יבמות פג - יום ירושלים, כ"ח באייר, 29 במאי

השיעור היום מוקדש לזכותה של העיר ירושלים. במלאת 55 שנים לאיחודה.

הדף היום מוקדש ע”י רבקה דרשן לזכר נשמת אמה, חנה בת אברהם דויד ואסתר רחל.

הדף היום מוקדש ע”י בתשבע פאבה לכבוד הולדת הנכד והנחת תפילין של בן דוד שלו. ולכבודה של הרבנית מישל שקמה מוקדם כל בוקר ללמד אותנו את הדף. 

במשנה פסקו רבי יוסי ורבי שמעון שכהן אנדרוגינוס יכול להאכיל את אשתו בתרומה. דעה זו מתייחסת לאנדרוגינוס כזכר. אולם בברייתא אומר רבי יוסי שאנדרוגינוס הוא קטגוריה ייחודית (בריה בפני עצמה) וחכמים לא ידעו אם להתייחס אליו כזכר או נקבה. רב סבור שהברייתא משקפת עמדה מאוחרת יותר של רבי יוסי לאחר ששינה את דעתו. שמואל סבור שהגרסה הנכונה היא המשנה. רב הונא אומר בשם רב שאנו פוסקים כרבי יוסי באנדרוגינוס ולגבי הרכבה לפני שנת השמיטה (כמה זמן לפני אי אפשר להרכיב). שמואל פוסק כרבי יוסי לגבי כמה זמן לפני הלידה אפשר לייחס דם שמגיע עם צירי הלידה כדם לידה ולא לדם זיבה. הוא גם פוסק כמותו במי שסיכך תבואת חברו עם גפנו - אין הוא יכול לאסור תבואה של מישהו אחר ולכן חלקו נחשב לכלאים אך לא חלקו של חברו. הגמרא שואלת איך פסק שמואל בסוגיות בהן פסק רב כרבי יוסי, ולהיפך על רב. על חלקם ניתן לענות על ידי אמירה אחרת שלהם ועל חלקם לא ניתן לענות. רבי יהודה סבור שטומטום שנקרע ונמצא זכר הוא סריס. אם כן, מה יהיה לו לומר על הטומטום שנפתח ונמצא זכר והוליד שבעה ילדים? אפשר להגיד שאשתו כנראה ילדה ילדים מגבר אחר. לרבי יוסי בנו של  רבי יהודה היה נוסח קצת שונה של ההלכה לגבי טומטום. מה ההבדל ביניהם? באיזה מקרה נידון האנדרוגינוס לסקילה כאשר הוא מקיים יחסים עם גבר אחר? הגמרא מביאה דעות שונות בעניין. מה המקור לכל דעה? אף שבמשנתנו מתייחס רבי אליעזר לאנדרוגינוס כזכר, כאשר מדובר בבהמה להקרבה, אינו נחשב זכר או נקבה ולכן אינו יכול לשמש כקרבן. עם עופות, אפשר להביא קרבן מאנדרוגינוס כי אין חיוב בקרבן העוף לזכר או נקבה. חכמים חולקים עליו לגבי העופות ופוסלים גם את האנדרוגינוס.