נדרים יד - י"ד בחשון, 8 בנובמבר

דף נלווה נדרים יד

הדף היום מוקדש ע"י ארט גולד לרפואת אשתו קרינה גולה בת הודה.  הגמרא מביאה שני תירוצים איך אפשר להסביר את המשנה כפי דעת ר' יהודה, אך התירוץ השני נדחה. מה המקור להלכה שיש לנדור רק בדברי הנדור ולא בדבר האסור? למה אי אפשר ללמוד מאותו פסוק גם לדבר האסור? המשנה קבעה שמי שנודר הנאה לאשתו בלשון "הרי עלי כאמא" צריך להחמיר בו ולדרוש שאלת חכם. אבל זה סותר ברייתא מפורשת. אביי ורבא מתרצים כל אחד באופן שונה. רבא חילק בין תלמיד חכם לעם הארץ כפי שנלמד מברייתא אחרת בעניין הנודר בתורה. הגמרא מביאה את הברייתא בשלמותה ודנה בקושי עלוי בהבאת שלושה תירוצים שונים. המשנה אומרת: האומר נדר שלא ישן או שלא ידבר או לא ילך, אם עבר על נדרו, עובר על בל יחל נדרו. דברי משנה זו יבארו בנדרים טו. הגמרא מביאה מחלוקת בין רב יהודה בשם רב לבין רב נחמן לגבי מי שאמר "קודם עיני בשינה היום אם אשן למחר." האם מותר לו לישון היום, ויקפיד למחרת לא לישון כדי לא לחלל נדרו, או האם צריך היום להיזהר לא לישון כדי שאם ישן למחר, לא יצא שחילל דברו (כלומר, יש חשש שמחר יישן). במקרה שהדברים אמורים בכיוון ההפוך - "קונם עיני בשינה למחר אם אשן היום," שניהם מסכימים שאין לחשוש היום כי מחר זה קיום הנדר ולא קיום התנאי - ואין לחשוש שלא יקיים נדרו.