נזיר יד - ט"ו בשבט, 6 בפברואר

הדף היום מוקדש ע"י דוד ומיצי גפן לע"נ סבתא של דוד, רבנית שרה הענא גפן.

שאלתו של רבא מוסברת כמתייחסת גם למקרה שבו אמר אחד שהוא יהיה נזיר בעוד עשרים יום וגם נזיר עכשיו וגם אם הוא אמר שיהיה נזיר למאה יום במקום נזיר סתם. ההבדל במקרים הוא שאם מתחילים לספור את הנזירות השנייה מיד ואז מפסיקים כדי לספור את הנזירות שחלה ביום העשרים,  האם יישארו מספיק ימים לצמיחת שיער לאחר סיום הנזירות של ה20 יום? מה אם מישהו היה אומר שאהיה נזיר אחרי עשרים יום ועכשיו נזיר עולם (לנצח)? או נזיר שמשון? אפשר לבטל את נזיר עולם (דרך שאלה לחכם) אבל נזיר שמשון אי אפשר - האם זה משנה במקרים אלו? אם מישהו לקח על עצמו להיות כמו משה בז' באדר (יום הולדתו ותאריך פטירתו), מה הכוונה בכך? בסופו של דבר, רק השאלה הראשונה נענית על עשרים ומאה הימים. מופיע בברייתא שמתחילים את מאה הימים מיד ומסיימים את השמונים לאחר תקופת הנזירות שמתחילה ביום עשרים. רבי יוחנן וריש לקיש חלוקים על שני מקרים דומים. ראשית, אם אחד יקבל על עצמו שני נזירויות כמו שראינו מקודם (שאחד חל באמצע התקופה של השני), האם הוא צריך להתחיל לספור מההתחלה או שזה רק מבטל את הנזירות הנוכחית? שנית, אם נהיה מצורע בהיותו נזיר, משהים את ספירת ימי הנזירות, אבל אם נטמא למת במהלך אותם ימי מצורע, האם זה יבטל את ימי הנזירות? מדוע היה צורך לציין את המחלוקת בשני המקרים? אם נחתך שערו בזמן הנזיר, צריך להמתין עד שתהיה צמיחת שיער של שלושים יום כדי שיוכל להתגלח ולהביא את הקרבנות. מה קורה אם אדם נהיה טמא באותם ימים? רב ושמואל חולקים בנשוא. אולם, ריש לקיש ורבי יוחנן לא בהכרח יחלקו על מקרה זה. רב חסדא אמר שמי שנטמא לאחר שהביא קרבנות אך לפני גילוח שיערו אינו יכול לתקן את המצב. למה התכוון בזה ולפי דעת מי? מי שמסיים לספור את ימי היותו נזיר אך עדיין לא סיים את הקרבנות והגילוח, מקבל מלקות אם נטמא למת אבל לא אם שתה יין או הסתפר - מנין לו שיש להבחין בין עניינים אלו?