נזיר נג - כ"ד באדר, 17 במרץ
Episode description
שאל רמי בר חמא: האם מחמירים עם השדרה או הגולגולת שאם יש מהם רבע קב עצמות, האם הנזיר צריך להתגלח בגללן, בניגוד לעצמות ממקומות אחרים בגוף שבהן צריך חצי קב? התשובה הראשונה, שנתן רבא ממשנתנו, נדחית. תשובה שניה מובאת מדעת שמאי שהובאה על נזיר נב, אך נדחית אף היא. רבי אליעזר מסביר שבשלב המוקדם ביותר היה ויכוח האם רק חצי קב/לוג או אפילו רבע קב/לוג יטמא, אבל לא הבדיל בין נזיר לעניינים אחרות (אכילת תרומה וקדשים). בשלב מאוחר יותר הבחינו בתי הדין בין נזיר הצריך להתגלח/מי אינו יכול להביא קרבן פסח (חצי קב/לוג) לבין היכולת לאכול תרומה וקודשים (רבע קב/לוג). מדוע משתמשת המשנה פעמיים בלשון "על אלו" - מה ניתן ללמוד מאותן מילים? אף על פי שנזיר אינו מגלח על רבע קב עצמות באוהל, הוא מגלח אם נוגע או נושא אותן. זה נדרש מהמילים במשנה הבאה. אבל אם כן, למה יש צורך ללמד את זה, הלא כבר עצם בגודל שעורה מטמא במגע ובמשא, אז ברור שגם רובע קב עצמות שהוא שיעור גדול יותר! הם מסבירים שפירושו שאם נטחנו לחומר שכמו קמח, הם יטמאו אם יש רבע קב. המשנה מזכירה איבר מגוף מת או גוף חי שיש עליו מספיק בשר. מה אם לא? מאחר שלא מוזכר במשנה הבאה, חלוקים רבי יוחנן וריש לקיש אם נזיר יצטרך לגלח או לא. איך כל אחד מוכיח את גישתו? שתי שאלות מועלות נגד טענתו של רבי יוחנן מהמשנה הבאה, אך נפתרות. על איזה גודל איבר מתווכחים כאן? אם הוא גדול מגודל שעורה, כיצד יכול רבי יוחנן לומר שהנזיר אינו מגלח? אם הוא קטן יותר, איך ריש לקיש יכול לומר שהנזיר מגלח?