סוטה מב - י"ט באייר, 10 במאי

 הדף היום מוקדש ע"י לני לוין לע"נ קרול רובינסון.

ישנן עוד שתי אמירות על סכנות החנופה ואחר כך אמירה על ארבעה סוגי אנשים שאינם זוכים לקבל את פני השכינה, וביניהם, המחניפים. הפרק החדש עוסק בנאום שהכהן משוח מלחמה נואם לעם לפני היציאה למלחמה, שצריך להיות בעברית בלבד. יש שני חלקים לנאום - האחד הוא להגיד מי פטור ממלחמה והשני הוא לעודד את העם שלא יפחד כי הקב"ה איתם. המשנה מביאה דוגמאות להשוות בין אינם יהודים שסמכו על בני אדם, כמו גלית, לבין עם ישראל המסתמך על הקב"ה. הכהן משוח מלחמה מתמנה לתפקידו, כפי שנדרש מהפסוקים. נאומו של הכהן מתחיל במילים "שמע ישראל", המרמז לכך שרק אימרת שמע פעמיים ביום יביא ישועת העם. ברייתא קובעת כי נאומו של הכהן התפצל לשניים - חלקו נאמר בגבול ישראל וחלקו ממש לפני תחילת המלחמה. הגמרא מביאה כמה דרשות על סיפור דוד וגלית. כיצד הביא גלית לנפילתו? איך הוא ניסה לנצח את היהודים? מדוע קראו לו "איש הביניים"? חז"ל מחברים בין ערפה, כלתה של נעמי, לבין הרפה, אמו של גלית וטוענים שהם אותה אשה. איך דורשים  את שמותיהן? העמונים הסתמכו על שובך שהיה ידוע גם בשם שופך. מה היה השם האמיתי ואיזה שם ניתן לידרש? מובאים כמה פסוקים אחרים שבהם היה ויכוח על איך להבין את הפסוק, כגון, אדם שמודאג "ישחנה" – האם זה מלשון לשחות/לסחות - יסיח את דעתו על ידי מחשבה על דברים אחרים או מלשון ישיח – ישוחח על זה עם אחרים כדי להסיר את הדאגה מלבו.