נדרים מג - י"ג בכסלו, 7 בדצמבר
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י רוחי סומר לרגל ציון שנתיים בלימודיה בדף היומי, עם הכרת תודה לאמה, מרל ססנוביץ ולרבנית מישל.
מדוע אסור לא רק ללוות אלא גם להלוות למישהו שמודר הנאה ממנו? אם הסכים אחד להשאיל את פרתו לשני והאחר נודר שלעולם ישתמש בפרה ההיא לחרוש את שדהו, האם אסור רק למי שנדר, אבל אחרים יכולים לעשות זאת עבורו? במה זה תלוי? המשנה מתארת מספר מצבים שונים בהם רוצים לעזור לזולת במצוקה, אך הנזקק מודר ממנו הנאה - באיזה אופן ניתן לסייע באופן עקיף? במקרה האחרון במשנה שני אנשים הולכים בדרך לבד ואחד זקוק לאוכל. השני יכול להניח את האוכל שלו, להפקיר אותו והשני יכול לקחת. רבי יוסי חולק ואינו מתיר זאת. רבי יוחנן מסביר את הבסיס לדעתו של רבי יוסי - הפקר יוצא מרשות הבעלים רק כאשר מישהו אחר לוקח אותו, כמו במתנה. רבי אבא מעלה בזה קושי מברייתא, אבל הוא בעצמו פותר את הקושי. רבא מעלה קושי התירוץ של ר' אבא ולכן מסביר אחרת את דעתו של רבי יוסי, שהבסיס לדבריו זה גזירה משום מעשה שהיה בבית חורון שמופיע במשנה בנדרים מח. לכל ימים לאחר שהפקיר חפץ אפשר לחזור בו?