נזיר ח - ט' בשבט, 31 בינואר
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י דליה גמסון לע"נ אפרים בן יצחק שמואל.
המשנה ממשיכה לפרט כמה מקרים שונים שבהם אחד קיבל להיות נזיר לתקופת זמן על סמך דבר כמו שער ראשו או חול הים. דינם כנזיר עולם אך תנא קמא ורבי חלוקים בשאלה האם זה נחשב למספר אינסופי של נזירויות נפרדות של היותו נזיר (עם תספורות וקרבנות בסוף כל שלושים יום) או שזו תקופה ארוכה של נזירות שאין לה סוף. אם אמר הנזיר מלוא הבית (או חבית) או מלוא קופה, שואלים אותו מה הייתה הכוונה - לבית/סל או לתכולה. אם הכוונה הייתה לבית/סל, הם נזירים לשלושים יום. אם הכוונה היתה לתוכן, אנו רואים אותו כאילו הוא היה מלא בזרעי חרדל והם נזירי עולם. אם מישהו אומר הריני נזיר מכאן ועד מקום פלוני, משערים כמה ימי מסע למקום פלוני וקובעים ימי נזירות על פי זה. אם אומר "כמנין ימות החמה, הוא נזיר לשלושים יום 365 פעמים. רבי יהודה מספר שמישהו עשה את זה וכשסיים את הנזירות האחרונה הוא מת. הגמרא מפקפקת במקרה של הקופה - מדוע אנו מניחים שהוא התכוון למלא זרעי חרדל ולא למשהו גדול יותר כמו קישואים, שאז נקבע שהתכוון להיות נזיר למספר ימים של קישואים שהיו יכולים להיכנס לקופה. האם סוגיה זו תלויה במחלוקת בין רבי שמעון לרבי יהודה האם אנו מחמירים או מקילים בנדרים? חזקיה אומר שכן, אבל רבי יוחנן מבחין בין המקרה שבו הם חולקים למקרה של משנתינו ומראה כיצד יסכים רבי יהודה גם לדין במשנתנו (זרעי חרדל). לפי הסברו של רבי יוחנן, צריכים להניח שרבי יהודה סובר כמו דעת רבי בתחילת המשנה. אולם הדבר קשה לאור דברי רבי יהודה במשנתנו ודבריו בברייתא. הקשיים האלה נפתרים. מספר ברייתות מובאים שבהם יש מקרים נוספים של ניסוח ספציפי ומה משמעות אותו ניסוח, כלומר, וכמה זמן או כמה תקופות של נזירויות אותו אדם קיבל על עצמו להיות נזיר.