פסחים פב - כ"ט בשבט, 11 בפברואר
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י ג'וליה לאגר-מסולם שמציינת את היארצייט השביעי של אביה, רוברט ביירון לאגר. הוא בטח היה גאה לדעת שאני לוקחת חלק בלימוד דף יומי כל יום. הוא לימד אותנו על החשיבות של למידה על המסורת שלנו. הוא תמיד יהיה במחשבות שלי." וע"י קרול וארתור גולד לזכר אמה של קרול, ארמה רובינסון, הודה בת משה ז"ל. וע"י פיליס ויוסי הכט לזכר אביה של פיליס, הרב ירחמיאל בנימין בן הרב זלמן צבי וויטקין (ג'רי וויטקין), ביארצייט ה12 שלו. "אנו זוכרים ומתגעגעים אליו. הוא היה איש כנה ומתחשב, שהיה שמח בחלקו וקיים תמיד את דברי המשנה "במקום שאין איש השתדל להיות איש". אבי היה מקור של הנאה לחבריו ומשפחתו. הוא בטח היה גאה בהישגים של ."הדרן ובהיותי חלק של קבוצת נשים כל כך מוכשרות ומלומדות
יש סתירה בין משנתינו לבין משנה אחרת לגבי מקום ששורפים בו בשר מקרבן כשמיעוטו נפסל. איך אפשר לפתור את הסתירה? אם שורפים בבית המקדש, משתמשים בעצי מערכה ואם שורפים מחוץ למקדש, משתמשים בעצים של הבעלים עצמם ואי אפשר להחליף ולהשתמש בעצי מערכה בביתו ולהיפך. למה? אם הפסח יצא או נטמא, שורפים אותו מיד. אם נטמאו בעלים או מתו, מחכים עד "עיבור צורתו" ורק אז שורפים. מה המקור לדין שטמא נשרף? מביאים פסוק משמונת ימי המילואים. אבל הפסוק עוסק בקרבן חטאת, קדשי קדשים. אז מניין לומדים שגם קדשים קלים נשרפים? למסקנה, הגמרא דוחה את ההוכחה מהפסוק וקובעת שבקדשי קדשים וגם קדשים קלים לומדים את הדין מהלכה למשה מסיני. הגמרא מביאה דעתו של רבה בר אבוה שסובר שקשים כולם צריכים עיבור צורה לפני ששורפים. במשנה יש מחלוקת במקרה שנטמאו הבעלים או מתו. האם חולקים אם נטמאו או מתו לפני זריקת דם, אחרי זריקת דם או בשני המקרים?