אנחנו בעצם בשתי הרצאות הראשונות מתוך העשר, שאני מקווה שנגיע לעשר הרצאות, בשתי הרצאות הראשונות טיפלנו בחצי של מיתוס. ציוני ידוע של העם ללא ערש סליחה, של הארץ ללא עם. של הארץ ללא עם. לא של עם ללא ארץ, אלא של הארץ ללא עם. היום קצת נדבר גם על העם ללא ארץ, שזה חלק השני. לא, לא, לא, אני לא מטוחת בארץ, אבל קודם כל לארץ ללואם נסכם את זה בכמה דקות, לפני שנמשיך. נדבר קצת על ה... היי, אז אנחנו נסכם קודם כל את הארץ ללא עם של שני השיעורים הקודמים, כי אנחנו הגענו פחות או יותר עד ערב ולחמת העולם הראשונה.
נגיד משהו על התפיסה הזו של העם לא לא ארץ שמגיע לפה, על התנועה הציונית, על המקורות שלה. ונחבר את שניהם ביחד לתחילת תקופת המנדט כדי שנמשיך לנוע. במבנה הכרונולוגי המסודר שאנחנו מנסים בסבב הזה לעסוק. בעצם אנחנו הגענו עד 1909, אחות או יותר, 1910, בהיסטוריה של הארץ התחלנו, אם אתם זוכרים, ב-1775. תיארנו בעצם שני שושלות פלסטיניות מקומיות ששלטו בעיקר מתוך העיר אקו. אבל כמובן היה להם השפעה רחבה על כל הארץ כולה. גם התקיפים והמשפחות הנכבדות במקומות אחרים ראו בהם את מקור הכוחה.
משפחת זיידני של... דייר אל עומר ואחר כך המשפחה של אל ג'זאר פשע ושלושת ירושב זה מסתיים עם הכיבוש המצרי, אם אתם זוכרים, ב-1831. האוסמנים חוזרים ב-1840. וארץ עוברת תקופה של פריחה וסגסוג עם החזרה של האוסמנים. היא הופכת להיות מחוז גדול, מסודר יותר, מודרני יותר. שמביא איתו דברים שליליים וחיוביים לחיים של האנשים, מביא מודרניזציה. שזה מחשמול הרחובות דרך עניינים של סניטציה וביטחון בדרכים, וגם אם רואים בזה משהו, יובי התחלה של המחשבה על זהות לאומית קולקטיבית, זה צעדה.
אולי הצד החיובי, למודרניזציה הצד השלילי, שזה מגביר את התאבון האירופאי. ויש רצון אירופאי לא רק לחדור לארץ, אלא לכל שאר האזורים במזרח התיכון, ובאזור הזה במיוחד של מזרח הים התיכון. והמעורבות החיצונית יוצרת. תהפוכות ביחסים שבין קבוצות עם זהויות תרבותיות שונות, אתניות שונות, דתיות שונות. העוסמנים שמרו על איזון בין הקבוצות האלה, בעיקר בזכות השליטה מבחוץ, וגם הבנה נכונה של הזהויות האלה. האירופאים, זה אולי לא מפתיע, יש להם העדפה כלפי הקבוצות הנוצריות. אחר כך גם אפילו כלפי הקרוצות היהודיות, וזה יוצר...
חוסר איזון במקום שהיה איזון. זה מביא לראשונה למתחים חריפים בין העדות השונות. המקום שהכי סובל מזה הוא לבנון. דווקא בארץ איכשהו המורבות הזו פחות הכריפה את היחסים בין הקבוצות השונות. אולי כי פה היה רוב מוסלמי ברור. והיחסים בין הרוב המוסלמי פה לעדות הנוצריות היו יחסים מאוד טובים. והקבוצה היהודית הייתה יחסית קטנה, אז כך שבמקרה של הארץ דווקא זה לא בא לדיטוי, להפך יש עדויות רבות שאנשים מלבנון וסוריה באים לארץ כעיר מקלט.
לעולם שהתהפך בגלל המעורבות החיצונית. עכשיו, כמו שאתם יודעים מהסיפור של איסלאם פוליטי... באופן כללי, כאשר יש חדירה מערבית וחדירה מערבית פוגענית ופולשנית, אז יש גם תגובה מקומית שהיא אלימה והיא קיצונית. וזו גם הסיבה שמתחזקים גם הרעיונות של איסלאם פוליטי בקרב המוסלמים כמשקל נגד לחדירה המערבית. מחמירה וקיצונית של האסלאם, וזה מתחיל בחצי היערב, אבל זה עובר מאוד מהר למצרים וסוריה, ואפילו מגיע פה לארץ, כך שגם נוצר עוד מקור מתח חדש שלא היה.
קודם בין אסלאם, אפשר לקרוא לזה יותר קיצוני, יותר רדיקלי, ופחות סובלני כלפי מי שאינו מוסלמי מהבחינה הזו. זאת אומרת, החדירם הערבי, בקיצור, גם חיובית וגם שלילית, סופו של דבר. הפעם אחרונה שהאוסמנים עושים פה סקר של תושבים זה ב-1914, זה כבר התוקים הצעירים ויש בארץ בערך 760-770 אלף איש. בערך 550 אלף מהם. מוסלמים, מוגדרים כמוסלמים. יש מספר שווה פחות או יותר של יהודים ונוצרים.
אני לא טוב בחשבון, אז זה מורה לפיזיקה שלא יבדוק אותי מגדת עם 770 אלה, אז אני לא אגיד. מה שנשאר מתחלק לשניים בין יהודים ונוצרים, זה הדרך שלהיסטוריון שלא מבין במתמטיקה לצאת. כל אחד? המאה חמישים אלף שנותרים זה חצי חצי כן אז זה יוצא בסדר אני חושב שהיהודים היו קצת יותר מהמוסלמים עוד לפני הבריטים הם גם כן ספרו... זה לא מדויק זו שאלה טובה שאתה שואל לא הם לא ספרו ככה הוסמאנים זה רק הקולוניאלים סופרים מוסלמים נוצרים וזה העוסמאנים ספרו לפי מחוזות והדמוגרף, שעליו אנחנו מסתמכים, עדיין חי.
בין מאה, ג'סטין מקראפי, שהוא הדמוגרף הגדול של פילסטין, הוא חישב לפי מקומות המגורים של האנשים, מי מוסלמי ומי נוצרי כזה, לא לגמרי מדויק. לא, הארסמאנים מעולם לא ספרו אנשים לפי... הדת שלה עם מועדה שלהם. זו תפיסה קולוניאלית. בשביל להפרד ומשול, אתה רוצה לדעת מי זה, מי זה. עוד לא 17, כי הם עוד לא היו פה. זה קשה לספור. 22 הם עשו את הסקר הראשון הבריטי. סגר ראשון הברית היה ב-1922. 17 הם רק נכנסים לפה. לא, אז הם הסתמכו, אולי הם הסתמכו על ה...
הם לא יכלו לעשות נפקד ב-17, לא, ממש לא. פשוט שני שליש מהארץ עוד הייתה בידיים תורגיות, אז זה קצת היה קשה. אבל ב-22 הם עשו סקר מאוד מאוד מסודר, ופעם ראשונה שהסקר הזה באמת מחלק למוסלמים נוסעים. בכל מקרה, זה כמות האנשים. בתוך 80 אלף שמוגדרים על ידי הדמוגרף מקרפי ואחרים כיהודים, יש אחוז גדול מאוד כבר של מתיישבים יהודים. של אנשים שהגיעו בעלייה הראשונה. ובעלייה השנייה. זאת אומרת אם מוציאים את האנשי העלייה הראשונה והשנייה לרגע מהסקר, אז מספר היהודים הוא מאוד מאוד קטן.
בעלייה הראשונה הגיעו בערך 20 אלף איש, בשנייה בערך 40 אלף איש. הרבה מאנשי עלייה השנייה עזבו, כמו שאתם ודאי חלק מכם יודעים, לא נוטרו פה. עלייה הראשונה היא מ-1882 עד 1905, עלייה השנייה היא מ-1905 עד 1914. זו כמות גדולה של אנשים במובן של המיעוט היהודי, לא במובן של כלל המספר. הם מגיעים ב-882 אחרי 30 שנה של התעוררות תרבותית יהודית עברית, אם אפשר לקרוא לזה כך, במרכז אירופה ומזרח אירופה.
מה שנקרא תקופת ההשכלה, אני פחות מתעכב על זה כי זה הנרטיב שאתם... ינקתם מהגננת יוכבת ברגע הראשון שראיתם אותה אז אני לא חוזר על זה אבל הם מגיעים מה שהגננת לא סיפרה אולי כמובן זו הייתה עמדת מיעוט בקרב הציבור היהודי. היו שתי תגובות מאוד, בעצם שלוש תגובות מאוד מעניינות לציונות. והן מעניינות בבית היסטורי ואולי אפילו בבית עכשווי. אחד הייתה כמובן התגובה האותודוקסית. היום היינו קוראים למחרדים, אז לא קוראו למחרדים, התגובה אותודוקסית. שראתה ברעיון של עלייה פוליטית.
או הגירה פוליטית לארץ, התעסקות עם רצונו של האל וכפירה בעיקר והייתה התנגדות מוחלטת של הרבנים המובילים ביהדות האורתודוקסית לרעיון. כן, נכון. וכמו שרב חד ידוע אמר להרצל כשהוא בא לנסות לגייס אותו, הוא אומר, אתה רוצה שאני אחליף תרייג בצוות בסמרטוט, דגל. בשיר עם נון ובפיסת אפר, אדמה. זה אומר, היהדות לא בנויה משלושת הדברים האלה, היא בנויה מעולם ולא. זו הייתה התנגדות אחת. התנגדות שנייה הייתה של התנועה הרפורמית שקמה באמצע ה-19 בהתחלה בגרמניה.
הרפורמים האמינו בלב שלם שמדינות המערב, אפשר לקרוא לזה ככה, הבנו בסופו של דבר עולם דמוקרטי שוויוני. ואין צורך בפתרון לאומי לבעיה היהודית, יש צורך בפתרון פוליטי להיעדר שוויון ליברלי ואזרחי במדינות המעבביות. הם מתפתחים בצורה יותר, הייתי אומר, נמרצת בארצות הברית מאשר בגרמניה אחרי עליית הנאצים, זה ברור. המסר הנאצי לתנועה הרפורמית היהודית בגרמניה היה שזה לא נכון, שאפשר להיות יהודי וגרמני ולהיות חלק מהאומה הגרמנית הדמוקרטית המתחדשת. זה עובד יותר טוב כמובן.
בארצות הברית. יש להם עמדה נחרצת כנגד הציונות עד אחרי הקמתה של בלינת ישראל. יש פיצול אדיר בתנועה הרפומית האמריקאית בשנת 48' בין הזרם המרכזי שמחליט לשנות עמדה יש שנה שנקראת קשורה לוועידה שנקראה ועידת פיטסברג בשנות ה-30, שבה הם הכריזו שהם לא תופכים ברעיון של מדינה יהודית. אגב, מנימוקים מאוד מודרניים. הם לא היו יהודים חרדים, אז אני מוקריף שאתהם לא היו שזה פוגע בדת היהודית וכו', אמרו שזה...
פוגע בזכויות של הפלסטינים, של הערבים. זאת אומרת, אם אתם קוראים את ועידת פיצבוק 1935, אתם תראו נימוקים שיערבו לכם מאוד מוכרים מהיום. אז הזרם המרכזי אחרי 48 משנה באופן פומבי את עמדתו, אומר שהוא תומך במדינת ישראל. ישנה קבוצה קטנה, היא נקראת, עד היום היא קיימת, The American Jewish Council, AJC, אתם יכולים לראות את ה... The website should name. המועצה היהודית האמריקאית הם עד היום מגזרים את עצמם כאנטי ציונים. הבחינה מספרית בתוך היעטות הרפורמית הם קבוצה קטנה. זו הייתה התנגדות השנייה.
הנגדות השלישית באה מהשמאל היהודים, אפשר לקרוא לו ככה, על כל גווניו. בין שזה הייתה תנועת הבון שהמינה בסוציאליזם יהודי, בין שזה היו אנשים שהצטרפו כאינדיבידואלים לתנועה הבולשוויקית או הקומוניסטית או הסוציאליסטית, תלוי מי היה ואיפה. שימרה יפה שטרוצקי שכשהר באים אליו, ננסות שכנע אותו בהתחלה להצטרף לבון. הוא לא מספיק קומוניזם, זה קומוניזם יהודי. אז הוא אמר שבונט זה ציונים שיש להם פחד ממחלת ים. אם אתם מבינים את האמרה.
לא היו מטוסים אז לא יכול להגיד שהם מפחדים ממשהו אחר בכל מקרה הם אבל שם יש התנגדות שוב מתוך איזו אמונה שמהפכה אוניברסלית עולמית הפעם בצבעים אדומים היא זו ש... תפתור גם את הבעיה של האנטישמיות. מספר ההתנחלויות, אם אפשר לקרוא לזה, הציוניות הראשונות, מכפיל את עצמו. המספר הזה גדל פי 2, בין 882 ב-1904. יש לנו כבר מעל 40 נקודות התיישבות ב-1917, ערב כניסתה של הארץ למלחמת העולם הראשונה. יש כבר עד נקודות שבאו על חשבון
אוקיי, בדיוק אני אומר לדבר על זה, בדיוק אני אומר לדבר על זה, איך הם נקנו, מיד אני אגיע לזה. רק עשיתי לומר שה... גם כשיש מספר קטן של נקודות זאת אומרת, המושבות הראשונות, ראשון לציון, בתחתיקווה, רושפינה וכו', יש כבר התעוררות מקומית בקרב, והאליטה הפוליטית, צריך להגיד, לא בקרב, כל האוכלוסייה הפלסטינית. שרואה בזה ראש חץ למשהו שיכול... לפגוע בצורה יותר אנושה בחברה המקומית אם כי זה לא מאפיין את כל התגובות של כל מי שעמד בראש הפירמידה החברתית. התרבותית של החברה המקומית.
אז אמרתי, הם היו אחוז גדול יחסית, הם באו 20% בראשונה, 40% בשנייה, 20 אלף בראשונה, 40 אלף בשנייה, בערך 60 אלף איש. מגיעים לפה, אבל מעלייה השנייה נשארים רק 4,000-5,000. הרבה מהם עוברים לארצות הברית, מנסים ליישם ראיונות סוציאליסטיים במקומות אחרים בעולם. חלק חוזר לאירופה. חלק נדבד? לא, אלפים. היו גם כאלה שהתאבדו. היה להם מאוד קשה עכשיו לשאלתך כי לזה זה מאוד חשוב העלייה הראשונה נעזרת בברון רוטשילד ומשכנעים אותו להקים בעצם מפעלי התיישבות שהם גם מפעלים רווחיים עבור התעשיות שהוא מאמין בהם.
הוא מקים מושבה אם המושבה יכולה לגדל כפנים, והכפנים, אפשר לגדל מהכפנים, לייצר מהכפנים יין. ופקידי הברון הם הראשונים בעצם שמפקחים על העבודות במושבות הראשונים. הראשונות זאת אומרת, הכסף היה פרטי, הכסף היה של הברון. הוא נקנה, אנחנו נסברנו על זה אבל אני אחזור על זה מיד, הוא נקנה מבעלי האדמות, מיד אני אומר מי היו בעלי האדמות, בחסף טוב. בשלב הראשון של הקנייה, הייתי אומר אפילו בשלב השני של הקנייה, הדמות שנקנות.
כמעט ולא גר עליהם מישהו. זאת אומרת, זה או אדמות ראשים, או אדמות שלפי החוק העוסמני היו נחשבות לאדמות בלתי מעובדות. הנטייה הראשונה היא להתיישב במקומות, נקרא לזה, לא מיושבים. אפשר לקרוא לזה. הבעיה תתחיל בשנות ה-20. בשנות ה-20 פשוט יתחילו לחפש אדמות יותר פוריות, יותר רווחיות, ועל אדמות יותר פוריות ויותר רווחיות כבר היה מי שאיבד אותם.
אבל עד... לכן היה להם... הם התאבדו גם, חלק מהאדמות באמת היו כמעט לא ניתנות ל... לאיבוד וזה היה מאוד מאוד קשה לשרוד בהם כבר בתחילת המאה ה-20 1901 מקימים את רושמים באנגליה חברה שנקראת הקרנק האמת. הסברתי עם לרביתה את ההשדל בין החברה האנגלית של קרן הקיימת לישראל שאנחנו מכירים שהוקמה ב-1954 בישראל, זאת החברה. החברה באנגליה נרשמה ב-1901 כחברה האנגלית. גיסה כסף באנגליה כדי לקנות קרקעות בארץ. אבל עדיין היה עירוב של קנייה קרקעות על ידי הון פרטי ועל ידי הון מגויס למען הפרויקט הציוני, הפרויקט הלאומי.
ב-1893 זה בעצם הפעם הראשונה שיש איזושהי התאגדות פלסטינית מקומית בפנייה לפרלמנט העוסמני, לעצור את העלייה הראשונה. זאת אומרת, עוד אין את העלייה השנייה, אז הם רוצים לעצור את העלייה הראשונה של 1993. כשהעלייה השנייה מגיעה ל-1905 יש כבר התארגנויות יותר רציניות ודרישה לעצור את ההגירה היהודית. מ-183 עד 1917 התפיעות שבאות לעצור את ההגירה היהודית מבוססות על ניתוח שאומר, זה אנשים שבאים עם תוכנית פוליטית, להשתלט על הארץ שלנו, וזה יכול להסתיים בעשור מבחינתם.
זה היה מאוד מוקדם והסיבה היא שחלק מהמשכילים הפלסטינים תכו ללמוד עברית. כמו חיילים במשפט הופלחת החוסנים, אז הם יכלו לקרוא בעברית את התוכניות. חלק גדול מהתוכניות של הרצל, אם זה תוכנית באזל או הנאומים שנישאו בלונדון ובאירופה או בארצות הברית. או התכתובת שהייתה עם העולם נעשתה בשפות לא עזיות שגם הפלסטינים היו בקיים בהן. כך שהם לא היו צריכים, מה שאני רוצה לומר, הם לא היו צריכים איזה שירות מודיעין מאוד מורכב בשביל לדעת.
המאמר שבאמת הציט את הדמיון של האנשים פה היה דווקא של סופר סורי בשם נג'יב עזורי שב-1904 כתב וזה פורסם בכל מיני עיתונים בעולם הערבי תיאור דיספוטי כזה, זאת אומרת תיאור עדיתני. של מה יקרה אם ההגירה היהודית הזו תלך ותתחזק ותשטוף את הארץ, מה יקרה לתושבים. הוא יחיק לכת גם מה יקרה לעולם הערבי, הוא קצת נשחף. אבל בסך הכל... הוא היה נוצרי, נכון? הוא היה נוצרי, נגיד אזורי, כן. אזורי, אין, זין ובריש.
איש התנועה הלאומית הסורית, שהאמין ביצירת סוריה גדולה, אבל... לא ראה את הציונות משתלבת בחזון של לאומיות סורית, אבל כן מדבר, מדבר בכתבים שלו, על כך שהיהודים כמובן הם חלק מהתנועה לאומית הסורית, אז למה הם צריכים תנועה לאומית משלה? לא, זה לא הנושא שלו, הנושא היה מוקד בציום עכשיו לכולם, לכל מי שהמעורב פה בארץ הייתי אומר שעד 1917 היו צרות אחרות. זאת אומרת, העיסוק הזה עשו לקבל את הרושם, שהיה פה איזה עיסוק יומיומי בציונות ובסכנות של הציונות.
התושבים בארץ, קודם כל, עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, נענקו משלטון מאוד אריץ, מאוד מדכא של התורכים הצעירים. שהפילו את האימפריה העוסמנית כבר ב-1909, החליפו את השלטון המכיל העוסמני בשלטון טורקי-לאומני. שדרש מהערבים להפוך לטורקים. רדף כל ניסיון לזהות להצהיר או לבסס או לייצר זהות ערבית או כלל ערבית או מקומית פלסטינית. הייתה להם משטרה חשאית מאוד אכזרית ומאוד... ובמיוחד זכורה לאנשים מהתקופה האחרונה של השיטון הטורקי
כשהמושל בארץ, האדם בשם ג'מל פשע, קראו לו ג'מל הקטן, להבדין מג'מל הגדול. ג'מל הגדול היה שר המלחמה התרוקית. מה שסיפרת לכם, אני רק אחזור על זה, התרוקים הצעירים היו שלישייה דיקטטורית. השלישייה שתפסה את השלטון והדיחה את הסולטן ויצחת את הרעיון של לאומיות טורקית במקום זהות אוסמאנית. ואחד מהשלישי הקראו לו ג'מל פשא, הוא היה שר המלחמה, אבל המשל בארץ... כן, וג'מל הקטן היה המושל של ירושלים, שהיה מאוד שוויוני, שהוא אוהב לתלות כל מי שהוא חשד בו, והוא תמיד דאג לתלות נוצרים מוסלמי ויהודים, הוא לא אוהב להפלות.
לא, אבל הוא חשב על איזון כזה, על איזון, וזה היה מחזה כנראה... זה היה כנראה מחזה מאוד מבעיט. הסיבה העיקרית, אגב, שהוטלה אנשים הייתה פחות... האשמה שלהם בחתרנות כנגד השלטון הטורקי בשם לאומיות ערבית. יותר היה עניין שהוא רצה לגייס אנשים לצבא הטורקי ואנשים התחמקו. יש סיפורים מאוד יפים, ואתם יכולים לקרוא את זה בכמה ספרים שגם יצאו בתקופה ההיא, אפילו כנובלות. על נוצרים שמחביעים יהודים, יהודים שמחביעים מוסלמים, מוסלמים שמחביעים יהודים. זאת אומרת, הייתה סולידריות ש... לא תורגמה למדינה אחת של שרבנות.
כן, בהחלט, בהחלט לא רק אתם שמעתם ודאי כרגיל זמן הרטיף לגני נבי חבד, אתם שמעתם על הנחבת נילי וכו'. גם הפלסטינים, היה להם מכתרות פרו-בריטיות, האויב של האויב שלך או הידיד שלי, זה ברור. לאט לאט נוצרים קשרים, במיוחד מה שמעניין. שהמשפחה שמובילה בזרוש דבר את הקשר עם הבריטים, זה משפחת החוסנים, שדיברתי עליה בפגישה האחרונה, המשפחה אולי במישור העירוני, זו הייתה משפחת העצולה החשובה ביותר. זה עדיין לא חש אמין החוסני המפורסם. הדור הקודם של האנשים ששולטים בהיררכיה הדתית, החברתית וגם הפוליטית.
של אזור ירושלים, אבל יש להם השפעה מאוד רחבה על שאר הארץ. הם הראשונים שיוצרים קשרים מהבריטים עוד לפני. הכיבוש של הארץ על ידי הבריטים. ככל שהצירים נעשים דקנים יותר. אכזרים יותר, ככה נוצר יותר קשר חזק בין האויבים של טורקיה. וכזכור, טורקיה ב-1914 מחליטה לא להכריז הנייטרליות, אלא להצטרף לאימפריה האוסטרו-הונגרית. וגרמניה כנגד בעלות הברית במלחמה ההיא.
כן, כן, כן, היה להם קשרים, כי הפעילו אותם סוכנים בריטים. הסוכנים בריטים היו אותם מפעילים. המפעיל של ארונסון והמפעיל של אדם במשפרת הוכסטנים היה אותו מפעיל. היו מפעילים. אז הקשרים נוצרו מטעם הבריטיים, לא נוצרו קשרים אידיאולוגיים, לא נוצרה איזו תנועה כנענית שמרגלים למען הבריטי. אבל בהחלט הייתה פה זהות אינטרסים לראות את סיום השלטון התורכי הצעיר כי הוא כבר לא שלטון. מוסלמי, הוא כבר לא שלטון עוסמני, פשוט שלטון לאומני שנראה ככובש וכאכזר.
פחות, יותר חשוב אולי לגורלם של האנשים, היו דברים שלא התרחשו בארץ, אלא התרחשו מחוץ לארץ. זאת אומרת, הדיון העולמי במה לעשות עם הארץ. הוא תופס תאוצה, הוא ישפיע על האנשים הרבה יותר אולי מהתנועות המקומיות של הזדהות לאומית, של קביעת עובדות בשטע. גם הציונות הייתה חלשה מדי עד 1917-18 כדי לשנות את המציאות לו בצורה דרסטית. וגם הלאומיות הפלסטינית הייתה עדיין בחיתוליה, ולא הולך לה עדיין בעצם ליצור פה איזו עובדה חדשה. לכן מה שקבע הרבה יותר, זה הגורמים מבחוץ.
ופה יש סיפור שאפשר לספר אותו בצורה מאוד פשוטה יחסית. וזה שלוש הבטחות סותרות לגבי עתיד הארץ על ידי הכוחות שהיה ביכולתם לשנות עולמות. הם יכלו ליצור עמים חדשים, ליצור מדינות חדשות, להתעלם מימים. למחוק עמים, זאת אומרת, זה האימפריות הקולוניאליות, בריטניה, הצרפת בעיקר. בעלות בריתם החדשות, רוסיה שהופכת להיות ברית המועצות, וכמובן כוכב עולה חדש, מגיע למזרח התיכון, ארצות הברית שיש לה את האג'נדה שלה לגבי המזרח התיכון.
וכל מי שמצא את עצמו בצד המנצח, שלכם את העולם הראשונה, לתוכניות שלא הייתה הרבה יותר השפעה כמובן על המציאות בה. אז אם מתמקדים במה שהופכת להיות פלסטינה מנדטורית או את ישראל המנדטורית, יש שלוש הבטחות סותרות. ההבטחה הראשונה או פעם ראשונה שמדברים על עתיד הארץ, לא עם התושבים עצמם, כמו שאמרתי, התושבים עצמם הם פחות שחקנים בסיפור הזה, זה התכתבות שנקראת, אולי שמעתם עליה, חוסן מקמהון. חוסן זה השריף חוסן ממקה, אנחנו קצת הזכרנו אותו בפגישה הקודמת.
הוא ראש המשפחת הנכבדים החשובה ביותר במקה ומדינה. הם חשובים כי הם אחראים כלפי כל העולם המסלמי. משמירה על שני הערים. הקדושות לאסלאם, מקה ומדינה. המשפחת המשפחה השמית שאתם מכירים אותה מירדן השם היה הדוד של הנביא ויש להם אילן יוחסין שמגיע
השריף זה לא השריף, השריף זה הנכבד. זה משפחת הנכבדים. שהבריטים מאוד מאוד קיבו שבגלל... התנקשות האינטרסים בין התורכים הצעירים שהיו חילוניים ולומנים תורכים למי שמייצג את מקה או מדינה, והוא אדם דתי ומוסלמי, שהם יוכלו לנצל את ההתנגשות הזו כדי לגייס את השריב חוסן, שנראה להם דמות דתית מאוד חשובה בעולם המוסלמי, כדי שיחריז מלחמת קודש, ג'יהד. כנגד התורכים הצעירים. לבריטים היה חשש מאוד גדול מה המיעוט המוסלמי. bez hodu jasy.
במידה ומישהו יצליח לומר להם שבעצם המלחמה נגד בריטניה היא מלחמת קודש מוסלמית וזה אחד היה הנימוקים שהם עבדו מאוד קשה לגייס תמיכה מוסלמית בנושא הזה. הם שלחו דמות מאוד ציורית שאתם מכירים אותה מהסרטים, טי. לורנס, לורנס איש הרב. זה האיש היה אמור לגייס את התמיכה של השריף והאינטרסים הבריטים. זה היה פיטר סלס, מי שעוד מהדור הזה שראה סרטי. לא פיטר סלס, פיטר עוטול, סליחה, פיטר עוטול, פיטר עוטול. אם פיטר סלס זה היה קומדיה. אבל הוא לא היה יחידי.
כזכור, מצרים, דיברנו על זה שבוע, והפגישה הקודמת, מצרים כבר מ-1882 חלק מהאימפריה הבריטית. הבריטים כבשו את מצרים ב-1882. וכל המדיניות כלפי אדם כמו השריף חוסן מנוהלת מקהיר. הבריטים מקימים שם משהו שנקרא משרד הערבי. לורנס הוא חבר במשרד הרבי, הוא לא היחידי. הרבה אנשים מאוקסורד ומקמבריד, שהיה להם בי-איי בהיסטוריה של המזרח תיכון ובשפה הערבית, מגייסים אותם, מביאים אותם לקהיר, והם אמורים לעזור, לגייס...
תמיכה בעולם הערבי להשתלטות בריטית על המזרח התיכון, תוך כדי מלחמת העולם הראשונה. אז הקנדידט הראשון שהם רוצים לגייס אותו הוא השריף חוסי. מקמהון היה, הנרים מקמהון היה משה לבריטי במצרים. והוא מנהל באמצעות לורנס חליפת מכתבים בסוף 1915, תחילת 1916. עם השריף חוסן על מה יקבל השריף חוסן אם הוא יצטרף לבריטים אתכם תעולם הרי. עשרה מכתבים הם שלחו אחד לשני. אנחנו כהיסטוריונים חושדים שלורנס אישרב כתב את כל המכתבים. אבל אנחנו לא יכולים להוכיח את זה.
לא, כנראה לא אורנס כתב הלוך ושוב את המכתבים. בכל מקרה התוצאה היא שהשריב חוסן מוכן להכריז מלחמת קודש על התורכים, שזה מאוד חשוב לבריטים. הוא נתן את הצבא שלו שהיה חסר משמעות מבחינה צבאית כדי לעזור לבריטים. אפשר לראות את זה אפילו בגרסה הוליבודת עם פיטר רוטול. המפצע הצבעי הכי חשוב שהם עושים, הם תוקפים איזה פסי רכבת בי רכבת. זה היה פחות או יותר התרומה הצבאית שלהם למאמץ המלחמתי, אבל זה לא שינה, זה היה כמובן עניין סמלי, זה לא היה עניין משמעותי. השאלה, מה הפתיחו להם בתמורה?
ובתמועה הבטיחו לשריף חוסן שהוא ובניו יהיו מלאכים בחסות בריטית. על מרבית האזור שאפשר לקרוא לו הים התיכון המזרחי מה שהיום זה עיראק, סוריה, לבנון, ירדן ואנחנו זה האזור וכמובן חצייה יראב עכשיו, הבריטים אומרים לו יש רק מקום אחד, יש איזה אזור אחד, שזה פחות או יותר לבנון והארץ, שאנחנו לא בטוחים עדיין, אנחנו יכולים להבטיח לך אותו, כי יש שם עוד אינטרסים אחרים וכולי. הם יוצרים איזה ניסוח מאוד מאורפל ומאוד לא ברור איזה אזור. יהיה של השריף ואיזה אזור יהיה אולי של מישהו אחר
אישר לדעת. האמת, לפי הניסוח הזה אישר לדעת אם ארץ ישראל או פלסטין כלולה בשטח שהובטח או לא. ברור לכם שברגע שכבר הבריטים כופשים ומתחילה פה מעומת על, הפרשנות של השריף הייתה שהשטח. כוללת פילסטין, הפרשנות של הבריטים הייתה, שהשטח לא כוללת פילסטין. מאוד מעניינים, אתם רואים את האמנה הפלסטינית מ-1964. ואת הצרת העצמאות הפלסטינית מ-1988, למספח המותקן האחרון שהיה של חזון פלסטיני לפני אוסלו. מוזכר שם ההבטחה בהתכתבות חוסן מגמאון לתת את הארץ לתנועה הלאומית הערבית שכללה את התנועה הלאומית.
בואו נאמר ככה, אם אתם קוראים את הפרשנויות של משרדי חוץ אחרים באותה תקופה, הם ראו בבריטים כמישהו שהבטיחו את הארץ. לתנועה הלאומית הערבית, לאו דווקא לפלסטינים, אבל השריף חוסן הציג את עצמו וגם נתפס הרבה מקומות בעולם הערבי, כי מי שייצג את השאיפה הערבית הכללית לעצמאות, בכל העולם הערבי, או לפחות בכל החלק המזרחי, מה שנקרא המשחק של העולם הערבי. אז זו הבטחה הראשונה. ההבטחה השנייה קצת יותר ברורה.
במאי 1916 נפגש מנכל משרד החוץ הבריטי מרק סייקס עם מנכל משרד החוץ הצרפתי אדון ג'ורש פיקו הם יושבים ובמשך שעה, פחות משעה, הם מחלקים את המזרח התיכון פחות או יותר למדינות. ומחליטים איזה מדינות תהיה נתחת השפעה ישירה בריטית וצרפתית, איזה מדינות אולי תהיה נתחת השפעה עקיפה, לא ייכנס עכשיו למה הם הקימו, מה הם לא הקימו, אבל במאה 1916 הם מסכימים שהארץ הזו, זה מה שהם החליטו בהסכם סייקס פיקו. לא הבריטים השלטו פה, לא הצרפתים, אלא יש שלטון בינלאומי על כל הארץ.
כמובן שהם קיוו שהם יהיו השחקנים הראשיים בשיטון הבינלאומי הזה, אבל זה, אם מקבלים את הפרשנות הערבית לסכם חוסן מקמון, זה כבר הבטחה סותרת. וכמובן ההבטחה השלישית שמוכרת לכם, השני בנובמבר 1917, לורד בלפור, שר החוץ הבריטי, כותב מכתב ללורד רוטשילד. נציג הקהילה האנגלו-יהודית ומבטיח להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל ומוסיף פסקה מבלי לפגוע באינטרסים והזכויות של המיעוטים האחרים בארץ. בלפור היה אישיות מעניינת
בין 1906 ל-1917 הוא היה קול הבולט ביותר בפרלמנט הבריטי שניסה למנוע הגירה היהודית מאירופה לבריטניה. הוא העביר כמה חוקים. מאוד קיצוניים שסגרו את השערים של בריטניה להגירה יהודית, אויינטי שמי מוצר. אז הסיבה העיקרית שהוא נותן את הצהרת בלפורס ופשוט רצה שהיהודים להגיעו לפה. הוא קיבל תמיכה מאוד גדולה של לואי ג'ורג' ראש הממשלה שלו שהיה מה שהיום היינו קוראים לו ציוני נוצרי, נוצרי ציוני זאת אומרת לואי ג'ורג' האמין שהשיבה שלו יהודים לארץ תחזיר את המשיח ישו, תקים לתחייה את המתים וכו'. כן, בהחלט.
מה שמעניין שגם הייתה הבנה לגמרי, או אי הבנה הייתי אומרת, לגבי הכוח היהודי או המשמעות של המספר הגדול של היהודים בתנועה בולשוויקית. אתה קורא את המסמכים הבריטים מ-1917 מבלבלים לגמרי בין התנועה הבולשוויקית שתופסת את השלטון ברוסיה לבין התנועה הציונית. אני חושב שזה אותו דבר. והם בטוחים שהצהרת בלפור תחזק קשר חדש עם פרית המועצות החדשה, רוסיה החדשה. יש להם הערה גם על הכוח של היהודים בארצות הברית, שזה יעזור להשפיע על היהודים.
טענות אסטרטגיות, אידיאולוגיות ודתיות מביאות להצהרת בלפור. האמת שהצהרה עצמה, נכון שהיא סותרת את סייקס פיקו והיא סותרת את חוסי מבק מהון, היא הרבה פחות חשובה. היא הופכת להיות חשובה ברגע שמכניסים אותה לכתב המנדט מטעם חבר הלאומי. אז היא הופכת לחשובה. זאת אומרת, שכתב המנדט... כולל את הצרת בלפור, פתאום המכתב הזה, שלא היה לו שום משמעות, הופך להיות למאוד משמעותי. אז זה השנים, כן, בבקשה. למה פה... בגלל הדת, בגלל הנושא הדתי. אני חושב שהם חשבו שהעולם הנוצרי יוצא להקים פה מדינה נוצרית מחדש.
קשור לירושלים ארץ הקודש ועיר הקודש החשבו על הולילנד שבריטים וצרפתים מנהלים אותה חבל שהם לא עשו את זה שבריטים, כן, כן. שבריטים הצרפתים יהיה להעלו את זה, שאי אפשר לסמוך על המקומים, לא על הערבים, ואלה. המנדט, כן, תמיד, הייתה כבר, הייתה כבר. כן, אולי על העניין הזה, כן, אז זה הרעיון. בכל מקרה אולי אפילו רחוב גדול. אלא אם כן הוא ישכנעו אותו שהרבה יהודים לא חיים באנגליה בגלל שהם באו לפה. אז הוא מבסוס.
תלוי לבריטניה אז הכל בסדר בדיוק בדיוק מה שקצת משנה את כל ההסכמים האלה זה, הייתי אומר, מצב הכוחות בסוף המלחמה על הקרקל. זה הופך להיות לא פחות חשוב מההסכמים שנחתמו. אז קודם כל הצרפתים לא מספיקים להגיע ולהילחם. ואז הבריטים אומרים, רגע, בכלל, הם לא מגיעים בכלל. החייר הצרפתי הראשון נוחת באזור שלנו בינואר 1920. קצת מאוחר, קצת אחרור. כלל בלבנון, לא? בלבנון, נכון. ואז לואי ג'ורג' אומר, סליחה, החברה האלה, אנחנו צריכים לתת להם את כל מה שהפתחנו, אף חייל צורפתי פה לא הכיס דם.
ואז יש מסע ומתן מחודש על סייקס פיקור בעצם. 1919 נותנים לצרפתים הרבה פחות ממה שהבטיחו להם בסייקס פיקור, אבל עדיין הם מקבלים את מה שהיום סוריה ומה שהיום לבנון. והבריטים אומרים תשכחו מארץ ישראל הבינלאומית, פלסטינה בינלאומית, זה הופכת להיות עכשיו חלק מהאימפריה הבריטית. הצרפתים לא מתלהבים, אבל אין להם שום אפשרות אחרת. יש תסבוכת שאני חושב שסיפרתי עליה, אבל לא יזיק להכניס אותה פה עוד פעם, כדי שהסיפור יהיה מלא.
כאשר כבר הכל נראה מסודר זאת אומרת מחליטים שמה שהיום עיראק תהיה בריטי שירדן שהייתה חלק מסוריה תהיה בהתחלה זה הרעיון הבריטית שירדן וארץ ישראל יהיו ביחד יחידה פוליטית אחת וסוריה ולבנון הייתה אמורה להיות יחידה אחת, הם גם כן לא רצו בהתחלה להפריד אותה. ברגע שיש להם איזה מפות, מאוד מעניין אגב להיכנס לארכיון, אם לראות את המפות השונות שהם צירו. וכבר סידרו למי גם לא תהיה מדינה. למשל, החליטו של הקורדים ולארמניים ולאלאויים ולדרוזים. לא תהיה מדינה, כי היו בקשות כאלה.
אחלהם אתכם את העולם הראשונה, אנשים באו וביקשו להקים מדינה בשם זהות לאומית או זהות דתית, והבריטים הצרפתיים החליטו מי זכאי ומי לא זכאי. ברגע שכל נראה להם מסודר, פתאום נשיא חשמי, אני חוזר ונשריב חוסן, אחד הבנים שלו, פייסל. כנראה שהיה הכי מקורב ללורנץ, איש הרב. כנראה גם לורנץ עזר לו להבין. מבין שזה לא הולך בדיוק לפי התוכנית הסיפור. למרות שהבריטים אומרים, אל תדאג, הבנים שלך השלטו על ירדן, לא על ירדן, רק על עיראק ועל סוריה, על עיראק ועל סוריה, הפתיחו לו את עיראק.
הפייסל הוא הסבר אבא של חוסן ופייסל מגלה שהבריטים לא רק עושים הסכמים עם היהודים ועם הצרפתים על חשבון מה שהבטיחו לאבא שלו. בתמורה למאמץ המלחמתי הוא מגלה שגם בחצי הירב יש להם הסכמים עם משפחה באמצע מדבר שנקרא משפחת סעוד וסוכן אחד מבטיח נשפחת צעוד שאם הם רוצים לכבוש את מקום מדינה, הבריטים הפריעו להם, וסוכן אחר מספיך לאשמים שאם הם ניסו לכבוש את מקום מדינה, הצבא הבריטי יעזור להם להגן עליהם. ובינתיים הסעודים מתבררים כלוחמים אזיין מצח, והם מתחילים להתקרב לאזור המגורים של האשמים. פייסל מחליט לעזוב את...
את מקאו מדינה ב-1920, ובעצם לקרות תגר על ההסכם סייקס פיקו המחודש. אמרתי לכם שהבריטים דרשו מהצרופתים לשנות הסכם סייקס פיקו, כי לא היה פה אף חייל צרופתי. ולפי הסכם סייקס פקור חדש נוצרת מדינה חדשה שנקראת סוריה בינתיים לבנון היא חלק ממנה, אחר כך הצרפתים יפרידו בין הסורים ללבנונים, ומדינה חדשה שנקראת עיראק. שתי מדינות שלא היו קודם, יוצרים שתי מדינות, צוייה ועיראק.
הבריטים אומרים למשפרה האשמית, אנחנו מצטערים, נכון רצינו שגם סוריה תהיה מדינה אשמית, וגם עירק תהיה מדינה אשמית, אף בכל זאת צריכים לתת משהו לצרפתים, אז אתם לא יכולים לקבל את סוריה. פייסל אומר, אני רוצה להרער על ההסגר החדש הזה, כי הוא נוגד את מה שהבטיחו לאבא שלי. והוא יוצא עם המשפחה שלו. מי מקה ומדינה לעבר דמסק. זאת אומרת, לורץ יישאריו הוא איש מאוד רציני בתקשורת המונים. אז זה לא אינסטגרם, זה לא פייסבוק, זה לא SMS אפילו, אבל הוא דואג, הוא מביא במה האמריקאים מאוד ידוע בהוליווד, שילווה את העלייה.
והוא מפרסם סרטים וכותב כתבות לכל העיתונים בעולם. זאת אומרת, העולם יודע שפייסל בדרך לדמשק. עכשיו, כשאני אומר משפחה של פייסל זה לא... שני ילדים ופודל. זה 20 אלף איש. זה חמול הרציני. אתה לוקח את כל החמולה שקרובה אליו בכשרי משפחה וכו'. 20 אלף איש. בדרך אגב הם קופשים מדינה חדשה שנוצרה בשם איבן רשיד, בדינת רשידיה. קופשים אותה, מחסלים אותה ומחברים אותה למשפחה. כך יש חתונה קפויה קצת על משפחת ראשית. הם מצטרפים אליהם, אז הם כבר גדלים גם במספר. ראשית זה בין מקה ומדינה לאקבא.
כל הטריטוריה הזו, כן, זה שלהם, והם קופשים את זה ומסלקים אותם. ומדי שסיפרתי לכם בהזדמנות אחרת, הוא נכנס למה שהיום ירדן, והוא עוצר בכפר צ'רקסי שנקרא אמן, שבשבור 5,000 איש, עולם צ'רקסי. והוא עוצר שם בכוונה, כי הוא לא באמת רוצה להילחם בצרפתים, אז הוא עוצר שם והוא אומר תחזיקו אותי, לא תחזיקו אותי אני אלחם בצרפתים. ומה שמעניין הוא שמה שסיפרת לכם בדרך, יש איזה במה האמריקאי אחר שמצלם סרט על יריחו, על יושב יריחו, והוא מחפש ניצבים. והוא שומע על הצבא הזה אז הוא לוקח את הניצבים
הוא לוקח אנשים מהצבא של פייסל, אפשר לראות אותם בסרט. הם מקפים שבע פעמים את חומות ריחור וראש יושע. יושע זה אחד החיילים של פייסל. ואז הם חוזרים להמשיך בהיסטוריה. יוצאים בהיסטוריה. יכול להיות, כן. הוא מגיע בכל זאת לאמן. אומר, אני כל רגע הולך לעלות על דמסק ו... להציל את כבודי... סליחה, זה אבדלה, אני אדם, אבל התבלבלתי, סליחה. אני מצטער מאוד. הבחור שעשה את הכל זה לא פייסל, זה אבדלה. אבדלה. שהוא הסבא של חוסה. אז אני מצטער.
איך נתקנים את זה פה? איך נתקנים את זה? מה? זה אבדלה, נתבלבלתי, סליחה מאוד. זה הכל אבדלה. פייסל, שבאמת היה מקורב ללורן, היה כבר בדמשק ב-1918. לא אין סביא אותו לדמשק. המליך אותו כמלך על כל סוריה ב-1918 כי הצופטים עוד לא שם. אמנם הבריטים אומרים, לא תשמע, אתה לא תוכל להישאר, כי זה שייך לצופתים, אבל הוא בכל זאת מקים ממשלה וקורא לעצמו מלך קול סוריה, מקים פרלמנט, באים נציגים מהארץ, הם עוד תומכים ברעיון הזה של סוריה הגדולה. יש אפילו עיתון בארץ שקוראים לו דרום סוריה. זה כל קורה בין 1918 ל-1920.
ופייסד בעצם נמצא בדמס אגוד לפני שאבדלה, שתיארתי את כל המסע הזה, זה המסע של אבדלה, אני מקווה שעשיתם תיקון כאן. נוסע של אבדלה. פייסל מגורש על ידי הצרפתים אחרי שהם נוחתים בלבנון. נוחתים בתחילת 1920. מגרשים את פייסל מדמשק, בקרב שנקרא קרב מייסלון, על הגבול בין לבנון וסוריה היום. את פייסל מסלקים לחיפה. הוא מגיע לחיפה, הוא נוצא לנו במתנה את האובליסק, בכיכר פייסל, שהוא גנב ממצרים, והוא שוהה בחיפה. אך שלא עבדה לה, אחרי שהוא שומע על התבוסה של אחיו, פייסל עושה את המסע הזה שתארתי.
אז כל המסע הזה שתיארתי עם הם ראשית, הניצבים בסרט, זה כל אבדלס, תעשו שינוי ריקלקוליישן והג'י פי אס ההיסטורי. ויש לנו עכשיו שני אחים. פייסל יושב בחיפה אחרי שהוא גורש מידמסק. שנתיים שיחק כמלך כל סוריה, עם פרלמנט וממשלה וכו'. יש לנו אח שני, אבדאללה. שיושב בכפר צ'רקסי שקוראים לו אמן, ויש לנו את הצרפתים שכבר כבשו עם הצבא הצרפתית, סוריה ולבנון, ומתחילים להקים, רוצים להקים שם את המנדט הצרפתי. בינתיים הבריטים מאוד ובעיקר. קופשים את עיראק. אגב, מאוד קשה לכבוש לעיראקים על כל שלוחותיהם ועל כל ה...
כיתות והמאפיינים לא כל כך מתלהבים מהרעיון של שלטון בריטי במקום שלטון תורגי. הבריטים נחלונים שם בערך שנתיים, עד שהם מצליחים לכבוש את כל עיראק. שנתיים די עקובות מידה. כל מיני, לא משנה אם זה שבטים. שבטים שיעים בדרום, או שבטים סונים בצפון, או שבטים קורדים ביותר צפון אפילו שאיראק. איזו התאחדות כלל איראקית כנגד הכיבוש הבריטי. אבל אנחנו מגיעים... בסופו של דבר לסוף 1920 שיש לנו כאמור אח אחד בחיפה, אח אחד באמן וצבא בריטי שכבש את כל עיראק וצבא צופתי שכבש את לבנון וסוריה.
את צבא בריטיש גם כבר שאת הארץ. כבר שאת הארץ. כן, כן, אמן, אני אומר את זה. זה כבשליטה בריטית, אבל יש את המשפחה של אבדאללה והצבא שלו. הוא נכנס למות. תראה, כשאני אומר שהבריטים שלטו. אז עדיין יכול היה צבא כמו של אבדאללה להיכנס לתוך ירדן של היום ולהתמקם באמן. מבלי שהבריטים ירצו או רצו או יכלו לגרש אותו. הייתה תחושה של זמניות. זאת אומרת, אף אחד עוד לא ידע בדיוק איך הדברים התעצבו. משתי סיבות. לא, המלחמה נגמרה. אנחנו כבר שנתיים אחרי המלחמה. כבר אין מלחמה. לא, שתי סיבות. אחת.
קשורה למצב הבינלאומי. זאת אומרת, האמריקאים דורשים מ-1917, הרגע שהם נכנסים ללוחדת העולם הראשונה לצידם של בריטניה וצרפת, הם דורשים שהם יהיו מעורבים בסרטוט המפה העולמית. סרטוט המפה העולמית, אחרי מתחלת העולם הראשונה. ובראש האמריקאים עומד הנשיא וודרו וילסון שהוא מאוד מאמין בזכות ההגדרה העצמית של אמים תחת אימפריות על הבריטים והצרפתים, לכבד רצון לזכות הגדרה עצמית של קבוצות שרוצות להיות.
קבוצות לאום ורוצות להקים מדינות לאום, והוא מסבך להם קצת את החיים, הוא גם הקים את הארגון הבינלאומי שקדם לאום, את חבר העמים, איך זה נקרא? חבר הלאומים. חבר הלאומים, תודה. יש חבר הלאומים, והוא אומר, חבר הלאומים יקבע איזו קבוצה רשאית לזכות הגדרה עצמית, איזו קבוצה לא, וימנה, זה היה רעיון של ווינסון, יימנה מעצמה אירופאית.
שתעזור לקבוצה הזו להפוך למדינת לאום בסוף. זה הרעיון של המנדט. מנדט זה הרי נתינת ייצוג. תהיה מעצמה שתייצג את הקהילה הבינלאומית, זאת אומרת חבר הלאומים, ותפקח על הפיכת... הקבוצה הזו מקבוצה רגילה לקבוצה לאומית שבסור של דבר תקים מדינת לאום. ואז הם מחליטים למי מגיע. למשל למורים יש כזה דבר שנקרא העם היראקי, כזה דבר שנקרא העם הסורי, כזה דבר שנקרא העם הלבנוני, והעם המצרי, ואנחנו נעזור למדינות האלה להפוך ל... מדינות לאום בעזרתם של המעצמות שניצחו במלחמה בעיקר צרפת ובריטניה אז קודם כל אי אפשר
להתעלם מהרצון האמריקאי להיות מעורבים במיפוי הזה. אז זה הסיבה שמחכים. כן זה פשרה בין ארצות הברית למצמות. כן, כן, לא, אבל בלצון לא יכולה לקבוע לבד, הוא היה צריך להתייעץ בבריטים והצרופתים. אז זה דבר אחד. ודבר שני, זה באמת יש פה איזה שהם רצון בריטי וצרפתי לסדר את המפה על רקע ההבטחות הסותרות שהם נתנו. ומי שבא לסדר את הסלט הזה, להפוך אותו לארוחה יותר מסודרת, זה ווינסטון צ'אצ'
שהיה השר המושבות, הוא מגיע לקהיר במרץ 1921, עושה ועידה עם כל מי שמעורב במה שקורה פה בארץ. ובעצם צ'רצ'יל ממפה מחדש את המזרח התיכון כמו שאת אנחנו מכירים. החלטה הראשונה שלו היא להוציא את פייסל מחיפה ולהעביר אותו ליראק ולהמליך אותו כמלך עיראק. יש די הרבה התנגדות בקרב בריטים אחרים שמכירים את עיראק. לעניין הזה הם רואים למה לא להמליך. או בכלל לעשות בחירות דמוקרטיות בעיראק ולתת להם לבחור ממשלה רפובליקנית. צ'רצ'יג אומר, לא עזבו, זה מסובך, עיראק היא מסובכת, עדיף.
עדיף, וזה פותר לנו גם בה, עם השריף חוסן, בכל זאת אנחנו צריכים לתת לו. הם עושים את משאל העם הראשון בעולם הערבי. שהוא לא מהונדס על ידי הבריטים, 99.9% מהעיראקים רוצים ש... פייסל יהיה מלך עיראק אחר כך כל מיני שליטים דיקטטוריים בעיראק מבינים שזה רעיון יפה משאל העם והתוצאות דומות אחר כך לא, זה made in London, totally in London, והוא מומלח כמלך עיראק. יש מבנה מסובך, מנדטורי, לא ניכנס להביראק, ממשלה, נציב עליון בריטי, מלך.
וכו'. הצרפתים, יש שאילו אומר הצרפתים, אתם תעשו בלבנון וסוריה, מה שאתם רוצים. יש מסע ומתן איפה יעבור הגבול. בין ארץ ישראל ללבנון זה מאוד מעניין בהתחלה חושבים על הליטני כגבול טבעי יותר, בין ישראל ללבנון, אחר כך הצרפתים, שכנים את הבריטים, שהשיעים שגרים דרום על הנער הליטני, עדיף להם להיות חלק מלבנון, מה שחלק מ... פילסטין או ארץ ישראל למנדטורית ורק ב-21-22 גומרים את הסיפור הזה של האצבע של מטולה שאתם מכירים אותו וזופו של דבר. אז טוב, פייסל, מצאנו ממלכה על המלך שיושב בכיפה. מה עם המלך שהבטיחו לו?
או את עיראק או את סוריה, והוא יושב בכפר הצ'רקס, נקרא אמן, אבדלה, אותו אבדלה, שהגיע ואמר, תחזיקו אותי, אני הולך לכבוש את סוריה. אז יוצרים לו ממלכה. צ'ארצ'יל מנסה למות שלי גם כדי שהתנגדות פה בקרב השולטים הבריטיים בירושלים. הוא אומר להם עזבו בואו נחלק את הסיפור הזה. מזרחית לנהר הירדן תהיה ממלכה חדשה, נקרא לה ירדן, אגב, טרנס ג'ורדן, עבר הירדן. ואבדל היה מלך של עבר הירדן. בשביל דבר משכנעים אותם כי יש מעט מאוד תושבים בצד המזרחי.
יש בעיקר מדבר, יש מעט מאוד אדמות פוריות חוץ מאשר עמק הירדן בצדה השני. אז הממשלה הבריטית אומרת בסדר, אתם יודעים מה שיהיה שם מלא חדש. לא יודע אם הוא מתלהב מהעניין או לא, אבל הוא זונח את הרעיון שלא לכבוש את סוריה בכוח. ואז מגיעים לוועידת לוזן ב-1923. שזו הוועידה האחרונה שסוגרת, היו המון ועידות, אני חסכתי מכם שמות של ועידות, היו הרבה ועידות בדרך כדי לסגור סופית את המפה של המזרח התיכון. ועידה האחרונה היא בוועידת לוזן.
בריטים, אמריקאים, צרפתים, כולם יושבים שם. והבריטים מסבירים והעולם מקבל את המפה החדשה של המזרח התיכון. סוריה ולבנון, בדינות מנדטוריות צרפתיות. עיראק וירדן וארץ ישראל או פלסטין, מדינות מנדטוריות בריטיות. ובכתב המנדט הבריטי על הארץ תיקלל הצרת בל. יש ויכוחים מאוד קשים בבידת לוזן על הרעיון הזה, ביחוד האמריקאים. האמריקאים אומרים זה בניגוד לרעיון של המנדט, זאת אומרת שאול את הפלסטינים אם הם רוצים להקים מדינה יהודית. ואז אגב האמריקאים לא רק אומרים את זה באופן תיאורטי.
הם שולחים לכאן כמה משלחות המשלחת המפורסמת ביותר הם כבר שלחו ב-1919 הם שלחו לכאן משלחה שנקרא King Crane שני אקדמיים שהיו חברים של נשיא ווילסון, מגיעים לפה ובמשך שנה, שנתיים, מנסים לברר האם התושבים האפנסטינים רוצים מדינה יהודית. כזה לא להאמין, הם באים לפה והם קושבים דוח לחבר הלאומים. הרוב הגדול של תושבי הארץ, לא רוצים לחיות במדינה יהודית, הם היו מעדיפים, הם מתלבטים, אם אין אפשרות, הם כותבים, אם אין אפשרות להיות חלק מסוריה הגדולה, אם אין כזה דבר.
אז הם מעדיפים להקים את מדינת פילסטינה עצמאית, הם פותנים רוצים מדינה חילונית, דמוקרטית. יהודים, מוסלמים ונוצרים יוכלו לחיות בה. זה עדפה. ואגב, אם ארצות הברית כמעצמה מנדטורית, זה לא הולך כי ארצות הברית לא רוצה להיות מעצמה מנדטורית של מקום. אז זהו, אז מה שמעניין זה מגיע לחבר הלאומים, הדוח הזה. דוח גינקריין או דוח רשמי, שחבר הלאומים ביקש אותו.
הוא מגיע לדוח, בריטניה וצרפת מחליטות וצריך להבין שבאותה שנה גם האמריקאים לאט לאט נכנסים לאיזו בדידות מזהרת מפוליטיקה בינלאומית והם ירק יחזרו אליה בפרל הרבר ב-1941, ולכן הם גם פחות מתעקשים על הדברים שהיו להם חשובים. וקל יותר לבריטים הצרפתים לדחוף את הדוח הזה לאיזו ספרייה בחבר הלאומיים, ושמה הוא מונח עד היום. אין לו משמעות. הוא לא משפיע על הפוליטיקה המקומית והאזורית. מה שמשפיע זה החלטה הבריטית להכניס את הצהרת. אבל הוא לא רק זה, הבריטים בשנתיים הראשונות שלהם בשלטון בארץ שולטים שלטון צבאי.
כי הם לא יכולים לגבור פה שיטון פוליטי, כל עוד לא נפלה החלטה בינלאומית על מעמד הארץ. אז אפוא כל הולך לפי ממשל צבאי. ב-1920 הם מקימים ממשל יותר אזרחי שהופך ממש לרשמי אחרי ועידת לוזן ב-1923. הנציב הראשון שמביאים לפה, השליט הראשון הבריטי מתעמם, זה אדם בשם הרברט סמואל, יהודי, אנגלי, ציוני. וזה נותן אפילו עוד יותר תוקף להכנסה של הצהרת בלפור לכתב המנדט. כי הוא מתחייב בפני התנועה הציונית שכתב המנדט עם הצרת בלפור יהפוך למדיניות בשטע.
יכול להיות נציב בריטי אחר שהיה אומר בסדר, זה כתוב, אבל אני דווקא יותר מחויב לרעיון הזה של הרוב. ואז הוא לא היה במיוחד עוזר לסוכנות היהודית, לקנות אדמות. להקים מדינה בתוך מדינה, להתחיל ליצור את התשתית בעצם, מה שהופך להיות אחר כך מדינת ישראל. אבל הרוורד סאמואל בהחלט באופן מודע. הייתי אומר אפילו, נותן פרשנות קיצונית להצהרת בלפור. ציונית יפה פרשון ציונית להצהרת בלפור והופך את המכתב הזה שנכתב בשנים לנובמבר לגורם בעל משמעות ביצירת עובדות בארץ אני אסיים ואני אומר כך בין 1918
עד בערך 1923, עד ועידת לוזן, הבריטים מאוד ניסו לשמור על הזכויות של הפלסטינים. צריך להגיד את זה, אפילו כשהר ברצמו אל היער. למשל כשהתחילה קניית אדמות תחת השלטון הבריטי ב-20-23, הבריטים מאוד הקפידו שאי אפשר לקנות אדמות שיש עליהן עריסים. מה שהציונות רצתה. כמור, אם אתה מסתכל על מפה של הקרקעות בארץ, הקרקעות ששוות זה קרקעות שמאבדים אותן. קרקעות שלא שוות, לא חי עליהן מישהו. אז אותם אפשר לקנות יחסית בקלות. בקרקעות שמעבדים עליהם אנשים, אפשר לקנות.
כי בעלי האדמות האלה חלקם הם גרים בבירוט, חלקם גרים בדמשק, חלקם הם בעלי עשירים עמידים מהעיר שמוכנים למכור לסוכנות היהודית. אבל הנוהג הוא שגם אם אתה בא לאדמות החדש, הריסים נשארים. בשטח. זה היה נוהג, היה אסור להזיז אותם. אז הוא אומר, זה לא מעניין אותנו. אנחנו רוצים אדמה בלי האריסים, בלי אנשים שעובדים עליהם. והבריטים עד 23-24 אומרים מה פתאום, אז אתם לא יכולים לבנות כאלה אדמות. הרבט סמואל יש לו אחריות ישירה, הוא מצליח. לשנות את ה... הוא בעצם ככה, הוא גם, הוא מכניס איזה פרשנות של החוק הבריטי.
של הרכוש הפרטי, קדושת הרכוש הפרטי, אז בעצם אם אני קניתי את האדמה שלך, אז עכשיו מותר לי לעשות איתה מה שאני רוצה, כולל לסלק את מי שהוא לא בעל האדמה. ומצד שני הוא גם מכניס פרשנות שלו לחוק העוסמני שבעצם ההריסים האלה לא מאבדים את האדמות, המכירים את זה מהשטחים היום. לא מאבדים את האדמות כמו שצריך, זה בעצם האדמות זנוחות, ואם האדמה היא זנוחה לפי חוקרסמני אחרי כמה שנים, אתה כבר לא יכול להיות בעל האדמה או משהו כזה. זאת אומרת, הוא בהחלט יוצר מערכת משפטית.
שמאפשרת לסרונות היהודית לא רק לקנות את האדמות אלא לבוא ולראש המשטרה הבריטית. תסלק את האריסים. חלק מהאריסים קטן מאוד, אני ודקתי את זה, זה כמה מאות מהאריסים. הסכימו לקבל פיצוי ולעבור למקום אחר, כי גם ניסו לפתות אותם בחסק, לא רק בקוח. למעלה מ-3,500 הריסים גורשו. 3,500. זה לא מספר גדול, אבל זה מספר די משמעותי. צריך לזכור שעד 48' הסוכנות היהודית קנתה רק פחות מ-7% מהאדמות המעובדות בארץ. עלה רק 7% מהאדמות. כן, צור של משפחה, הוא מקבל כסף.
כן, וגם אולי ה-600 באמת צריך להיות להגדיב את המספר, נכון, נכון, כן, בוודאי. זה לא סטטיסטיקות אגב שכתובות באבן באיזשהו מקום, זה שוב, זה... כן. כן, אבל האימפריה הבריטית היא ענקית ב-1920, והנציב העליון, מה שנקרא הייקו משנר, אם הוא במצרים, או שהוא בהודו, או שהוא בקונגו, או שהוא בגנה, קונגו לא, זה היה בלגי, גנה. יש להם המון אוטונומיה. זאת אומרת, בריטניה לא מנהלת, אין מיקרו מנג'מנט כזה, זאת אומרת, החזון שלו, התוכניות שלו.
אה, הם שלחו אותו, הם שלחו ביודעין ציוני. כן, כן. בהחלט, בהחלט. הממשלה הבריטית של 22, של 22, 21, 22. בהחלט, זה ממשלה שרוצה להפוך את הצהרת בלפור למשהו ממשי בשטח. מאותם סיבות שהם נפטו את הצעות באלפור יש שם עדיין את לואי ג'ורג' שמאמין שזה בכלל עניין נוצרי יש את הכובש הגנרל שקבש את הארץ, לורד אלנבי. גנרל אלנבי הוא זה שפיזית קבש את הארץ. הוא בכלל מאמין שהוא מייצג את הצלבנים. שהוא מחזיר את האתרת הצלבנים ליושנה, והוא גם מאוד משמעותי בארץ, לפחות על 920.
זה אינטרסטים אסטרטגיים וצריך לזכור עוד דבר אחרי מלחמת העולם הראשונה יש התפקחות בעולם הערבי אחרי שהרבה אנשים בעולם הערבי שעמדו בראש תנועות לאומיות לשחרור עזרו לבריטים והצופטים בעצם להביס את הטורקים הם פתאום מבינים שהבריטים הצרפתיים לא ייתנו להם עצמאות. כן מנדט, לא מנדט. יש תנועות שחרור לאומיות בסוריה, בעיראק, בלבנון, בחצי היערב, במצרים. והבריטים פתום אומרים, עדיף שלטון יהודי מאוד שלטון ערבי בארץ. לא, עדיין לא נלחמים בבריטים, עדיין בערי.
לא, לא, בשנות ה-20 הציונות נשענת על הקידונים הבריטיים כדי להפוך לקבוצה משמעותית. הייתי אומר שרק ב-1936 יש כבר יכולת קיום עצמאי. ליישוב היהודי עד אל 1936 עד שלא באה העלייה גדולה שלישית והרביעית זה יישוב קטן אני חסר אמצעים צבאיים להגן על עצמו והסיבה היחידה שהוא שורד זה א' כעוינות הפלסטינים בניגוד למה שמתארים אותה לא הייתה כל כך גדולה. למרות המאוראות כמו שקוראים להם בנרטיב הציוני של 20, 21 ו-29.
בכל זאת, זה לא הייתה עוינות כזו גדולה, והסיבה העיקרית שהבריטים מגינים על היישוב הזה. הם רוצים להשאיר אותו קיים. אם הבריטים היו מחליטים לא להגן על היישוב היהודי עד 36, ואם התנועה הלאומית הפלסטינית הייתה מאורגנת והייתה מחליטה שזו מטרתה עיקרית, אז יכול להיות שהיישוב לא היה מחזיק פה מעמד. הספר זה לא נשאו, יש שמות שלושים. זה שלושים, שלושים מתחילה.
וכן אני אומר, המנזל של התנועה הציונית, בין 30-36, היא הופכת לכוח יותר משמעותי. הבריטים מתחילים להתחרט על כל המדיניות מ-1917. ספר הלבן בעצם מבטל את הצערת פלפור. את המחויבות של הצעת באלפורף זה חסר משמעות לאיזשהו מקום. הוא כן מטיל הגבלות על עלייה וקניית קרקעות. זה נכון. אבל במקביל הנאציזם והפשיזם עולה באירופה.
וזה מתחיל לסבך את הבריטים גם כן מהבחינה הזו יש להם גם איתרסים אחרים אנחנו נדבר על זה במפגש הבא אנחנו לא ניכנס לזה אני רק רוצה לסכם ולומר שבסופו של דבר יש לנו פה, אני דיברתי בפגישה הקודמת על המאה המודרנית הקצרה של הפלסטינים, 1840-1917. אנחנו נכנסים עכשיו לשלושים השנים של השלטון הבריטי, ובשלטון הבריטי עדיין מבחינת המודרניזציה,
הארץ מתפתחת, וזה כולל התפתחות של האוכלוסייה הפלסטינית, זה לא רק האוכלוסייה היהודית. אבל מצד שני, מבחינה פוליטית, בהשוואה על האינטרסים הזרים שהיו לה מעטמות הזרות, האינטרסים של הצנועה הציונית, הרבה יותר הרסניים לאוכלוסייה המקומית מאשר אינטרס בריטי או צורפתי להכניס את הארץ למגל ההשפעה פה פתאום יש נועה אידיאולוגית אנחנו נדבר על זה במלגש הבא, שכבר משנות ה-20 וה-30 רואה חזון של טרנספר, חזון של גירוש, חזון של יהוד הארץ. קיצור חדשות מאוד רעות לכל מישהו פלסטיני, בן שהוא פלסטיני טוב.
רואין שהוא פלסטיני רע המציאות שלו מפריעה למימוש החזון הציוני זה לא יעזור מה שחשוב זה שאתה לא יהודי ואתה לא חלק מהחזון הציוני וזה כמובן משהו ש... בסופו יש דבר מתממש ב-48 בצורה מאוד אכזרית. ואני אצוא כאן, עושה לאיזה הפסקה.