נזיר לג - ג' באדר, 24 בפברואר
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י הינדה הרמן לע"נ אמה, איטל בת חיים.
הדף היום מוקדש ע"י לינדה פרידמן לע"נ אביה, ליאון פולטמן בציון 8 שנים לפטירתו.
הדף היום מוקדש ע"י איימי גולדשטין לע"נ אביה, מלווין גולדשטין בציום 3 שנים לפטירתו.
הדף היום מוקדש ע"י שרה זהבי לכבוד אחותה חסיה ואהבתה ללימוד.
המשנה אומרת שאם שתה יין בהיותו נזיר, הימים ההם עדיין נמנים כימי נזירות. נראה שהדעה הזאת לא תואמת שיטת חכמים או של רבי יוסי, שכן חכמים דורשים להוסיף את כל הימים שבהם שתה יין ורבי יוסי סובר שצריך להוסיף לא יותר משלושים יום, ללא קשר לכמה זמן הייתה אמורה תקופת הנזירות להיות. אולם הגמרא מסבירה שאפשר להסביר את המשנה לפי כל דעה. מהעובדה שבית שמאי סוברים הקדש בטעות הוא הקדש ובכל זאת מי שהתיר את הנזירות, הבהמות שהקדיש כבר אינם הקדש, ניתן ללמוד לבית הלל שאף על פי שתמורה בטעות היא תמורה, אם התיר את קדושת הבהמה ראשונה, הקדושה של התמורה תתבטל גם כן. במעשר בהמה, אם קוראים בטעות לבהמה ה-9 או ה-11 עשירית, הבהמה מקודשת. האם זה נכון גם אם קוראים בכוונה את ה-9 או ה-11 העשירי? האם נוכל להסיק את התשובה לשאלה זו ממשנתנו המתייחסת לדין זה? אם אדם נשבע להיות נזיר, בהנחה שהבהמה שברשותו תשמש לקורבן, אך היא נגנבת, האם ניתן להתיר את הנדר על בסיס זה? זה תלוי אם הבהמה נגנבה לפני הנדר או אחריו כי אם נגנבה רק אחר כך, זה נולד (משהו בלתי צפוי שלא היה קיים באותה עת) ואי אפשר להתיר נדר באמצעות נולד. זה מה שבגללו טעה נחום המדי כשהתיר לנזירים שהגיעו לארץ לאחר החורבן וכשהבינו שאין בית מקדש להביא בו את קרבנותיהם, ניסו להתיר את נדריהם והוא התיר אותם על סמך העובדה שאילו ידעו שבית המקדש היה נחרב ולא הייתה להם דרך לסיים את נזירותם, הם לעולם לא היו נשבעים. הרי זה נולד! רב יוסף מעלה שאלה על המשנה כי על פסוק מירמיהו ז:ד שרומז לכך שבית המקדש יחרב ולכן היו צריכים הנזירים לדעת! אם שני אנשים הולכים ורואים מישהו מרחוק ומתערבים על מי זה בכך שהם לוקחים על עצמם נזיר ואחר כך אחרים יקבלו הימור ויקחו על עצמם להיות נזיר אם אחד מהם, שניהם, או אף אחד מהם הוא נזיר, יש שלוש דעות במשנה על מי מהם נזירים. לשונו של בית הלל במשנה קשה כשהוא אומר "מי שלא נתקיים דבריו הוא נזיר". האם זה לא אמור להיות ההיפך? רב יהודה מציע לשנות את השפה מי שהתקיימה דבריו".