יבמות נג - כ"ח בניסן, 29 באפריל
Episode description
אם אחד עשה חליצה ואחר כך עשה מאמר, רבי עקיבא סובר שהמאמר אינו תקף, חכמים סוברים שזה תקף ורבי יהודה הנשיא סובר שזה תלוי אם הוא קידש אותה לצורך נישואין או ייבום, כי קידושין לצורך ייבום (מאמר) יעיל רק בגלל הזיקה, שבמקרה הזה כבר לא קיים. לאחר שהובאו שני הסברים לוויכוח בין רבי יהודה הנשיא לחכמים בסוף יבמות נב, יש עוד ארבעה הסברים. כל אחד מסביר את המקרה שבו הם חולקים בצורה אחרת. המשנה קבעה שאם חליצה או בעילה היו הפעולה הראשונה שנעשית, לא יהיה כלום לאחר מכן. אולם לשון משפט הקובע כך דנה רק בחליצה, לא בבעילה. הגמרא מפקפקת בנקודה זו ומביאה שתי תשובות. מספר שורות במשנה מושוות לעמדות תנאיות או אמוראיות אחרות בניסיון לומר שהמשנתנו אינה תואמת דעה זו או לומר שהיא יכולה לספק תמיכה לדעה מסוימת. מספר הצעות אלו נדחות מכיוון שהתבססו על קריאה שגויה ואי הבנה של המשנה. כמו כן, מועלות שאלות על חלקים מהמשנה שנראים מיותרים. נראה שהם הוצבו במשנה למטרות סגנוניות - להביא מקרים מקבילים זה לזה למרות שאין בהם שום חידוש. לגבי הוויכוח במשנה על בעילה - האם בעילה פסולה (שבאים אחרי מאמר או גט) יעילים לחלוטין או לא. יש דעה שלישית בנושא. מבואר הנמקה של כל אחת משלוש הדעות. ייבום יעיל גם אם מישהו מהצדדים ביצע זאת בשוגג או באונס. זה יעיל בין אם עסק בשלבים הראשונים של בעילה (העראה) ובין אם השלימו אותה. הדין הוא כך לגבי כל המקרים של יחסים אסורים. הגמרא מפקפקת בלשון המשנה "אפילו אם הוא שוגג והיא מזידה" - מדוע לשון "אפילו"? מה זה ייבום באונס?