תענית כ - כ"ח בכסלו, 2 בדצמבר

הדף היום מוקדש ע"י דבורה אשהיים לזכר נשמת שרה יהודית בת שרה אמנו לרגל השלושים. "את מעוררת השראה עם המחויבות שלך. בחרת בעם היהודי כעם שלך, בעברית כשפתך, ובארץ ישראל וירושלים כביתך, למדת באינטנסיביות לאורך הדרך והתפעלת מהזכות. נגעת בחיים של כל כך הרבה סביבך. את תחיה בליבינו ובזיכרונותינו. יהי זכרה ברוך".

נדימון בן גוריון מגיע לסוף היום בו הוא צריך לפרוע את החוב מההגמון ועדיין לא ירדו הגשם. הוא הולך לבית המקדש להתפלל ולבסוף מצליח להוריד גשמים. אולם ההגמון טוען שהשמש שקעה והוא החמיץ את המועד. לאחר ששוב מתפלל נקדימון, העננים זזים והשמש יוצאת ונקדימון מוכיח שהוא פרע את החוב בזמן. משווים בינו לבין משה ויהושע שהצליחו לעצור את השמש. הסיפור אצל יהושע ידוע, אבל מאיפה אנחנו יודעים שזה קרה גם למשה? לרב יהודה הייתה מסורת מרב לתרגם פסוקים מסוימים בצורה הפוכה מהקריאה הפשוטה - לפעמים לשנות פסוק חיובי למשמעות שלילית ושלילי למשמעות חיובית. מסופר על רבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי שפגש באדם מכוער והתנהג אליו בחוסר כבוד בגלל מראהו. נזף בו המכוער ולא סלח לו כשרבי אלעזר התחנן למחילה. המכוער בייש את ר' אלעזר כשהגיעו לעיר ואנשי העיר הפצירו בו למחול לר' אלעזר. ממעשה זה למד רבי אלעזר שצריך להיות רך כקנה ולא קשה כארז. מסיבה זו, קנה משמש לכתיבת ספר תורה, תפילין ומזוזות. קובעים תעניות כשבניינים קורסים אבל רק אם זה משהו לא טבעי ובלתי צפוי. לאנשים מסוימים היו זכויות בכדי להגן על קיר העומד ליפול. מסופר על רב ושמואל שנמנעו מללכת ליד קיר מסוים במשך שנים מחשש שהוא ייפול, אך כאשר רב אדא בר אהבה היה איתם, הם חלפו על פני הקיר כי זכויותיו הגנו. רב הונא היה צריך להוציא מביתו חפצים אבל הקירות עמדו ליפול. אז הוא שידל את רב אדא להיכנס לבית כדי שרב הונא יוכל להוציא את הכל ללא חשש שהקירות יפלו עליו. רב אדא הבין רק אחר המעשה שרב הונא השתמש בו והתעצבן על רב הונא מאחר שאין סומכים על הנס, וגם אם כן, זה מוריד מזכויותיו של רב אדא. מה עשה רב אדא בחייו כדי לזכות בניסים אלו? מסופר לנו גם על מעשים טובים שעשה רב הונא.