נדרים פו - כ"ו בטבת, 19 בינואר

הדף היום מוקדש ע"י שרון מינק לציון 40 שנה לעלייתם לארץ.

רב הונא בריה דרב יהושע השיב על הסתירה בפסיקות שמואל בכך שהסביר כי עמדתו של רבי יוחנן בן נורי אינה מקרה בו האישה אוסרת דבר שעדיין אינו בעולם כיון שנדרה מתייחס לידיה ולמה שהן יכולות ליצור, וידיה בעולם כרגע. עם זאת, הגמרא מציינת שהיא עדיין מתייחסת למה שיצרו ידיה בנקודה עתידית פוטנציאלית אם וכאשר תתגרש ולכן עדיין יש לראות בכך דבר שעדיין אינו בעולם. על מנת לענות על שאלה זו, מציעים מספר רבנים שונים לערוך השוואות למקרים אחרים ששם ההקדש חל. כל אחד דוחה את ההשוואה של הקודמת ומציע חלופה. בסופו של דבר, כל ההשוואות נדחות שכן זה שאשה תתגרש זה לא משהו שברור שיקרה ולא משהו בשליטת האישה. רב אשי מציע תשובה אחרת. אף על פי שאין האשה בעלת מעשיה ידיה במלואה, יש לה זכויות לאוסרם על ידי נדר או הקדש כמו שאמר רבא ששלושה דברים יכולים להסיר שיעבוד על רכושו: הקדש (שדומה לאיסור נדר), איסור הנאה של חמץ בפסח, ושחרור עבדו הכנעני. גם אם היו אומרים שהחכמים חיזקו את זכויות הבעל להיות יותר כמו של קונה ולא מישהו עם שיעבוד בלבד, עדיין הנדר ייכנס לתוקף אם וכאשר יגרש אותה. אם אדם הפר נדרי אשתו/בתו אבל הבין את הסיטואציה לא נכון- כגון, הוא חשב שזו אשתו שנדרה, אבל נדרה בתו, או שחשב שהיא נדרה להיות נזירה אבל היא נדרה משהו אחר או שהוא חשב שהיא נדרה לא לאכול סוג מסוים של אוכל, אבל זה היה סוג אחר, כשהוא מבין את הטעות שלו, הוא צריך להפר את הנדר שוב.