סוכה מו - י"ד באלול, 22 באוגוסט

דף נלווה סוכה מו

השיעור היום מוקדש ע"י דודי לם לזכר נשמת אחותה, ג'ודי יונג, יהודית ליבה בת שפרינצה. "היא הקדישה כל חייה ללמד תורה לאחרים והיתה מסורה מאוד למשפחתה". וע"י על ידי מרק ודבי צירינג לזכר נשמת אמה של מרק, לאה בת מזלתה ויוסף.

הגמרא מביאה קושי מברייתא על שיטת ר' יוחנן (לפי רבה בר בר חנה) שמברכים ברכה על הסוכה כל שבעת ימים ועל לולב יום אחד. באותה ברייתא מתייחסים לברכת שהחיינו שיש לומר כשבונים את הסוכה וכשאוגדים את הלולב. מתרצים שבלולב יש הבדל בין בזמן בית המקדש לזמן שאין בית המקדש ושאר הימים רק חיוב דרבנן. לגבי סוכה אומרים שיש מחלוקת תנאים ומביאים ברייתא ששם מופיע מחלוקת לגבי תפילין – האם מברכים פעם ביום או כל פעם שמניחים (במקרה ומורידים ומחזירים, כגון כשהולכים לשירותים). אמוראים שונים חולקים בעניין ברכת לולב בכל שאר הימים (לא כולל היום הראשון). רב סובר שמברכים על שבעה – יש שלומדים את זה מדעתו בחנוכה שמברכים כל יום, ויש שאומרים שהוא אמר את זה על לולב. הגמרא חוזרת לדון בברייתא אחרת בעניין ברכת שהחיינו בסוכה ואז מביאה את דברי רב כהנא שהיה מברך שהחיינו רק על כוס קידוש. כשיש כמה מצוות האם אפשר לברך ברכה אחת על כולם או ברכות נפרדות לכל אחת? בדרך כלל, כלי ריק מחזיק את מה שמכניים לתוכו וכלי מלא לא מחזיק, אבל בלימוד תורה זה ההפך. רק מי שלמד, יכול להחזיק הרבה. ורק מי שחוזר על הלימוד מחזיק את מה שלמד. יש מחלוקת ר' יוחנן וריש לקיש האם אתרוג מותר בהנאה ביום השביעי לאחר קיום המצווה או האם צריך לחכות עד היום השמיני? איך אפשר להקשות על כל שיטה מהמשנה? לר' יוחנן סוכה מותר בהנאה רק לאחר היום השמיני – למה? ר' זירא לא איפשר לאנשים להקנות לולב לקטן לפני שקיים את המצווה ביום הראשון כי אפשר להקנות לקטן אבל הקטן לא יכול להקנות בחזרה. מתי אפשר ליהנות מלולב בחוץ לארץ? מה עושים לגבי מצוות סוכה בחוץ לארץ בשמיני ספק שביעי?