הכל, במה שמתחיל להתגבש כתנועה... כי מה שמתחיל להתגבש כמנהיגות שמתחילה להבין את הסכנות שתמונות לחברה גם בפוליטיקה העולמית וגם במה שמתחיל להיות החדירה הציונית לתוך הארץ, זו באמת... וגם הבריטים מכירים בזה כשהם קופשים את הארץ ונותנים את העשורות החשובות הם גם המשפחה הראשונה שיוצאת מחוץ לחומות. המשפחה הזו, הם בונים את הבניינים שעד היום אתם יכולים להיות חלק מהיבשך ג'רה.
יש להם גם קשרים טובים מאוד עם מהגרים אמריקאים שמגיעים וכך שבונים את הקולוניה. המלון אגב, המרפין קולוני, היה בניתו הפרטי של אחד מראשי המשפחה. הוא, האלו זה טרגדיה עם יורשים, לא משנה, אני לא אכנס לזה. הוא נתן את, הוא מחר את הבית לאמריקאים. אמרגן קולוניב זה משפחה שברכה מישהי ננסה לעזוב וקיבל הוראות נסיעה והגיע לארץ ורבך על חוסני שזה היה בית שלו שהסתבך בצעות הוא לא ניהל את ענייניו כמו שצריך בכל מקרה הוא מכר את הבניין היפר
מלון, אומרת עם קולונים. היה להם משפחה קסמים מאוד טובים עם האנשים האלה. עוד בית שאתם מכירים מהתקופה הזאת שמתחיל לבנות זה Orient House. זאת אומרת אולי פעם אחת את ימין משה, הם מגדימו את ימישה בקצת, לא בהרבה, אבל בקצת הם מגדימו את מין משה היהודית הראשונה כן, אבל לא הירושלמית בכל מקרה, אפילו היום עוד אפשר לעשות סיור באזורים האלה בירושלים, כמעט כל בית שני או שלישי יש לו היסטוריה מעניינת של המשפחה הזו ולא רק למשפחה הזו, משפחות אחרות.
אבל הם היו חלק מאוד חשוב מהעולם החדש הזה שאני קורא לו, ביניהם 840, שיחזיק מעמד... אז יש לנו פה 60-70 שנה של... אני אעביר את זה אחר... של שלושה מחוזות אוסמאני, אליטה עירוני. יותר ויותר יושלים תופסת במקום חשוב, וגם יש לה קשרים דרך נישואים, אני צריך להגיד, עם משפחות. זה מתחיל להתגבש כעצולה עירונית כמעט הייתי אומרת ובכפרים עצמם גם מתחילים דברים להשתנות, גם לטובה וגם לרעה. הדבר החשוב ביותר... זה שינוי בחוקי הבעלות על הקו.
עד לאותו זמן רוב העיקרים היו נתינים שאיבדו את האדמה אבל לא היו בעלי האדמה או בתוך הארץ, אבל הייתה גם מערכת מאוד שיתופית של בעלות על הקרקע, בערך כלל של הכפר עצמו, שגם הייתה תופעה שנקרא מושל. כל פעם למשפחה אחרת. וזה משתנה עם הבעלות על הקרקע. עם הבעלות על הקרקע, המשפחות, אנשים מתחילים לקנות את האדמות כדי לספסר בהן, לא רק כדי... לאבד אותם או להרוויח מהם. זה עוד לא משפיע לגמרי על חייהם של העיקרים, אם כי חלק מהשיטות האלה, כמו שאמרתי, השיטה הזו של רוטציה להעביר את הקרקע הטובה.
וכבר מפסיקים את זה וזה חוון מאוד וכמובן זה יוצר איזה פעם שלא היה קיים קודם יותר השירה עם מה שהיא הייתה קודם של עון, ונוצר פה פעם שמזיג גם לחברה, כמו שאולי הוא גם מועיל. כמו כל הסיפור של מודרניזציה, הוא מועיל למיעוט בעלי. זה בלתי, מה? בהתחלה גם בהמשך. כן, כן. גם מערכת היחסים שהייתה יותר ברורה של מחויבות של בעל האדמה לעיקרים, מחויבות פחות. כשמשפחת, כמו משפחת סורסוק מלבנון, קונה פה. היא פחות מחויבת לוולפר, לאיכות החיים של העיקרים. היא פחות באה לעזרתם בזמן של בצורת, בזמן של מגפה.
כל מיני דברים שהם היו צריכים להתבודד איתם. בעבר המשפחות המקומיות הרגישו הרבה יותר אחריות. גם היה יותר סולידריות בין בעלי הקרקע לבין הנתינים. זה היהודים. היהודים עשו משהו... הציונים לא היהודים. הציונים עשו משהו חדש לגמרי. סליחה. כן, כן. אנחנו לא טענים שכל מי שיהו. לא אנטי שם. הציונים דרשו... The Lebanese did not do it. They did it. They did it. They did it. מי שקנה אדמה השאיר את הנתינים. יכול להיות שהוא יתייחס להם פחות יפה, אבל מעולם הוא לא דרה שהנתינים יזולה.
ציונות באה עם תוכנית אחרת, זה דרשה שאם בכלל לא מעניין אותה להתייחס יפה או לא יפה זה פשוט שהם יסוקו והחוק הבריטי, ימצאו את החוק הבריטי של חוש פרטי אבל לזה עוד נגיע. מה? עשו גם בזכון, לא רק, וגם במקומות אחרים, וודאי. זה לא ייחודים בעניין הזה, אבל במזרח הכיכון זה היה ייחודי מהבחינה הזו. אני רוצה רק להזכיר עוד משהו שמאוד חשוב. כי כל הרצון שלי הוא להבהיר לכם שיש בו חברה תוססת, חברה שעולה על פסים של המודרניזציה, של ההזדהות הלאומית או הזהות הלאומית.
This is the Zionist of Israel. All this effort is to come and say that the people came to the city of Rekha. היה פה תהליך מאוד אופייני לכל האזור הזה, שבהרבה מקומות הסתיים בהקמתה של לבנון המודרנית, של סוריה המודרנית, של מצרים המודרנית, של עיראק. אז אני מוכיח לך שלא הרבה לפני שהם הגיעו כבר נוצר פה הבסיס לזהות לאומית בכל העולם הערבי התלבטו האם להקים כוללת על כל האזורים הערבים, או להקים מדינות קטנות. אז גם בפלסטין התלבטו. האם מה אדיב להיות חלק מסוריה הגדולה, להיות חלק מרפובליקה?
סולטנות חדשה ערבית, או להיות חלק מפילסטין. היא שייכת לעובדה שהמעצמות מאוד לא רצו שיהיה פה מין... שלא יאפשר להם להתרחב לתוך המזרח תיכון. צורפת וביטאנים מאוד לא רצו אחדות ערבית, מה שאנחנו קוראים היום פן ערביות. בערבית אגב יש שתי מילים למילה לאומיות. וזה נוצר בה התקופה הזו שאנחנו מדברים עליה. אגב, מי שמאוד משפיע זה דווקא מיסיונרים מארצות הברית. הם מקימים את הקולג'ים שאחר כך יפכו לאוניברסיטאות אמריקאיות בגהיר וברוט ובארץ. Thank you very much.
לפני 1776. לא הייתה מדינת לאום בשום מקום. היו בתי מלוכה, היו בתי הצולם, לא הייתה רפובליקה בשום מקום. תסתרו, זה לפני... ארצות הברית אבל מדוע? כי אלה מתנחלים אירופאי שמבצעים מהשמדת עם של המקומים הם רוצים להיות עצמם כמקומיים במקום המקומיים צריכים ליצור זהות שהיא שונה מהאימפריה ודאי דיברו באותם משתה, ואותו משתה, ודאיין היו אנגלים, אבל הם אומרים, אנחנו לא אנגלים.
מודרנית שמישהו יוצר איזה זהות שלא פשורה לנאמנות לבית מנוחה לבית עצולה או לדעת או לאיזו היסטוריה אתנית אלא לאיזה רעיון שמדומיה שמקשר את האנשים והוא נקרא זה נותן להם את החומר הגלם כדי להחליף את לואי ה-16 מלך השמש עם קו ישיר לאלוהים עם הרעיון But from there it is a very clear process. אבל המסיונרים האמריקאים כשמסתכלים על תוכניות הלימודים שלהם מלמדים פחות ופחות על נצרות ויותר ויותר על לאומיות ותורמים מאוד מאוד להיווצרות, מודעות לעניין של לאום, של זכות הגדרה עצמית וחיוצה בזה כבר בשנות ה-20.
הדבר האחרון שאני רוצה להוסיף לתמונה הזו של המאה ה-19 זה העיריות, העירייה. העירייה היא מאוד חשובה. הרייה ראשונה מוקמת עירייה של המאה ה-19 מדועי חשובה זה אפילו אתם יכולים לראות היום מאוד מאוד מהר המשפחות הנכבדים מבינות שזה בסיס כל... גם אם עדיין השלטון הוא עוסמני, גם אם יש מעורבות זרה, העירייה המודרנית, שכולנו סובלים ממנה, נולדת פה, ועם המון כוח מול. לדרך אגרות, לדרך מיסים, דרך קביעת בעלות על קרגע, בעלות על מכסים, אבל גם תחושה יותר ויותר של דמו. דרך מועצות העירייה.
which are starting to become, and, of course, some projects that are required in the area. What? The responsibility. And, of course, they are the central projects of modernization in the country. למשל הכנסת תיאורה פיתוח הערים, כן, בדיוק. תשתיות, פיתוח תשתיות. אחד הגורמים המרכזיים לפיתוח תשתיות בחלק מהארץ, אגב, זה ביקורו של וילם השני. אימפריאליזם מרופאי, הגרמניה מגיעה מאוד מאוחר למאבק על האימפריאליזם בגלל שהיא מגיעה מאוחר מאוד להיות מדינת לאום, אחד מדינות הלאום האחרונות. גרמניה רק בסוף שנות ה-60.
והרבה חלקים של העולם תפוסים קצת, ורק שר מחפש להרחיב את המפה האימפריאלית שלו, והוא מקווה להיכנס לדרך האימפריאל הסמנית, לא רק כדי... את שטח המחיה הגרמנים אפשר לקרוא לזה ככה אלא כמובן לקבל זיכיונות ולהרוויח מהמעורבות ממש חשוב הוא שלמקום מקום שהוא צעד היה אמור לצעוד בו, יפניסו פסר הכל. נכשרו את הרחובות, את הדרכים. זאת אומרת, בביקור קצר, הוא השאיר הרבה יותר פיתוח. אימפרינט כזה של פיתוח מאשר המקומות.
דקות עם הרצל הצלם פספס את זה ואז עשו פוטומונטג והכניסו את הרצל לתוך התמונה הרצל מאוד כעס כי היה מישהו שהיה נוחר אז מי שהיה שם אומר לו, הם שניהם, הקיסר שאל את הרצל, אם הוא מכיר איזו בדיחה מהילדות, הם התבטחו, ואחרי זה הקיסר אמר שהוא מצטער, שהוא צריך ללכת. כנראה לא היה שם שיחה רצינית על הפרויקט הציוני, אבל הרצל זה היה.
והוא עשה את זה בצורה מאוד מאוד מרשימה חשוב להגיד שכמובן בסוף המאה ה-19 וזה נסיים אולי מגיעה לפה העלייה הראשונה מתחילה להקים ועניין ההתיישבות עצמה אני חושב עוד פחות התרידה את העצולה העירונית פחות העניין של העצם ההתיישבות אלא העובדה שהייתי אומר על זה ההתיישבות באה עם תוצרים תרבותיים עיתונים פטיציות, הרבה דיבורים והם מתחילים לשים לב שיש פה קבוצה שהיא מאוד שונה מכל הזרים האחרים שהגיעו לארץ וב-893 המופתי נוסעים לאיסטנבול, לפרלמנט העוסמאני, 1893. מ-1875 יש פרלמנט בעוסמאני. הם הולכים לאחד מהחוסנים
ומאוד מעניין לקרוא את ההצעה שלהם בפרלמנד, ל-893, יש פה כמה? 7,000... שישבים יהודים מהודים עניים, רובם עובדים במושבות של הברון, בקושי מחזיקים מעמד, והחברה האלה... אתה צריך להפסיק את הגירה פלסטינים הבינו את החזון, הם לקרו אותו ברצינות. חלק מהם, לא מספיק כנראה. אבל הם אומרים, זה לא הגירה לענייני דת, זה לא עלייה לרגל, זה... או החברה שלנו אנחנו דורשים ש... הפרלמנט האוספני לא לגמרי משתכנע למרות שהם מגבילים קצת יותר זאת אומרת אנשי העלייה השנייה שהתחילו להגיע ב-1905 קצת יהיה להם יותר
קצת בגלל המחאה הזו, אבל גם בגלל סיבות אחרות. בכל מקרה, זו התעוררות מאוד מעניינת. מעוד של שנות ה-90 של המאה ה-90... התחילים להופיע משהו שתקרוא לו עיתונות או עיתונים, זה לא ממש. העיתונים הרציניים יותר... ואני רוצה, אבל בכל זאת אומרת, היו אנשים שלא... זמן להתעסק עם לקריאה והבנה פוליטית וכו', שהבינו לפעמים אולי יותר טוב כאילו מאנשי התנועה הציונית עצמה. הפוטנציאל, התמון ואידיאולוגיה שהיא לא עלייה לרגל דתית, שהיא לא ספצרות כלכלי.
שהיא לא איזה קליאנטורה של איזו מעצמה אירופאית, שיש פה איזה משהו שאפילו אם הם לא ידעו בדיוק לבטא אותו, הוא מאוד מאוד מסוכל. אבל הדבר המעניין ביותר בטוח נמצא לזה סיים כמובן זה נחשבתי על זה בעקבות השאלות מי שלא היה אז לא יודע את זה אבל נהיה לנו איזה דיון אחד הדברים המעניינים הוא שמי חזרתה... חוסמאני ב-1940 מתחילים לצאת ספרי המסעות הראשונים ולא רק ספרי, מדריכי הטיולים הראשונים לארץ ואנשים מוזמנים
אבל אני צריך לשאול את עצמנו, איך יש לנו את המונח הזה? מצד שני, יש לנו כבר את החלוקה המיניסטרטיבית הזו, שלא כולל את השם פלסטיין או פילסטיין. ואתה קורא עיתונות אוסמאני טורקית שהקדימה את העיתונות הערבית, או מן שרים אוסמאני ורשמיים, הם מדברים על פילסטין, הם לא מדברים על... אנחנו גם מדברים על פלסטין והאירופאים שבאים כתיירים לפה או מחברים ספרי מסורת גם רואים הוא מתברר שיש שתי התייחסויות למקום הזה.
אוהבים לאחז בה, ויש את ההתייחסות היותר עממית הנקרא על זה, גם של המקומיים וגם של אנשים מבחוץ לארץ כפילסטין תודה רבה. המסעות הם לפלסטיין וסיריה. רוב ספרי המסעות הם לפלסטיין וסיריה. חלק... הנקית הייתה. אבל לחלק זה הולילנד, באמת חלק זה הולילנד, חלק זה פארלסטיין. להוריד אותה, כתוב שם פלסטינה ולצורה מורה, היא מאוד מאוד מורה.
כן, זה קצת תקופה המנבטורית, זה קצת יותר מוחר, אבל אני אומר שבתקופה היא המפות, יש לנו את המפות של... כן, זה בסדר, זה כבר אתימיולוגיה, כן, אתימיולוגיה והכופשים המוסלימים ראשונים קראו. אני מדבר על העניין הזה של הליכים היסטוריים, מבנה שאחד הדברים שאנחנו מדבר עליו בפגישה הבאה, כשמדברים על התגבשות של זהות לאולי, שלב שקוראים לו השלב הפרוטולומי שלב הקדמלומי שבשלב הקדמלומי יש כל מיני תהליכים שלכאורה אין בנהל שום קשר אבל הם מגיעים למין מפץ גדול כזה זכושה הזו המדומיינת שאתה שייך
לקטיב לאומי, לעם לאומי. התהליכים האלה, אני אומר שוב, בין השאר כוללים את ההתייחסות הזו לשם. וזה יהיה מאוד חשוב גם בהמשך משום שכאשר התנועה הציונית תעמוד מול התנועה לאומית הפלסטינית בפורומים בינלאומיים ותנסה לטעון תודה רבה. וכמובן לא תמיד היה קל לפלסטינים לבוא ולבנות טיעון מסודר מודרני אם אתם רוצים להיות בתוך תקופה שעדיין השלטון הריבוני נמצא באיסטמבול. כובח. משום מקום אחר. השאלה, איך אתה מסתכל על זה? כי אתה מסתכל על זה במבט היסטורי החב, אתה אומר... ירדן, עיראק, סוריה, מצרים, רק פילסטיפית.
זה חשוב, אני חושב מבחינה היסטורית זה חשוב מבחינה נוכחית אבל אני חושב שחשוב פה לעניין הזה זה לתוך מה אתה נכנס כשאתה בא מפליט מארופה ואתה בונה נרטיב שאומר אני בעצם שווא למולד בונה נרטיב שמאוד אופייני למתיישבים קולוניאליים של ארץ ריקה לארץ מוזנחה. מאוד קשה בתוך המציאות הישראלית למלא את הרקע הזה ולהסביר לאנשים. סיפור הזה שמתחיל מהיריות ועובר דרך עיתונות, דרך בתי ספר.
תנועת נשים, תנועות נוער. זאת אומרת, משהו שאני זוכר עוד מהאוניברסיטה העברית של המד... שהעביר סמינך לגללת נועל לאומית הפלסטינית הכל אצלו היה כתגובה לציונות כל דבר שקרה כתגובה לציונות ורק שהתחלתי לחקור בעצמי את הסיפור הזה המון המון דברים לא היו תגובה לציונות הם היו מאוד אופיינים לכל העולם כולו אגב כל העולם כולו עובר את המעפה מי חשמל דרך תנועת נועה או דרך תנועות פוליטיות והכל זה לא שבארצות הברית ובאירופה הדברים היו כל כך יותר מתקדמים ואיפה שהוא, אפילו באוניברסיטה העברית הצליחו להעביר לנו איזה...
הייתה רדומה ובאה איזה נסיך ציוני, נתן לנשיקה והיא התעוררה והכיחה ופתאום היא התחילה להבין מה זה עירייה, מה זה מודרניות, מה זה לאומיות. זה במקרה הטוב, זה במגישה הליברלית. And now the story is written that they are all nerds. Yes, exactly. This is the liberalization. We don't have any bad things that we have done for them. But it's just historical, not right. וזו גרסה שיצרו אותה כמובן כנשק פוליטי. כנשק פוליטי לא מתוך איזה תהליך המאמין.
אבל בהחלט המאה הזו היא חשובה מאוד, המאה ה-19, לבניית היסודות של האומה החלסטינית, של פילסטין המודר... זה שתוך 48 שנה בפעל הזה יחוסה, אנחנו נדבר עליו, הטרגגיה הכי גדונה היא שבשלוש השנים האחרונות קביצת קוונטום, את הקביצה עצומה של כל החברה הפלסטינית ברמות של פוליטיקה, תרבות וחינוך. in the second world, at least in every region.
תנועה ציונית אנחנו יודעים על זה אפילו יותר מה שאני יודע עם כל החומרים האחרים השי אסף את כל הפרטים על כל כפר אפשרי, אבל את הקפיצת מדרגה עצומה ממש בדקה האחרונה לפני שהאחר... לכן צריך לזכות על המאה ה-19 ולמשוך אותה המאות האלה הם לא כרונולוגיות עגולות. זה מאות שיש להם היגיון פנימי. והמאה ה-19 פלסטינית היא מתחילה ב-840.
זו פגסטין הישנה, הפגסטין של דאר אל-אומר כמה קוטופות אחרות שלי לא מתלהב מהן וכולי, אבל היה לזה צד אחד, אולי, זה לא רומנטיזציה מסויונית, אבל המאה... התחילה ב-1840 מסתיימת ב-1948 והיא מסתיימת כשבאמת היסודות להקמת... ולפי כל הפוטנציאל שהיה, זו מדינה שיכולה הייתה... כי היה פה פוטנציאל, הייתה פה היסטוריה.
and there were many historical stories that could really... What? The U.S.? Yes, definitely there was a... של קבוצה שאנחנו מכירים אותה אחר כך, כרובנו נולדנו אחר כך, אנחנו מכירים חלקים ממנה, ממה שנשאר... אבל אנחנו נדבר עליה יותר בפגישה הבאה תתכבדו ונחזור לסיבוב של הערות, שאלות, הצעות, הצעות.