יבמות פט - שבת ה' בסיון, 4 ביוני

אישה שנאמר לה על ידי עד אחד, כי בעלה מת והיא נישאה בשנית, ומאוחר יותר גילתה שבעלה הראשון עדיין בחיים, צריכה לקבל מכל אחד מהם. הגט מהשני לא ממש נחוץ אבל הרבנים היו מודאגים שאנשים יראו ויחשבו שאפשר לצאת מהנישואין בלי גט. אם כן, אם היא הייתה מקודשת רק לבעל השני, קיימת חשש זו. לפיכך, הם מציעים שלמרות שהמשנה לא אמרה זאת, יש צורך בגט גם מקידושין. אולם בסופו של דבר, הגמרא דוחה זאת ומסבירה מדוע צריך גט רק אם הייתה נשואה, אך לא אם הייתה מקודשת רק לבעל השני. מדוע אין לאישה זכויות בכתובה של הבעל הראשון או פירות או מזונות או בלאות? הגמרא מביאה משנה בתרומות ב:ב שמסבירה מה קורה במקרה שבו מישהו הפריש תרומה טמאה על פירות טהורים. רב חסדא ורבי אושעיא חלוקים ביניהם בהבנתם מה קורה אם זה נעשה בכוונה. בברייתא כתוב "לא עשה כלום." האם זה אומר שזה לא תרומה (רב חסדא) או שזה נחשב תרומה אבל הוא צריך לקחת שוב תרומה על הפירות הטהורות (ר' אושעיא). רב חסדא מסביר את דעתו שחכמים החליטו שזה לא יהיה תרומה מכיוון שהם היו מודאגים שאם הם יקבעו שזה תרומה (כפי שזה בעצם דין תורה), סביר להניח שהאדם לא יפריש תרומה גם מהפירות הטהורות. מספר מקורות מובאים להטיל קושי נגד עמדותיו של רב חסדא ושל רבי אושעיא, והם נפתרים על ידי הבחנה בין המקרים השונים. רבא מטיל ספק ברב חסדא על ידי העלאת שאלה מאוד בסיסית - כיצד יכולים חכמים לעקור דין תורה ובעצם לאפשר למי שאינו כהן לאכול תרומה (כפי שהכריזו על דבר שהוא בעצם תרומה לפי דין תורה שלא ייחשב כתרומה). רב חסדא לא מוטרד מהשאלות ומתחיל להביא מקורות שבהם אנו רואים שהחכמים יכולים לעקור דין תורה. המקור הראשון הוא ממשנתנו שכן הם קובעים שהילדים מבעלה הראשון והשני כולם ממזרים למרות שלפי דין תורה היא נשואה לבעל הראשון. בהוצאת העונש הזה הם מתירים למי שהוא ישראלי רגיל לפי דין תורה (הילד) להתחתן עם ממזר! רבא דוחה זאת בציטוט מאלו שאומרים שאינו יכול להינשא לממזרת. המקור השני מתייחס לקטינה המאורסת רק לפי הדין דרבנן ובכל זאת היא נחשבת נשואה לדינים מסוימים. רבא דוחה ההוכחה מכל דין במקור הזה מסיבה שונה.