נדרים כב - כ"ב בחשון, 16 בנובמבר
Episode description
היה סגנון מסוים של פתח שמספר רבנים השתמשו בו, ובכל זאת, הגמרא דחתה שימוש בפתח כזה משום חשש שאנשים ישקרו כי לא יעיזו פניהם בפני החכמים. הפתח הזה לבש צורות שונות, אבל הרעיון היה שהחכם יגיד משהו כמו: "אילו ידעת כמה זה חטא גדול לנדור, האם היית נודר?" מכיוון שלא סביר שמישהו יעיז לענות 'כן' לשאלה זו מול חכם, הם קבעו שאי אפשר להשתמש בו. יש מחלוקת בין רבא לאביי לגבי האם אפשר להשתמש בפתח זה: "אילו ידעת לנדור זה כמו לבנות במה ולהקריב עליה קרבן, האם היית נודר?" יש ויכוח לגבי איזה חלק במשפט הזה הם חלוקים - הבמה או ההקרבה? הגמרא מביאה מספר אמירות על סכנות הכעס, שכן ההנחה היא שרוב האנשים נשבעים מתוך כעס. מסופר על עולא שהיה עד לרצח במסעותיו מבבל לישראל. רבי יוחנן מטיל ספק בפרט בסיפור - איך יכול היה לעורר כעס בישראל ולרצוח אחר, כמו שאומר הפסוק שה' יביא כעס בחוץ לארץ ולכן הבין שאין כעס בארץ. הכעס גורם לאדם לסלק את השכינה ממנו, לטיפשות ולחטא. האם אפשר להתיר נדר/שבועה אם נדר/נשבע בשם ה'? רוב האמוראים אומרים שלו אבל רב נחמן פוסק בסוף הסוגיה שמותר. מסופר על רב סחורה שהגיע לרב נחמן להתיר נדר ולאחר שניסה רב נחמן כל מיני פתחים ללא הצלחה, הוא כעס על רב סחורה. כשרב סחורה יצא משם, התיר לעצמו ע"י פתח שאילו ידע שזה יגרום לרב נחמן לכעוס עליו, לא היה נודר. מסופר עוד סיפור דומה על התרת נדר של ר' שמעון בנו של רבי.