יומא פ - כ' בתמוז, 30 ביוני
Episode description
בדרך כלל השיעור לאכילה הוא כזית אבל הברייתא מביאה יוצא מן הכלל שהוא טומאת אוכלים בכביצה ונלמד משינוי בלשון בפסוקים. מביאים חיזוק לרעיון שכשיש שינוי בלשון יש שיעור שונה מיום כיפור. כיצד יודעים שטומאה דווקא בביצה ולא בשיעור אחר, ולמה דווקא ביצה של תרנגולת. מביאים את דברי רבי אלעזר הקובע שעלינו לרשום שיעורי האיסור אותם אנו אוכלים בעבור בית דין שעתיד לבוא וישנה את השיעורים ואולי נתחייב בקרבן. ממשיכים במחלוקת רבי יוחנן ואחרים האם שיעורים הם הלכה למשה מסיני או לא. שיעור נוסף הנידון הוא "מלא לוגמיו", מה בדיוק הכוונה? "לוגמיו" של מי? הגמרא מביאה הכרעה עקרונית לגבי השאלה הזו - שביום הכיפורים שאלת האכילה והשתייה היא "כדי שתתישב דעתו של אדם" אז למה השיעור לא מבוסס על המידה של אותו אדם? האם השיעור זמן שבן אוכלים שיעור נמדד ביום כיפור בכדי אכילת פרס למרות שכותבת יותר גדולה מכזית? חוזרים למשנה - על מנת לאכול ככותבת לא צריך להיות מאותו הדבר אלא מאכלים מצטרפים. איך מחשיבים רוטב של אוכל - כאוכל או שתייה? האוכל אכילה גסה נחשב כאכילה שאין בה הנאה - האם חייב ביום הכיפורים? מה הדין לזר שאכל תרומה אכילה גסה?