יבמות יג - י"ז באדר ב, 20 במרץ
Episode description
הדף היום מוקדש על ידי ציביה קורן לרפואת פרידה דברא בת ריזל ריבא.
מה המקור לפטור את צרה של הצרה במקרה שהיה אח שלישי שעשה ייבום עם הצרה, הנזכר במשנה הראשונה? כשהמשנה קובעת שאם האישה (זו שנאסרה לאח באיסור ערוה) מתה או התגרשה וכו' לפני שמת הבעל הראשון, מותרת הצרה. האם זה גם אם נפטרה, התגרשה וכו' לאחר שהאשה השנייה נישאה לו או רק אם זה היה לפני שהאשה השנייה נישאה לבעל הראשון? אם זה הראשון, נראה שזה סותר משנה בפרק ג'. האם ניתן להסיק מהמשנה האם מיאון ביבם אינו יכול לפסול למפרע את נישואיה הראשונים ולכן אינו יכול להתיר לצרה להתחתן עם היבם? המשנה השנייה של פרק זה מונה שישה מקרים של יחסים אסורים השונים מהמשנה הראשונה שכן בכל ששת המצבים, אין מקרה שהאשה יכולה להינשא לכל אחד מהאחים. לכן דין זה הפוטר את הצרה מלשאת את קרובי האשה הראשונה בטל. אם היה מקרה ללא ייבום, כלומר הבעל נפטר עם ילדים, אם הצרה בוחרת להינשא בשנית לקרוב של האישה השנייה, היא רשאית. בית שמאי חולקים על הנחת המשנה הראשונה ומתירים (ומחייבות) הצרות לעשות ייבום. כמה השלכות של ויכוח זה מבוארות במשנה. אף על פי שיש השלכות חשובות שנישואיהם תקפים/לא תקפים, ובעניין פסולי כהונה וממזרים, בית שמאי ובית הלל לא נמנעו מלהתחתן עם נשים מהאסכולה האחרת. כך גם לגבי חילוקי הדעות שלהם לגבי כלים טהורים/טמאים. מה הבסיס לוויכוח ביניהם? מובאות שתי תשובות שונות.