יבמות סו - י"א באייר, 12 במאי
Episode description
הדף היום מוקדש ע”י פרי רוזנפלד לזכר נשמת ישעיה זאב הכהן.
הגמרא עושה ניסיון אחרון להפריך את הדעה שנשים באמת אינן חייבות בפריה ורבייה על ידי הבאת מקרה של חצי שפחה/חצי חורין שהכריחו בעלה לשחרר אותה, כנראה בגלל שלא יכלה להתחתן ולהביא ילדים לעולם. אבל רב נחמן בר יצחק הסביר את הסיבה אחרת - מאחר שלא יכלה להינשא, גברים ניצלו אותה והפכו אותה לזונה ולכן קבעו שעל האדון לשחררה, ואז אין הוכחה שנשים חייבות בפריה ורבייה. אם מי שאסורה להתחתן עם כהן מתחתנת איתו בכל מקרה, היא לא יכולה לאכול תרומה. אבל האם עבדים שלה יכולים לאכול תרומה? המשנה מבחינה בין שני סוגים שונים של רכוש שהיא מביאה לנישואין - נכסי צאן ברזל ונכסי מלוג. מה ההבדל ביניהם ולמה זה משפיע על היכולת שלהם לאכול תרומה? כיון שכל רכוש האישה נחשב לרשות הבעל בזמן שהם נשואים לעניין אכילת תרומה, מדוע עבדי מלוג אינם יכולים לאכול תרומה? מובאות שלוש תשובות שונות. האחד סובר שזה לפי דין תורה - שכן זכויות לאכילת תרומה של נכסי מלוג מגיעות דרך האישה והאישה עצמה אינה יכולה לאכול תרומה ולכן גם נכסיה אינם יכולים. שתי התשובות האחרות מניחות שעל פי דין תורה העבד יכול לאכול תרומה אך הרבנים אסרו זאת משום גזירה. אפשרות אחת היא כי אם שפחתה יכולה לאכול והיא לא יכולה, זה יגרום לאישה לרדת בעיני בעלה והוא עלול לבוא לגרשה. לדעה השנייה, זה נובע מחשש במקרה של בת כהן שלאחר שנישאה לכהן ומת הכהן. כשתחזור לבית אביה יחשוב העבד בטעות שהוא יכול להמשיך לאכול תרומה כמו שאכל מקודם שהיה בבית אביה וגם בבית בעלה. אם אישה הביאה לנישואין רכוש של צאן ברזל המוערך בסכום מסוים, האם היא יכולה לדרוש אותם בחזרה עם מות הבעל או גירושין או שהיא מקבלת רק את הערך הכספי? זה מחלוקת בין רב יהודה לרבי אמי. מה הסיבה מאחורי כל דעה ואיזה מקורות מובאים לתמוך בכל שיטה. איך אנחנו פוסקים?