מכות ג - י"ג בניסן, 11 באפריל
Episode description
הדף היום מוקדש ע"י שמואל ברלד לע"נ דבורה בת אברהם ולרפואת שמואל לב בן ברכה.
אמר רב יהודה אמר רב: עד זומם משלם לפי חלקו. לאחר ארבעה ניסיונות לא מוצלחים להסביר את משמעות דבריו, הם מסבירים שמדובר במקרה שבו העד אמר שהוא הורשע וחויב בממון בבית דין על היותו עד זומם. על סמך עדותו, ניתן לחייב אותו לשלם את חלקו, למרות שעדותו אינה יכולה לחייב את העד האחר.
אם עדים זוממים מעידים שאדם גירש את אשתו ולא שילם לה את כספי הכתובה, כיצד מעריכים את התשלום לעונשם, שהרי הם ניסו לחייב אותו לשלם כסף שייתכן שהיה צריך לשלם מאוחר יותר אם היה מת לפניה או מגרש אותה? אם עדים זוממים מעידים על אדם שחייב להחזיר הלוואה תוך שלושים יום כאשר באמת ההלואה היתה לעשר שנים, כיצד מעריכים את התשלום לעונשם? שני המקרים האלה מוסברים במשנה.
רב יהודה אומר בשם רב שהלוואה לעשר שנים מתבטלת כאשר מגיעה שנת השמיטה. רב כהנא מעלה קושי על אמירתו מהמשנה שכן היא רומזת שהלוואה לעשר שנים ניתנת לגבייה. רבא מיישב את הסתירה.
לפי גרסה אחרת של הסוגיה, רב יהודה אמר בשם רב ההפך - שהלוואה לעשר שנים נגבית. רב כהנא תמך בדבריו מהמשנה שלנו ורבא דוחה את התמיכה מהמשנה.
רב יהודה אומר בשם שמואל שאם אדם מלווה לחברו בתנאי ששנת השמיטה לא תבטל את ההלוואה, ההלוואה מתבטלת בכל זאת כי התנאי אינו תקף. אולם, זה סותר אמירה אחרת של שמואל בנוגע לאונאה, ששם אמר שמתנה על מה שכתוב בתורה תנאו אינו בטל בעניין של ממון. כיצד מיישבים זאת?
שני אמירות נוספות מובאות על ידי רב יהודה בשם רב ורב כהנא מעלה קושי נגדן - אחת בהלכות שבת ואחת בהלכות מקווה.