נזיר יב - שבת י"ג שבט, 4 בפברואר

הדף היום מוקדש ע"י סוזן גרובר וישנר לע"נ אביה, יהודה גדליה בן סנדר חיים ופרל לרגל מאה שנה להיוולדו.

רבי יוחנן מסביר שאם מינה שליח לקדש לו אשה, מבלי לציין איזו אשה, והשליח מת לפני שחזר, אפשר להניח שקידש אשה לפני מותו והמשלח אסור לקדש עוד אשה משום חשש שכל אשה שיבחר תהיה קרובת האשה שהוא מקודש לה כגון אם, בת, אחות וכו'. ריש לקיש מעלה קושי נגד רבי יוחנן ממשנה בקינים ב:א שבו יש ספק דומה ומותר. מבחינים בין המקרים בדרך במבחינים בדיני ספקות עם כל הקבוע כמחצה על מחצה דמי/כל דפריש מרובא קפריש - יש הבדל בדין בין דברים שנייחים לבין דברים שניידים. רבא אומר שרבי יוחנן יסכים שאם הגבר ימצא אשה ללא קרובי משפחה האסורים עליו או עם אחות שהייתה נשואה בזמן ששלח את השליח, גם אם היא התגרשה עד שהשליח קידש אשה בעבורו, הוא יכול להתחתן איתה. על סמך מה מותר לאשה עם אחות שנתגרשה לאחר ששלח את השליח? ראשית, הם חושבים שזה מבוסס על הנחה מסוימת, אבל זה נדחה על סמך משנתנו עם מי שלקח על עצמו קרבנות של נזיר שיכולים לחול אפילו על מי שאינו נזיר עדיין. בסוף, הגמרא מבדילה בין מי שמקבל על עצמו חובה לבין מינוי שליח, שכן לגבי שליחות, אי אפשר לשלוח שליח לעשות משהו שאי אפשר לעשות בעצמו. האם זה באמת נכון? מקור מובא כדי להראות שזה לא נכון, אבל המקור הזה מוסבר בצורה אחרת. אם נודר נדר על קרבנות חצי נזיר או חצי קרבנות נזיר, מה הדין? אם מישהו אומר שאני אהיה נזיר אם יהיה לי בן, זה אומר מתייחס רק להולדת בן, ולא בת, טומטום או אנדרוגינוס. אבל אם אחד השתמש בשפה ניטרלית מגדרית כגון ולד, אז זה כולל הכל.