הזעזוע של אירועי שבעה באוקטובר השפיע על כל תחום בחיינו - מהמקום הכי אישי ועד ליחסים בתוך החברה הישראלית, ושל המדינה עם שאר העולם. הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים עושים עוצרים רגע לחשוב ולשאול מה נשתנה בנו
מה עושים כשיש מי שמבקש לנצל את מצוות מחיית עמלק כקריאה לפגיעה בכל פלסטיני? כיצד יש להתייחס למי שטוען שלימוד תורה פוטר משירות בצה"ל, בדומה לשבט לוי? ואיך אפשר לפעול כשנראה שהמקרא סותר את המוסר? הרב ד"ר דניאל הרטמן ודב אלבוים קוראים שלא להפקיר את פרשנות התורה בידי מגזר מסוים
השאיפה להשמיד להרוג ולאבד את העם היהודי, התהייה הכואבת האם אנחנו עם מפוזר ומפורד, והשאלה מי לוקח אחריות בשעת צרה ועושה מעשה. השנה, יותר מכל שנה, מגילת אסתר מזכירה לנו את המציאות בחוץ
בתחילת המלחמה התמיכה בישראל הייתה כמעט בלתי מסויגת בקרב בנות בריתה, אבל היום זה כבר לא המצב. האם אנחנו מסוגלים לשמוע תוכחה מידידנו, או שכל ביקורת כלפינו מיד מתויגת כשנאה? דניאל הרטמן ודב אלבוים מבקשים לתת יותר מקום לביקורת אהבתם? פחות התחברתם? מוזמנים לכתוב את הביקורת שלכם בתגובות
עשרות פלסטינים נהרגו ומאות נפצעו באירוע הטרגי שהתרחש בעת חלוקת המזון בעזה. דב אלבוים ודניאל הרטמן סבורים שגם אם המלחמה בחמאס מוצדקת בכל מובן, עם הכוח והשליטה מגיעה גם אחריות - ואסור להידרדר למצב שבו נמנעים באדיקות מכל סוג של חשבון נפש, גם לנוכח אובדן חיי אדם ואסונות הומניטריים
במאבק על הגיוס לצה"ל עולה שוב ושוב המושג "תלמוד תורה", שהמגזר החרדי הצליח לנכס לעצמו. דניאל הרטמן ודב אלבוים קוראים לכולנו לקחת אחריות על התורה, על התאווה ללמוד ועל הרוח
רוב היהודים בישראל מתייחסים לחודש הרמדאן כאל איום, אבל עבור רוב המוסלמים זוהי תקופה קדושה ומוארת, שהיא מעין שילוב של ראש השנה, יום כיפור ושבועות. דניאל ודב מבקשים להבין טוב יותר את החודש האיסלאמי, ואיך כדאי להתייחס אליו מוזמנים לעקוב אחרינו, לשתף ולדרג את הפודקאסט כדי לסייע לנו להגיע לקהלים נוספים. עוד תכנים ממכון הרטמן, באתר שלנו: https://heb.hartman.org.il
עוד אחת מהקונספציות שנשברו ב-7 באוקטובר נוגעת בצה"ל: מתברר שלא די בצבא קטן וחכם, ויש צורך בעוד נושאים בנטל. האתגר של החברה הישראלית המשרתת הוא לשכנע את החרדים להיכנס מתחת לאלונקה
האם ככל שהעמדה קיצונית יותר, כך היא קרובה יותר לאמת?
בשבעה באוקטובר נפתחה תיבת פנדורה שממנה יצאו תפיסות שכבר כמעט ונעלמו מהשיח הציבורי
כשמאיימים על חייך וכשתוקפים אותך, זוהי ה"עת להרוג", אבל כפי שאומר קהלת יש גם "עת לרפוא". עת לרפוא את השברים בינינו, ואת היחסים עם שכנינו - אלה שאינם דוגלים בהשמדתנו
לציונות הקלאסית הייתה שאיפה אוטופית: מדינת ישראל תפתור את כל הבעיות של העם היהודי - היא תציע ביטחון, שגשוג וחיים שלווים, ליהודי חזק וחדש. ייתכן שהגיע הזמן להתגבר ולהתבגר
המצווה להשמיד כליל את עמלק מושרשת עמוק מאוד בתרבות היהודית - אבל מהו עמלק בכלל? האם יש היום עמלק? ומדוע התרבות היהודית עבדה קשה כדי להימנע מההגדרה הזו?
גם כשמדובר בנושאים הכי מעוררי מחלוקת - אסור לנו לשתוק. אסור לנו לפחד לשאול שאלות על הפעילות הצבאית או על מה העתיד של עזה. צריך להתווכח - וזה בסדר גמור, כל עוד מחליטים לא להיפרד, להישאר יחד למרות הכל
נקמה היא אחת התחושות שמלוות את כולנו מאז שבעה באוקטובר, והיא נוכחת בעוצמה בשיח הציבורי ובשיח הצבאי, אך האם היא זו שצריכה להוביל את המערכה בעזה? ומה יש ליהדות לומר על זה?
דווקא האחדות עשויה להיות הבעיה של ישראל אחרי המלחמה: ממשלת אחדות, אם תקום, תעסוק אך ורק בנושאים שבקונצנזוס, חשובים ככל שיהיו, ותזניח את הטיפול בסוגיות שנויות במחלוקת שהן הרות גורל לישראל יהודית-דמוקרטית
לא רק הקונספציה שחמאס מורתע נשברה בשבעה באוקטובר, נשברה גם הקונספציה שאפשר להמשיך "לנהל את הסכסוך". אז מהי התקווה? איזה קו אפשר למתוח אל העתיד של ישראל והפלסטינים?
האירוע הטרגי שבו נהרג יובל קסטלמן לא התרחש בחלל ריק. בחברה שבה ערך חיי אדם - ובמיוחד אם הם אינם יהודים - הולך ופוחת, בסופו של דבר זה זולג לסביבה. דניאל הרטמן ודב אלבוים מדברים בכאב על מה שקורה בחברה הישראלית היום הערה: הפרק הוקלט בדרכים ולכן איכות השמע נפגמה מעט
אלוהים הוא לא "כספומט" ולא מבצע בהכרח את מה שמבקשים ממנו - ועדיין, יש מקום לשאול כיצד העם הנבחר הופקר להיטבח באכזריות שכזו. דב אלבוים והרב ד"ר דניאל הרטמן מחפשים תשובה
האויב החיצוני לא יחזיק את האחדות בעם ישראל לאורך זמן. כאשר תסתיים המלחמה, אנחנו צריכים לחשוב היטב איך לא חוזרים לפירוד ולשנאת האחים שהייתה כאן. מהי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת? דב אלבוים ודניאל הרטמן מחפשים את התשובה
האם צריך להחליט כבר כעת מהם הגבולות בנוגע לעסקה בעניין החטופים בעזה או למידת הסיכון שיש לקחת בפעולה צבאית לשחרורם, או שיש להמתין לרגע האמת, לבחון את המציאות ואת המידע הקיים, ורק אז לבחור מה עושים? דב אלבוים ודניאל הרטמן שואלים את השאלות הקשות של הרגע הזה
ביסוד הרעיון הציוני עומד גם רעיון הגאולה: סוף סוף תהיה מדינה לעם היהודי שבה הוא יהיה אדון לעצמו ויוכל להגן על עצמו. אלא שיש גם מי שמחפש את ה"גאולה השלמה" - את בואו של המשיח - והאנשים הללו מוכנים ללכת רחוק מאוד לשם כך
במקומות רבים בעולם נערכו בשבוע החולף הפגנות נגד יהודים, כמו גם אירועי אלימות קשים. דניאל הרטמן ודב אלבוים דנים בשורשי הכעס והשנאה
מה עושים כשישנם שני מיליון אזרחים בצד השני של הגבול? האם לא החינוך הוא שהוליד את הרוע המוחלט שהפגין חמאס בטבח הנורא בדרום? וכיצד אנו נושפע מתקיפה והרג של חפים מפשע? דניאל הרטמן ודב אלבוים מדברים על הסוגיות מוסריות והאתיות שמלוות את הלחימה בעזה
הפרק האחרון בעונה הראשונה של "במדינת היהודים" עוסק במדינת הלכה, רעיון שהוא חומר נפץ חברתי. הוא נפיץ מכיוון שהוא אולטימטיבי: חלום אולטימטיבי של אנשים מסוימים, והאיום האולטימטיבי על אחרים. תהלה פרידמן משוחחת עם הרב בצלאל כהן, ראש בית מדרש "אנשי חיל" למנהיגות תורנית, ועם ד"ר רונית עיר-שי ממכון הרטמן, ומבררת איתם את המקום הלא-פתור הזה, שמפריד אותנו לשני מחנות - דתיים וחרדים, אנשי ההלכה ותומכיה, לעומת חילונים וחלק מהמסורתיים שלא חיים אותה
כמעט לכל מדינה בעולם יש צבא, זה המצב האנושי, אבל ברוב ההיסטוריה העם היהודי היה נטול כוח, וגם פיתח יחס מסובך לרעיון הזה של כוח. ועכשיו יש את צה"ל, ויש הרבה כוח - ועדיין יש גם יחס מסובך. תהלה פרידמן משוחחת עם סא"ל במיל' ח"כ משה (קינלי) טור-פז ועם הסופר והעיתונאי אמוץ עשהאל ומנסה לברר איתם מה זה אומר "לתת לצה"ל לנצח"
לא פעם נשמעת הטענה מפי ישראלים ותיקים, שהעולים מברית המועצות הגיעו לישראל בלי סיפור יהודי ואפילו בלי עניין ביהדות. התפיסה הזו, בין היתר, היא שמתדלקת את הדרישה לשינוי סעיף הנכד בחוק השבות. העולים מצדם - לפעמים מסתגרים, לפעמים נלחמים מעל בימת הכנסת, ובכל מקרה חשים שפשוט לא מבינים אותם. בפרק התשיעי של "במדינת היהודים" תהלה פרידמן מארחת את חכ"ל אלכס קושניר ואת החוקרת אלכסנדרה מנדלבום קופייב ויחד הם מגלים מה יושב בעומק הזהות היהודית-רוסית
החרדים שולטים ברבנות הראשית, אבל לא סומכים עליה. רוב הדתיים-לאומים חושבים שהיא גוף שאיבד את זה, והחילונים מתרחקים ממנו ומתנכרים אליו. האם זהו גוף שכבר אינו רלוונטי, או שיש מה לתקן? הרב ד"ר שרגא בר-און וח"כ שמחה רוטמן משוחחים עם תהלה פרידמן על המוסד שלפעמים נדמה שכולם אוהבים לשנוא. פרק שני בטרילוגיה על מוסדות הדת בישראל
מי קובע מה נחשב "כשר" ומה לא? למה אישה חילונית חייבת לטבול לפני שהיא מתחתנת כאן? והאם ידעתם למה אין נקניקים או פסטרמות כשרים שמיובאים מחו"ל? בפרק זה של "במדינת היהודים", תהלה פרידמן משוחחת עם ח"כ יוליה מלינובסקי ועם תני פרנק על שירותי הדת בישראל. חלק ראשון בטרילוגיה על מוסדות הדת בישראל
"למדינת היהודים אין סמכות לקבוע מי הוא יהודי" טוען בתוקף פרופ' אבי שגיא. לעומתו, ח"כ מתן כהנא, שניסה להוביל רפורמה בתחום, רוצה להרחיב את סוגי בתי הדין שמגיירים בישראל. בפרק השישי של "במדינת היהודים" תהלה פרידמן מנסה לפרום את הפלונטר סביב סוגיית הגיור
