סוטה לב - ט' באייר, 30 באפריל

הדף היום מוקדש ע"י מלכה סוי לע"נ סבתה, רחל לאה בת רב דויד.

הדף היום מוקדש ע"י משפחת הדרן בזום לרפואת הרב חיים בן ציפורה ריבה, בעלה של חברתינו טרי קריבושה.

על מנת לפתור את הקושי בדעת רבי חייא משני המקרים האחרונים במשנה, קובעת הגמרא כי המשנה מתייחסת למקרים שבהם אחד מהקבוצות של עדים או אולי שניהם עדים פסולים והמשנה הולכת בעקבות רבי נחמיה הסובר כי במקרים בהם מתקבלים עדים פסולים, אנו הולכים לפי הקבוצה עם מספר העדים הגדול יותר. ישנן שתי גרסאות שונות לעמדתו של רבי נחמיה. הפרק השביעי מתחיל ברשימה של מקרים בהם הדין מחייב קריאה וניתן לומר בשפה שאינה עברית ומקרים בהם חייבים להגיד את האמירה בעברית בלבד. דברי הכהן לסוטה, וידוי מעשרות, שמע, תפילה (עמידה), ברכת המזון, שבועת עדות ושבועה הפיקדון - אפשר לומר הכל בכל לשון (שמבינים). מקרא ביכורים, חליצה, הברכות והקללות שנאמרו בכניסה לישראל, ברכת הכהנים, ברכת הכהן הגדול ביום הכיפורים, קריאת המלך בתורה בהקהל, ואמירת החכמים הטקס עגלה ערופה צריכים להיאמר בעברית בלבד. המשנה מביאה מקור לכמה מהמקרים הללו, המסבירה מדוע צריך לומר אותם בעברית. לאחר מכן הם מסבירים בפירוט כיצד בוצע טקס הברכות והקללות. הגמרא פותחת בהסבר כיצד אנו יודעים שניתן לעשות טקס סוטה בכל שפה. מה בדיוק מסביר הכהן לאישה בכל לשון ומדוע? מהיכן נדרש שאפשר לעשות את הווידוי במעשרות בכל לשון? אנו למדים מוידוי מעשרות שצריך לומר שבח על עצמך בשקט וממקרא הביכורים אנו למדים שדברים של גנות אנו אומרים בקול רם. אם זה נכון, אנו אומרים תפילה בקול שקט כדי לא להביך את עצמנו כאשר אנו מפרטים את חטאינו - אז נשמע הפוך! כדי לפתור זאת, הם מתקנים את האמירה הקודמת (מה שאנו אומרים בקול רם) בהתייחסות לצרות, ולא לגנות, כדי שאנשים ישמעו ויתפללו לרחמים. לגבי שמע, יש ויכוח תנאי אם יש לקרוא אותה בעברית בלבד או לא. מה ההוכחה בפסוקים לכל דעה?