נדרים ב - ב' בחשון, 27 באוקטובר
Episode description
הנודר לאסור חפץ, חל הנדר גם אם השפה היא לא השפה הרגילה לנדר אלא זו מילה שמשתמשים בה באופן דומה (כינוי). הדבר נכון גם לגבי חרם (סוג של נדר המבוצע על ידי שימוש במונח חרם), שבועות ונזירות (אדם המקבל על העצמו להיות נזיר). אם משתמשים בשפה אחרת המעידה על התרחקות או נפרדות מחבר - 'מודרני ממך' 'מופרשני ממך' 'מרוחקני ממך' 'שאני אוכל לך' 'שאני טועם לך' זה גם תקף. הגמרא קוארת לזה ידות. אם משתמשים בלשון נידוי: 'מנודה אני ממך', רבי עקיבא לא היה בטוח כיצד להתייחס לכך ולכן פסק לחומרה. מסכת נזיר מתחילה באותו אופ - כינויי נזירות כנזירות, אך אינו מזכיר נדר, שבועות וחרם. הגמרא מציינת את ההבדל בין שתי המשניות ומנסה להבין מדוע. התשובה מובילה לשאלה נוספת בנוגע לסדר משנתנו - נדרים, חרמים, שבועות ונזיר. נושא נוסף מועלה לגבי מבנה המשנה. כדי לפתור בעיה זו הם מסבירים שבמשנה חסרות מילים. זה מוביל לשאלה נוספת שכן הסדר מטריד - הוא מתחיל בכינוי ואז עובר לידות, אחר כך מסביר את הידות ורק אז חוזר להסביר את הכינויים. למה? ניתן להסביר זאת כמבנה כיאסטי כפי שניתן למצוא במספר משניות אחרות המצוטטות בסוגיתינו. מדוע כתובות כמה משניות במבנה זה ואחרות במבנה אחר - מבנה מקביל?