פסחים טו - כ' בכסלו, 6 בדצמבר

דף נלווה פסחים טו

הדף היום מוקדש ע"י הרב יואל ושולמית כהן לרפואת אמי הופר, חנה טמה בת חיה. לאחר שהגמרא הביאה שתי דרכים לפרש את דברי ר' מאיר, ריש לקיש מביא דעה אחרת שר' מאיר מתייחס לדברי ר' יהושע - שממנו אפשר להסיק ששורפים תרומה טהורה עם טמאה בערב פסח. הגמרא מנסה לברר איזה דברי ר' יהושע. קודם מציעים דברי ר' יהושע בחבית של תרומה שנולד לה ספק אם נגעו או לא - לפי ר' יהושע, אם זה היה מגולה, מותר לגלות אותה וכבר לא צריך לשומרה מטומאה כי כבר יש עליה ספק. אבל הגמרא דוחה את זה כי שם לא מטמאים בידיים כמו בתרומה בערב פסח. לכן מביאים מחלוקת אחרת שבה ר' יהושע מתיר לטמא תרומה מחבית שנשברה כדי להצילה מלהישפך לחבית של חולין טמאין. במקרה הזה התרומה בכל אופן תלך לאיבוד ולכן מותר לטמאה בידיים. כנ"ל לגבי תרומה שהיא חמץ בערב פסח שתלך לאיבוד בכל אופן בגלל איסור אכילת חמץ ולכן מותר לשורפה עם תרומה טמאה. הגמרא מקשה מברייתא שמשם משמע שר' מאיר למד מרבי חנינא סגן הכהנים ולא מר' יהושע. אבל הגמרא מתרצת את הברייתא בכך שר' יוסי הבין בטעות שר' מאיר שלמד מר' חנינא סגן הכהנים. למה ר' יוסי לא הסכים עם ר' מאיר - שאפשר ללמוד מר' יהושע ששורפים תרומה בערב פסח עם תרומה טמאה? ר' יוחנן מבין שר' מאיר ור' יוסי חלקו רק בשעה הששית אבל משעה שביעית ואילך, שניהם מסכימים שאפשר לשורפן יחד. ר' זירא ורבי אסי מסיקים מדבריו שר' מאיר למד מדברי ר' חנינא סגן הכהנים ולא מר' יהושע. איך? הגמרא מנסה להביא הוכחות לדברי ר' יוחנן אך דוחים אותם. הגמרא גם צריכה להסביר את המשך המשנה לפי דברי ר' יוחנן - אם ר' מאיר למד מר' חנינא סגן הכהנים, אז מה הקשר לדברי ר' יהושע ור' אליעזר?