יבמות כה - כ"ט באדר ב, 1 באפריל
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י אלישבע גריי לכבוד אביבה זורנברג.
אם אחת נחשדת בקשר מיני עם אישה נשואה, היא צריכה להתגרש מבעלה ואם היא מתחתנת עם הגבר השני, היא נאלצת להתגרש. לטענת רב מדובר במקרה בו היו עדים וברור שהיא ניאפה. על הדף הקודם, רב ששת מטיל ספק בהבנה זו על סמך ברייתא והגמרא עונה לרב. גם ברייתא נוספת מובאת להעלות ספק על רב. מובאות שתי תשובות - או שהמקרה מתייחס לתרחיש אחר או שהברייתא היא דעתו של רבי אבל רב חולק על כך. רבי מצוטט בברייתא כמי שמתייחס ברצינות לחשדות כאשר יש סיבה טובה לחשוד שאשתו הייתה עם גבר אחר. ההלכה היא כמו רבי ורב - איך זה יכול להיות? זה תלוי אם השמועה תיפסק מיד או תמשיך. מה נחשב "מיד"? המשנה בגיטין מה: מביאה שני מקרים - בעל שמתגרש מאשתו כיוון שהוא חושד בה שהיא בוגדת בו או בגלל נדרים שנדרה. אסור לו להינשא לה שוב אם ירצה בכך. שואל רבה בר הונא: מה אם בכל זאת יתחתן איתה בשנית, האם חייבים להתגרש? האם נוכל להשתמש במקרה במשנתנו (שם אנו מכריחים את הבעל השני - החשוד בבגידה איתה - להתגרש) כדי לענות על השאלה? האם המקרים ברי השוואה? אם מביא גט מחו"ל ואומר שנכתב וחתם לפניו (דרישת גט מחו"ל) או שהעיד שבעלה מת או הוא הרג את בעלה בעצמו או עם אחרים, האשה היא חופשיה להתחתן עם כל אחד מלבדו, שכן הראיות מסתמכות רק עליו ולכן יש חשש שהוא משקר מתוך אינטרס אישי. רבי יהודה אינו מקבל את עדותו כלל אם הוא אומר "הרגתי אותה". לפי תנא קמא, איך אפשר לקבל את עדותו בכלל אם אמר "הרגתי אותה" - כדברי רב יוסף, אם מעיד שמישהו שכב איתה משכב זכור ברצון, עדותו אינה מתקבלת כיוון שהוא עושה את עצמו לרשע. ורשע אינו יכול להעיד! אז למה כאן עדותו מתקבלת? האם צריך לומר שרב יוסף סובר כרבי יהודה או שאפשר להסביר זאת בדרך אחרת? אולי נוכל להבחין בין עדות לשחרר אישה מהיותה עגונה לבין מקרים אחרים. מדוע מזכירה המשנה את שני המקרים של "הרגתי אותה" ו"הרגנו אותה"? מה ההבדל? אם חכם לא הפר נדרה של אישה שאסרה עצמה על בעלה, ולכן גרמה להם להתגרש, הוא לא יכול להינשא לה. אבל אם היה בבית דין שלפניו מיאנה בבעלה או עשתה חליצה, יכול. האם ניתן להסיק מכאן שהתרת נדרים אפשרי בפני אדם אחד - אם כן באיזה מצב? האם רק מול שלושה אנשים אנחנו לא חושדים בו באינטרס אישי? במקור אחר, נראה שבפני שניים זה מספיק! בכל המקרים האלה, אם בכל זאת הוא התחתן איתה, האם הוא חייב להתגרש ממנה? האם ניתן ללמוד זאת מהמשנה הקודמת ואם כן מאיזה מקרה?