נזיר כח - כ"ט בשבט, 20 בפברואר

דף נלווה נזיר כח

הדף היום מוקדש ע"י קרול רובינסון וארט גולד לע"נ אמה של קרול הודה בת משה ז"ל בציון שמונה שנים לפטירתה.

רבא מביא ברייתא ארוכה להקשות על דברי רב נחמן שהבחין בין בהמה בעלת מום ובהמה תמימה. אבל הגמרא עונה על הקושי. יש מחלוקת בין תנא קמא, ר' עקיבא ורבי (מאיר) לגבי השלב האחרון שיש לבעל להפר נזירות אשתו - עד זריקת דם של אחד מהקרבנות, כי אז הותר שתיית יין ולכן כבר אין עינוי נפש או בינו לבינה, או עד שחיטת הבהמה כי זה יגרום להפד קדשים כי יצטרכו להביא את הבהמה לשריפה, או אפילו לאחר הקרבת הקרבנות לפני התגלחת כי הוא יגיד שזה מנוול שהיא תגלח את כל שערה ותהיה קרחת ולכן זה נכנס תחת הקטיגוריה של נדר בינו לבינה. אלו שחולקים על הדעה האחרונה אומרים שהיא תוכל בפאה ולכן לא מנוול. יש ויכוח האם זה מנוול להיום קרחת עם פאה או לא. מקשים על שיטת ר' עקיבא שאמר שיש הפסד קדשים כי יש תקדים לכך שיהיה אפשר להמשיך להקריב את הקרבן. מסבירים שהוא כנראה דיבר על החטאת שאי אפשר להקריב אם נפסל. אבא יכול להזיר את בנו אבל אמא לא יכולה. אפילו כשהאבא יכול, הבן או קרוביו יכולים למחות. מה קרה עם בהמה שהופרשה כבר או מעות במקרה שהבן או קרוביו מוחים ומבטלים את הנזירות? למה יש הבדל בדין בין האמא לאבא בעניין הזה?