יבמות עו - כ"א באייר, 22 במאי
Episode description
דנים בסוגיות נוספות בנוגע לפרטי פצוע דכא וכרות שפכה, כגון, אם יש נקב שנסתם, כיצד ניתן לקבוע שהוא נרפא במלואו? מה ניתן לעשות כדי לעזור לו להירפא? רבה בר רב הונא ואביו רב הונא פוסקים כל אחד בנושא אחר - האחד אוסר על אדם להתחתן אם הוא משתין וזה יוצא משני פתחים שונים. השני אוסר על אישה להינשא לכהן אם היא עוסקת בפעילות מינית עם אישה אחרת. רבא פוסק נגד שני הפסיקות הללו. פצוע דכא וכרות שפכה מותרים להתחתן עם גיורת ושפחה משוחררת. רב ששת נשאל האם מותר לכהן שהוא פצוע דכא להתחתן עם גיורת או שפחה משוחררת? התיר על ידי לימודו מפצוע דכא ישראל המותר להתחתן עם נתינה, שהיתה מותרת רק אם הפצוע דכא לא נחשב עוד כ"מקודש". רבא הטיל ספק בכך כיוון שקבע שמכיוון שאי אפשר להתחתן עם גוי שמא ירחקו את ילדך מיהדות, נתינים, שהתגיירו, אסורים רק על ידי גזירה דרבנן ולכן פצוע דכא שאינו יכול להביא ילדים לעולם לא נכלל בגזירה. אולם רבא עצמו דוחה זאת ואומר שכאשר אמרה התורה "לא תתחתן בם", היה צריך להיות מצב שבו נישואין יהיו תקפים (קידושין תופסים) ולכן הפסוק עצמו חייב להתייחס למתגיירים משבעת העמים, כולל הנתינים. לפיכך אסור מדאורייתא והטעם שמותר לפצוע דכא היא כמו שאמר רב ששת כי פצוע דכא כבר לא מקודש. האם ברור שלשון נישואין לא תשמש במקרה שבו הנישואין היו פסולים (כלומר אם האשה הייתה לא יהודיה)? מה עם בת פרעה ש"התחתנה" עם המלך שלמה? אולי היא התגיירה? אולי הפסוק לא אומר שהם באמת התחתנו? ניסיון אחרון להראות שפצוע דכא כהן אינה יכולה להתחתן עם נתינה מדיוק ממשנתנו, אבל זה דיוק שאינה חד משמעית. גר זכר מעמון ומואב אסורים לבוא בקהל אבל נקבה מותרת. האם ניתן ללמוד מכאן שגם גיורת מצרית או אדומית תהיה מותרת? מסופר סיפור המבוסס על הפסוקים בשמואל א פרק י"ז כאשר דוד נלחם בגלית ושאול המלך שואל מיהו דוד, המתייחס לסוגיה האם ניתן להתחתן עם גיורת מעמון ומואב.