נדרים נד - כ"ד בכסלו, 18 בדצמבר

הלימוד השבוע מוקדש ע"י ג'רמי זוקר לכבוד אשתו וונדי פרוסקין.

הלימוד השבוע מוקדש ע"י אורה קנטר לרפואת מאיר בן מלה.

הדף היום מוקדש ע"י אלישבע גריי לכבוד הרבנית מישל וצוות הדרן.

מי שנדר מירק, האם יכול לאכול דלעת. יש מחלוקת בין רבי עקיבא לתנא קמא על כך. כולם מסכימים שאם נשלח אחד כשליח לקנות ירקות ולא היה להם ירקות, אלא רק דלעת, היה שואל את מי ששלחו: "אין להם ירק אבל יש להם דלעת. האם תרצה שאקנה את זה במקום?" המחלוקת הוא: האם זה מראה שזה לא סוג של ירק כי הם היו צריכים לשאול (עמדת תנא קמא), או שזה מראה שזה סוג של ירק כי אם זה לא היה, איך היה ניתן להציע כתחליף (עמדת רבי עקיבא)? מובאת משנה ממעילה, לגבי מקרה של שליח שנשלח להגיש בשר אך הגיש במקום כבד. אם הכבד היה הקדש והשליח לא ידע, הוא עבר על מעילה כי שהשליח שינה מדברי המשלח. האם ברור שמשנה זו כדעת תנא קמא או שגם אפשר להסבירו על פי שיטת ר' עקיבא? אביי מסביר את המשנה גם לשיטת רבי עקיבא שאפילו רבי עקיבא היה מצפה מהשליח לפחות לבדוק עם בעל הבית לפני שמגיש כבד במקום בשר. לכן, הוא נושא באחריות. מובאת ברייתא להראות שעמדתו של החולק על רבי עקיבא במשנתנו היא רבן שמעון בן גמליאל. התנא החולק עליו בברייתא גורס שאם נדר שלא לאכול בשר, לא יוכל לאכול גם עוף, אלא יכול לאכול דגים. הגמרא מערערת על הבחנה זו. כדי לענות על הקושי, מוצעות שתי הצעות אפשריות לאוקימתא למשנה, הקובעות אותה במקרה מסוים שבו לא היה יוכל לאכול דגים ולכן דגים לא היו כלולים בנדרו.