יבמות עז - כ"ב באייר, 23 במאי
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י אביבה אדלר לזכר נשמת אביה, יוסף בן רחל וצבי הכהן, ז"ל.
כאשר המליץ דואג האדומי לשאול המלך לבדוק את השושלת של דוד כדי לפסול אותו בגלל סבתא רבה שלו, רות, בסופו של דבר, יתר, אביו של עמשא, הביל מסורת שלמד משמואל כי נשים מואביות ועמוניות מותרות. ישנן שתי דעות תנאיות שונות המסבירות על סמך מה היו הנשים מותרות. שלושה פסוקים שונים בתהילים מוסברים כקשורים לאירוע זה, כאשר דוד מודה לאלוהים על שהציל אותו מפני המנסים לתקוף את השושלת שלו ושל נכדו, רחבעם, שאמו הייתה נעמה העמונית. עולא מצטט את רבי יוחנן שפסק שבתו של גר מעמון מותרת להינשא לכהן. לפי מי האמירה הזו? אם נאמר על פי רבי יהודה, הוא פוסק ילדו של מתגייר הוא כילד חלל ופסול מלהתחתן עם כהן. אם נאמר על פי רבי יוסי, ההוא התיר לבנות של מתגיירים ולכן פשיטא שמותר! בסופו של דבר הם מסבירים שהמקרה הוא ילד של גר מעמון עם אשה יהודיה, שהוא קשר אסור ואפילו לפי רבי יוסי, אפשר לחשוב כאן שמאחר שהילד נולד מיחסים אסורים, אולי היא תיפסל מלהינשא לכהן. ריש לקיש פוסל שהיא פסולה, אבל רבי יוחנן מתיר. על סמך מה מתיר רבי יוחנן? הוא חולק על רבי זכאי כיצד להסביר את המילים בפסוק ויקרא כא:יד, שכהן גדול יכול לשאת בתולה מעמיו. למה מתייחס "מעמיו"? מובאים שני נוסחים שונים לדרשה של רבי יוחנן. יש גרסה חלופית לדיון בינו לבין רבי זכאי. לפי הנוסח השני, מדוע יורשה ילדו של מתגייר מצרי עם ישראל להינשא לכהן? מהי התשובה שהרבנים יכלו להביא להפריך את הקל וחומר של רבי שמעון במשנה לגבי המתגיירות האדומיות והמצריות?